yosi05

לפותח השרשור - בלשונו של חנניה ריכמן ז"ל: הטבח אל ינגן, הנגן אל יטגן. איש לא לעג לך (לפחות למיטב הבנתי). היות ובחרת להזכיר מקצוע מדעי בו אתה עוסק, ובלי לדעת מהו, הייתי מצפה למינימום של גישה אנליטית. הסברתי לך בלשון שווה לכל נפש כיצד ניתן ברוב המקרים (וזה כמובן כלל ניסיוני, והיות ואינו הוכחה מתמטית, יש לו יוצאים מן הכלל) לאתר שתקלה נובעת מהסטרטר, וגם להפיח בו רוח חיים כך שניתן יהיה להגיע למוסך. לו שאלת היכן נמצא הסטרטר, או לו ציינת שאין לך אפילו מושג קלוש היכן הוא ממוקם, ניחא. במקום זה בחרת להמשיך ולתאר ביצוע פעולה שעל פניה לא נראתה שייכת, ערבת הסברים על חבר טוב שהוא חשמלאי וכדומה. המצג שנוצר גרם לניצן, המשקיע רבות בהכוונה ובהדרכה, לרשום תאור ארוך ומפורט. מדבריך רק עולה עד כמה צדקתי כשהערתי לניצן שהוא משחית את דבריו לריק. מהסבריך מתברר שאינך נטול יכולת אלא נטול כל ידע בסיסי בהכרת מערכות ברכב. במקרה זה הייתי, לו נמצאתי בנעליך, מתחיל את השרשור בהצהרה על בורות בהכרת המערכות ומבקש הסבר כללי או שטחי, ובכל מקרה נמנע ממצב בו העונים יבזבזו מזמנם על הסברים שאין להם כל סיכוי לסייע ממשית. שמר אכן חריף בדבריו, אבל אצלו החריפות מלווה במתיקות, וגם במקרה זה לא נעל את השרשור אלא נתן ביטוי לקוצר הרוח ולהרגשה שהעונים מטפסים על קיר זכוכית. בכל מקרה לא היתה כוונתי לפגוע בך ואם נפגעת, אני מתנצל. יוסי

מה שאתה מתאר עכשיו שונה ממה שכתבת בהערה הראשונית שלך. בווסת הטעינה של הדינמו (האביזר שקדם לאלטרנטור במכוניות) היו סליל מתח וסליל זרם, ששלטו על מתח וזרם הדינמו. סליל המתח דאג שלא יהיה מתח מופרז, וסליל הזרם הגביל את זרם המוצא של הדינמו, כדי למנוע נזק לדינמו עצמו ובעקיפין (כי הרי ישנם צרכנים נוספים), גם למנוע את טעינת המצבר בזרם יתר גבוה. אני מעריך שסידור דומה יש גם בווסתי האלטרנטור, כלומר יש בו רכיב או מעגל אלקטרוני המגביל הן את מתח המוצא והן את זרם המוצא - נא לזכור שמתח יתר מזיק לא רק למצבר אלא להרבה רכיבי חשמל נוספים ברכב. לכן התפלאתי שתארת מצב של טעינת יתר כה גבוהה באלטרנטור תקין. מה שאתה מתאר עכשיו - קפיצות לא סדירות של המתח - נובע אולי מהעובדה שהקצר במצבר לא היה יציב והעומס המשתנה שנוצר גרם למתח לקפץ. אם ווסת המתח אינו מהיר מספיק אולי יכול להווצר מצב של ריטוט. למיטב ידיעתי ווסתי המתח של אלטרנטורים זקוקים לעומס היציב של המצבר כדי להוציא מתוכם מתח קבוע וישר (מינימום אדווה, ריפל). יוסי

ניצן, האם במקרה שתארת ולאחר החלפת המצבר בחדש מתח הטעינה פחת לערך סטנדרטי תקין (בין 13.8 ל- 14.5 וולט) ללא כל טיפול באלטרנטור? יוסי

לפותח השרשור, אתה גם קורא את ההמלצות שכותבים לך? ולניצן, אתה משחית לריק את מאמציך. אם בן אדם לא יודע להסיק ש-1 ועוד 1 הם 2, אז חבל על זמנך. אם האורות הראשיים דולקים באור מלא וחיבור מצבר עזר של רכב אחר (בעזרת כבלים) לא גורם לסטרטר לפעול (ונקישה נשמעת, כלומר מתח פיקוד מגיע לסולנואיד המשלב), ברור שהסטרטר דפוק. הצעתי לו כבר לפני כמה ימים לתת לגוף הסטרטר מכה קלה כדי לזעזע אותו - בהרבה מקרים גבוליים זה מספיק כדי לאפשר התנעה חד פעמית ולהגיע למוסך. אם הבחור מסרב להבין וממשיך בדרכו, שיבושם לו. ניצן, דרך אגב, למה מתח טעינה של 14.5 עד 15 וולט מעיד על מצבר מקוצר? יוסי

כמות השמן שהכנסת כמעט כפולה מהדרוש - במכסחת רגילה יש כ-0.6 ליטר שמן. המפלס המופרז גורם לזריקת שמן דרך האגזוז. בדרך כלל למכסחות היום יש דיפסטיק - למה אינך בודק בזמן המילוי כדי לא להגזים? ניתן לשאוב עודפים דרך מזרק וצינור פלסטי מתאים המתחבר אליו במקום מחט. ניתן גם להטות אותה כך ששמן יצא דרך פתח המילוי, אבל זה מלכלך. יוסי

שאלה קצרה, והתשובה הקצרה היא כן. למען שאר הקוראים, אנסה להרחיב. אין לי כל מושג מה מותקן ברכב לגביו נשאלה השאלה, ובכל מקרה אני בקי רק במבנה של קיט אוניברסלי לרכב. במגבלות הנ"ל, יש שני סוגים של מנועים בקיט הנעילה: 1 - מנוע 'מאסטר' המכיל נוסף למנוע גם מעגל משובי, כלומר שני מגעים ושלושה חוטים. כשהמנוע באחד ממצבי הקיצון שלו (מצב פתיחה או מצב סגירה), מתגי המשוב מספקים מתח מינוס ל'מוח' הנעילה. מנוע כזה קל לזהות כי יש לו 5 חוטים. 2 - מנוע 'סלייב', המיועד רק לפתיחה ולנעילה של הדלת, ויש לו רק 2 חוטים. בדרך כלל מרכיבים מנוע מאסטר בדלת הנהג, ואז פתיחה או סגירה שלה פותחת/סוגרת את כל הדלתות. ניתן עקרונית להרכיב עוד מנועי מאסטר, ואז ניתן לשלוט על כל הדלתות גם ממקום נוסף. השלט שולח אות למוח ללא קשר למנועי הדלתות. אם השלט מקולקל, עדיין הפעלה ידנית של מנעול דלת הנהג תפעיל את כל שאר הדלתות. יוסי

לשעון קנוי לבדיקת קומפרסיה יש שסתום אל-חוזר (חד-כיווני). השסתום גורם לכך שהשעון 'זוכר' את הלחץ שנמדד. אלתור לא יהיה נוח לשימוש, אלא אם יהיה גם לו שסתום כזה וזה לא פשוט כל כך. לדעתי עדיף לך לקנות. אם אתה מהמרכז, רפי לין המליץ לא פעם על חנות זולה למכשירים וכלי עבודה ברחוב יצחק שדה, בקטע שבין הסינרמה ז"ל ובין רחוב המסגר. יוסי

ברשות פותח השרשור, בוא נעשה קצת סדר. המיסב בפולי של המזגן פועל רק כשהמדחס לא פועל. היתפסות של המיסב תביא לכך שהמדחס יעבוד כל הזמן ללא קשר להאם הופעל במיוחד או לא. כמובן שמדחס הפועל ברציפות יביא לקפיאה של הרדייאטור הפנימי ברכב ולנזקים נוספים. לניטץ' - עם כל הצער, ההסבר שנתן איציק נ לתקלות כשהמיסב רועש איננו נכון, ומכאן ההסתיגות שלי מהסתמכות על שרשורי עבר שלא עברו הגהה ותיקון - כך מנציחים טעויות וחוסר דיוק. אם כן, הצריחה שאתה שומע איננה קשורה למיסב אלא לאחד משניים: 1 - המצמד נשחק למוות ואינו מצליח לסובב את המדחס. הפתרון הוא החלפת המצמד. זו פעולה שהיא חיצונית למדחס, איננה מחייבת וואקום וכדומה, והיא יחסית זולה (קווה לטוב). אולי תוכל להשיג מצמד משומש ממדחס שהתקלקל אבל המצמד שלו עדיין תקין. 2 - מדחס המזגן תפוס, ואז או שהרצועה מחליקה או שמצמד המדחס מחליק, ובכל מקרה אתה שומע רעש. כאן הפתרון הוא החלפת המדחס. החלפה כזו תחייב כמובן גם החלפה של המייבש, ביצוע וואקום ומילוי גז, והיא עולה בודאי מעל 1700 ש"ח אם תקנה מדחס חדש. דעתי כדעתו של רפי לין - דוקא אם אינך עשיר עדיף לא להמר ולהשקיע במדחס חדש. מה שאני יכול להציע לך הוא לבצע את העבודה במקום אמין ולדרוש ולקבל אחריות בכתב לביצוע העבודה ולכך שכל מערכת המיזוג נבדקה כחלק מהשיפוץ - לחבר טוב שלי מנתניה התפוצץ צינור מיזוג פחות משבוע לאחר החלפת מדחס. למזלו היה המתקן הגון (ואולי גם ההתערבות שלי עזרה) הצינור הוחלף וגז מולא ללא כל תשלום נוסף. מקווה בשבילך שיסתבר שאפשרות מס' 1 היא מה שקרה אצלך. יוסי

הוספת ריליי לסטרטר, במיוחד ברכב ישן או במכונית בה מותקנים אימובילייזר לא מקורי, אזעקה, קודנית וכדומה היא רעיון טוב, אבל אם ישנה בעיה בפחמים בסטרטר או נתק פנימי בסליל שלו זה לא ממש יפתור את הבעיה. כשפעולת הסטרטר לא תקינה אתה יכול לנסות ולתת לו מכה קלה בעזרת מוט פלדה, רק בזהירות, שלא תפגע בו או תגרום לקצר. הזעזוע עשוי לשפר את המגע של הפחמים בקולקטור של רוטור הסטרטר ולאפשר התנעה. אם אכן כך קורה, יש צורך לשפץ את הסטרטר. יוסי

הציטוט מדיברי חנניה ריכמן ז"ל לגבי הנאמר לעיל כל כך חריף, שבניגוד למינהגי אפסח עליו הפעם, ואסתפק בציטוט מדיברי חז"ל - "סייג לחוכמה שתיקה". סולר איננו בהכרח מזוהם, ודקות אחדות בהן פעל במנוע לא סתמו שום דבר. לסולר יש מספר אוקטן נמוך ביותר. תערובת סולר/בנזין יוצרת דלק בעל נניח אוקטן 78 (המספר סתמי ואינני יודע מה הערך שהמהילה נתנה). התוצאה של מהילה כזו היא צלצול פראי של המנוע עד כדי חוסר סחיבה מוחלט. הפתרון המעשי הוא ריקון המיכל של הרכב ככל שניתן (ולא צריך להסחף, שאיבה עם צינור או משאבה כפי שהציע צביקה תספיק). אחרכך תדלק מיכל מלא של 96 וסע לשלום. עד שתתדלק שוב סביר שהאוטו יקרטע קצת, אבל בתדלוק הבא התופעה תחלש וכך גם בתדלוק הבא אחריו, אם הרכב היה תקין לפני הארוע. כשהאוטו מקרטע אל תלחץ חזק על הגז אלא נהג בעדינות מכסימלית, לטף את דוושת הדלק והמכונית תציית לך ותסע. כאמור, עם תדלוקים נוספים התופעה תדעך ותעלם. יוסי

אתה יכול לנסות את שמן המנוע של רויאל פרפל - נסה לצלצל לנציג היבואן, שמו סאמר בטלפון 04-9833566. נדמה לי שהשמן לא מופץ לחנויות. השמן מצטיין בחוזק הצמדתו למתכת ומיובא ארצה בין השאר בצמיגויות 10W-40 וכן 15W-40. אני משתמש בו כבר כמה שנים ואחדים מחברי הפורום שהחלו להשתמש בו בהמלצתי מדווחים על שיפור ברעשי המנוע. מניסיוני, הוא משיג הפחתה ברמת הרעידות (ליבואן של אג'יפ - נמדד בעזרת אנלייזר רעידות מתוצרת CSI ורגש רעידות של ווילקוקסון, שניהם מכוילים), אף כי מסקנה זו הושגה במדידת השפעתו בגיר תעשייתי ולא במנוע. כמו כן בבדיקה השוואתית של שטח השחיקה שהוא יוצר תחת עומס מבוקר (במתקן הדגמה נייד) מול שמנים נחותים הושג הבדל עצום וניכר בעין. לא יודע לענות לך ספציפית אם הוא נחות, שווה ערך או עולה על שמני קסטרול או אג'יפ. יותר מפעם אחת הצעתי בפורום לקיים בדיקה השוואתית הן על מתקן ההדגמה (אותו אני מאמין שאוכל לקבל בהשאלה מיבואן רויאל) והן על דינמומטר שילדה, אם יהיה מישהו עם גישה לאחד כזה. אני יכול להעיד מניסיון אישי ששרשרת טיימינג במנוע פיאט 903 סמ"ק (אונו 45 עתיקה) חיה ונשארה שקטה בערך פי 3 יותר מאשר הניסיון הקודם שהיה לי בשמן אחר (הרכב נמכר כך שאינני יודע מה קרה בהמשך). הוא גם אפקטיבי בהפחתת מה בטמפרטורת העבודה, ומשיג שיפור קל בצריכת הדלק או לחילופין בהספק האפקטיבי (אף כי ספק אם תחוש בכך ללא ניסוי מבוקר), וזאת בהשוואה לשמנים ירודים יותר. אתה מוזמן לנסות ואם תחוש בשיפור, לעדכן את כולנו. יוסי

שחף תאר מנוע השולט על כניסת אוויר לסעפת, כמנגנון שליטה על הסרק, והוא אינו קשור להילוכים (או לאופצית האובר דרייב בלשונך). אני התייחסתי לסיבה אפשרית לזיוף בקריאות שמחשב המנוע מקבל, ומכאן הוראות הפעלה לא תקינות שהוא משדר למנוע הצעדים. אם המרחק למוסך הוא בן כמה קילומטרים והסל"ד לא עולה על 2000 או משהו כזה, לא יקרה נזק גדול אם תנהג למוסך. כמובן שעדיף לבחור שעה בה הנסיעה רציפה ולא מלווה בעמידה בפקקים וכדומה. יש להתחשב בכך שהבלימה חלשה יותר (בגלל הכוח של המנוע גם כשאינך לוחץ על דוושת הגז), ולנהוג בזהירות המתחייבת. יוסי

הייתי בודק גם אם אין צינורית וואקום קרועה או מנותקת. קרה לי פעם ברכב חדש לגמרי. יוסי

אתה מתאר מקרה פרטי ולא מנתח ומכליל. לא בטוח שהסיבה לתקלה אצלך דומה למה שחויתי פעם ברכב שלי, אבל זה נשמע דומה, אז נתקדם. התקלה אצלי התאפיינה בכך שכשהמפתח היה בסוויץ' במצב נסיעה (אורות טעינה ולחץ שמן דולקים אם המנוע לא פעל או כשהמנוע פעל), חלק מהפונקציות שאמורות לתפקד במצב זה תפקדו (המנוע פעל ועוד כמה מערכות, כבר לא זוכר) אבל חלק מהמערכות לא תפקדו (לא היו אורות ברקס, לא היתה תאורה בלוח השעונים וכדומה). לא הבנתי מה קורה, כי חשבתי שאם יש מתח אחרי הסוויץ', הכל אמור לפעול. (והגדרות נוסח קצר עצבני לא מקובלות עלי). כשפרקתי את מכלול הסוויץ' ואת החלק החשמלי שלו, התברר שבעצם קיימים בו שני מתגים פנימיים המחברים זרם במצב של סוויץ' פועל, ושניהם מופעלים בו-זמנית. ומכאן ההסבר פשוט מאד - המתג האחראי על אספקת מתח להצתה ולעוד מערכות היה תקין ולכן ניתן היה להתניע ולנסוע. בן זוגו הסורר היה שרוף ולא העביר מתח לצרכנים אחרים, כולל אורות בלימה ותאורת לוח השעונים. חשבתי על סיבה לסידור כזה ולדעתי או שחילקו את העומס או שהכוונה היא שבזמן סיבוב הסוויץ' למצב בו הסטרטר פועל, פונקציות לא חיוניות להתנעה מנותקות רגעית, כדי להקטין את העומס על המצבר. זה היה רכב ישן יחסית וכמעט לא היו בו ממסרים, כך שאפשרות חלוקת העומס איננה בלתי סבירה. כך או כך, החלפת המתג פתרה את הבעיה, אבל הבנה עקרונית של המבנה וסיבת התקלה יסייעו ודאי למישהו מחברי הפורום בעתיד. יוסי

ואת הקביעה שדינמייט איכותי יותר לצורכי בידוד אקוסטי אתה הסקת כמובן לאחר בדיקה השוואתית עם אנלייזר רעש בעל יכולת הפרדה של שליש אוקטבה ומקור רעש מכויל? הבדיקה גם העלתה בכמה שברירי דציבל הוא עדיף, ובאיזה טווחי תדר? במקרה יש לי תוצאות של בדיקה השוואתית (אומנם לא לצרכי מוזיקה אלא לצורכי השתקת רעשי גשם), וללא ספק התוספת של יריעת יבוא (לא של דינמייט) היא שולית לעומת תוספת העלות. לצרכים רגילים גם חאפר מתחת לבית הוא פתרון לא רע, השאלה היא מהו חאפר להגדרתך. הרבה מהחברים בפורום עובדים ללא הסמכה פורמלית, ובתוצאות מעולות. אם אתה מבודד את פנים הדלת (ולא את הפח החיצוני, פח החיפוי) ניתן גם להשתמש בכמה ברגי פח ולייצב את היריעה המקומית, ועדיין לחסוך הון. יוסי

מהי מטרת הבידוד: 1 - למנוע הדהוד של רעש בחלל הרכב? 2 - לבודד ככל הניתן את פנים הרכב מרעשים חיצוניים (רעשים שיוצרים הצמיגים על האספלט, רעשי רוח וכדומה)? למטרה מספר 2 קיימות יריעות זפת המכילות שכבה דקה של מתכת. קיימות יעודיות לרכב אך משקלן בזהב, ובתוצאות כמעט זהות ניתן להשתמש ב'מחסום אדים' - יריעת זפת הכוללת אף היא שכבת אלומיניום והמיוצרת במפעל 'פזקר' באזור התעשיה אלון-תבור שסמוך לעפולה. היריעה נקראת 'אלומיניום טייט' והיא נמכרת בגלילים ברוחב 1 מטר ובאורך 20 מטר רץ. המחיר זול מאד יחסית, ובאותה הזדמנות תוכל לבודד את פנים הדלתות וכדומה. גב היריעה נדבק מאליו (מצופה בדבק) ויש להדביקו על משטח נקי וחמים יחסית, רצוי מעל 20 מעלות. יום קיץ חם מספיק לשם כך. כדי להקטין הדהוד בחלל ניתן להשתמש ביריעות לבד (קנה סוג זול של יריעות שטיח לבד, סוג זול של שטיח מקיר לקיר). יוסי

ההבדל המהותי בין כל ההילוכים לרוורס הוא סוג השיניים המכורסמות בגלגלי ההילוך. בכל ההילוכים (וכך זה כבר המון שנים, לא מדבר על שנות העשרים והשלושים) השיניים של הגלגלים הן נטויות (שיניים אלכסוניות). פועל יוצא מכך הוא שיש בכל רגע נתון יותר מאשר שן אחת משולבת (כן, בין כל זוג גלגלים), ולכן הפעולה יותר שקטה, הרעידות שיוצר סידור כזה פחותות וכדומה. היוצא מהכלל היחידי הוא ההילוך האחורי, שבו אין סינכרומשים ושילוב לרוורס פרושו להחליק צירית גלגל אל בין שני גלגלים אחרים שממוקמים אחד מעליו ואחד מתחתיו. היות והשילוב לרוורס מחייב תנועה ושילוב ציריים, לא ניתן להשתמש בשיניים נטויות ושיני שלושת הגלגלים הן ישרות. שיניים כאלה רועשות בזמן עבודה כי ישנן מכות שילוב חזקות בהרבה בזמן ששן יוצאת משילוב ושן אחרת משתלבת ומתחילה לשאת בעומס. גם הרעידות של שילוב כזה גדולות יותר. יוסי

גם אני מבקש לדעת אם אין אורך מספיק לרגלי הדיודות שיאפשר הצמדת בולמי חום מסוג כלשהו בזמן ביצוע ההלחמה. לא הצלחתי להבחין בפרט זה בתמונה. כמובן שאם ההלחמה נעשית ישירות לגוף הדיודה, אז ההקפדה היתרה על חימום גבוה וקצר חיונית. יוסי

ראשית, לא יודע עד כמה הורדת את סיבובי המנוע. בספרי ההוראות יש מספר ספציפי מומלץ לסל"ד בסרק. ניתן למדוד את סיבובי המנוע בפועל (טכומטר אופטי ומדבקה רפלקטיבית, טכומטר החש את פולסי ההצתה וכדומה) ולכוון בדייקנות. בהנחה שבכל זאת לא הסל"ד הוא מקור הבעייה, ישנן שתי אפשרויות: 1 - בלאי/התפסות של מיסב המחטים של 'הכוס' כלומר של החלק המונע במצמד. מיסב כזה קיים כדי לאפשר לציר המנוע להסתובב וליציאת המצמד לעמוד. 2 - תקלה בקפיצי המשקולות. קיימים מבנים שונים, מספר שונה של משקולות וכדומה. עקרונית יתכן שנוצר בלאי (החלשות) של הקפיצים המחזירים ואז נוצרת הצמדה בסל"ד נמוך מדי. כמו כן לעיתים (תלוי במבנה) הקפיצים שוחקים את החורים לתוכם הם נכנסים בשני הקצוות - אופיינית המשקולות עשויות מיצקת והקפיצים עשויים פלדה והם גם מחוסמים, ולכן קשים בהרבה. כך נוצר חופש מופרז והמשקולות נוגעות בכוס בלי שהקפיצים מצליחים למנוע זאת. יוסי

השאלה לא נוסחה כראוי. גיר יכול להיות בעל הילוך קבוע אחד או כמה הילוכים. אני לא מומחה בתחום אבל עד כמה שאני יודע יש יחס הפחתה קבוע (כלומר גיר בעל הילוך קבוע אחד) וההאצה מתבססת על מצמד צנטרפוגלי ושינוי מהירות המנוע. בסרק המשקולות במצמד מכווצות פנימה ואינן מעבירות מומנט. כשסיבובי המנוע עולים נוצר מגע בין המשקולות ובין החלק העוטף אותן, והחיכוך מאלץ את החלק החיצוני להסתובב. חלק זה מוציא את התנועה לגיר וכדומה. בדרך כלל האינרציה הזויתית (ההתמד הזויתי) של המכונות שמצמד כזה מפעיל (בחרמש, במשור שרשרת, במגזמת וכדומה) נמוכה מאד, ההצמדה נוצרת כמעט ללא עומס, ורק לאחר שהתנועה כבר קיימת וההצמדה של המצמד חזקה מופעל עומס (קודם נותנים גז ורק אז מתחילים לחתוך, לכסח וכדומה). בקורקינט המצב הפוך - נותנים גז, משקולות המצמד מתרחבות ונוגעות בחלק העוטף אותן ומומנט עובר אליו. היות והקורקינט עדיין בקושי זז, ישנה החלקה גבוהה במצמד והבלאי גדול מאד. ניתן לחיות עם זה אבל זו הסיבה שכדאי לבדוק את מצב המצמד בכלי משומש. יוסי

היות ואני מניח שהמנוע המשומש דרוש לקורקינט או למשהו דומה, שים לב שמנוע של משור שרשרת בדרך כלל חזק ומהיר הרבה יותר ממנוע דומה של חרמש. יש להתחשב בכך בתכנון התמסורת המאיטה, כי אחרת התפעול לא ישביע את רצונך. יוסי

בחייך, התלוצצתי. האמור נועד להדגיש שאני מבקש סיוע בהקדם, בניסוח שלא יעורר עלי עת חמת הזעם של שמר, הידוע כמכסח כאלה שאצה להם הדרך, הדי וי די וכדומה. יוסי

אם למישהו יש כזה, אשמח לשאול ממנו, רק בהקדם, לפני שג'וליה רוברטס תזדקן והסרט יאבד מיופיו. בתודה, יוסי

ג'ינג'י (וזה ביטוי של חיבה), הבן הצעיר שלי ודאי בגילך, אז להעלב? ההערה בגין הכותרת כלל לא התכוונה אליך, והמבין יבין. ההסבר שנתתי מתייחס למכסחות בהן מבנה המגנטו חשוף. אצלך כנראה שהחצי-מוליך קבור מתחת ליציקה הירוקה. הטריגר שלו הוא המגנט הסובב (כלומר הקרבה למגנט הסובב היא המפעילה אותו). למגנטו שלך, אם הבנתי נכון, ישנם 3 חיבורים חשמליים לעולם החיצוני: 1 - מינוס, ע"י לולאה המחוברת לגוף המכסחת. 2 - חיבור המתח הגבוה המחובר למצת. 3 - חוט דימום, המתחבר למפסק הכיבוי. הפעלת המפסק (או לחיצה עליו או הסטת הידית למצב דימום או הפעלת בלם המנוע הכולל מפסק דימום, תלוי בסוג הפיקוד) מקצרת באופן קבוע את הראשוני לגוף המכסחת ומונעת את הפסקתו הפתאומית של הזרם, הנדרשת ליצירת מתח גבוה. ברור שאלמנט הפסקה כזה קיים. אם הוא אינו חיצוני ונראה לעין, הוא נמצא מתחת למעטה הירוק. יוסי

אלמנט הניתוק של מעגל הזרם הראשוני שאתה מחפש מותקן בתוך ליבת המגנטו - זהו מעין גליל פלסטי המותקן בתוך מסגרת המגנטו ובצמוד לסליל הליפופים. ניתן לראותו בעין. הגליל מכיל חצי-מוליך המנתק את הזרם בהשפעת שדה מגנטי. דרך אגב, למה אתה מציין בכותרת למבינים, האם יתכן שגם לא מבינים יציעו תשובה???? יוסי