yosi05

חיפשתי ולא מצאתי תשובה ברורה מה גם שכל חודש יש חידושים והמצאות, אז הנה ההתלבטות: מחפש טלביזיה מודרנית, חוסכת אנרגיה ככל שניתן ובעלת שפע כניסות (קשר ישיר לנייד, לבלו ריי, פחות חשוב לי להציג עצמאית אינטרנט) בגודל 55 (מרחק צפייה 4 מטרים ומעלה). אין הגבלת תקציב ממשית, אבל כמובן שאני מחפש תמורה מכסימלית לכסף ולא הייתי רוצה לבזבז רק על מותג שאין מאחוריו איכות ממשית. עיקר השימוש יהיה דרך ממיר של יס (כמובן עם ערוצי HD, ככל שישנם כאלה) וקצת סרטים דרך נייד. החדר מואר למדי, במיוחד בשעות הבוקר, אבל השימוש העיקרי בטלביזיה הוא בערב ואילך. כרגע אינני רואה טעם לקנות מסך בעל יכולות תלת-מימד בגלל השימוש הנדרש במשקפיים, העדר תקן אוניברסלי מחייב ומיעוט כותרים, אבל כל השגה או תובנה שונות תתקבלנה בברכה. הציעו לי את הדגמים הבאים: סמסונג 55C6900 תמורת 15,500, כולל כבל למחשב ומתלה קיר, 3 שנות אחריות. סוני 55EX710 תמורת 14,000. טושיבה 55WL753 תמורת 14,200, 3 שנות אחריות ביבוא מקביל של י. שלום. טושיבה 55XL700 תמורת 13,955, 7 שנות אחריות ע"י ניופאן, כשההובלה, מתלה לקיר וההתקנה כלולים במחיר. כאמור הפרשי המחיר לא משמעותיים, הרבה יותר חשוב לי שניתן יהיה לצפות בינתיים בחדשות בשידורים רגילים (עד שישתדרגו), בלי לקבל עווית בעיניים. נסיתי לזהות הבדלים בחנויות שונות אבל כל אחת עובדת עם יבואן אחר, מסכי 55 לא נפוצים בתצוגה, אינני סומך על כיווני המקלטים (חושד שהכוון מגמתי לפי שולי הרווח לרשתות, וגם בחוסר מיקצועיות של המוכרים) כך שאני בבעיה. אשמח להמלצות מנומקות של מבינים או בעלי ניסיון. כמו כן אשמח להמלצה לחנות ספציפית בה ניתן להתרשם בתנאים זהים מביצועי מסכים שונים, גם אחרים מאלה שמניתי לעיל. אם למישהו יש המלצה להמתין לינואר בגלל ירידת מחירים צפויה, אשמח להתעדכן. תודה, יוסי

כל הכבוד ליוזמה, אבל אם אני מנחש נכון האלקטרה שלך היא בעצם מתוצרת 'מרלוני' האיטלקית. העז במכונות האלה הוא שישנם 2 פלנג'ים (אוגנים) מאלומיניום המסומררים לתוף הנירוסטה הפנימי. עם השנים האלומיניום נאכל ומחליד עד שהוא מתעוות, והציר עליו מורכב גלגל הרצועה מתחיל לזרוק - להסתובב בשמיניות. (האוגן מהאלומיניום יוצר ביציקה על ציר הפלדה). כשזה קורה הדופן מתעוותת באופן מחזורי בזמן עבודת המכונה עד שהיא נסדקת, והתושבת של בית המיסב מתנתקת משאר הדופן. אם המכונה היא בעלת דוד חיצוני מנירוסטה (INOX) אז עוד ניתן לרתך אותה אבל במכונה בעלת ציפוי אמייל הענין אבוד. לכן אחרי 6 שנים היה מומלץ לפרק את המכונה לחתיכות, לשלוף החוצה את התוף, לקדוח או להשחיז את הניטים של הפלנג'ים, להרכיב חדשים (משתמשים בברגי נירוסטה בעלי ראש כיפה המסופקים עם הפלנג'ים) ואז יהיה שקט לעוד כמה שנים. בעקרון המכונות הישנות האלה יותר אמינות מהמציאות האלקטרוניות המודרניות. לטעמי היה כדאי שהפלנג'ים יעברו אימפרגנציה ובידוד חשמלי מתוף הנירוסטה אבל אז כנראה שהמכונה (בקטע הזה) היתה חיה 30 שנה, וזה נוגד את אסטרטגית המכירות של החברה. יוסי

אישית נחשפתי למדחס מזגן ששבק עקב היפוך שתי פזות - חשמלאי בחש בלוח הראשי מסיבות מסוימות והפך בלוח שתי פזות. לא קרה בזמן התקנה, ובכל זאת. עדיף שיהיה מעגל הגנה. יוסי

מקווה שלא נפגעת, אבל החצי אמת היא איכות הטיפול בשעת הצורך. יש ביטוח אבל התועלת שבו חלקית מאד. ברור שבבטוח הדירה (גם אם קיימת משכנתא), אם תתפור את הפוליסה לפי רצונך תוכל להעזר בשרברב פרטי, אבל במרבית המקרים אנשים בוחרים בזול, ואולי גם מפני שאינם מבינים את ההבדל בשרות בשעת הצורך. הפוליסות הסטנדרטיות מציעות שימוש בחברות לתיקון הנזקים, וכפי שכתבתי, שלא נדע. פעם אחת הצלייגרים באו פעמיים ולבסוף שילמתי מכיסי עבור התיקון, ובמקרה אחר (כבר הייתי יותר מנוסה) פיציתי אישית בנדיבות את בעל המקצוע כדי לקבל שירות נורמלי מהתחלה. אסור לשכוח שמהירות התיקון, ההתאמה לשעות שנוחות לך וכדומה הן חלק מחווית השירות. יש חשיבות גם לשימוש בציוד לאיתור נזילות כדי למזער נזקים וכך הלאה. כך או כך, עדיף להעזר בשרברב שמקבל את עלות התיקון הריאלית. שוב מחדד את הצורך לקבל מסוכנות הביטוח שרותי שמאי נורמלי ומקצועי שמבין גם את צורכי המבוטח. יוסי

לדעתי האישית אתה טועה. יש מבטחי משנה ואני מעריך (אני לא איש ביטוח) שהחברות חייבות להכסות מול מבטחים עולמיים. אם יפגע בכדור הארץ מטאור ויגרום לרעידה ענקית אז אולי אתה צודק, אבל לא חושב שזה יהיה המקרה אם הרעידה תהיה רק בארץ הקודש. חבר חכם אמר לי פעם ששווה לבטח קודם כל כדי להגן על עצמך מנזק ממנו תתקשה או לא תוכל להשתקם, והרס דירה הוא כזה. הבעייה היא שאתה יכול להסתבך אם לשאר הדיירים אין ביטוח וכדומה. לכן בדירות בבתים משותפים וכשיכולתי תמיד שילמתי על ביטוח הכולל את ערך הקרקע, כך שתיאורטית יכולתי לקבל את מלוא ערך הדירה, ושחברת הביטוח תשבור את הראש עם ההריסות ועם שאר השכנים. ככל שאני יודע לא בכל הארץ ניתן לקנות כיסוי כזה, אבל שווה לבדוק, בטח בבתים ישנים ולא יציבים. יוסי

חצי אמת גרועה משקר. נכון שיש לו ביטוח, אבל התנסית פעם בתיקון נזילה בצנרת באמצעות 'שחר' או דומיהם?? היות וההכנסה הישירה שלהם עקב מקרה הביטוח היא רק ההשתתפות העצמית שלך (מעבר לפרמיה שנתית כוללת מחברת הביטוח) האינטרס המובהק שלהם הוא לחפף, לתקן נקודתית בלבד ולברוח, בתקווה שאם תזמין אותם כעבור תקופה קצרה שוב, זה יתפרש כארוע חדש ושוב תזדקק לשלם השתתפות עצמית. בשתי דירות שונות בהן השתמשתי בשירותיהם אני יכול להעיד כמה הם עלובים. לעומת זאת בביתי אני משלם תמורת הזכות לשרברב פרטי, והלואי על כולם קבלת שרות כפי שאני זוכה לו. נכון שההשתתפות העצמית גבוהה אבל שווה כל גרוש. אם אתה בוחר בסוכן נורמלי הוא ימליץ לך בעת הצורך על שמאי איכותי ואז הדרך קלה לקבלת איש מקצוע מהשורה הראשונה, טיפול איכותי ומהיר וכולי. כשיש לך סוכן ביטוח לא כל כך חשובה החברה עצמה אף כי אישית יש לי ניסיון נהדר עם חברת כלל (באמצעות הסוכן). בשלושה מקרים בשנים האחרונות נזקקתי לשרותי הביטוח ובכל המקרים השרות היה ברמה מדהימה וחברת הביטח לא צייצה למרות שנגרמו לה הוצאות גבוהות מאד. הסוכן שלי הוא גמא-גולן. סוכנות גדולה ולטעמי מקצועית מאד. יוסי

חבר STIO, במשנה (נדמה לי, אולי במקור אחר מההיסטוריה שלנו) מסופר על שופט שקיבל פרי מהעץ של עצמו באמצעות אחד משני מתדיינים בבית הדין שלו, ומיד חש שהטיעונים של מביא המתת לא נטענו נכון ובקיצור, חשב שהוא הצודק. מיד אמר השופט לעצמו שתיפח רוחם של לוקחי שוחד - אם הוא שרק קיבל מה שממילא שייך לו הפך לחסיד של אחד המתדיינים, מה ירגיש מי שמקבל שוחד ממשי??? במקרה שלך זה לא שוחד, אלא משכורת חודשית. אז ראוי שתפנים. לגופו של עניין, בעבר התנתקתי מהוט - עניין של לדעתי 6 שנים בערך. לא היו לי בעיות מיוחדות, באו לקחת את הממירים במועד שנקבע (ממירים אנלוגיים) וקבלו אפילו ממיר שנקנה בשוק החופשי ללא מילה (במקום ממיר שהם סיפקו). רק כדי לסבר את האוזן, סיבת הניתוק היתה ידיעה בעיתון שהם חדלו לשלם ליוצרים ישראליים תמלוגים על שידורים חוזרים, בניגוד להסכמי עבר וללא משא ומתן. החלטתי שכאלה אני לא מפרנס. לא היו לי בעיות קליטה או טענות מיוחדות על התכנים. גם אבירי יס רחוקים מלהיות צדיקים. החזרתי להם אישית (במשרדיהם בכפר-סבא) זוג ממירים וזוג שלטים והחיוב החודשי היה אמור לפחות. הם טעו, לא חישבו נכון, חמש או שש שיחות למוקד נדרשו (אני מייצג את עצמי בכבוד ועד כה מעולם לא נזקקתי לתיווך של גופי צרכנים או רגולציה למיניהם) עד שהעניין הוסדר וכספי הושב לי. גם ביס יש מיחזור בלתי נסבל של תכנים, וגם הם צינזרו ערוצי טבע שספקו בעבר. לזכותם אומר שזמני הביקור של הטכנאים (ונזקקתי לאורך השנים לכמה כאלה) נשמרים בקפידה. יש לי בטן מלאה גם על 013. היחידים אתם אין לי ניסיון רע בתקופה האחרונה הם בזק ו-018, ולכן אני מפרנס אותם. יוסי

בכפר הדרוזי דאלית אל-כרמל נפתחה לאחרונה גלידריה של 'דלי-קרים'. לא בדיוק בית קפה אבל המקום מגיש וופל בלגי וקרפ צרפתי, גלידות וגם אספרסו והפוך. יש שם גם את כל קשת היוגורטים וכדומה. נמצאת בערך מול סניף בנק הפועלים, במורד הרחוב המרכזי (השוק של דאליה), ופתוחה בדרך כלל בימי ששי ושבת עד 11 בלילה. יוסי

למי שחושש ממכת חשמל באמבטיה (למרות הבידוד הכפול של המכשיר), ניתן לקחת ממסר פחת (זרם דלף) תלת פזי לזרם כלשהוא (מספיק 3x25 אמפר) ולחווט אותו לשקע המותקן בחדר האמבטיה כך שיהיה בעל רגישות כפולה כלומר ינתק כבר בזליגה של 0.015 אמפר. יוסי

נסה לבדוק רציפות של הסליל הראשוני בשנאי, הוא בעל הליפופים הדקים ובדרך כלל הוא הפנימי והקרוב לליבה ולכן מתחמם יותר. בדוק שבין שתי הרגלים של התקע (ואם יש מתג 220V אז כשהוא במצב עבודה) יש רציפות. יוסי

לא קראתי בעיון את שכתבת, אז כמה הבהרות. תחליף את הקבל של ה-15 לנניח 12 או 10 מיקרו פרד.להערכתי היות והמתח הוא 110 וולט, הקבל יותר גדול מהקבלים המקובלים בארץ למפוחים (בגלל הצורך בזרם גדול יותר לסליל העזר). הקבל של 55 מיקרופרד יכול לגרום לכך שהמדחס לא יכנס לפעולה. אם אין לך יכולת למדוד ישירות את הקיבול שלו, תאזין בהקפדה לרעש הנשמע בהפעלת המזגן. אם הקבל דפוק האוברלוד ינתק את המדחס ואז נשמע רעש חלש של תקתוק מהמדחס. היות והאוברלוד מרסט את עצמו אוטומטית (ככל שראיתי זהו בסך הכל בימטל החוזר לאחר שהו מתקרר), התופעה תחזור על עצמה כל כמה דקות. אם זהו המקרה, החלפת הקבל תפתור את הבעיה. אם המדחס מתנתק בעבודה מדי פעם, אז או שהחדר קטן מדי לעוצמת המזגן והוא מנתק את עצמו או שיש חסימה/סתימה וכדומה לרדיאטור החיצוני, והאוברלוד מנתק כדי להגן על המדחס מעומס יתר. יוסי

ניטץ', לשרותך תמיד. בדרך כלל פשוט מאד לשחק במעט במהירויות של המפוחים במזגנים, גם במהירות של המפוח הפנימי, גם במהירויות של המפוח החיצוני וגם במזגני חלון בהם מנוע משותף מניע את שניהם. כל מה שצריך לעשות זה להקטין את הקיבולת של הקבל של המפוח, נניח במקום 5 מיקרופרד להרכיב קבל של 4 או 3 מיקרופרד. אבל יש לדעת שהורדת המהירות של המפוח החיצוני (שהוא גם הפנימי במקרה שלך) תעלה את לחץ הראש של המדחס. בגבולות מסוימים זה נסבל אבל אם תפריז תקצר את חיי המדחס ואם היחידה ישנה והרדייאטור החיצוני סתום או מצופה בג'יפה מבפנים אתה עלול להגיע לניתוקים עקב עומס יתר - בכל מנועי המדחסים הישנים מותקן אוברלוד תרמי המנתק אותם בזרם יתר שייווצר אם המדחס מתאמץ. ההסבר להוקוס פוקוס הוא שמנועי המפוחים הם בעצם מנועים של 2 פזות, ראשית ועזר. המושג 'פזת עזר' מתייחס לסליל נוסף הקיים במנוע והמוזן דרך הקבל. סידור זה מגדיל את המומנט שמפתח המפוח. כשהקבל מתיישן הזרם דרכו פוחת עד מצב שהמנוע לא יעבוד, וזה מצב מאד נפוץ בהמון מכונות כביסה ישנות בהן המנוע פועל על אותו עיקרון. המפוחים הפנימיים (גם במזגני חלון ובוודאי בדגמים מפוצלים ועיליים) הם מסוג סירוקו בעלי כפות המוטות קדימה. זהו סידור המעלה מאד את הלחץ הדינמי שהמפוחים מייצרים כבר בסל"ד יחסית נמוך, וכמו כן הם הופכים את הספיקה לרגישה לכל שינוי פעוט בסל"ד. היות והרעש מושפע מאד ממהירות הזרימה, כל שינוי פעוט בקבל המשנה במעט את מהירות הסיבוב משנה מאד את הרעש. היות ואין רווח ללא הפסד, החיסרון הגדול של כפות מוטות קדימה הוא רגישות המפוח לנקודת העבודה שלו, כלומר למפלי הלחץ שלו. שינוי קל והזרימה הופכת טורבולנטית מאד והמזגן מתחיל לשרוק, להפיח משבים לא יציבים וכדומה. אופיינית הדבר מעיד על סתימת מסנן או רדייאטור פנימי, תופעות המשנות את הספיקות והלחצים ואת תנאי הזרימה. יוסי

שי, תהרוג אותי אבל אני לא מבין למה להתעקש ולדון בנושא (צר, יחודי, שאינו מעיד על הידע הכולל שלך) ושברור לי ולכל מי שהתנסה שאינך מבין בו. המכונות בהן קיים פתח עליון בדרך כלל (מניסיוני) הן בעלות מיסב בכל קצה של התוף. התוצרות המאד נפוצות בארץ הן של תומסון/ברנד מצרפת המיובאות תחת המותג קריסטל( לא רק) ושל מרלוני מאיטליה המיובאות בהמון שמות כמו ווסטינגהאוס, ספקטרה (אמפא), אלקטרה (אלקטרה) ועוד שמות רבים. בדגמים אלה ומזה עשרות רבות של שנים המיסב הפנימי (צד שמאל, מיסב נגיש רק מתוך הדוד) יושב בתוך גומי המקיף אותו, ובתומסונים שני המיסבים הם כאלה, משני צידי התוף, ושניהם נגישים רק לאחר פתיחת הדוד החיצוני. אף אחד לא אמר שהמיסבים מורכבים בתוך תותבי גומי. הם יושבים בתוך בית בעל אוגן בקוטר יחסית גדול, וכל האוגן הזה מוכנס למעטפת גומי המהודקת לדפנות הדוד בעזרת כמה ברגים. בגלל הדפנות הגמישות של התוף והדוד אין בעיה לספוג זריקה מסוימת, וכבר הרחבתי לגבי כך, ראה לעיל. לא מדובר פה על מיסבים המיועדים לשימושים מסיביים ומדויקים בתעשייה, ולכן אין כאן צורך במירכוז מדויק, ובנעילה קשיחה באפיצויות מתאימות, כמקובל בדגמים גרמניים מסוימים, דוגמת בוש/סימנס, בהן קיים צינור מיסבים מסיבי הממרכז את המיסבים. זהו מבנה בו התוף תלוי קונזולית, ולא זה המקרה במכונות הנפוצות בעלות פתח עליון. מעבר לכך, אם תרצה להתרשם מהמבנה באופן בלתי אמצעי, צור קשר ובוא אלי הביתה (רמת-גן), ואציג בפנים מיסבים משופצים של מרלוני כך שהתמונה תהיה ברורה יותר. לילה טוב, יוסי

לא יודע כמה ניסיון יש לך במכונות כביסה - יצרן עולמי שתוצרתו מאד מאד נפוצה בארץ הוא מרלוני האיטלקי. התוצרת שלו מיובאת ארצה תחת שמות מותג רבים, כשהנפוצים בהם הם ספקטרה (יבוא ע"י אמפא) ואלקטרה. בדגמים בעלי פתח עליון יש כמובן 2 מיסבים, אחד בכל קצה של התוף. המבנה הזה אכן מאד לא מדויק, מה גם שבגלל הרס של האוגנים המסומררים ישירות לצידי התוף, כשאתה מחליף אותם וחולץ את המסמרות ואחר כך משתמש בברגים במקומן, המרכוז עוד מדרדר. המכונות האלה פועלות למרות זאת בגלל 2 סיבות ששכחת לציין, או שאינך מודע להן: 1 - המיסב המותקן בצידו השמאלי של התוף (מבט מהחזית) והוא פנימי ונגיש רק מתוך הדוד יושב כולו בתוך תושבת גומי, כך שיש לו גמישות מסוימת, אם כי מוגבלת. 2 - הדופן הימנית של הדוד גמישה, וזאת גם בדגמים העשויים פח מצופה אמייל וגם בדגמי הנירוסטה (נושאים את המושג INOX על אזור המתגים). אם תסתכל פעם במכונה כזו בזמן שהיא פועלת והדופן הימנית מפורקת תראה שהדופן של הדוד כולה נעה בשמיניות, שחומרתן תלויה במידת המרכוז וכן בניצבות שבין הציר ובין התוף. תופעה אופיינית למכונות אלה היא קריעה של הדופן הימנית של הדוד וזאת כאשר בגלל קורוזיה עמוקה של האוגן הימני (תא גלווני אמרנו??? אוגן אלומיניום המסומרר ישירות לקיר נירוסטה, וכן יציקת אלומיניום זולה שלא עוברת אימפרגנציה) הציר מתחיל לזרוק בפראות והקיר נגזר, אבל כל זאת רק לאחר הרס האוגן, לא בגלל חוסר מרכוז רגיל. יוסי

הזדמן לי פעם לראות בפעולה מכשיר אקטיבי לבדיקת בולמי זעזועים שפעל במכון הבדיקה סנטרטסט שליד משרד הרישוי בחולון. הרעיון הכללי הוא שהרכב עולה עם צמד גלגלים (חזית/אחור) על משטח הרעדה המסוגל לשנות את תדר (קצב) ההרעדה, וקיימת תצוגה של הרעידה הנמדדת ברכב במישור הזמן. למי שלא מכיר את המושג, במקום להמיר למישור התדר (התמרת פורייה) הצג של המכשיר פשוט מראה סינוסואידה בעלת גובה (אמפליטודה, משרעת) ותדירות המשתנים ברציפות. ניתן היה לראות בדיוק את תחום התהודה של הרכב כלומר את קצב ההרעדה בו יכולת השיכוך של הבולמים יעילה פחות. כמו כן היה ניתן לראות (כך מפי הבוחן הראשי של המכון) וכנראה על סמך נתונים מוכתבים מראש את טיב השיכוך מול מצב של בולמים חדשים, כלומר לקבל קריטריון לתקינותם. עצם ידיעת טווח הרזוננס יכולה לסייע לבוחן גם ללא מכשיר כזה לחוש את איכות הבולמים תוך נהיגת הרכב בתדירות הרזוננס שלו. חוץ מזה יש תורמים נוספים לרעידות כמו לחצי ניפוח וכדומה. אם תעלה לאתר חומר לגבי המכשיר שהזכרת אנסה להתייחס בפרוטרוט. יוסי

למכירה מנוע של קאוואסקי ER500 כולל שטר מכר. המנוע במצב מעולה + אחריות. לפנות לדוד 03-5374446

כל טוב לך דני, ובהצלחה בכל אשר תפנה. יוסי

מזל טוב שמר, ושמור על חוש ההומור הצורב. ושתי מובאות מדברי ריכמן הזכור לטוב: היו לי עד הנישואים שלוש שיטות חינוך-בנים. שלושה בנים לי יש עתה - ולא נותרה לי שום שיטה. איזה זמן הוא גיל ביניים? זמן שאצל הבריות מתחילות לישור שיניים, שערות ואשליות. יוסי

אביב, לצערי ולמרות כל מה שכתבת, עדיין הבחור עמו התעמתת צודק. קודם כל לעניין הפיכת התקע בשקע: היות והמתח נופל (מתבזבז, אם למישהו נוח יותר להבין זאת כך) על פני סליל השנאי (ואני מניח שבספק של ה-DVD יש שנאי מפחית פשוט ולא ספק ממותג), הרי שבקצה אחד קיים מתח הפזה ובקצה השני קיים מתח האפס. מתח האפס - במערכת חשמל תקינה - לא יכול לחשמל כי הפרש הפוטנציאלים שלו ביחס להארקה נמוך מדי. מתח נמוך מדי, אבל לא נמוך מכדי להזרים בינו ובין ההארקה 30 מיליאמפר, בהם די להקפצת ממסר פחת ביתי. בעולם המודרני אכן המידע על הפיכת התקע לא מאד שימושי אבל אתה מוזמן לקפוץ ולעיין או לקבל בהשאלה ספר אלקטרוניקה עתיק ובו סכמה ובה ספק כוח הפועל על נגד טורי לרשת, ובסידור כזה קוטביות התקע מאד מאד רלוונטית. אישית היתה לי פעם מכונת כביסה ובה גוף החימום היה מקוצר לגוף באחד הקצוות (כלומר חוט הלהט הפנימי היה מקוצר לצינור המתכת החיצוני של גוף החימום), וקוטביות המתח עשתה את כל ההבדל בין מכונה עובדת ובין ממסר שסרב לאפשר לה לעבוד. גם מניסיון עם מדחסי מזגנים, כשיש קצר גוף, הפעולה הראשונה שאני נוקט היא החלפת הקוטביות על מחבר המדחס, לפעמים הדבר מציל את המדחס. לו המוליכות של מוליך האפס היתה אידאלית, לא היה נבנה הפרש פוטנציאלים ביחס להארקה, והממסר לא היה קופץ, כלומר עצם הקפיצה מצביעה על עולם לא אידאלי, וכלל לא תיאורטי. ונקודה אחרונה, למה אם ההארקה והאפס יחוברו באותו מקום הפחת לא יקפוץ? פחת פועל כמו נדנדה (באופן מטאפורי) - משווה את הזרם הנכנס דרך הפזה/פזות לזרם היוצא דרך קו האפס. אם חלק מהזרם ידלוף ויחזור או יבוא (זרם חילופין) דרך ההארקה הממסר יקפוץ, בין אם יש ובין אם אין הפרש פוטנציאלים בין האפס להארקה. יוסי

לא יודע אם המובאה הבאה תנחם אותך, אבל בכל זאת אנסה - והיא כמובן מדברי חנניה רייכמן ז"ל: בחטאים מודה כל איש, אבל כל חטא לחוד מכחיש. יוסי

בספר ההוראות/טיפול של משור שרשרת גרמני יד שנייה שקניתי פעם (המשור בן למעלה מ-20 שנה ונקנה בגרמניה או באוסטריה) יש כמה טיפים בנושא כריתה. פעם הורדתי האינטרנט מהאתר של MAKITA ספר הוראות - Owner's and Safety Manual לסדרת המשורים DCS 340,341,400,401. יש שם הסברים, איורים והנחיות, לגמרי לא רע. לא פורמלי אבל מאד יעיל. מקווה שהאתר עודנו פעיל ולא, פנה בהודעה פרטית ואנסה לסייע. יוסי

בדבריך חסר ההסבר העקרוני של הדרך בה מושג הגבר המומנט. במצב בו הטורבינה המונעת עומדת או מסתובבת במהירות יחסית נמוכה (זינוק מאפס או האצה התחלתית), השמן או הנוזל ההידראולי החוזר מהטורבינה המונעת הוא בעל כוון תנועה הפוך לכוון התנועה של הטורבינה המניעה. נוזל זה יפעל כבלם על הטורבינה המניעה, אלא אם בדרך כל שהיא נוכל לשנות את כוון הזרימה שלו, וזהו תפקידו של הסטטור (או ממיר המומנט, בלשונך). במצב זה של האצה מאפס או בחלק הראשון שלה הסטטור נעול לגוף הגיר ומטה את הנוזל החוזר כך שיסתובב בכוון הטורבינה המניעה. מכאן עולה שהתנע הכולל של הנוזל גדול יותר מהתנע שהטורבינה המניעה מסוגלת להעניק לו - חלק מהתנע שלא נוצל לסיבוב הטורבינה המונעת מצטרף לתנע המתווסף בגלל סיבוב הטורבינה המניעה וכך נוצר אפקט של הגברת מומנט - המומנט על הציר המונע גבוה מהמומנט על הציר המניע. למיטב זיכרוני כבר בשנות החמישים ניתן היה להשיג הגברה של עד פי 3.6 . עם העלייה בסיבובי הטורבינה המונעת (כשהרכב מאיץ) חל שינוי הדרגתי בכוון הנוזל החוזר מהטורבינה המונעת, ואז הסטטור מתחיל להסתובב על צירו כדי לא להפריע לחזרת הנוזל. במצב זה אין יותר הגברה של המומנט. יוסי

קודם כל, איש באמונתו יחיה, וסוג השיח שהתפתח כאן צפוי להתבדר, כשכל טוען מתבצר בעמדתו. אינני מתרעם ובודאי שאינני פוליטיקאי (כי אז הייתי מקפיד לא להעלות לפורום דעות שברור שתעוררנה אנטגוניזם). כל שכתבתי הוא שנמאס מתקנות וכללים המשתנים חדשות לבקרים, ואישית אני מעדיף להחליט עבור עצמי מתי יש צורך אמיתי להחליף מגבים. זו דוגמא קלסית לתקנה טיפשית - אם בכלי רכב רבים אין מגב אחורי ואת כלל לא ידעת על הנזק במגב אצלך מהעדר שימוש, אז מה החשיבות שהמגב יהיה חדש? עכשיו שהוא חדש כן תשתמשי בו? אם כן, צריכה היית ביוזמתך להחליפו ואם לא, אז ההחלפה מיותרת. מגב יבש אין פרושו מגב שאינו מתפקד. מגבים עולים לעיתים אוצר קטן ואני מעדיף להחליט בעצמי עד איזה מצב למשוך אותם, ולא שיכתיבו לי באופן שרירותי. לו הטסט היה בחזקת רשימת המלצות, ניחא. אבל מסיבות מובנות הוא בעל יכולת אכיפה, ובמצב זה יש צורך במינון נמוך מאד של התערבות והכתבה. לכן וכפי שכתבתי ולא ארחיב מעבר לכך, אני בוחר לעבור טסט במקום ובשעה בהo הסבירות להתקל בבוחן בעל יוזמת יתר נמוך עד לא קיים. אני חסיד של חינוך נכון - ראה את הגישה בנושא שמירה על פרחי בר - אין כמו משמעת עצמית הנובעת מהבנה ומהסכמה להשגת צייתנות ושיתוף פעולה. ראה את אחוזי הציות להדלקת פנסים ברכב וכדומה. יוסי

מישהו יכול להתייחס לענין ?? אני יכול להבין שהאימפדנס של המצבר עלה אבל שהוא יציג התנגדות שתזיק לאלטרנטור? ולשאלת פותח השרשור - לדעתי כדאי להחליף מצבר ואסביר את המלצתי. אחת הבעיות שיוצר מצבר עתיק היא נפילת מתח ניכרת בזמן שהסטרטר פועל. ברכב שיש ברשותי תופעה זו גורמת באופן די עקבי להדלקות נורת תקלה של מחשב ה-ABS. החלפת המצבר או אפילו טעינה טובה שלו (כן, נושא בעייתי, רכב הנוסע מעט ושתאורת התקרה נשכחת בו דולקת מדי פעם) מעלימה את התופעה. להערכתי מחשבי הרכב לא נהנים מנפילות המתח. חוץ מזה וכפי שהערתי בהתחלת דברי סביר מאד שהאדווה (ריפל) של המתח ברכב איננו אידאלי בגלל העלייה בעכבת (אימפדנס) של המצבר, וגם זה מצב שאיננו אהוב על רכיבים אלקטרוניים. יוסי

לפותח השרשור, תחזקנה ידך, ואני בפרוש שמח על פרסום הדברים. לא מתייחס לכמות השרשורים שפתחת אלא לתוכן הדברים. אני כנראה בחיים לא אגיע לטסט בכפר-סבא או רעננה, אבל בפירוש לא מחפש להגיע לטסט ולהיות מוכשל כי פח האשפה בו לעולם אינני עושה שימוש נשכח בפינה עלומה בבאגז' וכדומה. ללמד ווניקים - אני גם לא משליך פסולת דרך החלון, גם אם הפח המגוחך איננו נמצא בתא הנוסעים. בין להכשיל אדם בטסט על כך שחצי ממשאבת הבלמים הכפולה במכונית לא פועלת כלל (בעיני ראיתי) ובין התחכמות לשונית לגבי אופי מנגנון פתיחת הדלת יש עוד כמה דרגות ביניים. אני גם לא זקוק לטסטר שיכשיל אותי על מגבים יבשים באמצע הקיץ וכדומה, ולכן בכנות, אני מקפיד להגיע לטסט במקום ובשעות שיקטינו מאד את הסבירות להכשל. כדי לחדד, לא מחפש להתחמק מחופשים במסרק הגה או מממיר ששבק ולא משתמש בשרותי מאכרים, וכשפעם נתגלתה דליפת נוזל בלמים מרכב שלי שמחתי על כך, אבל רק עד כאן. גם כך הצפיפות והנורמות המשתנות חונקות אותנו מעודף רגולציה ותקנות, אז להתחכך כמה שפחות. יוסי