חן ג.

זה כי אנשים לא מבינים את מהות ההבדל בין דרך מהירה לבין סתם כביש פתוח. לשיטתם, אם יש יותר מנתיב אחד לכל כיוון, שטח הפרדה באמצע ושוליים בצד אפשר לתת בגז. אז לא, בשביל זה יש דרך מהירה. בדרך שאינה מהירה יש מגבלת 90, ולא בכדי.

לא ככה מוגדרת דרך מהירה. למרות הדמיון החיצוני, יש הבדל עצום (פי ארבע-חמש) בכמות ההתנגשויות והנפגעים בין דרך מהירה, לבין כביש "פתוח" מקביל, שאינו מהיר. אני לא חושב שלנסוע 160 בכביש כזה - לא כל שכן להתיר זאת לציבור הרחב - זה רעיון טוב.

אחלה. המחקרים מראים שריסון מהירות הנסיעה משפיע גם על פרמטר זה. זו טענה אחרת מזו של יוסי. וכן, זו טענה שאני מסכים איתה לפחות חלקית. אני אומר חלקית כי, ראשית כל, יותר קל לגרום לירידה בכמות הנפגעים וההתנגשויות על ידי אכיפת מהירות וריסונה. שנית, כי הייצוג של מהירות בסטטיסטיקה הישראלית כגורם להרוגים (ולנפגעים והתנגשויות נזק) כנראה לוקה בחסר: בשאר העולם מקובל לדבר על המהירות כגורם לכ-20% ויותר מההתנגשויות הקטלניות. האם זה הגורם הכי גדול? לא יודע - בכלל, כל הרעיון הזה של לתלות את הגורם להתנגשות בדבר אחד ויחיד הוא אווילי. אבל מה שבטוח - זה גורם מאוד משמעותי, ונכון שהעיסוק יהיה נרחב: אולי לא לגמרי בראש סדר העדיפויות, אבל נרחב.

אבל זה נתון לא מוגדר (מה זה "נהג אחראי", כמה אחראי?) והכי חשוב - לא ישים. יש בעולם כל מיני וריאציות במגבלות המהירות; למשל, לסוגי רכבים שונים (דו גלגלי, רב גלגלי וכבד), לעונות השנה (במדינות הנורדיות יש מגבלת מהירות חורפית), לשעה ביום (מגבלת מהירות לילית) וכך הלאה - כולם נמצאו אפקטיביים. אבל עוד לא שמעתי על מגבלת מהירות שונה לנהגים שונים... קודם כל, זו פעם שלישית שאני מדגיש: כל הנושא הזה דן במהירות הנסיעה הממוצעת של התנועה - לא שלך כנהג יחיד. מעבר לכך, שים לב שאתה מתאר דרך לא-מהירה; מלבד האי מאן, אתה מכיר דרך לא מהירה בעולם שמותר לנסוע בה 160?

הנה לך ניסוח פורמלי של המודל. שים לב כמה ההשפעה דרמטית: המשמעות היא שגם שינויים קטנים מאוד במהירות הנסיעה ורק בחלק מרשת הכבישים עדיין יגרמו לשינוי מוחשי בכמות ההתנגשויות ובעיקר בנפגעים ובהרוגים. שוב, זה לא חל בכל מקרה של עליה או ירידה במהירות - למשל, כשעלו בכביש 6 מ-110 ל-120 היחס הזה לא התקיים. אבל צריך לקחת כל מקרה נקודתי של העלאת המהירות או הורדתה לגופו. בבקשה: רק אל תגיד שלא הזהרתי אותך. https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=%22power+model%22+nilsson+speed&btnG= מצאתי גם בעברית: http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/%D7%94%D7%9C%D7%9C%20%D7%91%D7%A8%20%D7%92%D7%A8%D7%90/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D%20%D7%903%202014_12_29.pdf ההתנגשות תהיה משמעותית קלה יותר (עוצמת הנזק בהתנגשות היא ביחס לריבוע המהירות). מה שאתה מנסה לטעון הוא שיש מהירות קריטית שמעל לה כל התנגשות תהיה קטלנית. יש שלושה כשלים לטיעון הזה. קודם כל, אני חוזר ומדגיש שהנתון החשוב אינו מהירותו של הרכב הבודד אלא ממוצע המהירויות של התנועה בכללותה; אז מלכתחילה הדוגמה של רכב בודד פסולה. מעבר לכך, גם במקרה של רכב בודד, מהירות הנסיעה לפני ההתנגשות כמעט ולעולם אינה מהירות ההתנגשות. לרוב, הנהגים מספיקים להוריד מהירות: אפילו לפני התנגשויות חזיתיות נמצא שנהגים יורדים בממוצע מכ-90 קילומטרים לשעה ל-64. אז למרות שהתנגשות ב-100 וב-130 שתיהן קטלניות, בפועל במהירות 100 תגיע להתנגשות במהירות שניתן לשרוד בה, אך ב-130 תגיע להתנגשות במהירות הקרובה ל-100. ודבר אחרון, יש הרבה פרופילים של התנגשות. התחככות בגדר הבטיחות כנראה לא תהיה קטלנית גם ב-130 קילומטרים לשעה, אך התנגשות חזיתית תהיה קטלנית גם "רק" ב-90. אז גם במהירויות גבוהות, ריסון המהירות עדיין מקטין את כמות ההרוגים, כי הוא משפיע על התנגשויות בכל הפרופילים. וכן, אתה צודק שבסוף החברה פשוט קובעת מגבלת מהירות מסוימת ומשלימה עם כך שתהיה כמות מסוימת של התנגשויות, נפגעים והרוגים. אבל כרגע מגבלות המהירות בכבישים כאן הן לחלוטין בתחום הסביר ביחס לעולם. אני מזכיר שבתוך העיר ומחוצה לה מגבלות המהירות בכל העולם פחות-או-יותר זהות: 50 ו-90 בהתאם. הוריאציות היחידות הן בדרכים מהירות (המהוות אחוז קטן מסך הכל שטח הכביש ונפח התנועה) וגם שם ישראל נמצאת 10-20 קילומטרים לשעה מאחורי המדינות הכי מהירות.

יבגני, הטענה שלך היא שאכיפת מהירות מחוץ לעיר היא רעיון לא טוב כי רוב ההתנגשויות וההרוגים הם בתוך העיר? אני שואל את זה כי סוגי ההתנגשויות העיקריים שציינת (התנגשויות עם אופניים, דריסת הולכי רגל) אופייניות למרחב העירוני. אם כן, אז דווקא זה טיעון טוב בעד אכיפת מהירות, כי בישראל רוב ההתנגשויות הקטלניות הן מחוץ לעיר.

הוא כן. ב-75% מהמקרים, כשהמהירות הממוצעת עולה, כמות ההתנגשויות עולה; כמות ההתנגשויות עם נפגעים עולה בריבוע, כמות ההתנגשויות עם נפגעים קשה עולה בחזקה שלישית, וכמות ההתנגשויות הקטלניות - בחזקה רביעית. ב-95% מהמקרים בהם המהירות הממוצעת יורדת - כמות ההתנגשויות תרד, באותו יחס. הכי קל להסתמך על ההשקפות האישיות שלנו - זה יותר מוחשי מאשר נתונים על נייר. אבל אנחנו צריכים להיות נבונים מספיק כדי להפנים שההשקפה שלנו נקודתית, מפוזרת ומושפעת על ידי דעות ואמונות שאנו מחזיקים בהם. מחקרים - גם, אבל פחות.

אבל מודל החזקה חל על המהירות הממוצעת. יש כמובן משמעות לטווח הסטיה של הממוצע - אבל קודם כל מורידים את המהירות הממוצעת. חוץ מזה, שאתה מתעלם מאחוז ניכר מאוכלוסית הנהגים שהמצלמות מרתיעות אותם מלנהוג מהר יותר מלכתחילה.

סיגלתי את זה מאיתי אלון. זה חלק מהפילוסופיה של נהיגה מגננתית: תאונות קורות, התנגשויות - נגרמות. בסך הכל, מצלמות מהירות כן מרסנות מעט את מהירות הנסיעה של התנועה בממוצע. לא ראיתי נתונים המדברים על ההאטות לפני מצלמות מהירות כגורם מובהק להתנגשויות. להזכירך, מצלמות הן אמצעי אכיפה המקובל בכל העולם. פספסת נקודת מפתח: היחס בין מהירות לכמות ההתנגשויות ("מודל החזקה") מתייחס למהירות הממוצעת של התנועה בכללותה - לא למהירות שלך כנהג יחיד. וכשאתה מתחשב בציבור הנהגים, תמיד יהיו מי שלא נוהגים בהגיון, שלא שמים לב לתנועה ולמה שקורה בנתיבים אחרים, שלא שומרים רווח וכך הלאה - מגבלת המהירות שם קודם כל עבור הנהגים הללו. אם יש אחוז מסוים מהאוכלוסיה שהמגבלה הזו מאטה אותו שלא לצורך - דא עקא.

לא חבל לחתוך את הראש? המחקר בסוגיית המהירות די מקיף, וכמעט חד משמעי: ריסון מהירות הנסיעה של התנועה כמעט ותמיד (95% מהמקרים) מוריד את כמות ההתנגשויות.

כן, אבל שאון הצופרים הבלתי פוסק המהדהד מעברם השני של האלפים כה רם שזה לא משנה. קודם כל, אבסולוטית מרחק העצירה עדיין גדל משמעותית, בכל רכב. אם תנהג ב-A4 ב-120 עדיין תעצור במרחק קצר משמעותית מאשר ב-150. דבר שני, ההשפעה של שינוי ניכר במהירות על מרחק העצירה היא גדולה יותר מן הוריאציות ביכולת העצירה של רכבים שונים (כל עוד אנחנו לא משווים סמי-טריילר עם מכונית מירוץ, כן?). אל תשכח שעם עליית המהירות אתה גם מגדיל (ליניארית) את המרחק אותו הרכב חוצה במהלך זמן התגובה שלך (בממוצע בין 0.6 ל-1.5 שניה) וגם מגדיל מעריכית את מרחק הבלימה עצמו. במהירות גבוהות במיוחד יש השפעות נוספות כמו תרומה של התנגדות האוויר להאטת הרכב, אך מנגד גם תופעות כמו היווצרות של חום רב בנקודת המגע של הצמיגים הנבלמים עם הכביש, ירידה בכושר ההצמדה של המתלים, וירידה באחיזת הכביש עקב שינוי צורתה של הסוליה. בקיצור, זה הבדל משמעותי. מצד שני, בכביש הפתוח אין בדרך כלל בעיה לעצור בזמן. בעיקר נעשה קשה יותר לשמור על הנתיב, ובמקרה של נסיעה יחסית ממושכת יש גם בעיית עייפות.

גם נכון. דרכים מהירות הם סוג הכביש הבטוח ביותר, אבל באופן יחסי האוטובאהן הלא-מוגבל מסוכן למדי: נגרמים בו יותר משני-שליש מהמיתות ברשת הדרכים המהירות הגרמנית, למרות שהקטעים הלא-מוגבלים מהווים רק כשליש מסך הרשת וכאמור - למרות ריבוי מגבלות זמניות והעובדה שהמקומיים לא באמת נוסעים כל כך מהר. בקיצור, צריך להיזהר באוטובאהן יותר מהרגיל.

אני זוכר שראיתי פעם מספרים על מהירות באוטובאהן לא מוגבל ומסתבר שדווקא רוב האנשים לא נוהגים כל כך מהר: המהירות הממוצעת היתה קצת יותר מ-140 קילומטרים לשעה.

אתה לא טועה. ככל שמעטפת הביצועים של הרכב גדולה יותר, כך הנהג ההדיוט מסוגל לנצל פחות ממנה ביעילות. תן לישראל ישראלי לעשות הקפה על מסלול עם משפחתומטית - הוא יהיה אטי כמו צב, אבל הוא כנראה יצליח. תן לו מכונית פורמולה 1 - בפניה הראשונה הוא בחומה.

מוכר לי מנסיעות למזרח אסיה. אני לא יכול. גורם לי להרגיש כמו חיית שדה.

לא, אבל אחרי שההגה מפנה את הצמיגים הקדמיים הם מפנים את חרטום הרכב ואיתו - את הגלגלים האחוריים. נו, לאן הגלגלים האחוריים מופנים עכשיו? היישר קדימה? לא - הם מופנים לתוך הפניה.1 אם הגלגלים האחוריים היו "מסרבים" לפנות באופן הזה - לא היה אפשר לנהוג ברכב, ואם הם לא היו מספקים שום התנגדות להטיית המרכב - היית מסתחרר עם כל הפניית הגה. וזה מבלי להזכיר שבמהלך הפניה הצמיגים האחוריים חווים שינויים בזויות השפיעה וההתכנסות, הגורמים להם לייצר כוח פניה (קרי, היגוי) נוסף. אנלוגיה לא טובה. באמצע הפניה (אם היא ארוכה מספיק) שני הסרנים מייצרים בדיוק את אותה כמות של כוח פניה - ובאותו כיוון. גם בשינוי הכיוון לתוך הפניה והחוצה ממנה יש לסרן האחורי תפקיד מכריע. _______________ 1 http://downloads.optimumg.com/Technical_Papers/RCE2.pdf.

גם הצמיג האחורי מבצע פעולת היגוי. אלמלא כן - לא היה אפשר לפנות.

חוסר הגיון בסרט זה לא בהכרח בעיה, בעיקר כל עוד הוא מסייע לדחוף את העלילה למקומות מעניינים. וינס גיליגן אמר: "חוסר הגיון זה אחלה, כל עוד הוא דופק את הדמויות. אם הוא פועל לטובתן, לעומת זאת..."

עיוות המרחקים הוא הקטנה שבבעיותיה של המראה הפנורמית.

ועוד משהו: כל זה אמור בסוגות הדרמה/אקשן/פיקציה - כשמדובר בסוגות אימה ובעיקר קומדיה זה הולך ונעשה יותר ויותר סובייקטיבי.

באופן כללי אני מצאתי שכל הציונים וה-agreggators האינטרנטיים הם בעיקר אינדיקציה כללית, ורק בקצוות: סרטים וסדרות בקצה הנמוך של הדירוג לרוב יהיה רעים, וסרטים וסדרות בקצה העליון ביותר לרוב יהיו טובים. באמצע - יש הרבה סרטים עם דירוג טוב שאנשים רבים לא יהנו מהם, וסרטים עם דירוג ho-hum שחלק מן הצופים ממש יאהבו.

דווקא דבקות בפילם זו מגמה מאוד בולטת בהוליווד. טרנטינו מצלם על פילם, סרטי "מלחמת הכוכבים" החדשים צולמו כולם על פילם וכך סרטי "סטארטרק" החדשים, "משימה בלתי-אפשרית", וכך הלאה - הכל מתוך עקרון. גם לי קשה להבין את זה. כשצפיתי שוב ב"אפוקליפטו" (אחת ההפקות הגדולות הראשונות שצולמו דיגיטלית) אחרי שהמלצתי עליו בשרשור עף לי המוח מאיכות הצילום. זה מפתיע במיוחד כי גיבסון במאי ומפיק לא פחות שמרני מאשר נולן בכל הנוגע לשאר ההיבטים של סרטיו. גם סקייפול ו"ההוביט" הראשון נראים מצויין הודות למצלמות הדיגיטליות. טוב, זימר תיזמר חלקים מהסרט ל-6 קרנות, 12 טרומבונים וארבע טובות.

אני חושב שזו סוגיה שתמצא בה דיסוננס בין חובבי הסדרה לבין חובבי המדיום הקולנועי. לראיה, הסרטים הללו כן מוצאים חן בעיני מבקרים מקצועיים. מנקודת מבט של הפקה, הם כולם סרטים טובים: משוחקים טוב, אפקטים טובים, לא ארוכים יותר מדי, וכך הלאה. אני אישית מסתכל על הסרטים הללו דרך שתי פריזמות שונות. האחת, כחלקים המשרתים את הסיפור של הסדרה בכללותה. בעיני, כל הרעיון בסדרת סרטים הוא להציג דמויות מסוימות וקונפליקט כלשהו, ולפתח אותם בהדרגה לאורך הסרטים השונים בסדרה, עד הגעתם למיצוי בסרט האחרון בסדרה - ממש כשם שתסריט בודד בנוי. מנקודת מבט זו, כל סרט "מלחמת הכוכבים" אחרי השישיה הקיימת (שאני לא אוהד שרוף שלה מלכתחילה) מיותר בהגדרה, כי הסיפור המרכזי של הסדרה הוצג, פותח והכי חשוב - הגיע לסיומו. אבל, מצד שני, אני גם יכול להסתכל על הסרטים הללו כיצירות אינדיבידואליות. ככאלו, אני נהנתי מ"הכוח מתעורר" של JJ אברמס. רימייק או לא, כיף לצפות פה. אחלה הומור, הסרט רץ, אקשן טוב, וכך הלאה. הבחירה בטייקים ארוכים לא אופיינית לאברמס (שאצלו המצלמה לרוב על סטרואידים) אך עובדת יפה בהקשר של הסרט. גם הסרטים האחרים, כשלעצמם, הם לכל הפחות בסדר, ובוודאי לא ראויים לשנאה מהסוג שהם מקבלים מחובבי הסדרה. אז לא הייתי ממהר להאשים את המפיקים במשהו, חוץ מאשר בעצם העובדה שהם מפיקים עוד סרטים בסדרה הזו, לשווא. פייר. אני עומד מאחורי מה שאמרתי: זה אולי הסרט הגרוע ביותר של נולן. מהסרטים האחרים שלו כולם יכולים להינות, לא רק הורים לילדים. אין לי ספק שהמיקס הוא חלק מן המחווה של נולן ל"אודיסיאה בחלל", ואין לי בעיה עם הבחירה בעוגב. אפשר להגיד הרבה דברים על זימר, אבל לפחות הוא לא כמו ג'יימס הורנר שהיה דוחף את חמתות-החלילים שלו לכל סרט, בלי שום הקשר. אני כן מצאתי את המיקס קצת מוגזם. בדרך כלל בסרט, אם אתה רוצה שהמוזיקה תשתלט, אתה משקיט את הצליל הדייגטי (Diegetic - "בתוך" הסצנה). ב"בין כוכבים" המוזיקה מנגנת על גבי דיאלוג. בשביל זה יש Live-to-Projection.

כבישים מסודרים ורגועים אין פירושו בהכרח מיעוט נפגעים בדרכים, וזה הרי מה שחשוב. המצב בארצות הברית בכי רע: הכבישים קטלניים פי יותר משלוש (!) מבישראל. https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_traffic-related_death_rate

לא נכון.