yosi05

היתה לי לווה אופטה. נקנתה כמעט יחד עם שארפ. הלווה תוקנה פעמיים ולבסוף שבקה ונזרקה לפני 12 שנים. השלט שלה אכן היה איכותי - פנל מתכתי ולחצנים רכים ומדויקים - אבל התמונה היתה סטנדרטית. השארפ חיה עד היום - 26 שנים - ולמעט מתג ההפעלה לא התקלקלה מעולם. לכן כשקניתי לאחרונה לד 52 זה היה רק של שארפ. היא יפנית, התמונה פשוט מדהימה (יס, HD ממחשב) ואני מקווה שלא אתאכזב גם מהאמינות. לגבי קומקומים, גם אני קניתי של פיליפס וזרקתי אחרים, לא בגלל תקלה אלא בגלל ביצועים עלובים. פיית הפיליפס רחבה ומצוידת ברשתית סינון גדולה המאפשרת למלא דרכה את הקומקום בקצב מזורז וההרתחה נעשית בחום מכסימלי כלומר הרתחה ממושכת למשך כ-8 עד 10 שניות. דריש, קנית פיליפס בזול. שלי עלה 450 ש"ח, ולאחר שנת שימוש אני מברך על הקנייה כל יום מחדש, ולעיתים יותר מפעם ביום. יוסי

בדיוק, חצי מה'חוכמה' באטמור היא זרם המים הקלוש שהמזלף המקורי מספק - בזרימה חזקה בקושי חשים בחום במים. אם מזרזפים, המים חמים יותר. יוסי

מה הכוונה התנעה רכה יותר? בתעשייה קיימים מתנעים רכים למנועים תלת פזיים, מין גירסה מנוונת של ממירי תדר. הרעיון הוא לדמות תדר הזנה נמוך יותר מאשר תדר הרשת, וכך לגרום למנוע להתחיל להסתובב יותר לאט ובאופן הדרגתי. אני מציין 'לדמות' כי במציאות קימת מערכת קבלים הנפרקת בתדר גבוה באופן נשלט בעזרת טרנזיסטורי מיתוג, וסלילי המנוע 'חושבים' שהם מוזנים בתדר מופחת. אם אני מנחש נכון אצל פותח השירשור מדובר במדחס חד-פזי (בעצם דו-פזי, כי יש לו פזת עזר הנוצרת בעזרת קבל עבודה טורי) ובמדחס כזה אין אפשרות לווסת את מהירות ההתנעה. יש כמובן שימוש ב'סטרטר' הגורם להסטת פזה יותר גדולה כדי להתניע (שימושי במדחסים תפוסים למחצה) אבל לא שמעתי על התנעה רכה במדחס כזה. האם תוכל להרחיב?? יוסי

לא צריך מומחיות, פשוט קשה להגיע לחלק התחתון של המדחס, והיות והמזגן ותיק, מסוכן לעמוד עליו או להפיל עליו משקל גדול, לכן נדרשות זריזות ובעיקר ידיים ארוכות. אם אתה יכול, פרק את המכסה מעל למזגן (היחידה החיצונית כמובן), עמוד לידו ובקש ממישהו שיפעיל אותו. תוכל לראות ולהרגיש אם הרעש נובע מפגיעה של המדחס ו/או הצנרת שלו בקופסה עצמה או מנקישה הנובעת מפנים המדחס. במדחס של יחידה של 3.5 כ"ס קשה לשתול גומיות חדשות, במיוחד כשהצנרת שלו מולחמת. יוסי

מדחסי מזגן מחוברים למסגרת הנושאת באמצעות 4 תותבי גומי, מין גלילים מדורגים המוכנסים לחורים שב-4 הרגליות המרותכות לקונכית המדחס. אם אחד מהם נקרע או שהם שקעו/התרככו, המדחס יקפוץ ממקומו בכל התנעה (מזגן רגיל, לא אינוורטר בעל התנעה רכה) וסביר שגוף המדחס או אחת הצנרות תפגע בפח ותרעיש. הגומיות מורכבות בתחתית המדחס כלומר בדרך כלל קשה להגיע אליהן. ניתן להחליפן או לכופף מעט צנרת הפוגעת בגוף וכדומה. אם אינך מיומן, הבא איש מזגנים (אני יכול להמליץ על מישהו שעשה עבורי עבודה טובה), הסבר לו מה שקורה ותן לו להתמודד. יוסי

אכן, ברז מפצל לכניסת מים למכונה. לא ממליץ לך להתעסק עם קו הביוב, מפצל או כל אלתור דומה. בתמונה שהעלית רואים שהצנרת ביציאת הכיור מאולתרת, בטח דירה מפוצלת והתקנת חפיף. רוב הסיכויים שהצנרת לביוב לא תחזיק את זרם המים שיוצא מהמכונה וחוץ מזה יציאת המים צריכה להיות לפחות 60 ס"מ מעל לרצפה כדי שהמכונה תתפקד נכון. עדיף שהמים מהמכונה ישפכו לכיור. קודם כל זה מבטיח גובה מינימלי סביר וחוץ מזה הכיור ישמש כמאגר עד שכל המים יצליחו להתנז לביוב. בדירה המפוצלת הבאה תדאג לנקודת חיבור נורמלית למכונה. יוסי

נתי, בחייך, ממתי יש קשר בין עובדות ובין השמצות. ברור שהרכב פועל כשואב אבק גדול, וברור שאופן התפעול ומצבו התחזוקתי משפיעים. לא תיתכן שאיבת אבק/חול ושאר זיהומים ללא סוג של סינון/הפרדה. אני מאמין (לא מידיעה) שנעשה שימוש בסוג של ציקלונים כמו בדרגת הסינון הראשונה של מסנני אוויר בטנקים למשל, ולא במסננים יבשים או רטובים (סקראברים, מתקני שיקוע רטובים). מין הסתם כשהציקלונים פגומים יפלט ענן אבק מאחורי הכלי. אם יש גם מסננים יבשים חשוב מאד לנקות אותם אחרת מפלי לחץ יהרגו את אפקט השאיבה. אם המאיצים במפוח השאיבה ישחקו, שוב תפחת יעילותו. כתלות במהירות הסיבוב של המברשות המסתובבות יופעל כוח צנטרפוגלי שיפזר/יתיז חלק מהלכלוך, ובוודאי שזה נכון אם נזק למערכת הסינון מקטין את יעילותה. מישהו מאמין שהמפעלים המייצרים בונים כלי שהוא מזהם בהגדרה???? יוסי

המון שנים לא נזקקתי לתיקון של מנוע DC והשפצים אותם אני מכיר לא יתעסקו במנוע זעיר של הליכון, בטח לא במחיר כלכלי. הטכניקה דומה לזו המיושמת בסטרטרים לרכב, במקדחות וכדומה, אבל לא הייתי חותם על איכות השיפוץ אצל החברה האלה. מישהו עליו אני סומך ושאולי יסכים לשפץ (מה מצב המיסבים במנוע??) הוא גיל, הבעלים של חנות חלפים למכונות כביסה, תנורים ומטהרי מים בככר המושבות בתל אביב. הטלפון בחנות 03-6873812. החנות ותיקה ומוכרת ונקראת 'טכניקה'. לאיש יש מוזרויות משלו והוא לא מקדים להגיע לחנות אבל יש לו ידי זהב, שפע ניסיון בליטוש קולקטורים בדרך שתיארתי ובכלל ראש טכני פתוח. התאם עצמך לשעות שלו, חזור ובדוק לפני ההגעה בפועל, תן לו זמן לשפץ (אל תעמוד לו על הראש) ואני מניח שהמחיר יהיה נוח והתיקון יסודי ומוצלח. אם קשה לך להגיע אליו פיזית, העזר בחבר שיביא לו את המנוע במקומך. אל תסתפק בקשר עם העובד שלו, דבר ישירות עם גיל, כשהוא נמצא. יוסי

מעט ניצוצות היא תופעה נורמלית כשיש קומוטטור - פסי נחושת עם רווחים בינהם. האם דאגת לנקות גם את החריצים שבין הלמלות בקומוטטור? חשוב שהחריצים יהיה עמוקים במקצת מפני השטח של הלמלות כדי להבטיח הפסקה במגע ובידוד מתאים. כשאתה בוחן את הפחמים הישנים, לא רק אורכם קובע אלא גם רוחבם - יש מצבים בהם הקומוטטור איבד את העיגוליות שלו או בגלל שימוש רב או בגלל חוסר איזון שנבנה עם הזמן. במצב כזה הפחמים מתנודדים פנימה והחוצה ונשחקים בצדדים. מעבר למגע לא אחיד נוצרת גם כמות מופרזת של אבקת פחם. הליך שיפוץ מקיף יכלול בדרך כלל קודם כל חריטה או ליטוש קפדני של פני הקומוטטור. נא שים לב שבזמן החריטה יש למרכז את הרוטור באזור עליו מורכבים המיסבים ולא להסתפק בקדחי המרכוז של הציר. אם אין ברירה ובוצעה חריטה בעזרת עוקצים וחורי המרכוז חשוב לבדוק ולתקן קונצנטריות באופן שיתואר מיד. יש להחליף פחמים ולבצע התאמה לפני הקומוטטור (בדרך כלל יש לעטוף אותו בבד שמיר ולסובב עד לשחיקת הפחם לרדיוס המתאים). אם הפחמים אינם מקוריים חשוב שהתחליפיים יהיו בעלי קושי והרכב דומה למקור כדי לא לשחוק/להשחק ולהתאים לצפיפות הזרם המתפתחת במנוע - זרם ליחידת שטח של חתך הפחם. יש לבדוק את תקינות הקפיצים ואם אין מד כוח מתאים ניתן להעריך אם יש שוני בין הקפיצים השונים לפי השינויים באורך הפחמים הישנים. לפני הרכבה סופית של המנוע למקומו מומלץ לסובב את הרוטור ולבדוק קונצנטריות של הקומוטטור, נניח בעזרת חוד של עיפרון ותאורה מתאימה, או בעזרת אינדיקטור. תיקון ניתן לבצע בעזרת ליטוש של הקומוטטור תוך כדי הפעלת המנוע - מניחים אותו על מצע מבודד, מפעילים אותו ומלטשים בעזרת מקל אברזיבי מתאים המוחזק ביד. זו פרקטיקה מקובלת בשיפוץ מנועים של מכונות כביסה מודרניות. מישהו שאני מכיר טוען שעדיף לא לקבע את המנוע בזמן הליטוש כדי לבצע מין איזון דינמי לרוטור (ולהקטין רעידות של המנוע בעבודה) אבל לדעתי זו גישה שגויה - ה'תיקון' יגרום לאקסצנטריות (רק שהיא תהיה יחסית לנקודות חוסר האיזון) ולשחיקת רוחב הפחמים בעבודה ועם הזמן. בהצלחה, יוסי

נדמה לי שזה נובע מנטיית המטען (נושאי הזרם) לזרום על פני המוליך ולא בתוך החתך הפנימי שלו. אם החתך המצטבר שווה, לכבל השזור מכמה תיילים דקים יהיה הקף מצטבר גדול בהרבה מההקף של מוליך יחיד. אם למישהו יש תובנה אחרת, אשמח להשכיל. יוסי

כלומר יש כוח עילוי בתוך התווך הגזי? יש מספיק גז/אדים כדי ליצור בתוך המעטפת המוגבלת כוח עילוי לתמיכת 2.5 טון?? בכתבה אליה הפנה אחד הקוראים דובר על מהירות שיגור נמוכה יחסית של 95 קמ"ש. גם כאן יש מספיק עילוי??? יוסי

ומעבר לביקורת ה'בונה' על מי שבוחר לתקן ולא להחליף בחדש, הוא מפרנס תיקונצ'יק מהארץ. גם אני בחרתי בעבר, ויותר מפעם, לתקן מקרוגל ששבק. המכשיר חזר לעבוד פרפקט, הוא נקי מטופל, שמור ונראה כחדש. הטכנאי שהוא בחור דתי צריך לחיות ממשהו, לי זה לא עלה יותר ממכשיר סביר חדש, קבלתי שפופרת תדר גבוה מאיכות גבוהה והניסיון הראה שהתיקון החזיק מעמד כמה שנים ללא בעיות. יוסי

עקרון הציפה של כלי הכבד מתווך בו הוא נמצא - גוף מתכתי כבד בתוך מים למשל - מבוסס על דחייה של מסת מים הכבדה ממשקל הכלי. אם הטורפדו עטוף בתווך שברובו או כולו גזי, איך מושגת תמיכה ויכולת ציפה?? אלא אם כן יש לו כנפונים הבולטים לתוך התווך המימי ומספקים כוח עילוי מתאים. היו מקרים בהם בעבוע של כמות גדולה של בועות מקרקעית הים ויצירת תווך שבחלקו גזי, גרם לשקיעת כלי שייט. מישהו יכול להתייחס לכך?? יוסי

נכון אבל לא שלם. זה נכון רק במנועים המוזנים חד-פאזית, וגם אז תלוי מהו טיפוס המנוע ומהו המומנט הנדרש ממנו. במנועי בעלי רוטור מלופף ופחמים (מקדחות) זה לא נדרש. כך גם במנועי פטפונים בהם יש ליפוף בודד עבה היוצר שינוי בשטף המגנטי המבטיח התנעה בכוון מסוים. יש גם מנועים חד פאזיים בהם יש ראצ'ט לציר המנוע המאלץ סיבוב רק בכוון מסוים (זה הפטנט במנועי הטיימר במכונות כביסה) או במכונות בהן המנוע מסתובב אקראית לפעמים ימינה ולפעמים שמאלה כמו במסחטות מיץ הדרים. בקיצור, מנועי חשמל זה עולם שלם. יוסי

לדעתי סביר שהבעיה במגע של הבורר עצמו. לא בטוח ששוה להתעסק ולנסות להחליף או לתקן. לפני ההמלצות לגבי קבל יש לבדוק אם הסחיטה היא במהירות אחידה או שיש מהירות משתנה. מנועים בעלי מהירות משתנה הם עם פחמים וניהול אלקטרוני ונטולי קבל. אם יש רק מהירות אחת בסחיטה קיים קבל יחיד (דגמי מרלוני האיטלקית הנמכרים בשמות אלקטרה, ספקטרה ועוד) או שני קבלים, קבל עבודה וקבל סחיטה. אופיינית הקבל מידרדר עם הזמן כלומר הקיבולת שלו פוחתת. זו הסיבה שבתחילת ההדרדרות לפעמים וכשהמכונה לא עמוסה יש מספיק מומנט התנעה להפעלת הסחיטה. חוץ מזה זה תלוי במצב הרוטור מול הסטטור במנוע - בזויות מסוימות הפרש הפזה שיוצר הקבל הלקוי מספיק להשגת התנעה. אם זה המצב כדאי לנסות ולהפעיל סחיטה כמה פעמים ללא כביסה בתוף או לנסות ולסובב טיפה את התוף (כמובן לעצור ולפתוח דלת לצורך כך) כדי לוודא שהסחיטה פועלת. היות והחיים קשים, אם מדובר בדגמי מרלוני (כאמור תחת המותגים אלקטרה, ספקטרה ועוד) יש עוד אפשרות - הקבל היחיד ממותג בכל פעם לסליל אחר במנוע בעזרת מגעי הטיימר. נזק מסוים במגעים גורם למיתוג פגום ולאי תפקוד. התרופה הזולה במקרה זה היא להרכיב קבל נוסף ישירות למנוע, כלומר קבל אחד לתהליך הכביסה וקבל נוסף לסחיטה. כמובן שנדרש לקבל את סכמת המגעים של המנוע כדי לדעת איך לחבר. יוסי

למרות שציינת שהמזגן לא רק מפסיק לחמם אלא מוציא אויר קר, לדעתי יותר סביר שהמדחס מתנתק. אם הפילטר הפנימי שבתוך הבית סתום, סביר שהאוברלוד שיש למדחס מנתק אותו תוך כדי עבודה. ממליץ לך לבדוק את צריכת הזרם בזמן שתופעת הפסקת החימום מתרחשת. יוסי

היי אביב. לאיתור ראשוני אין צורך בסנפלינג וגם לא בכנפיים - בשעה שקטה תן מתח למשאבה והפסק אותו כמה פעמים. אתה אמור לשמוע בברור נקישה של ליבה פנימית בשסתום הראשוני של משאבת החום. אם אכן הנקישה נשמעת, סביר שהשסתום הפנימי הראשי או מעברי השסתום הראשוני (פיילוט) תקולים. הסבר קצר - הסליל מפעיל בוכנית הפותחת מעברי גז בקוטר זעיר המפקדים על תזוזת הליבה הראשית בשסתום. לפעמים ליכלוך תופס את הבוכנית או סותם ומפריע למעבר גז המפעיל את הליבה הראשית. החלפת השסתום הזה קצת בעייתית כי יש להגן עליו בקפדנות מחימום יתר - עוטפים אותו ואת תחילת 4 הצינורות היוצאים ממנו בסמרטוט רטוב ומבצעים את ההלחמה בזהירות ובזריזות. כמובן שיש קודם לרוקן את הגז ואחר כך להכניס גז חדש. במחירי המפוצלים היום ספק רב אם זה כדאי. יוסי

הסוד כפי שאמרו הוא במפתח בוקסה עמוק, נקרא בסלנג מפתח T. יש בכיורים כל מיני מידות, אישית נתקלתי גם ב-10 מ"מ וגם ב-11 מ"מ. שים לב שיתכן שהמידה בברז החדש לא זהה למידה בברז הישן. יוסי

נניח שאתה צודק וחומר הבידוד כמעט ואינו חוסם קרינה. א - האם הקרינה המוחזרת מהרדיד המותקן מתחת לבידוד היא באורך גל זהה לקרינה מתחתית הרעפים?? אם לא, אז ההסבר לא בהכרח תופס. אני שואל כי בחממה למשל חל שינוי בין אורך הגל החודר את הזכוכית לאורך הגל המוחזר מהקרקע. ב - כמו שציינת, אבק שוקע על החלק העליון, בוודאי על צמר סלעים/זכוכית ובטח ובטח לא פחות מאשר על פויל אלומיניום חלקלק. האם שכבת האבק איננה פועלת כחסם לפליטת קרינה כלפי מעלה, ובעצם מבטלת את אפקט ההקרנה החוזרת?? יוסי

אם היתה אצלכם הפחתת שכר וזה מתועד בכתובים (תלושי שכר) אולי זאת עילה להתפטרות בגין הרעת תנאים תוך קבלת פיצויי פיטורין - כדאי לקבל יעוץ מאיש מקצוע. בכל מקרה לא מומלץ להתבשל במיץ של עצמך בגלל מעסיק מגעיל. יוסי

עקרונית אתה צודק, אבל בפורום יש הרבה צעירים מלאי מרץ ויוזמה, והכוונה יכולה לסייע להם להסתדר לבד או לפחות לעקוב אחרי בעל מקצוע ולוודא שהתיקון נעשה מקצועית. רק כדי להמחיש, בשתי דירות שהשכרתי הכרחתי את בעל המקצוע להתקין פלנג' חלופי עם אלקטרודת מגנזיום. פעם אחת זה נעשה בעזרת פלנג' שפורק מדוד חדש (לא רוצה לחשוב על המסכן שעתיד לקבל פלנג' חלופי בדוד החדש שיקנה), ובפעם השנייה היות והמתקין לא בא עם רתכת ולא היה לו פלנג' תיקני הוא לפחות קשר בעזרת תיל מוליך את המגנזיום לגוף החימום מחוץ למאיץ - לא אידאלי אבל עדיף מלא כלום. בשני המקרים לא הייתי במקום אבל הדיירים פיקחו בהתאם להנחיותי, לרווחת כל הצדדים. רוב המשתמשים לא מודעים לחשיבות של הגבהת הקולטים ביחס לאופק כדי לקבל קרינה ניצבת לפני הקולט בחורף. אם תתנה במעמד הזמנת הדוד את זווית ההגבהה (לכל מתקין יש אפשרות לרתך הארכות לרגלי ה'גשטל' כדי לקבל הגבהה נכונה) ואת חובת המתקין לקשור את הקולטים והדוד ל'גשטל', לא תקבל דוד שעף בסערה, ותמקסם את כמויות המים החמים שתקבל. אני לא בעל מקצוע בתחום ואין לי שום נגיעה לדוודים, אבל כשבניתי את ביתי דאגתי למרפסת שרות מיוחדת בה מורכב דוד השמש. יש בה ריצוף, ברז מים לשרות ועוד, כך שתמיד ניתן בקלות לטפל בדוד. אם קיים גג שטוח זה בכלל פשוט לטפל לבד. יוסי

מכיר מישהו שעבד אצלו הרבה שנים ופרש ממנו. תמיד מספר עליו טובות מבחינה טכנית. אם תרצה אתן לך את הנייד של המישהו הזה ותוכל לשמוע ממנו ישירות. יוסי

בביתי מותקן דוד שמש של נמרוד כבר 19 שנים - דוד של 200 ליטר. יש לו 3 קולטי ברזל (סקדיול), מהם אחד מקורי כלומר בן 19 שנים ואת שני האחרים החלפתי לפני 3 שנים בערך רק כי אטמי הפלסטיק סביב הזכוכיות לא אטמו ונוצרה קורוזיה על פחי החיפוי של הצינורות (החנוכיה). מושכל יסוד ראשון - יש לוודא שזוית ההגבהה של הקולטים תהיה קרובה למכסימום המומלץ, בערך 45 מעלות ולא 35 מעלות בקושי כמו שמתקינים רוב המתקינים על הבסיס הסטנדרטי. כמו כן שיש לכוון נכון גם את האזימוט. מושכל יסוד שני - תחזוקה. יש לפתוח את הפלנג' נניח כל 3 שנים, לנקותו ביסודיות מאבנית ולבדוק את מצב אלקטרודת המגנזיום המשמשת להגנה קטודית. אם היא אכולה יש להחליפה. לתשומת לבכם - הפלנג' שעולה כ-100 ש"ח לא מגיע עם אלקטרודה ולכן לא מספק הגנה קטודית. אם אחרי 3 שנים לא נשארת אלקטרודה הדבר מעיד על נזק לציפוי האמייל וכדאי לשקול להחליף דוד לפני שנזילה בגלל החלדת הדופן תכריח אתכם לעשות זאת בזמן לא נוח. מושכל יסוד שלישי - לא להגזים בחימום המים. הטמפרטורה הגבוהה גם מבזבזת חשמל וגם מגדילה מאד את הקורוזיביות של המים בדוד. זה מכלה בקצב מואץ את אלקטרודת המגנזיום, לא עוזר לציפוי האמייל ולא עושה טוב לגוף החימום. מומלץ להשתמש בטיימר (לא שעון שבת) לדוד ואז אין סכנה של חימום יתר בגלל שכחה. עם הזמן לומדים כמה זמן יש לחמם למקלחת ממוצעת, כי הדבר תלוי בעוצמת גוף החימום ובהרגלים אישיים. מושכל יסוד רביעי - מדי שנה או שנתיים יש לבצע שטיפה הפוכה לקולטים - סוגרים את ברז הדוד, מנתקים צינור המזין את תחתית הקולטים, סותמים ביד את הצינור ופותחים את הברז. מים, חלודה וטינופת מתנקזים מתחתית הקולט. לקראת החורף ולפחות פעם נוספת במרוצתו כדאי לנקות ביסודיות את זכוכיות הקולטים. מומלץ גם לבודד את צנרת הפלסטיק של הדוד, לא רק את הצנרת מיציאת הקולטים לדוד אלא גם את היציאה מהדוד הביתה ואפילו את היציאה מהדוד לתחתית הקולטים. כמו כן יש לקשור את הקולטים ואת הדוד עצמו למנשא שלהם. המהדרים יכולים להזמין גוף חימום של 2500 וואט בהזמנה מיוחדת ואז משך הזמן לחימום מים למקלחת ממוצעת לא עולה על 15 עד 20 דקות גם בשיא החורף (במישור החוף). יוסי

אתה יכול לנסות את הרעיונות הבאים: 1 - להשתמש בדבק המיועד לדגמי פלסטיק. ניתן להשיג אצל ז. וילנציק ובניו בע"מ, אלנבי 123, תל אביב 66522 03-5603870 2 - לחבר את השבר ע"י 'תפירה' בחוט מתכתי דק. קח מחט דקיקה ואחוז בה בעזרת פלייר פטנט. לבן אותה על להבת גז וחרר את הלולאה הפלסטית סמוך לשבר, משני צדדיו. בצע זאת בזהירות כדי לא לקרוע את הלולאה. אחר כך השתמש בתיל נחושת דקיק, למשל גיד בודד מחוט חשמל גמיש - השחל דרך החורים משני צידי השבר, פתל והשבר יתקבע. אחר כך השתמש בדבק המיועד לדגמים שאמור להמיס את הפלסטיק, או שתכווץ מלמעלה שרוול גומי מתכווץ. בהצלחה, יוסי

יחידה מפוצלת בה ניתן להפעיל כל יחידה פנימית בנפרד - למשל אחת לחימום ואחת לקירור - הייתה קיימת לפני עשרות שנים, דו-מזגן של תדיראן, אבל שם היה מדובר בשני מדחסים ושני מעבים נפרדים שרק חלקו קופסא חיצונית משותפת, כשרק המאוורר החיצוני היה משותף (הופעל ע"י ממסר דו-קוטבי). העסק אכן פעל היטב וחי שנים. היה גם איזה ניסיון נפל להושיב 4 מדחסים באריזה משותפת שנכשל בגלל לחצי ראש חריגים במדחסים (קירור לא מספיק), וה'מציאה' נעלמה מהשוק. יחידות מרובות מאיידים מודרניות (כמה יחידות פנים על מדחס משותף יחיד) נמכרות בעולם וגם בארץ (למשל מתוצרת דאייקין) אבל אני חושב שבהן אין אפשרות לחמם ולקרר בו זמנית. מצד שני מדובר כאן בניהול חכם ויעיל, ובמעבה גדול המתאים להספק המכסימלי כך שבהספק חלקי הנצילות בשמיים ויש חיסכון בחשמל. רק היות ואין ארוחות חינם, היחידות האלה יקרות ומסובכות לתיקון, ומצריכות מומחה ולא חאפר. יוסי