yosi05

מבקש לחזק את דבריך - בסיטרואן C5 למשל ולדעתי גם במכוניות מודרניות נוספות מתח הטעינה של האלטרנטור נשלט ע"י מחשב הרכב. בתנאי עומס רב מתח הטעינה יורד כדי להקטין עומס על האלטרנטור ולחסוך כ"ס בודדים. שווה לברר מהו המתח תחת עומס גבוה, שלא יתברר שבתנאים כאלה וכשיש הרבה צרכני חשמל מתרחשת נפילת מתח אל מתחת לסף ההתרעה. יוסי

בוקר טוב. אינך הראשון וכנראה גם לא האחרון שהסתבך בפורום, כמה מבינינו מומחים בתחומים מסוימים, וביקורתיים מאד. היות והבעת (מעין) התנצלות, הענין סגור מבחינתי, ונעזוב את ענין ההרמוניות. אבל היות וכפי שכנראה כבר ברור לך אני שפוט של חנניה רייכמן ז"ל, אני ממש חייב לצטט פתגם מפרי עטו, התואם להפליא את הסיטואציה הנוכחית: לחשוב שטויות אתה רשאי, אבל עשה זאת בחשאי. כל טוב ושיהיה לך אחלה יום, יוסי

ישנה גם אפשרות שהצמיגים (או לפחות אחד) פגומים ואינם יציבים במהירות סיבובית גבוהה, וכבר נתקלתי בכאלה. אופיינית צמיג כזה אינו מאפשר לאזנו בהרצה אחת בלבד על מכונת האיזון ונדרשות כמה איטרציות. קימת מכונת איזון הלוחצת על הצמיג תוך כדי סיבובו וחושפת ליקויי מבנה. מה שכתבת לגבי בעיות של חוסר איזון של חלקי מבנה או ברגים כמובן נכון. יוסי

לא להעלב, הטרמינולוגיה שלך מעלה חשד שאולי אתה חושב שאתה יודע על מה אתה מדבר, אבל כמו שכתב חנניה רייכמן ז"ל: טיפש, במקום נימוק נבון, תוקע יד לערבון. למה לדעתך לא יתכן שחוסר איזון בגלגל קדמי יבלוט רק במהירות נתונה (נניח תדר עצמי של מערכת ההגה) ויעלם כשהמהירות עולה מעל תדר זה? האם תדר מערכת ההגה קבוע בכל המכוניות? האם אין הבדל בין חוסר איזון חד-מישורי של גלגל קדמי הנוטה להקפיץ את הגלגל מעלה/מטה ובין חוסר איזון דו-מישורי הנוטה, בנוסף לתנודה מעלה מטה, לגרום לגלגל גם לנוע בשמיניות תוך סבסוב ההגה מצד לצד? מה הקשר בין מיקום הגלגל ובין לינאריות הרעידה (אני מניח שהתכוונת לכתוב לינאריות של עוצמת הרעידה), וזה בוודאי לא נכון כי הכוח המעורר - הכוח הצנטרפוגלי - עולה לפי המהירות הזוויתית בחזקה שנייה, כלומר הגברת מהירות של 10% גורמת לכוח מעורר הגדול ב-21%. הביטוי הרמוניה/תדר תהודה אינו נכון אף הוא. כדי לעורר רעידה רזוננטית יש צורך בכוח הפועל או בתדר התהודה או במהירות המהווה שבר פשוט שלו - חצי, שליש, רבע וכדומה. כשאתה מעורר בתדר הגבוה מהתדר העצמי יש ניחות עצום ברעידות, כל בולם קפיצים למפוח או גומיות רכות בתושבת מנוע מבוססים על עיקרון זה. אלמנטרי ווטסון, אלמנטרי. דרך אגב, להזכירך או ללמדך, חוסר איזון של גלגל גורם לרעידה מחזורית שבה הכוח המעורר במהירות נתונה הוא אחיד וקבוע. רזוננס מתעורר כמובן גם כשמעוררים את הגוף באופן אקראי באמצעות הלם, ושיטה יסודית שאני מיישם כמעט כל שבוע למדידת תדרים עצמיים מבוססת על עקרון יסוד זה. בכל מה שאמרתי עדיין אין לשלול את ההצעה המעשית שנתת, רק שהנימוקים לא נראים לי. אם אתה מהמרכז, אתה מוזמן אלי, אביא אנלייזר רעידות דו-ערוצי נייד וזוג אקסלרומטרים עם בסיס מגנטי חזק מאד, נפרק משקולת איזון פעם מגלגל קדמי ופעם מגלגל אחורי ויאללה, נריץ ניסוי מסודר, עד 100, 120 ומצידי עד 150 קמ"ש. נוכל למדוד בכל רכב שתבחר את עוצמת הרעידות מאחור ומלפנים, תדרים וכל מה שבינהם. יוסי

נכון מאד, ובמקרה שהנכס מבוטח והשריפה היא באשמת הדייר, אני מעריך שחברת הביטוח של המשכיר תתבע אותו, ואז האומלל ישלם, בניו ישלמו ואולי יתבעו גם את כלבו וחתול המחמד שלו. אם מישהו השוכר נכס יכול לעמוד בכך ורוצה ראש שקט, שיבטח את עצמו מפני נזק שהוא גורם, אבל לאנשים תפרנים זו גזרה שאינם יכולים לעמוד בה. יוסי

מצטער, אבל אינני יכול להתאפק. חיים נחמן ביאליק חיבר (כך אני חושב, הספור מופיע בספר שלו) סיפור בו אני משתמש בחיי היום יום בהתקלי בעקשות חסרת טעם. הספור נקרא שלמה והתור המתהלל (או משהו קרוב ממש) והוא חלק מאסופה של אגדות מחיי דוד ושלמה, מלכי ישראל בעבר הרחוק. העברית בספור מקסימה, אבל היא ספרותית וקשה מאד למי שהשפה איננה שגורה בפיו, ראו הוזהרתם. לטעמי הספור שווה קריאה, רק שהלקח העולה ממנו עצוב למדי. כל מילה נוספת מיותרת. יוסי

כדברי חנניה רייכמן ז"ל בספרו בן האלמוות 'פתגמים ומכתמים': מן הסתם המתוכחים שני טפשים או שני פיקחים; כי הרי אדם פיקח עם טיפש לא יתווכח. בגלל ה'המלצה' שהצגת - חבר בפורום - אחרוג מכלל הברזל הנ"ל: ברכב קונבנציונלי אין כל אפשרות לשינוי הסל"ד ביחס למהירות הנסיעה בגלל החלפת שמן, ולא חשוב אם במנוע יש שמן או אבק כוכבים. בוודאי שניתן לחשוב ולתכנן תמסורת כזו (למשל לתכנן יעודית ווארייאטור עבור קטנוע), שבה יתקיים קשר לא לינארי בין הסל"ד ליציאת התמסורת, אבל גם אז החלפת שמן במנוע לא תגרום לירידה בסל"ד במהירות נסיעה נתונה. אם תוכל לספק הסבר ממשי, אני קונה לך 4 קוורטים של שמן סינטטי איכותי מתוצרת 'רויאל פרפל' במתנה. יוסי

קודם כל נדמה לי שהצ'ק הורוד הוא בעצם שטר ערבות ולא צ'ק ביטחון שהוא בהגדרה צ'ק אישי או בנקאי רחמנא ליצלן, וכל הרעיון מאחוריו (מאחורי הצ'ק, לא מאחורי השטר) הוא הקלות שבה בעל הבית יכול להפקיד אותו כדי לקבל שיפוי על נזק שגרם שוכר מופקר. לא עשיתי סטטיסטיקה אבל אני משער שעל כל משכיר מנייאק יש לפחות שוכר אחד כזה, אם לא יותר. גם אני משכיר נכסים, ואצלי מקובל שטר ביטחון, צ'ק ביטחון אישי, ערבות בנקאית או כלום, הכל תלוי בתנאי היצע וביקוש. מעולם לא הפעלתי כזה, לא הזדקקתי לכך, תמיד ויכוח הסתיים בפשרה, לכל היותר תוך בקשה לבוררות ממתווך מקצועי (על בסיס התנדבותי, לא משפטי ומחייב). בעל בית המרגיש חזק ומשכיר נכס איכותי ומושקע יהיה טיפש גמור לוותר על שוט קל ומיידי לשימוש כנגד שוכר שאינו מכירו. יש הרבה דרכים בהן בעל בית מנוול יכול למרר את חיי השוכר, וצ'ק אישי לערבון היא רק אחת מהן, ולא בהכרח המסוכנת מכולן. מערכת חשמל דירתית שבה ההארקה מנותקת כליל ושאין בה ממסר פחת מסוכנת הרבה יותר. כדאי להצמד לכללים אבל אסור להיות חסיד שוטה. בעל בית הגון יפעיל צ'ק אישי רק במקרים חריגים ביותר. מה שכן, מומלץ מאד להגביל את הסכום הנקוב בצ'ק וגם לרשום עליו תאריך. תצליח, יוסי

התוף בעל הפתח העליון בקריסטלים שהיו לי תלוי על 4 קפיצים. הריסון הושג ע"י חיכוך יבש באופן הבא: לתוף יש בתחתיתו ובזוית מסוימת לאנך 2 לוחיות אליפטיות (מעין אוזניים) מצופות אמייל. לכל אחת יש 2 מגנטים החובקים את משטחי האוזן משני צדדיה (2 מגנטים לכל אוזן, סה"כ 4 מגנטים). החיכוך בין המגנטים ללוחיות המצופות סופג אנרגיה ומרסן. גם בשימוש אינטנסיבי לא נתקלתי בקפיצים שבורים, שהקדחים בפח אליהם הם מחוברים נקרעו (נדמה לי שיש שם הלבשות פלסטיות) או שהאוזניים והמגנטים נשחקו למות. לדעתי הכי סביר שבמילה תושבות התכוון המשורר למיסבי התוף (אולי לבתי המיסבים העשויים יציקת אלומיניום, תושבות מיסבים). ברר ונראה הלאה. יוסי

ויקיפדיה פתר את התעלומה ויותר מכך. אין תחליף לעבודת צוות. דרך אגב, יש שוני באיות של שם המחברת בין האתר ממנו הורדו המילים ובין ויקיפדיה, עוד לא בדקתי אבל סביר שזהו שורש אי מציאת המידע באתר הראשון. ככל שלמדתי להזהר באיות לצורך חיפוש אנטרנטי, עדיין נפלתי בפח. המון תודה, יוסי

עכשיו ניסיתי, תודה, אבל משום מה (לא נרשמתי לאתר) מנגנון החיפוש לא חזר עם תשובה לא לשיר ולא למחברת. תמוה בעיני. עוד רעיונות? יוסי

לרמתו הוירטואוזית של ארז בנושא ברזים וכוסות קפה טרם הגעתי - אני כנראה כבר מאובן מדי - אבל בכל זאת יש משהו שמטריד אותי. הורדתי את מילות השיר ODE TO BILLY JOE מפי BOBBY GENTRY, ואין לי כל מושג מה הולך שם, מה עשו גיבורת השיר ובילי ג'ו על הגשר, מה השליכו משם לפני שהנ"ל התאבד בקפיצה וכולי. אודה לכל מי שיוכל לשפוך אור על השיר, הרקע וכמה מילים על המחברת. חנוכה שמח, יוסי

מצטער על החזרה לשפיות, אבל זה אני. אם אתה צודק ואיוד הוא הסיבה, חייב כמובן להיות הפסד משקלי. הנח את הכוס על משקל מטבח מדויק (ואם אין לך, יש לי כזה ברזולוציה של 1 גרם), ובדוק אם המשקל אכן פוחת. אם לא, אז או שטעית באבחנה או ש-ishpuz צודק. יוסי

ולמציע עצות אחיתופל של חימום הבולם - ומה יקרה אם החימום יעלה את הלחץ בתוך הטלסקופ כך שתתרחש התפוצצות וחלק מתכתי יקפוץ ישר לעין של המאלתר? יוסי

דור הולך ודור בא?????? יוסי

חכמתי. תודה. יוסי

לדעתי אין בקטנועי 50 סמ"ק מצמד צנטרפוגלי אלא וארייאטור, ובכל מקרה המנגנון הזה גדול וכבד בסדר גודל מהנדרש למכסחת 3.5 כ"ס. לכל חרמש כיסוח, מגזמת רגילה, מגזמת גובה ומשור שרשרת יש מצמד צנטרפוגלי. הבעייה היא שמהירות הסיבוב של מנועי מכסחות נמוכה לעומת מהירות הסיבוב של הציוד הנ"ל - משורי שרשרת למשל מסתובבים ב-10,000 סל"ד ואף יותר וגם חרמשים מגיעים ל-8,000 סל"ד בערך. יכולת ההצמדה תלויה במהירות בחזקה שנייה ולכן מצמד כזה צפוי להחליק אם תנסה להעביר דרכו ישירות את המומנט שמפתח מנוע המכסחת. למיטב ידיעתי מנגנון הנסיעה של מכסחות דשא מתנייעות מבוסס על חגורה טריזית שפשוט מחליקה, ולהנעה מותחים אותה בעזרת ידית מתאימה. אם תפרט לאיזה צורך דרוש לך המצמד אולי ניתן יהיה לתת לך עצה מעשית. יוסי

ועל זה נאמר שחצי אמת גרועה משקר. או לחילופין - חכמים הזהרו בדבריכם. צלצולים נגרמים בהרבה מקרים ממצבים בהם מופיע ניצוץ לפני נמע, אבל בגלל המשך תהליך הדחיסה, עליית הלחץ מתהליך השריפה והקרנת החום שיוצרת הבערה נוצר מוקד הצתה נוסף. התנגשות חזיתות הלחץ של שני מוקדי ההצתה (זה שיצר המצת וזה שנוצר ספונטנית) יוצרת את הצלצול וגם התנהגות אופיינית בגל הלחץ הנבנה בצילינדר. ברור שאחור הצתה במקרה זה ימנע או יקטין מאד את התופעה. כדי לסכם - ישנם שני תסריטים בהם יווצר צילצול - הצתה עצמית ספונטנית עקב מוקד הצתה ואוקטן נמוך המתנגשת בגל הלחץ שיוצר אחר כך הניצוץ, או גל לחץ המופיע לאחר הופעת הניצוץ ובתגובה ללחץ וטמפרטורה שיוצרת חזית השריפה. יוסי

היות ומשאלותיך עולה שאתה לא ממש מבין, אנסה לתאר את המבנה , התקתוקים, וקצת מסביב. במכוניות קרבורטור הפסקת הניצוץ במצתים (כלומר כיבוי המנוע ע"י הסוויץ') לא מפסיקה את אספקת הדלק, ובודאי לא מעלימה את הדלק הנמצא בתא המצוף של הקרבורטור. אם המנוע ימשיך להסתובב, תמשיך תערובת להכנס לתאי השריפה. אם מסיבה כלשהיא התערובת תוצת, אזי המנוע פשוט ימשיך להסתובב גם ללא ניצוץ במצתים. כעת תשאל איך זה יתכן? התשובה היא מוקדי הצתה בחלל תא השריפה, למשל הצטברות פיח, אלקטרודות מצת מזוהמות וכדומה. (להזכירך, בטיסנים ישנם מצתי להט כלומר אלמנט הנשמר לוהט לאחר התנעת המנוע והוא והוא בלבד מספיק להצתת התערובת). התופעה מחריפה במנועים מודרניים בעלי יחס דחיסה יחסית גבוה, במנועים בהם הסיבובים בסרק מכוונים גבוה מדי (ואז שסתום המחט השולט על כמות הדלק בסרק יחסית פתוח ומאפשר לדלק להגיע בקלות לתאי השריפה) אן כשההצתה לא מכוונת ונוצרים מוקדי להט בצילינדרים. ברור שיצרני הקרבורטורים מצאו פתרון - ברז דלק חשמלי זעיר (דיזה חשמלית) היושבת בטור (מבחינת מסלול זרימת הדלק) עם שסתום המחט הקובע את אספקת הדלק בסרק. כשסוגרים סוויץ' הדיזה נסגרת וקוטעת בבת אחת את אספקת הדלק בסרק. כך, גם אם יש נקודות לוהטות בתא השריפה אין אספקת דלק והמנוע מדומם מיד. העצה שקיבלת (תקתוקים) נועדה לבדוק אם הדיזה קימת ואם היא גם מתפקדת - משחק עם הסוויץ' ללא התנעה אמור להשמיע נקישה קלה כשהדיזה נפתחת בכוח שדה מגנטי ונסגרת בכוח קפיץ פנימי. אם ברכב אין דיזה חשמלית (מצטער, לא מכיר אונו 60) אזי יש לכוון הצתה, לכוון את גובה סיבובי הסרק ואם כל זה לא יועיל יש לנקות את חלל תא השריפה בעזרת חומר יעודי. נסיעות ממושכות ומאומצות תורמות אף הן לניקוי טבעי של חלל תא השריפה. יש גם שיטות ביתיות (טפטוף מבוקר של מים ללוע הקרבורטור בזמן שהמנוע פועל בסל"ד גבוה יחסית). אם אינך מרגיש בטוח מה לעשות, תמיד תוכל לפנות למומחה לקרבורטורים (יש כזה בפורום). יוסי

אכן, זוהי מטרתו של השואל. אם תעקוב אחרי השרשור תמצא שהעליתי השערה שספייקים שנוצרו במערכת עקב מגע רופף בנעל כבל לאחר החלפת מצבר גרמו לשריפת רכיב בכרטיס האלקטרוני של המזגן, למשל דיודת זנר שניסתה לייצב מתח גבוה מדי שהופיע במערכת כי המצבר לא הצליח למתן נחשול מתח. הבחור לא שמר את הכרטיס האלקטרוני הישן בגלל חוסר הבנה, וכעת בדיעבד מנסה להשיג כזה. אם יצליח, אני מתכנן להעזר בחבר שהוא מהנדס אלקטרוניקה מבריק ועתיר ניסיון (תיאורטי ומעשי גם יחד) כדי להוכיח שתקלה כזו אכן אפשרית ובכך לאפשר לפותח השרשור להשיג זיכוי או לפחות הרגשת סיפוק - 'אמרתי לכם'. יוסי

משתתף בצערך. זו דרכו של עולם, שהצעירים קוברים את הזקנים. יוסי

הגל חלול כי ככל שהחומר נמצא רחוק מציר הסיבוב כך תרומתו להעברת מומנט פיתול גדולה יותר. מומנט אינרציה פולרי גבוה מתקבל בגל חלול ויחסית דק דופן. כמובן ששיקולי חוזק נוספים מגבילים את עובי הדופן המינימלי האפשרי. יוסי

בוודאי שאתה צודק ארז. ההפסד היחידי בגל ארוך וגמיש עלול לנבוע מכך שהפיתול איננו הפיך לחלוטין מבחינה אנרגטית ולכן יגרם חימום זעיר של מתכת הגל, אבל להערכתי האפקט זניח לחלוטין. גמישות במערכת ההנעה מושגת ע"י תושבות המנוע והגיר, קפיצי הפיתול במצמד או ע"י צימוד הנוזל בממיר המומנט, תותבי גומי בחיבורי המתלים, וכן, גם ע"י גמישות לפיתול של גל ההנע, אם קיים. אם הגל גמיש מדי עלולה להווצר תנודת פיתול - ראשית זה לא כיף גדול להטלטל קדימה ואחורה (זהו המצב בסיטרואן C5 המהוללת כשהממיר ננעל בהילוך שני, התחושה היא של טלטלה בגלל אלימות הנעילה ויחס ההפחתה הגבוה) ושנית. אם התכנון לא נכון עלולות להתפתח תנודות פיתול שתסדוקנה את הגל לאורך זמן. יוסי

שמר, נדמה לי שכתבת משהו הפוך - המבנה בסיטרואן (ובכל מתנע מנואלה אחר, ראיתי לפני שנים כאלה במערבלי בטון) מיועד לשחרר את המנואלה מהמנוע כשהוא מותנע, כדי שהיא לא תתחיל להסתחרר במהירות ולשבור יד או לעוף. בסבוב לאחור בגלל הקומפרסיה החיבור דווקא בר קיימא, ויש סכנה ממשית אם יד המתניע איננה חסונה מספיק. למיטב ידיעתי (לא מניסיון) במכוניות עתיקות בהן היתה התנעת מנואלה היתה גם ידית לאיחור הצתה, כדי להקל על ההתנעה. כשהמנוע התניע, היה צורך לקדם אותה חזרה למצב נורמלי. כפי שהוסבר לי ע"י מהנדס של לובינסקי, הרעש הנשמע ממנועי סיטרואן C5 בשתי השניות הראשונות להתנעה (דומה לרעש של שסתומים ללא שימון מספיק) נובע משינוי ניכר בחפיפת השסתומים שיוצרת מערכת תזמון השסתומים המשתנה שיש במנוע, כדי להקל על ההתנעה. במכסחות דשא מסוימות ישנו מנגנון המשנה את תזמון אחד השסתומים כך שהדחיסה תהיה חלשה יותר בהתנעה. בזמנו היה מנגנון שחרור קומפרסיה בטוסטוסים. בטוסטוסים היה המניע הצורך לסובב בקלות את דוושות הרגל למצב נוח לסיבוב, אבל היו גם כאלה שהפחיתו קומפרסיה בעזרת השסתומון כדי להקל בהתנעה. יוסי

אז זהו שלא - לא מעט אפר פחם מוכנס למלט בתהליך הייצור הסופי שלו (בתהליך הטחינה) - על שקי המלט זה מצויין במפורש - '10% אפר פחם מרחף'. זו דרך חצי אלגנטית להשתמש שימוש מושכל בפסולת (חצי כי נדמה לי שישנם עקבות של רדיואקטיביות באפר). יוסי