yosi05

שימוש ברסיסי עובדות, בעיקר עם שילוב של עובדות פסיאודו מדעיות היא אמצעי בדוק בו ניתן להוכיח כל דבר, גם שיום באמצע הלילה. אתה בטוח שהעובדה שמקדם החיכוך של הרפידות הוא תלוי טמפרטורה לא משנה את תפוקת החום שלהן להשגת הספק בלימה נתון? אם אינך יודע, אל תגיב. גיבוב חלקי עובדות, המשולבים בהנחות לא בדוקות הוא מתכון לקיבוע עובדות שגויות. רק כדי להוכיח לך שהדיון בו התחלת אינו רציני - קצב פינוי החום משתפר עם העלאת הטמפרטורה ולכן ניתן לקרר יותר (מבחינת כמות החום המפונה) תוך פרק זמן נתון. אחד מתרגילי המעבדה הראשונים שניתנו במעבדה הנדסית בטכניון היה מציאת הטמפרטורה של כוס מים חמים לתוכה הוסיפו קצת מים קרים. מועד הוספת המים הקרים השפיע על הטמפרטורה הסופית של הכוס, וניתן היה גם לייצר גרף של השפעת מועד ההוספה על הטמפרטורה הסופית. אינני רואה עצמי בר סמכא ולכן לא הגבתי ישירות, אבל גם אני נוהג לבלום בחוזקה (יחסית) ואז לשחרר כליל את דוושת הבלם. באשר לדברי צבי דוק - צר לי, בטיחות חשובה אבל גם הוצאות האחזקה חשובות. בדרך כלל אני בולם רק בעזרת הבלמים. בירידות ממושכות או אם הרביתי להשתמש בבלמים ואני רוצה להקל עליהם (בנסיעות קצת פרועות) אני נעזר גם בבלימת מנוע. לצערי, ברכב הנוכחי שלי ישנה בלימת מנוע עליה אין לי שליטה, אבל במקרים מסוימים אני מעביר את בורר ההילוכים האוטומטיים למצב ידני כדי למנוע הורדות הילוכים מיותרות. יוסי

משאבת הוואקום רק מורכבת על האלטרנטור ולא משפיעה עליו או על התנהגותו? חשבתי שהרעיונות המדהימים של שילוב שני אלמנטים במכלול אחד (דינמו ובזנבו משאבת המים של המנוע, כפי שהיה בסאאב מודל 1964) פסו מין העולם, אבל אני מבין שטעיתי. יוסי

תוכל להסביר איך משאבת וואקום בזנב האלטרנטור מונעת חדירת מים לתוכו? תודה, יוסי

אם אתה רוצה את כל ההיסטוריה, אז הסיפור היה כזה: המצמד גמר את הקריירה (אחרי משהו כמו 150,000 ק"מ). המכונאי בעל היוזמה החליף את מחזיר השמן בכניסת הגיר (אין שם באמת הילוך ישיר, הרביעי בודאות היה מואץ ונדמה לי שגם השלישי) כדי למנוע בעיות עתידיות, אבל פגם בו בתהליך ההחלפה. פעם שנייה הגיר פורק כדי להחליף את המחזיר הפגום אבל כדי לחסוך בהוצאות הם נמנעו מהחלפת הדיסקה שספגה שמן (הייתי במילואים והרכב נסע כמה אלפי קילומטרים עם הנזילה). למרות שהזהרתי אותם הם הסתפקו בניסיון לשרוף ולחמם את הדיסקה. כשזה לא הועיל ולאחר עוד ימים אחדים הם הורידו גיר בשלישית והחליפו את הדיסקה. יוסי

באותו מוסך ניסו ל'יבש' את הדיסקה ע"י שריפתה על הרכב לאחר תיקון הנזילה כדי לחסוך את מחיר החלק, ולא הצליחו. למיטב זיכרוני, המצמד כלל לא החליק אלא נדבק בכל הצמדה כלומר היה קשה מאד מאד לקבל התחלת נסיעה חלקה ונעימה, האוטו זינק בפראות. אם הבנתי את דברי המכונאי (זה היה מזמן), הרעיון לא היה לאייד או להרתיח את השמן אלא להקטין את צמיגותו ואת אחיזתו בנקבוביות הדיסקה, ואז הפרש המשקלים הסגוליים בינו ובין המים יגרום לו לצוף. יוסי

נדמה לי שלא הגמישות היא שגורמת לחימום אלא הכפיפה המופרזת שנוצרת בדופן של צמיג שאיננו מנופח כראוי. למיטב ידיעתי, כיפוף הדופן והיישור שלה אינן הפיכים לגמרי מבחינה אלסטית וחלק מהאנרגיה שהושקעה בעיוות הדופן הופכת לחום. מסכים לגמרי לטענתך הבסיסית שחוסר אוויר מסוכן בהרבה מעודף (כמובן במידה והעודף סביר, לא 25 PSI מעל למומלץ וכדומה). יוסי

סליחה שאני מתקן, דניאל, אבל נזילה של שמן גיר ידני לתוך המצמד לא גורמת להחלקה אלא להדבקות שלו, כלומר בשחרור איטי ומבוקר המצמד 'נתפס' פתאום והרכב מזנק. ניתן כמובן להיות סופר עדין עם הדוושה, אבל ההבדל מול דיסקת חיכוך יבשה בולט מאד. בפיאט ריתמו שהיתה לי פעם המכונאי דפק את מחזיר השמן של הגיר, וחוויתי את הדבקות המצמד בעצמי. נדמה לי (כי אישית מעולם לא נהגתי רכב עם מצמד שספג שמן מנוע) שקלץ' מחליק/נדבק הוא אמצעי אבחנה פשוט כדי לדעת אם הנזילה היא מהגיר או מהמנוע (במידה וקיימת כזו, כמובן). דרך אגב, אנקדוטה. באותו מוסך שפגם במחזיר השמן עבד אז מכונאי ותיק שסיפר שבתקופת מלחמת העולם השנייה היה מקובל להציל מצמדים שספגו שמן ע"י הרתחתם בסיר מים. החום הקטין את צמיגות השמן ומישקלו הסגולי הנמוך ממים גרם לו להפרד מהדיסקה ולצוף. אם יש לך גישה לדיסקים ספוגי שמן, יהיה מעניין לנסות פעם את הטריק. יוסי

ידיד, דבריך ממש לא משוחדים. המשטרה עובדת בשבילי, שלא יהיה לך ספק. בשבילי, כמו עבור כל אזרח. אל תחזיק לעצמך טובה מרובה. והיות והמשטרה כל כך טובה בעבודתה, היא זוכה כיום לתחרות מצד גופי אכיפה פרטיים של עיריות היכולות להרשות זאת לעצמן, מחסומים במימון פרטי בכניסה ליישובים מבוססים וכדומה. מניסיוני המועט (תלונות על גניבות, בדיקת רשיונות וגם דוחות תנועה) נתקלתי לרוב בעצלנים, גסי רוח, בורים, מוגבלים אינטלקטואלית, מתנשאים וכדומה. כן למען האיזון, היו גם אחרים. מעולם לא נתקלתי בפנייה נוסח 'זו בדיקת רשיונות שגרתית, מצטער/ת על אי הנוחות, נא הצג רשיון ותעודת ביטוח ואשתדל לשחרר אותך מהר ככל שאוכל', אבל כן נתקלתי בסגנון עילג, ניסוחים הזויים ובמתנדבים הלומדים את רזי הבדיקה על חשבון זמני. לא מבין כלל למה אתה מגן על מתנדבים - בלכסיקון שלי 2% מהם איכפתניקים והשאר סובלים מתסכולים, צורך לכפות עצמם על אחרים ושאר תכונות אלטרואיסטיות. למה אין גיוס מתנדבים למשל למשרדי הרישוי והפנים, לעבודת סניטציה בבתי החולים ועוד? כי שם אדם אינו יכול לשחק בלהיות אלוהים ואין מאחוריו כוח עיוור אדיר. במדינה מתוקנת הייתי מצפה משוטרים לתת דוגמא אישית ולא לשייט במהירויות מופרזות, להיות אדיבים וקשובים, איכפתניקים, פחות חשדניים לאזרח המצוי (אפילו הוא צעיר) וכדומה. טיעוני הסרק שלך (בהמשך השרשור) על תלונות שווא של אזרחים פשוט מגוחכים - לדעתך כל מי ששולח תלונה למבקר המדינה צודק וטענתו קבילה? זו סיבה לא להתייחס לדבריו של בחור (אני מניח צעיר) המפרט עבירה שסכנת חיים בצידה? מוטב לך לשתוק, להפנים ואם - כפי שעולה מרמזיך - יש לך מהלכים במשטרה, לנסות ללמוד ולעשות לשיפור התפקוד. מציע לך לעשות פעם סקר בין תושבים נורמטיביים במדינה כדי להבין לאיזה שפל הגיעה ההערכה כלפי המשטרה. מקווה שהמסר היה ברור דיו, יוסי

מצנפת קריאת המחשבות שלי ביום טיפול, אז אינני יודע מה התוכניות שלו לעתיד. העצה פרקטית מאד ועשויה לשמש לא רק אותו ואת המקרה הספציפי. אם לא שמת לב, הרעיון שתארתי מכיל גם תובנה לגבי התנגדות תלוית טמפרטורה, ומידע לגבי מפל מתח על חצי מוליך מסיליקון. בודאי ברור לך שאין צורך בפרטים אלה כדי לפתור את בעית ההארה והם נועדו לפתח את יכולת ההסתכלות והניתוח של הקוראים ע"י הפניית תשומת לב לפרטים שאינם מובנים מאליהם. צר לי אם התייחסתי בכובד ראש להערה הומוריסטית. יוסי

ארזארז, העונה לשם ארז, הנה משהו מתאים מפרי עטו של חנניה רייכמן ז"ל (עם ורייאנט קל, כי במקור הפתגם התייחס לקנאה בעושר): קנאה ביכולת הזולת הדוקרנית כמחט, היא חטא ושטות בבת אחת, היא חטא ועונש יחד. בני (שאותו אינני מכיר אישית) מצויד ביכולת הסתכלות וניתוח שאינן מאפיינות מכונאי מצוי, ויש לי הרבה מאד שעות בחברת מכונאים, חשמלאי רכב וכדומה, כך שיש לי קנה מידה. הוא לא היחיד המצויד בהן, אבל הערותיו והמלצותיו פרקטיות למהדרין. למה אתה משתלח דוקא בתאור תיקון יסודי שגם הצליח? הרי יתכן שיכול היה לתקן את כוון הטיימינג ולהשאיר את המנוע עם הצתה מאוחרת (ובעיות חימום והעדר סחיבה) או עם צלצול עקב הצתה מוקדמת ולהתנער בתירוץ כזה או אחר. הוא טרח לבצע אילתור כדי להתאים את המפלג וגם הסביר לבעל הרכב את התופעה החריגה, אז מה רע במתן מחמאה לאיש? ואם מישהו גם ישתכנע להגיע לבני ולפרנס אותו, מה טוב. נוסף לזה האיש נחון ביכולת למידה והתפתחות - גם אני הערתי לו לגבי נימוסי כתיבה, ולזכותו יאמר שהוא שינה את טעמו וריכך את ניסוחיו, וגם טרח להוסיף לחתימתו מילות הסבר לסיגנונו - ראוי שזה בלבד יקנה לו את הכבוד הראוי. לכן ארז, מילת התנצלות כלפיו תתקבל בברכה. מקווה שלא נעלבת, יוסי

לא בדקתי את פרטי החישוב, אבל ההתנגדות של חוט הליבון איננה קבועה והיא תלויה בטמפרטורה שלו, וחישוב אומי פשוט איננו מדויק. יש לי הצעה אחרת ששימשה אותי לא מעט פעמים בבעיות בעלות אופי דומה: חבר בטור לנורה כמה דיודות מסוג 1N4001 או דומות. דיודה כזו (על בסיס סיליציום, צורן) מפילה על עצמה 0.7 וולט, ושרשרת טורית של כאלה תבזבז בכפולות של מפל המתח הנ"ל. כמעט ואין תלות של מפל המתח בזרם בפועל, וכל עוד אתה בטווח סביר מבחינת הדיודה אין בעיות. היות וכל דיודה מבזבזת על עצמה הספק יחסית נמוך, אין גם בעיית חימום מיוחדת. ע"י שינוי במספר הדיודות הטוריות אתה יכול לווסת את עוצמת ההארה של נורת ה-3 וואט לטעמך. אומנם האמינות פוחתת לפי מספר הדיודות בטור אבל אורך החיים הצפוי גבוה מאד, במיוחד אם אין חימום משמעותי. יוסי

קודם כל, מודה ועוזב ירוחם. הפעם ארז אתה שואל ולא מצהיר. בודאי שקיים טרמוסטט, המבטיח שהרדייאטור הפנימי לא יקפא, והוא קרוב לרדיאטור הפנימי. הוא הוא האחראי למשטר העבודה השונה בין מהירויות מאוורר שונות (דיוטי סייקל, כמה אחוז מתוך זמן נתון המדחס עובד בפועל). אם קיים טרמוסטט לאוויר בחלל הרכב (לא מכיר קסנטיה) גם הוא שולט על זמן העבודה, ובתנאי שזמן עבודת המדחס לא מייצר סף קפיאה ברדייאטור הפנימי, אחרת יהיה ניתוק מדחס ע"י טרמוסטט הרדייאטור. יוסי

לחנן: צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. דרך אגב, אם מכוונים את בקרת האקלים לטמפרטורה נמוכה מספיק, להערכתי (את זה טרם הספקתי לבדוק) התמונה דומה לרכב רגיל. יוסי

היות ואני שייך למועדון המעריצים של חנן, להווה ידוע בזה שחנן לא שוכח. הרדייאטור הפנימי של המזגן ברכב קטן לעומת הספק המדחס ובמיוחד בסל"ד בינוני/גבוה ולכן המדחס מתנתק לעיתים תכופות, אלא אם מוסיפים חום לרדייאטור הפנימי (המאייד של המזגן) בעזרת זרם אוויר חזק=מאוורר במהירות גבוהה. ניסוי פשוט - קח נורת 12 וולט, חבר אותה לחיבור של קלץ' מדחס המזגן ולמינוס בתא מנוע וסחוב אותה לתא הנוסעים. בדוק כמה זמן היא דולקת במצבי מאוורר שונים ובמהירות מנוע קבועה פחות או יותר. שתף אותנו בממצאיך. יוסי

אמן סלה. בנוסף לאוסף הקלישאות מפי המומחים, בחנתי אותה אישית. לכן גם קניתי אחת כזו (מגיעה אלי תוך 10 ימים). אני אומנם זקוק לסיריון כרכב עירוני עבור סטודנט באוניברסיטת ת"א, אבל הרכב זריז מספיק, בעל הגה פשוט נפלא (רך ובעל תמרון שלא יאמן, והקשר שלו לכביש ממש לא מעניין, זה לא רכב ספורטיבי), הצמיגים רחבים וגדולים מספיק למהמורות למיניהן (עד לפני זמן קצר צמיגים כאלה היו הסטנדרט במשפחתיות). תמיכת המושבים הקדמיים טובה מספיק ואם לא, תמיד יש דוקטור גב בעלות של 300 ש"ח נדמה לי. הבעיתיות של הסיריון לטעמי היא מקלט רדיו נחות ורעשי כביש ומנוע. החלפת הרדיו לאיכותי והוספת יריעות בידוד אקוסטיות יסדרו זאת. חבל שאין אופציה ליותר מ-2 כריות אוויר, אבל זה מה שיש. יוסי

למיטב ידיעתי, החלפת שמן גיר אוטומטי מצריכה שימוש בציוד יעודי, אחרת רק חלק מהשמן מוחלף. אם אצלך הוחלף רק חלק מכל הכמות, יש צורך בהחלפה נוספת או בשימוש במשאבה היעודית, או להחליף שמן תוך ניקוז היציאה מממיר המומנט וכדומה. יוסי

אני נוהג C5 כבר קרוב ל-3 חודשים. האוטו שקט מאד במיוחד בשיוט במהירויות גבוהות - אפילו 150 וצפונה, בהאצות שומעים יותר את המנוע. האחיזה שלו מדהימה (גם בלי שבקרת היציבות שלו תופעל - צמיגי 215) והרכות ידועה. יש לו הרבה טריקים שניתן לתכנת/לבחור, למשל נעילה אוטומטית של הדלתות עם התחלת נסיעה, אפשרות להרמה/אי הרמה אוטומטית של כל ארבעת החלונות ועוד. ניתן להרים ולהוריד את גובה המכונית כך שקל מאד לעלות איתה על מדרכות גבוהות. הדלתות שלה כבדות מאד ולא תמיד נוח לפתוח אותן. הרדיו המקורי שלה סובל מקליטה נחותה יחסית למקלטים יקרים. הבגז גדול מאד ואם משכיבים את המושבים מאחור בכלל מקבלים משטח העמסה ענקי. האוטו מניע בנגיעה, קר או חם, ובאופן עקיב מאד (אישית אני רגיש מאד למנוע שלפעמים לא מותנע מיד). המון תאי איכסון, אף כי חסר תא נורמלי לדיסקים. החסרון הגדול מבחינתי הוא גיר בעל חיים עצמאיים משלו, מחליט עבורך מתי להוריד הילוך, פיגור גדול בתגובת הטיפטרוניק, נעילות הממיר בהילוכים נמוכים מעניקות תחושה מוזרה למי שאינו רגיל וכדומה. יש גם פספוסים בבחירת מהירות המזגן, בהרבה מקרים אין תגובה כי להערכתי מחשב הבקרה לא פנוי לקליטת פקודת הפעלה או שינוי, אבל קיימות 8 מהירויות מאוורר. התאוצות של הרכב לא מדהימות אבל אין תחושה של מחסור בכוח. הבלמים טובים מאד, חזקים ופרוגרסיביים. כמו בהרבה מנועים ממוחשבים יש פיגור קל בתגובת המנוע ללחיצה על דוושת הגז אבל זה לא יחודי לה. אם יש לך שאלה ספציפית, פנה בפרטי ואנסה להתייחס. יוסי

למרות שנדמה לי שההערה שהציתה את התגובה היתה רק בחזקת הקש ששבר את גב הגמל ולכשעצמה לא היתה ממש גסה או משתלחת, אוסיף משהו מפרי עטו של חנניה רייכמן ז"ל: אדם אדיב לא יעליב, וגס, מה ערך יש לפיו? לילה טוב, יוסי

לא מתנקז ולא נעליים. החול קשה הרבה יותר מדופן הצילינדר (חול ים=תחמוצת צורן) והדופן נשרטת. יש גם עפר רך יותר - רוצה לבדוק את קשיות הטינופת דווקא במנוע שלך? חלקי מתכת עלולים לגרום לשריטות וכמו שתאר צביקה, לשסתום תפוס במצב פתוח ושאר ירקות. פשוט הזהר והקפד על ההנחיות שרשמו לך, או המנע מלהתעסק אם אינך יודע כיצד. יוסי

אם תעלה תמונה יהיה יותר קל להתייחס. מעבר לכך, החלק האוחז את קונוס התפוח קשה לפרוק. יש כלי יעודי אבל לך כנראה שאין, אז נסה להשתמש ברעיון הבא: במקום להשתמש בפטיש אחד, העזר במישהו שיצמיד פטיש כבד (נניח קילו וחצי וצפונה) לצד אחד של הזרוע בבולם שבתוכה התפוח, ואז תן מכות חזקות מצד שני על הזרוע בעזרת מוט פלדה קצר ופטיש כבד נוסף. הפטיש האחד ישמש כסדן, המכה שתיתן לא תיבלם ע"י גמישות המערכת והעיוות שאתה יוצר רגעית ישחרר את קונוס התפוח העקשן. שים לב שלא תמיד מרגישים שהתפוח משתחרר ויש לבדוק זאת לאחר כל כמה מכות. בהצלחה, יוסי

הסיכוי לחלץ בורג שבור של מחט כוון לא גדול, אבל אולי תוכל לנצל את הרעיון הבא: - פרק מהקרבורטור את כל חלקי הגומי והפלסטיק, כולל את שסתום המחט שבקרבורטורים זעירים כאלה מכיל בדרך כלל קצה מגומי. - הכנס את הקרבורטור לתוך מחבת עם מים המונח על הגז בבית והרתח את המים. - השחז מברג שטוח בעל גודל מתאים כך שהקצה שלו יהיה חד. - גוף הקרבורטור עשוי אלומיניום והמחט עשויה פלדה כך שאחיזת התבריג והקונוס בקצה המחט השבורה תתרופף. כשכל העסק חם ככל שניתן, קח סמרטוט, הוצא את הקרבורטור ונסה לפתוח את המחט השבורה בעזרת המברג שהשחזת. - עקרונית ניתן גם לעשות זאת כשבמחבת יש שמן ואז הטמפרטורה של המתכת תהיה הרבה יותר גבוהה ,אבל בקרבורטור זה עלול לעוות את משטחי האטימה ולא מומלץ. לימדתי פעם משפץ ציוד גינון בחיפה את הטריק כדי לפרק בהצלחה וללא נזק רינג מבוכנה של משור שרשרת שנמרחה על הצילינדר שלה במשור שפעל ללא מספיק שמן, והרעיון פעל להפליא - הבוכנה שהתפשטה שחררה את אחיזתה ברינג וניתן היה לפרקו בקלות (הבעיה שם היתה שאלומיניום נמרח מעל לרינג באזור החריץ בבוכנה והתרחבות האלומיניום שחררה את ההידוק). בהצלחה, יוסי

להמליץ לבצע איזון חוזר זה לא קל, אלא יעיל ומעשי. כל איזון על מכונת איזון הוא איזון דינמי, ואולי הגיע הזמן לא לחזור על מושגי רחוב - יש איזון דינמי על מכונת איזון ויש איזון דינמי על הרכב עצמו. אם ישנה בעיה בחלק שאיננו הגלגל עצמו או שהרכבת הגלגל לציר איננה מרכזית, יהיה צורך לאזן ע"ג הרכב. פותח השרשור ציין במפורש שלא היתה בעיה לפני החלפת הצמיגים, ואלא אם הפנצ'ר התרחש בעקבות פגיעה במדרכה או במשהו שעקם את הג'נט, סביר שהצמיגים אשמים. דניאל - במקרה שתארת לא היה עודף חומר סיכה שחדר לחלל הצמיג? יוסי

כמובן שאתה צודק, פליטת קולמוס שלי. ולרועי - האום המורכבת מתחת לקפיץ אכן מהדקת את מכלול משקולות המצמד לגל הארכובה של המנוע, ואותה יש לפתוח. התבריג השמאלי שלה פרושו שיש לפתוח אותה בכוון הפוך לאומים רגילות (שהן בעלות ספירלת תבריג ימנית). שחרר את שתי המשקולות (ע"י פתיחת שני הברגים שלהם שאינם מופיעים בצילום שצרפת), ואז תוכל להגיע לאום. וודא שציר המנוע מתאים ואם אני זוכר נכון, יש שם גם שגם. דרך אגב, המצמד שמופיע בתצלום הוא למנועים קטנים של 23 סמ"ק בדרך כלל, בגדולים יותר יש קפיץ עצמאי לכל משקולת ובאלה שאני מכיר ישנן 3 משקולות ולא שתיים. יוסי

כדברי חנניה רייכמן ז"ל: במקום למנות כל קול וקול, מן הראוי אותם לשקול. המצמד צמוד לגל הארכובה בעזרת אום מרכזית אחת. האום תהיה בעלת תבריג הנסגר בכוון הסיבוב הנורמלי של הציר. ניתן לפתוח בעזרת פטיש אוויר או פטיש חשמלי. אם אין לך, השתמש במפתח סגור (רינג) איכותי ודפוק עליו בעזרת פטיש בכוון המתאים, כשאתה מתנגד לסיבוב ציר המנוע ביד. לאחר מספיק מכות חדות עם הפטיש על הרינג, האום תשתחרר. יוסי

דניאל, לא חשבתי לרגע שמה שהצעתי לא תקף, שאלתי יותר כדי לגרור אותך להסבר יותר מדויק וברור (וגם הצלחתי). כמובן שאם תנאי הנעילה לא התקיימו (לא ידעתי זאת באופן מפורש כפי שאתה מתאר במאמר, אבל מעולם לא חשבתי לבדוק משהו כמו נעילת ממיר או בכלל התנהגות גיר ומנוע ברכב קר), הבדיקה תעלה שאין נעילה. זהו מצב תקין כנראה לפי תאורך. כשהרכב יתחמם הנעילה תופיע. לאדם בעל יכולת הסתכלות וכושר ניתוח, המסקנה תהיה שמשהו בנעילה מצריך חימום, וההסבר מופיע בדבריך. נעים לשוחח עם מישהו שאינו משתלח, עומד על דבריו וטורח להסבירם. יוסי