yosi05

אם כבר, יתכן שאחרי כמה שנים ללא שימוש המנוע או ציר המשאבה יתפסו. כדי לא לבזבז מים סתם אם יש בעיה נסה להפעיל למשך שנייה או שתיים על יבש ללא מים, עוד לפני ביצוע ניסוי 'רטוב'. היות והפעלת הג'קוזי שאני מכיר היא באמצעות מפסק לחץ אוויר, יתכן שצנרת הפיקוד סדוקה ותיווצר בעיה דווקא בכיבוי ולכן וודא שאתה יודע איך לנתק לו חשמל ע"י הוצאת תקע או הורדת ברייקר בלוח החשמל לפני הבדיקה. יתכן שבהפעלה ראשונה המים שהיו כלואים במשאבה יסריחו. הפעל והחלף מים כדי לרענן. בילוי נעים, יוסי

מסכים לכל מילה. השליטה חלקה, במיוחד אם לא תקנה מפלצת אלא 125 צנוע. משומש לא עולה הרבה והוא שימושי ואמין פי כמה מאופניים, גם לטווחים בינוניים. רכבתי כמה פעמים בקטע הנ"ל, אכן מייגע אבל עדיין מהיר מאד לעומת רכב ולא כל כך מסוכן אם אתה לא מנסה לדהור אלא מזגזג בזהירות. יוסי

להעביר 200000 ש"ח לסגירה בפיקדון מבנק דיסקונט לבנק ירושלים. בבנק ירושלים התהליך באינטרנט, אבל לא ניתן להעביר סכום כזה מהחשבון באמצעות האינטרנט, רק בסניף. להתייעץ עם יועץ השקעות ולקבל הנחה על קנייה מהמשווק של קרנות או תעודות מסוימות, מה שמחייב את הבנקאי לבקשה ספציפית. לבצע קנייה/מכירה אקטיביות כשהבנקאי עוקב עבורך אחרי מצב השוק ומבצע פעולות לא באמצעות גבולות מוגדרים מראש אלא בהתאם לצרכיך, מזיז לימיטים ע"פ מדיניות שסיכמת בבוקר. אכן מי שמתנהל ללא אשראי הוא לקוח גרוע מבחינת הבנק, אלא אם הוא צורך פעולות נוספות כמו כתבי ערבות, פעילות ענפה בניירות ערך, הפקדות מזומנים עודפים לתקופות קצרות וכך הלאה. תמיד עדיף יחס אישי ועדיין יש בבנק פקידים שלא מתחלפים והם מקצועיים ופותרים בעיות בקלות. בקשר לשיווק ודחיפת הלוואות, בקשר פרונטלי הם כבר יודעים למי הם יכולים לדחוף ואצל מי זה בזבוז זמן. יוסי

היי ליעד, אתה מזכיר לי דוקטור אוסטרי שלאחר כל הסבר ממושך בנושא טכני היה מרים את היד כאילו בהיסוס, וממלמל 'פראגה' (שאלה בגרמנית) לפני ששאל שאלה שפוררה את כל ההסבר הרעוע שטרחנו להציג בפניו. היו ימים. הקשית לפני שסיימתי ללטש את התשובה, ובחיי שלא הצצתי. התייחסתי לכך, קרא שוב. הטיימר בוודאי מכני לגמרי, והצעתך בהחלט אפשרית, אבל יש גם שאלה פרקטית. אצלי בבית המוליכים לדוד של 2.5 ממ"ר וקשה לחווט אותם מחדש שלא להזכיר שההידוק שלהם למפסק הסיני הזול לא הכי יציב ונוח. אז הלכתי על הפיתרון לעצלנים. יוסי

פרק ב' או בעצם א'. לפני שנים היתה לי מכונת כביסה עתיקה. בשלב מסוים החלה תופעה של קפיצת הפחת בגללה. מעקב קצר העלה שהפחת קופץ בתום מחזור החימום, כלומר לאחר שהתרמוסטט מפסיק את החימום. היות וזו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בכך חשבתי קצת, וגם בדקתי את מאפייני המיתוג לגוף החימום. מצאתי שהטיימר במכונה מחבר פזה לגוף החימום, והתרמוסטט מפסיק את האפס. היות והחימום של המים פעל כסדרו, היה ברור שרק הפעלת מלוא מתח הרשת על כל אורך גוף החימום גרמה לזליגה ולקפיצת הפחת. הניתוח של התופעה: פריצת בידוד היא לא תופעה לינארית, כלומר מתח מסוים עשוי לגרום לדליפה אפסית, והעלאה קטנה במתח עלולה לפרוץ את הבידוד כליל ולגרום לזליגה גבוהה ולהקפצת הפחת. מסתבר שבמקרים רבים התהליך הפיך, כלומר הסרת המתח תגרום לבידוד להיווצר מחדש ורק עליה מחודשת במתח תגרום עוד פעם לזליגה. מה שקרה לגוף החימום היה פריצה חלקית של הבידוד הפנימי שלו באחד הקצוות, כנראה לא ממש בקצה אלא סמוך לו. כשקצה זה חובר לאפס והקצה התקין חובר לפזה 'התבזבז' רוב מתח הרשת על פני גוף החימום ומה שנשאר באזור הקצר לא הספיק לפרוץ את הבידוד. כשהתרמוסטט הפסיק את האפס נפל מלוא המתח על פני כל אורך גוף החימום, הבידוד נפרץ והפחת קפץ. הפתרון היה הרכבת ממסר 220/220 שמותג ע"י התרמוסטט של המכונה, חיבור אפס קבוע לגוף החימום ומיתוג רק של הפזה לגוף החימום דרך מגע המימסר. גוף החימום סחב עוד שנתיים עד השבתת המכונה. ההתחכמות הזו לא תמיד מועילה. היה לי פעם מדחס מזגן שסבל מקצר גוף כלומר שבו החוטים או הליפוף קיצרו והקפיצו את הפחת. נסיתי להפוך בחיבור המדחס פזה ואפס וזה לא עזר, כנראה שהדליפה היתה חמורה וגם מתח חלקי הספיק לפרוץ אותה. יוסי

בבקשה דני. קודם כל אני מבקש להדגיש שחשמל כמו מים ואש הוא עבד טוב ואדון רע, כלומר למי שאינו בקי ומבין עדיף לא להתעסק, לטובתו. ולענין: ערב גשום וחורפי אחד התחיל הפחת לקפוץ. אצלי הדוד מחמם דרך טיימר, כלומר המפסק הדו-קוטבי (מיתוג פזה ואפס) של הטיימר שולט על האספקה לגוף החימום. הקטע היה שהדוד חימם, ורק בתום החימום כשהטיימר ניתק הפחת קפץ. חשיבה קצרה (זה המקרה השני, כבר לשתי ועיבדתי תופעה דומה בעבר) הובילה למסקנה שקיים הפרש זמן בין המיתוג של 2 הקטבים במפסק, ניתוק האפס קודם לניתוק הפזה בכמה חלקיקי שנייה. במצב זה מלוא מתח ההזנה נופל על גוף החימום המנותק מהאפס לרגע קל ואז הוא נפרץ, נגרמת זליגה והפחת קופץ. הפתרון המאולתר בלילה היה לנתק את מיתוג האפס, קיצרתי את הזנת ומוצא האפס והשארתי למפסק של הטיימר לנתק רק את הפזה. זה החזיק יומיים שלושה עד שהתפניתי לבדוק ומצאתי נזילה מגוף החימום שגרמה לקצר של האפס להארקה דרך נטיף חלודה שיצרה הדליפה. החלפתי גוף חימום כמובן, אבל היו לנו מים חמים בשיא החורף בלי לעלות לטפל בדוד. נכון, לפני עשרים שנה הייתי מחליף תפקידים בין מתגי המפסק כלומר גורם למגע המקדים לנתק קודם את הפזה, אבל היום אני מעדיף פתרון יותר תכליתי. המשך מיד יוסי

טוב, אין טענה, אבל כבר נאמר 'חכמים היזהרו בדבריכם', אז ניסוח לא בהיר מוביל לטעויות. אני מנחש שאביך מדד את הפרש הפוטנציאלים (או המתח) בין מוליך ההארקה למוליך הפזה. כנראה שמכשיר כלשהוא בבנין זולג קלות, אצלך בדירה או בדירה אחרת. בהנחה שמוליכי ההארקה של הבנין/כניסה מחוברים יחד, כל רשת ההארקה סופגת את הזליגה הזו. לכן התחשמלת קלות. באופן נורמלי התנגדות מוליך ההארקה ביחס לאפס נמוכה מאד, הסבר בהמשך. אם פוטנציאל ההארקה קרוב מאד לפוטנציאל האפס בגלל התנגדותו הנמוכה, המתח שלו מול הפזה יהיה 220 וולט. אם יש זליגה מסוימת וההארקה מנותקת חלקית או לא תקינה, הפוטנציאל של מוליך ההארקה יעלה ואז המתח מול הפזה יקטן, אותם 150 וולט שאביך מדד. אתה ספגת את המתח הזה (220-150). וההסבר לגבי הארקה: על עמודי חשמל, בכל שנאי של חברת חשמל וכדומה יש הארקה של מוליך האפס לאדמה, כלומר חוט אחד מהשניים מחובר לאדמה. ההארקה בביתך גם היא פשוט חיבור לאדמה. הרעיון במבנה זה הוא לאפשר ניתוק הזרם כשיש דליפה לאדמה. היסטורית ולפני אמצאת הפחת זה היה המנגנון ששרף (אז) את הנתיך ומנע ממך לקבל מכת מתח במקרה של זליגה, זרם גבוה לאדמה שלא דרך המוליך הרגיל (האפס). היום זה פחות חשוב כי הפחת מודד את הזרם הזורם במוליך הפזה מול הזרם במוליך האפס ומנתק כשיש חוסר התאמה הגבוה מערך נתון, 0.030 אמפר לפחת ביתי מצוי (30 מילי אמפר). קיימים ממסרי פחת לזרמי זליגה גבוהים יותר לשימושים תעשיתיים, יש מתכווננים וכדומה. המתח שאביך מדד - 150 וולט - אומר אחת משתיים - או שההארקה לא התאיידה כליל, עדיין היה חיבור כלשהוא לאדמה ואז מתח הזליגה באותו מכשיר סורר התחלק על פני התנגדות המכשיר והתנגדות ההארקה (מצב של מחלק מתח) או שהזליגה לא היתה על פני כל המכשיר הסורר אלא על חלק ממנו בלבד ואז המתח שהגיע להארקה היה נמוך יותר. הדיון הזה אינו אקדמי, פעמיים בעבר השתמשתי בהבנת חוסר הלינאריות של בידוד ומשחקי התנגדויות כדי להקל על עצמי, פעם כהשמשתי דוד מים סורר באמצע החורף עד שהתפנתי לתקן יסודית, ופעם כשחסכתי קנייה של גוף חימום במכונת כביסה עתיקה. ידע שווה המון. יוסי

קודם כל תיתכן זליגה גם כשהפחת תקין. לפחת יש סף הפעלה, מתחת לו הוא לא יקפוץ. היות והתנהגות בידוד אינה לינארית סביר מאד ואפילו מתבקש שהבידוד של סוליות הנעליים תחת מתח לא גבוה הספיק כדי להפחית את זרם הזליגה דרך הגוף לערך שלא מורגש. זה לא אומר שהזליגה לא קיימת אלא שהיא פחתה לערך לא מורגש. מעבר לזה לא הבנתי מה כתבת, ואני מצטט: 'מתח הארקה אחרי הגניבה 150 וולט. המתח לאחר התיקון חזר להיות 220 ואין זליגה'. אין זליגה אני מפרש שהפסקת להתחשמל קלות, אבל... איפה נמדד מתח ההארקה, איזה מוליך מול איזה מוליך, וכנ"ל לגבי המתח התקין שנמדד בסוף. יש לי רעיון להסבר התופעה, אבל קודם ננסה להבין מה ששאלתי. יוסי

ראיתי את הכתבה בסבלנות והאיש צודק. התכנון 'הגאוני' של מדי המים מאפשר קריאת סרק בגלל שינויי לחץ ואולי עקב עירבוליות בזרימה. זה לא חשוב למה, העיקר להפטר מזה. רק תזהר, סריטות בפרפר הפלסטי של השסתום בגלל חול שנגרף במים, רסיס חלודה שילכד בו, הסתיידות מאבנית וכך הלאה ימנעו מהשסתום עם הזמן לאטום ולבודד את המונה, ויש גם חשש שבעתיד , אם הוא יתפס פתוח חלקית יגרמו מפלי לחץ. אני מקווה שאתה מבין שבעיות של קריאות שקריות עקב אוויר בצנרת לא יעלמו בגלל השסתום. יוסי

לשעון מים יש חיבור צילינדרי בכניסה המצוייד באטם שטוח, זה לא חיבור בעל תבריג קוני שטפלון אמור לאטום. עשוי בכוונה כדי להקל על החלפתו. חוץ מזה, אם אתה לא משתמש במחבר הזה ורוצה להתחבר לברז סביר שצריך להפעיל כוח ורצוי להצטייד בשני מפתחות צינורות ואולי גם בסט ברנר, למרות שבברז יש אטם גומי שלא אוהב שצולים אותו. יש גם שאלה של המרחקים, יתכן ותתקל בבעיה של אורך עודף (רק בצנרת, כן.....). הכי יעיל, צלם ברזולוציה טובה, קפוץ למישהו שמוכר ציוד ואביזרים לשרברבות והתייעץ. אל תשכח - לשעון יש גישור של סרט הארקה. לאחר שתחבר שסתום וודא שהסרט עדיין במקומו. למה עדיין מרכיבים זאת כך בעולם בו הצנרת מבודדת חשמלית מהאדמה (כדי למנוע קורוזיה, ואז כמובן שגם אינה שימושית להארקה) השד יודע, אבל אל תהיה אתה זה שמחליט לבטל, אף כי הארקת היסוד של הבית עדיפה פי אלף. אם אתה צריך סיוע בכלים, תאם איתי. יוסי

דווקא יש ברז לפני השעון, זה המבנה הסטנדרטי. יוסי

אהבתי. יחד עם זאת לפני שנים אחדות השתתפתי בהרצאה של מישהו מבר אילן המכנה עצמו (לפחות אז) עתידן, שציטט כלכלן מערבי כלשהו. המסקנה שתוארה היתה שכל עוד יש הרבה צעירים בגילאי התבססות בתוך האוכלוסיה, הכלכלה תדהר. נכון שאפשר לחזור לגור אצל ההורים, להצטופף, לגור בבאר שבע ולעבוד בתל-אביב וכך הלאה אבל בסופו של יום זה ממרר את החיים וכולם רוצים להתנחל, בין בדירה משלהם ובין בשכירות. לכן לדעתי הבלתי מלומדת גם אם תהיינה צלילות בדרך המסלול הוא למעלה. אם מישהו מחפש השקעה אז השיקולים קצת שונים אבל למי שמחפש קורת גג לעצמו, המצב שונה. לדעתי כדאי לקנות כשניתן (כמו בגיוס כסף) כי מחר אולי גם הבנק לא ירצה לתת משכנתא ויקשיח תנאים. רק לא מזמן הועלה שיעור ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה, ואז למי שאין גב כלכלי החלום מתרחק עוד. מה שכן, צריך להבין למה נכנסים, לפרוש את התשלומים (להחזרי משכנתא) כך שגם במקרה של ירידת מה בהכנסה לא תבוא התמוטטות ולקוות. תמיד יהיו מסכנים שיתמוטטו כלכלית אבל מי שמכין עמדת נסיגה (החזרים נמוכים לעומת ההכנסה, עזרה אפשרית ולו לזמן מה מקרובים וכדומה) סביר שישרוד. כל עוד יש ש"ס לא במהרה ישנו את כללי המיסוי לדירות. יוסי

'מן הסתם המתווכחים, שני פיקחים או שני טפשים, כי הרי אדם פיקח עם טיפש לא יתווכח.' כמובן מפתגמי חנניה רייכמן החביבים עלי. היות ואני מתווכח, דעתי עליך ברורה. אני הרי מסכים שיש אמת בכך שמונה הסובב לאחור ומונה הסובב לפנים לא מודדים באותו אופן, ולכן הזיוף והקריאה ה'וירטואלית' בפועל אך המשמעותית בכיס. מי בכלל הטיל ספק באמת שנמדדה והוצגה? לא אמרתי ואינני חושב שמכון התקנים שיקר או הטעה. גם הם לא חפים מאינטרסים אבל זה לדיון אחר ובכל מקרה לדעתי לא שייך למקרה זה. אז מה הקשר לניסוי שהראו בכלבוטק? אינני חולק על העובדה אלא על המשמעות והתוקף בחיי היום יום. לגבי תרומת השסתום - אם הוא תקין אז הכל בסדר, אבל לרוב הוא לא תקין. אם זה מקנה למישהו תחושת ביטחון שהרכבתו תפתור את הבעיה, אז בכף. לדעתי תוך זמן קצר רסיס חלודה, חול או אבנית ימנעו ממנו לתפקד. אם השסתום מורכב לאחר מסנן קו ואז כמובן רק לאחר השעון זו חצי צרה אבל עדיין לאורך זמן תיפקודו בספק. גם בנושא השלישי לא חלקתי על כך שיש הנחייה כזו. התייחסתי רק לזיוף הנגרם בקריאה ולסיבות אפשריות אחרות להנחייה. אה, ומשהו נוסף: כל אביזר המורכב בקו גורם למפל לחצים. אם השסתום יתפס חצי או רבע פתוח הוא יבזבז לחץ. במיוחד בדירה בקומה גבוהה עם צנרת עתיקה ומסוידת ובאזור שבו העיריה לא מספקת מים בלחץ מספיק זו עלולה להיות בעיה. יוסי

למה הקטנת הקוטר לפני השעון משנה את מהירות הזרימה בתוכו? זה יוצר שינוי בחתך המעבר בשעון ובתא שבו מותקנת הטורבינה המסתובבת של השעון? נדמה לי שיש חוק רציפות בזרימה ששולל אפשרות כזו. אולי יש מצב של טורבולנציה המשפיעה על השעון אבל לדעתי לא של מהירות הזרימה. אפשרות אחרת היא שהתקן דורש זאת כדי למנוע קויטציה בתוך השעון (מצב של העלמות בועות אדי נוזל הגורם ללחצים מקומיים עצומים ולנזק עד הרס במגופים, ברכיים בצנרת ובמאיצים במשאבות), אבל בצנרת מים קרים עירונית שבה לחצי האספקה נמדדים באטמוספרות אחדות זה לא מאד סביר, אף כי אשמח לחוות דעת מקצועית. יוסי

גניבת מים בהיקף של הרבה עשרות קובים כל חודש (הרי העלות המשותפת מחולקת להרבה דירות), די לא סביר. יוסי

הבעיה אלעד היא ששסתום אלחוזר אינו תרופת פלא, כשהוא נתפס פתוח הוא מפסיק לעזור. לגבי התעסקות, זו שאלה פילוסופית. אני מת על פרוייקטים כאלה שמצריכים קצת חשיבה, מדידה וכדומה. מפתיע כמה זה שומר אותך טרי וחד, וחושף תובנות שבדרך כלל נשארות מתחת לראדר ביום יום. לא יודע מה נאמר בתחקיר (ציינתי שלא ראיתי אותו) אבל מניסיון עבר, כלבוטק מצטיינת בשיטחיות, כמו כמעט כל מה שמציגים בטלביזיה, שיטת זבנג וגמרנו או הופ ועברנו. חלק מבעלי המקצוע שמופיעים הם מגמתיים וכך הלאה. ולגופו של שעון, כמה מים יכולים לחזור מהשעון עצמו? הרי בוודאי במרבית המקרים מדובר על שינוי לחץ ולא על ריקון מוחלט של הצנרת שלפני השעון. אם אין כיס אוויר בתוך השעון, ובהיות המים נוזל שכמעט אינו נדחס בלחצים של הרשת הביתית, ההפסד זניח. לפני שתתעורר שאלה אז למה ברשת הביתית המצב שונה - יש כיס אויר רציני בדוד המים והיות והאלחוזרים בכניסה כמעט תמיד דולפים יש חזרת מים. גם בצנרת עצמה יש וודאי כיסי אוויר סמויים הנדחסים ודוחפים מים לאחור כשיש לכך אפשרות. יוסי

טוב, עצרתי כדי לתת למקלדת להפסיק לעשן. מחזק מה שנאמר לגבי אינסטלטורים של ביטוח, שקר אחד גדול. השתמשתי בכאלה בשתי הזדמנויות. באחת העסק נגמר באתנן במזומן כדי לבצע תיקון בניגוד להנחיות החברה, ובמקרה אחר ולאחר 2 ביקורים הסתייעתי באינסטלטור פרטי. רק כשקבלתי במקרה שלישי שרות מאינסטלטור פרטי במסגרת הביטוח (יש חיה כזו, מאד יקר) נהניתי וקבלתי שרות כמו שצריך. ולעניני פנדוב - כמעט בטוח שיש נזילה בחצר בין השעון הראשי לשעונים הדירתיים. לפעמים קשה מאד לאתר זאת וחייבים לשלם למישהו שמגיע עם ציוד יעודי אולטרהסוני או מצלמה תרמית או שניהם. בוצע אצלי בעבר ועולה אלפי שקלים לביקור. הסיכוי שביטוח דירתי יממן כזו בדיקה עבור כל הבנין שואף לאפס. צריך כנראה לארגן את הוועד, והבעיה היא שזה יקר. אין שום אחריות של העירייה מעבר לשעון המשותף, בעיה של הבנין עצמו. כדי לוודא שאין בעיה בצנרת העירונית בסביבה כדאי לבדוק שבבנינים סמוכים אין בעיה כזו של חיובי יתר. יוסי

לצערי לא ראיתי את התחקיר הזה, אבל מניסיון של הרבה שנים גם בדיור משותף וגם בוילה רב מפלסית עם צנרת מורכבת וכמה מדי מים (גם עירוני וגם פנימיים על קווים שונים): מה שהתחקיר חשף - מתיאור שקיבלתי וקצת היגיון - מתייחס למצבים בהם הצנרת הביתית מתרוקנת לצנרת העירונית או לחצר. במצב כזה המונה מסתובב הפוך אבל לא במידה שהוא מסתובב קדימה בזמן מילוי הצנרת הביתית מחדש. מכאן שיש פער עליו נדרש תשלום, למרות שלא בוצעה צריכה בפועל. אם אין הפרשים דרמטיים בלחצי המים המאפשרים לצנרת הביתית לעבוד כמין מפצה על ירידת הלחץ בקומות נמוכות התופעה לא תתרחש אלא במצבי ניתוק מים, שלפחות במקום שבו אני גר נדירים מאד. אז קודם כל לא להתלהב, נכון שזה מקומם אבל בוודאי לא נפוץ כמו שמצטייר. אם באמת רוצים לנטר את המצב צריך להרכיב באופן זמני (אפשר גם על צינור גמיש המחובר לברז גינה, ולנתק כל פעם בתום קריאת הלחצים) שעון לחץ מתאים. שעון כזה צריך לקרוא לחצים של נניח 10 אטמוספרות לכל היותר ולהיות בעל סקלה גדולה מספיק לאבחנה בחלקי אטמוספירה. אם מבחינים בשינויים דרמטיים בלחץ בצנרת, נניח ביום ששי אחה"צ כשמתכוננים לשבת או כשמשקים גינות וכדומה, יש טעם לבדוק אם השעון הדירתי מסתובב לאחור ולו במעט, ואז אפשר לשקול הרכבת שסתום אלחוזר. ניתן גם לחסוך מדידות כאלה בדרך אחרת - ביום ששי מוקדם נניח 7 בבוקר לנתק את המים לדירה בעזרת הברז של השעון. לפתוח את הברז ביום ששי אחה"צ ולבחון היטב אם שעון המים מסתובב לאחור. גם פה הרעיון הוא לנטר אם הלחץ בדירה משמש ל'פיצוי' על לחץ נמוך ברשת. הדבר נכון כנראה בעיקר לדירה בקומה גבוהה, בבית הניצב על גבעה וכדומה. גם שסתום אלחוזר אינו פיתרון פלא - כולם נוטים להתפס במצב פתוח עם הזמן, ראה שסתומים בכניסה לדודי שמש. החוק מחייב ואחרי זמן מה הם מפסיקים לאטום וזרימה חוזרת מתקיימת יופי. דרך אגב אלעד מה זה חשוב אם השסתום יורכב לפני או אחרי מונה המים? הזרימה ההפוכה תמנע כך או כך. יוסי

אם בכל זאת תתפוס יזמה ותחליט להחליף לבד: חשוב לבדוק כל שינוי גוון בחוטים, בשקע ובתקע. אם אתה בספק, החלף. לגבי חוטים, אם ניתן לקצר ועדיין לחבר, מה טוב. אחרת שקול החלפת החוטים לכל אורכם, מה שלא תמיד פשוט לביצוע. ככל שניתן עדיף להמנע מהארכות למיניהן - כל חיבור הוא מקור לבעיה ומקטין אמינות. מבחינת איכות, לאחר חשיפת הקצוות של החוטים עדיף ללחוץ עליהם תותב מתכתי דק (מוצר הנימכר בפרוטות) כדי להבטיח מגע איכותי ולמנוע קריעת גידים בזמן הידוק הברגים בשקע/תקע. זה כמובן לא מתייחס לחוטים בעלי מוליך אחד אלא לחוט גמיש מרובה גידים, אם קיים. לא יודע איזה שקע חדש תרכיב אבל עקרונית עדיף לחבר את החוטים באופן סימטרי. אם 2 חוטים מתחברים לאותו חיבור בשקע, כדאי שאחד יהיה מכל צד של הבורג המהדק כדי שהפיסה הלוחצת לא תתעוות ויובטח מגע אופטימלי. ככל שאתה יכול יש להבטיח שכניסת החוטים לתוך השקע לא תהייה תחת לחץ, כלומר שהחוטים לא ישאפו לכופף את המחברים בשקע. זה משפיע במיוחד בחוטים בעלי חתך 2.5 ממ"ר ויותר. ואחרון חביב, במיוחד בשקעי מזגן הפועלים שעות רבות ברציפות ותחת עומס גבוה עדיף לבדוק אחת לכמה זמן את חיזוק החוטים. זה יבטיח אריכות ימים וימנע שריפות. יוסי

הסתייגות קלה. סייעתי בהזזת/פרוק כמה מזגנים ותמיד קודם סגרתי כליל את ברז הצינור הגדול ורק אחר כך כובה המדחס. מה שכן, נעזרתי במישהו נוסף והפסקת המדחס נעשתה שניות בודדות מהדממת המדחס. בהרכבת המדחס במקומו החדש, אם לא היה שימוש באותה צנרת הוספתי מעט שמן מדחסים מתאים, כמובן תוך שימוש במשאבת וואקום. יוסי

לא מכיר את הפרטים, אבל בגדול, המפסק הוא בעל ערך בטיחותי בלבד, למנוע התחשמלות כשמתעסקים במדחס ומישהו מחבר חשמל בחזרה או מנסה להפעיל. אם למפסק מגיעים 2 או 4 חוטים (ניתוק פזה בלבד או אפס ופזה) ניתן כמובן לגשר אבל אז מאבדים את ההגנה. לשיקולך. יוסי

בנימוס ובזהירות המתבקשים ממני, קבל תיקון: אבנית נצמדת יופי לנירוסטה, ראה קומקום בעל תחתית נירוסטה. חוץ מזה נירוסטה היא מבודד ולא מוליך חום, הכל יחסית כמובן. לכן בסירי בישול מנירוסטה וכדי למנוע צריבת המזון וחריכתו באזור בו פוגעת הלהבה בתחתית (החום זורם מקומית דרך הקליפה הדקיקה ולא מתפשט לכל התחתית) בנויה התחתית מסנדויץ' שבאמצעיתו פלטת נחושת (למהדרים) או אלומיניום (לסיניים נחותים). רק כך משיגים פיזור חום. מסיבה זו לעולם לא יהיו קולטים בהם הצנרת מנירוסטה, היא תעכב את זרימת החום פנימה למים. יש קולטים בעלי צנרת ברזל (בעצם פלדה רכה) ויש קולטים עם צנרת נחושת, כמובן בגלל מעבר החום המשופר. לגבי דוד, אכן יש בנמצא דוד שפנימיותו עשויה נירוסטה, אבל השיקול הוא מניעת קורוזיה ונזילות. אם הדוד עשוי מקליפה מספיק עבה (מ"מ אחדים) ומעליהם בידוד ומעטה אז אין בעיות. אם הדוד הוא בדוגמת ניסיון הנפל של סולתם לייצר דוד שבו רק הקליפה שבאה במגע עם המים היתה מנירוסטה והיא נעטפה במעטה ברזל (משיקולי תקן וחוזק), יווצר תא גלווני והדוד יכשל, שלא להזכיר שבמקרה זה אסור שגוף החימום יהיה מנחושת. יוסי

אם כבר דוקטורט בנושא דוד וקולטים, עוד המלצות להארכת חיי הקולטים: 1 - לאחר ניקוי הזכוכיות, כשניתן לראות בברור את פנים הקולט לשפוך מים מבקבוק או מצינור על אזור האטמים האופקיים של הקולט. בקולטים מסוימים יש רק אחד כזה, בפח הסגירה התחתון, ובדגמים אחרים יש שניים, בפח התחתון ובפס המתכתי באמצע הקולט. בהרבה מקרים האטמים לא מורכבים היטב (בסך הכל פס פלסטי לא הכי רך, שעוד מזדקן בלהט השמש) ואז מים חודרים לתוך הקולט בתוצאות הרסניות, חלודה וכדומה. התרופה היא לקדוח כמה חורים של נניח 3 או 4 מ"מ בתחתית הקולט כך שמים יוכלו לצאת החוצה בקלות ולא יצטברו. יעיל במיוחד בחורף. 2 - למנוע מתחתית הקולט להשאר רטובה רוב הזמן. אם הקולט נתמך ישירות על הגג, להגביה את התחתית על שתי פיסות פלסטיק שימנעו ממנו לשקוע בזפת הגג ולצבור מים בשקע שנוצר. אם הקולט יושב על תושבת כמו בגג רעפים לשפוך מים ושוב לקדוח בפרופיל התחתון הנושא - בדרך כלל זויתן כלשהו - בנקודות בהן מים נצברים. חלודה היא תופעה חשמלית. היות ולא מעשי לשפר את תכונות הבידוד של חומר הקולטים ניתן רק לדאוג שיהיו יבשים ככל שניתן, גם בפנימיותם וגם בקנט התחתון שלהם. לגבי הדוד עצמו, אחת לנניח שנתיים שלוש לפרק את הפלנג' ולנקות אבנית וחול המצטברים בדוד. אם יש צורך, גם לחדש את אלקטרודת המגנזיום (ההגנה הקטודית של הדוד). יוסי

בלי להעליב: מומלץ להניח את משקל הגוף על 2 הרגליים, אחר כך ליטות מעט ימינה, להעביר את כל משקל הגוף לרגל ימין, להרים בהדרגה את רגל שמאל ולשלוח אותה קדימה. במקביל להעתיק בזהירות את משקל הגוף שמאלה ולאחר שרגל שמאל נוגעת בקרקע להעביר אליה את המשקל, להניף ולהזיז קדימה את רגל ימין, להציבה על הקרקע ולהעביר אליה את משקל הגוף, וכך הלאה. קוראים לזה ללכת, לצעוד, להתקדם צעד צעד וכדומה. למה שתארת בפרוטרוט קוראים בפשטות שטיפה הפוכה, להזרים מים דרך הקולט בכוון הפוך לכוון בו הם נעים בפעולה רגילה. ההצעה להעביר חוטר או שטלבנד בצינור האופקי התחתון תועיל רק אם החסימה שם. אחרת צריך לנקות גם את הצינור האופקי העליון. כמעט בטוח שיש חסימות ומשקעים גם בצנרת האנכית (בעצם האלכסונית) של החנוכיה. במקרה קל שטיפה הפוכה תועיל. במקרה קשה רק ממס מסוג כלשהו. המהדרים ישתמשו במשאבת סחרור. יוסי

מה זה השטויות 'לא נפתח'??? הצטייד בשני פטישים אחד קונטרה והשני להכאה, והדפורמציה הרגעית של ההכאה תשחרר את ההדבקות. פליז לא מתחבר לברזל. אם המקרה קשה במיוחד, העלה לגג ברנר של מתקין מזגנים והחימום של הפקק - פליז מתפשט יותר מברזל - ישחרר כל הדבקות. ניתן להעביר חוטר בצינורות האופקיים של החנוכיה. אם המקרה קשה והחסימה אכן בצינורות האנכיים, נסה חומץ או מסיר אבנית. אם אתה יכול לאלתר סחרור של התמיסה בעזרת משאבה כלשהי, מה טוב. גם השרייה סטטית בטח תועיל. אל תשכח לבצע שטיפות הפוכות - להחדיר מים לצינור העליון ולתת להם לזרום החוצה מהצינור התחתון. בדוק בקפידה את הקטע החם ביותר בצנרת קולטים/דוד, הווה אומר את החיבור לדוד במחצית גובהו. וודא שהמחבר נקי ופתוח. יוסי