ניקו פ.

אז זה לא בטוח. אני לא חושב שיודעים מתי התכונה הזו הופיעה לראשונה. אולי היא קיימת מאות ולא אלפי דורות? אני לא יודע ולא בקיא. וכן סביר להניח שלתכונות רציסיביות שליליות לרוב לוקח יותר זמן להיכחד מאשר לדומיננטיות.

אתה מציע סברה אחת. אבל אני אל נותן הסברים ללמה. אני אומר, התכונה שרדה והיא הדומיננטית. יש אנשים עם תכונות אחרות (א-מיניים). לגבי אמצעי מניעה אני לא יודע, לא בקיא מאוד בהיסטוריה של אמצעי המניעה, אבל ברומא העתיקה גברים היו עושים סקס עם גברים לכיף ואישה הייתה להיריון. נשמע כמו פתרון ווינק ווינק. כדי להכחיד תכונה אבסולוטית צריך הרבה מאוד שנים. המון. צריך גם לזכור שאבולוצויה גם מביאה איתה תכונות םחות אופטימליות כי ואנחנו לא יודעים אם התכונה של אגן צר היא תכונה שהתפתחה משחר האנושות או תכונה שהתפתחה יחסית לא רחוק אחורה בזמן (הרבה מוטציות שקרו ושרדו לאורך זמן). מניח שאם לא היו קיסריים באיזה שהוא שלב הייתה הכחדה אבסולוטית. עכשיו כבר לא נדע.

זו אכן השוואה לא הוגנת. כל מדינה אירופאית גדולה שהיו עושים נגדה טרור כמו נגד ישראל הייתה פותחת במערכה בלי להתבלבל. בנוסף, להערכתי מעטות מהן, אם בכלל, היו מצליחות או מנסות לעשות את זה בצורה הומנית ומוסרית כמו ישראל. לדעתי זה ביטוי קלאסי של כך שמאוד קל לשפוט מהצד ומאוד קל לתפוס עמדה שך "עליונות מוסרית" כשיש לך בערך 10 אחוז מהמידע והתמחנה הגדולה על סכסוך כל שהוא.

אין בביולוגיה סיבה. יש יתרון. מי שמותאם ישרוד (דורות) מי שלא, לא. לעתים אנחנו מתערבים באבולוציה: לדוגמה, אישה עם אגן צר הייתה אמורה למות בלידה יחד עם התינוק ואז לא היו נשים עם אגן צר בעולם. אבל, היום אם הילד נתקע יש ניתוח קיסרי, האם והילד שורדים והתכונה ממשיכה להתקיים בעולם "בניגוד לאבולוציה". מכך שבהחלט לא הכל אבולוציה טהורה ואכן יש לסביבה וקדמה השפעה מסוימת על הביולוגיה. מאידך אםשר לטעון שגם זה חלק מן האבולוציה. בסוף חלק ניכר מההתנהגות שלנו, אפילו בתת מודע, וגם מה שמנסים לקרוא לו שכלתנות, הוא ביטוי של אבולוציה ותו לו. לרוב היא יתרון, אך לא תמיד. לדוגמה, יש שלל היבטים למחלות נפשיות למשל המחמירים בעיקר באנשים משיכילים. אנורקסיה היא מחלה כמעט באופן בלעדי בקרב נערות מבתים עמידים וצפונה (אין אנורקסיה בקרב רעבים) ואילו אנשים חכמים יותר הסובלים מדכאון מתאבדים בשיעורים גבוהים הרבה יותר. אז לא תמיד יתרון אבולוציוני הוא יתרון עבור כל פרט, אבל בקבוצה גדולה, בהחלט. כאמור, חוזר להתחלה, ביולוגית אנחנו מחווטים להישרדות ולהעמדת צאצאים, מי יותר ומי פחות, לא כי זו המטרה (כאמור אין מטרה או סיבה בביולוגיה), אלא פשוט כי זו התכונה הגנטית ששרדה. יש פה ושם וריאביליות, שה בלתי נמנע, ולסביבה יש השפעות גם כן. כל השאר זה עדיפויות של אינדיבידואלים, שלהערכתי השפעתם בקנה מידה עולמי אפסית, ואם למי מהם עדיפויות אחרות, אז לבריאות ובאהבה. אין מקום לזלזל באנשים שלא רוצים ילדים. כפרטים, שכל אחד יעשה מה שב אלו.

זה עניין של הרגל. אני הייתי מאוד קשור לסבתא וסבא שלי, הם גידלו אותי בילדות עם המון זיכרונות יפים, יצא לי לסעוד אותם בחודשים האחרונים לחייהם, יצא לי לחוות איתם רגשות שמעולם לא הרגשתי קודם לכן, וזה היה קשה אך אני מוקיר כל רגע ולפעמים ככה סתם בלי סיבה הלב נקרא מגעגוע ואני דומע לכמה רגעים. ואז שמים בצד, מוקירים את המסורת, והחיים ממשיכים. מאידך אשתי מעולם לא פגשה את סבתא שלה שזה הקיצון השני, והילדות שלה והמשפחתיות שלה מאושרת לא פחות משלי. אז אני חושב שיש גם הרבה מקום לאמצע ולא רק לאחד הקצוות ושבכל מקרה ילדים יכולים להיות מאושרים. בסוף זה לא כמות אלא איכות הזמן שמבלים איתם בעיניי ולדעתי. אבל כן, אני לגמרי מבין איך הגעגוע והרצון ליותר מעורבות של סבתא וסבא הוא חשוב. לגבי הרגשות אני מזדהה. בתור אב טרי לילדה בת 7 חודשים, כלום לא חשוב יותר. כשהחא נולדה הרגשתי שאין בעולם הזה כלום. לא קריירה, לא מלחמות, לא תחביבים. היא העולם היקום וכל הקיום שבו ורק היא. הרגש הזה גדל כל הזמן, אבל בגלל שבזכותה הלב גדל אז הוא מתחיל לפנות מקום צזרה לכל אותם תחביבים, קריירה ואנשים ולאט לאט היא לא במקום אלא בנוסף, רק שהבנוסף שלה מתעלה על כולם. אשתי הייתה אומרת לי שזה מה שארגיש. אני בייתי בטוח שאהיה אמביוולנטי. צדקה.

תודה רבה לכולם על הביקורות. מעריך את ההמלצות והעצות.

היי, מחפש בעיקר מצב שקיפות טוב כדי שאני אוכל לשחק משחקי מחשב (fps יריות, די רועש) ובמקביל לשמוע את הבת שלי בוכה/מתעוררת בחדר ליד (מפריד בינינו קיר אחד אבל של ממד). יש חיה כזו? אפשר in ear ואפשר on ear. צריך מיקרופון סביר שישמעו אותי בדיסקורד מדבר בשקט, לא חולש אבל גם לא צועק. אפשר בנפרד אך מעדיף שלא. זהו. אם אפשר לנצל את בלאק פריידי הקרב יהיה זה נחמד. אפשר גם מחו"ל.

לקחת עשירית של אמיתות כלליות ולחלוטין לא קשורות ("שונות גנטית משחקת תפקיד") ולהסיק בעזרתה מסקנות - אינה משכנעת בכלל. זה למעשה טיעון מהחלשים שיש. למראה החיצוני של קובע מדיניות בריאות (וגם לא לאורח חייו או ההתמדה שלו) יש אפס קשר לתפקודו כקובע מדיניות בריאות הציבור. כלומר, כשאני מנסה לקבוע משהו ברפואה הייתי מעדיף שרופא מומחה לבריאות הציבור שמן וחולה, שכל היום מתעסק ברפואה וקבלת החלטות בבריאות הציבור, יקבל החלטות; ולא השכן שלי שכל היום בחדר כושר ויש לו אחלה התמדה והוא מנהל אורח חיים מאוד בריא. בד"כ יש רציונל בתגובות שלך, הפעם לא מצליח להבין איך אתה מנרמל אידיוקרטיה שכזו.

אשתי עם otterbox על אייפון מאוד מרוצה. מחליפה אחד באחר. אני הייתי עם כיסוי בכל טווח מחיר אפשרי ובסוף פשוט הורדתי אותם ולא קניתי חדש. זה כל כך משחרר להיות בלי. הa55 שהיא קנתה לי לפני שנה וחצי נראה לי(הגיוני?) נפל לי עשרות פעמים בלי מגן בלי כלום ולא קרה לו כלום. מאז משתמש במגן מסך אבל לא מגן טלפון. מניח שזה עניין של סטטיסטיקה. אני מוכן לשלם את מחיר הסיכון לעומת הנוחות היום יומית שלי.

תודה רבה

אהלן הviofo שלי נותנת סימני גסיסה. החזיקה יםה מאוד להעריך כ-5 שנים. מה הגו טו הגנרי היום? חשוב קבל ואיכות טובה. לא צריך שתצלם בחניה או עם רכב שלא מונע. להעביר סרטונים אלחוטית יכול תהיות נחמד אבל לא חובה. איך הddpai z40? ראיתי שיש מבצע עכשיו בעלי ב180 שקל. מה דעתכם? או פשוט לקנות את הויאופו התורנית? אני מאוד לא מעודכן בשוק המצלמות ןנשיר שאני מוציא סרטונים, פעם בכמה חודשים.

רק אדייק כי זה חשוב, שלא סיווגתי את כל מי שמשתהה כמחפש מתחת לפנס, אלא ציינתי שיש כאלו. כלומר הטיה היא מרכיב מסוים של זה בחלק מן האנשים, אבל בוודאי לא הגורם העיקרי כפי שכתבתי. אגב דודה שלי סיימה ביקור אצל הבן שלה שגר כבר לא מעט שנים בארה"ב והיא תמיד נדהמת מחדש מהתקשורת עם אנשים, מהשקט ומהשלווה היחסית בחיים שמוסיפים גם לרוגע בכללי בתהנהלות מול אנשים. האווירה הרבה יותר שלווה איך שהיא אומרת. אני חושב שהדברים שזורים זה בזה. כשהצרה הכי גדולה שלך היא מה לאכול בערב או איזה רכב לקנות כרכב חמישי אז אתה באופן כמעט טבעי הופך לאדם רגוע יותר. בארץ הרי יקר, לחוץ, מצב בטחוני - הכל מרגיש כמו הישרדות לחלק גדול מן האנשים וכל הדברים האלו תורמים ללהט ולעצבים בעיניי. היה מעניין לקחת קבוצה של ישראלים ושל אברופאים ולשים אותם במקום חדש בתנאים חדשים שבהם יש להם כל מה שהם רוצים ולראות מה קורה. סתם מסקרנות. אגב2, אני חושב שנכון להפריד נימוס ונחמדות. יש עמים/אוכלוסיות שמאוד מנומסים אך לא מאוד נחמדים ואין בהכרח קורלציה בין השניים, לעתים אפילו מתאם הפוך הייתי אומר.

זו גם הרבה פעמים הטיה. כשאתה מחפש מתחת לפנס אתה תמצא. אני לא אומר שזה לא נכון שיש בישראל אחוז לא קטן של חוסר נימוס, אלא שפשוט יש אנשים שנוטים לחפש את זה וכשמחפשים שמים יותר לב. זה גם תלוי אזור ומעגלים. ושוב מדגיש לגמרי מסכים שישראלים בממוצע הרבה יותר ערבים מאשר אירופאים. בנימוסים זה באסה. בדברים אחרים זה נהדר. אני גם רגיש לזה וגם לי זה אחד הדברים שיותר מפריעים לי. מצד שני תיקח יפני ושים אותו בכל מדינה באירופה וגם הם ייראו לו כמו ברברים, אז זה ספקטרום. ישראל לדתי אי שם באמצע עם נטייה לכיוון הבבונים.

זה יפיפה בעיניי. יש כאן שאלות של כמה זמן תוכל להמשיך כך וכמה זה יעלה לך, אבל סך הכל עשו פה מתמטיקה פשוטה. אמרו בוא נוציא מהחברה את כל האנשים שהם בוודאות שליליים (רוצחים) ונראה לאן זה יוביל.

לגרדום

מה שיפה באמריקה זה שיש הגבלת כהונה, אז לא יכול להיווצר מצב שיש שליט שהורס לחלוטין את המדינה כי זה לוקח זמן. מה שיפה באמריקה זה שיש איזונים ובלמים וקשה עד בלתי אפשרי להיפטר מהבלמים, ולכן יש גבול לכמה אפשר לחרב. מה שיפה באמריקה זה שיש חוקה שעקרונית מוסכמת על הרוב המוחלט וכדי לשנות אותה צריך תנאים כמעט דימיוניים. אם לפחות 2 מתוך 3 התנאים הללו היה מתקיים אצלנו, מצבנו היה משמעותית טוב יותר. בינתיים מנסים לפרק בכל הכוח את סעיף 2 שהוא היחיד שאיך שהוא יש לנו.

דלתא אינטגראלה עם המדבקות מרטיני והכל

בחו"ל בד"כ יש אפליקציה ייעודית מקומית, שקצת יותר אמינה מגוגל כי בד"כ יש בה יותר חובבי אוכל. אם זה לטיול, אז אפשר ביוטיוב לחפש בלוגרים ולעשות שיעורי בית ויש סרטונים לאוכל בכל עיר גדולה. ואז רואים בעיניים. אני לפני טיסה ליפן עשיתי שיעורי בית וזה מאוד עזר, לא רק במקומות ספציפיים אלא בלזהות מקומות פחות מתוירים ולהכיר את הניואנסים באוכל המקומי. כמובן שבהנחה ויש התאמה בטעמים בין הבלוגר לבין הטעם שלך ושלא יהיה סתם ליצן שמקבל כסף והכל טעים לו כמו חצי מהאינטרנט. בארץ גוגל באמת לא פרמטר מדויק, וולט לא קרוב להיות זה הדירוגים הכי לא קשורים בעולם ולא ברור מה המנגנון שלהם, ובאמת המלצות מפה לאוזן זה העיקר.

לאיזה הילוך אתה משולב בחניה חסר משמעות. המטרה היא לא להיות בניוטרל. ברגע שהמנוע כבוי זה לא משנה אם אתה מחובר ברוורס, ראשון או שלישי לעניינינו. גלגלים פונים למדרכה. הכי חשוב לא לרכב על הקלאץ ולא להיות בחצי קלאץ. ההתרגלות די מהירה למי שנהג קצת בעברו. לא לפחד להשתמש בגז. קלאץ בהתחלה ממליץ תשחרר הדרגתית אך נחוש ועקבי. יש בהתחלה נטייה של להשתמש בקלאץ כבלם. משחרר, מתקדם ואז לוחץ על הקלאץ כדי להאט. לא כדאי. אם שחררת אז לשחרר כד הסוף ולהשתמש בבלמים.

מעניין. הרושם שלי שבשנים האחרונות זה דווקא הפוך. המטרה להראות שיש לך יותר ולכן קונים ג'יפים ומכוניות חדשות כל 3 שנים. לצערי גם לא תמיד יקר זה איכותי. למשל סדרה 1 או cl הקודמת, אבל זה כבר עניין אחר.

הייתי שולח מייל ליבואן, לא כי אני מצפה שיקרה משהו דרמטי, אלא בשביל הסיכוי הקטן שתופתע לטובה. שנית, אם הייתי נקמן הייתי מתקשר למוסך ואומר לו "לא מעוניין ללכת למי שטיפל אלא אליכם, לפי האחריות של היבואן אני יכול לטפל בכל מוסך מורשה יבואן". אם תקליט אותו מסרב, פניה למועצה לצרכנות או איגוד המוסכים עשויה לסבך אותו. שלישית, אני לא הייתי נוקם ומבזבז אנרגיות על מוסך עם שירות גרוע, אלא פועל לפי העצה הטובה שקיבלת: פשוט ללכת למוסך שהוא סבבה. אחד שאתה מכיר וסומך עליו. הרי נגיד שהמוסך הסורר יסכים לקבל אותך, לך תדע שלא יעשו חצי עבודה אחרי שהתווכחת איתם. מיותר. זה באמת לא אישי.

הקישור נכון, מקסימום הבדיחה לא מוצלחת 🥰

קמאלה הזאת לא עוצרת 🤭 https://mobile.mako.co.il/news-world/2024_q4/Article-cf68e63ff99a291027.htm

...