גם אני תחילה תהיתי מדוע הנהג המצלם נשאר בנתיב לאחר הפגיעה, אך אם מתחשבים באינטרוול בין שתי התאונות, שעמד על חצי דקה~ לדברי הכתב, סביר מאוד להניח שחלק מהאנשים ככל הנראה היו קופאים במקום למשך פרק זמן זה, עד שהיו מחליטים לצאת מהרכב ולראות מה קרה, או פשוט להזיז אותו מהכביש ורק אז לצאת ולבדוק את מימדי האסון.
דוגמא אישית - מלפני מס' שנים הייתי מעורב בתאונת-שרשרת כנוסע ברכב של חבר חזרה מהעבודה - עמדנו בפקק בפניה שמאלה במחלף מסובים מכביש 461 (כיוון מזרח) לכביש 4, ממש מול תחנת הדלק. בעודנו גולשים לעיתנו, הרגשנו לפתע חבטה מאחור המלווה ב"צליפת השוט" הידועה לשימצה (הכל בסדר איתנו, גם עם הרכב), תוך כדי שאנחנו נזרקים אל אחורי הברלינגו שהיתה מלפנינו, בה גם היה תינוק - גם איתם הכל בסדר, תודה למתקלט.
אני התאוששתי תוך פחות מ 3 שניות מהפגיעה וישר הסתכלתי לראות מה נסגר עם החבר. איתו המצב היה די שונה, הוא פשוט קפא במקום ולא הגיב לי כלל, במשך כמה דקות. ברגע שהצלחתי להוציא אותו מהרכב והושבתי אותו ביחד עם שאר הסקרנים, הזזתי את הרכב לתחנת הדלק בכדי שלא נמשיך ונחסום את הנתיב. הנזק שנגרם לרכב שנכנס בנו היה הזוי, כל הפרונט נדחס פנימה. לרכב של החבר - מאומה, למעט אולי עקמת ממש ממש קלה בטמבון. ככל הנראה בגלל שכתוצאה מההלם, הוא לא המשיך להחזיק את הברקס לחוץ בעת הפגיעה וכך נמנע נזק שילדתי לרכב שלנו. הנהגת שפגעה בנו, היתה יחד עם החבר שלה והתגובה שלה היתה היסטריה מתמשכת. בכתה וצרחה במשך דקות ארוכות, גם לאחר שהם הזיזו את הרכב שלהם לתחנת הדלק והסברנו להם שהכל בסדר. לאחר ההתאוששות, שאלתי את החבר לפשר ה"הלם" - הוא כתגובה ציין שהוא ראה את זה "הולך לקרות" במראה המרכזית.
בשורה התחתונה - נהגים שונים, ריאקציות שונות. מאחל לאף אחד/ת לא להיות מעורב/ת בתאונה, גם הקלה ביותר.
אם לרכבים היו את היכולות לפנות את עצמם אוטומאטית לשולי הכביש בעת תאונה (בהנחה ונותרו במצב נסיעה), סביר להניח שהיו נמנעות הרבה תאונות נגררות, אך הם עדיין נשלטים על-ידינו, לטוב ולרע.