sperial

רכב עם ביקוש נמוך שנרכש כמשומש יהיה זול ברכישה ובמכירה. ההפרש, עד כמה שבכלל ניתן לצפיה מראש, יהיה יותר קטן מאשר ברכב מבוקש. הביקוש לכל דגם עשוי להשתנות - אתה עשוי לרכוש רכב שהיום מבוקש ומחר לא. כיוון שקשה מאוד לחזות את השוק הייתי מתרכז במדדים אחרים - התאמה לצרכים, נוחות, איבזור, אמינות, עלויות אחזקה (ביטוח, רישוי, טיפולים ותיקונים), פחות בשוק העתידי, במיוחד אם אתה מתכוון להחזיק ברכב לאורך שנים.

לפני שנה וחצי ביקרתי ביפן, כל האוטובוסים בהם נסעה הקבוצה היו מאותו דגם של Hino, כלומר טויוטה, כולם היו ידניים. וזו יפן, לא עולם שלישי.

כל הפגושים מגיעים בצבע אפור כהה עד שחור. כך הם מיוצרים. צבע הרכב מקודד על ידי מחרוזת של מספר תווים, לכל יצרן הקידוד שלו. תמצא אותו בטופס ההזמנה של הרכב החדש, או על לוחית הזיהוי (נמצאת בדרך כלל על השפה הקדמית של תא המנוע, אבל לעתים במקומות אחרים. חפש ״זיהוי הרכב״ בספר הנהג). לפי הקוד תוכל להזמין בקבוקון קטן של צבע באיביי (עניין של כמה עשרות שקלים), או לבדוק בחנויות חלקי חילוף, או, אולי, אצל היבואן או פחח או צבע רכב. תיקון כזה צורך 1-2 סמ״ק צבע, כך שבקבוקון של 20 סמ״ק ישאיר אותך עם עודף. סגור את הבקבוק היטב והצבע יישמר הרבה שנים.

בארה״ב יש, באופן כללי, גישה שונה מזו שלמאירופה: האמריקאים דוגלים בבקרה על ידי מערכת המשפט. זאת אומרת תעשה מה שאתה רוצה, אבל אם תגרום נזק יתבעו אותך ותשלם פיצוים לא פרופורציוניים. לעומתם האירופים מעדיפים. מניעה על ידי תקינה ובקרה על ידי המדינה, לפני שנגרם נזק.

ברור שהכל מיוצר בסין. השאלה לפי איזו תקינה, איזו הנדסה ואיזו בקרת איכות. תקלות יש לכל יצרן. לדוגמה, הנה הודעה על ריקול של דרמל (בוש). הנקודה שלי היא שכל הזמן צועקים שמכון התקנים מיותר.סהנה דוגמה שלא.

אני לא מתקן שפשופים כאלה. ממילא לא ייקח זמן רב עד שיהיו חדשים. לעצם העניין - אם לתקן הייתי קונה בקבוקון צבע לפי קוד הצבע של הרכב (באיביי או בחנות חלקי חילוף, אם תמצא) ומתקן לבד. אגב, כל פגוש מגיע שחור, ונצבע בצבע הרכב. גם אצל הפחח.

מי שלמד לנהוג בידני יקבל את ההדרכה הנדרשת מהמורה, ויצבור ניסיון של כמה מאות זינוקים, בתקווה שגם בתגובה להדרדרות ולהדממת המנוע. וגם יבין את חשיבות שמירת המרחק בפקק, במיוחד בעליה. אז אולי מי שילמד בגוש דן יצבור פחות ניסיון ממי שילמד בחיפה או צפת, אבל עדיין יקבל בסיס. נכון שהיום המורים מקלים על התלמידים על ידי הוראה ברכבים עתירי מומנט, אבל, עדיין, בנהיגה עדיפה הדרכה מסודרת על פני לימוד עצמי תוך כדי תנועה (pun intended). @orankohn כנראה סיפור ישן מאוד, כאשר באירופה התיחסו לרכב אוטומטי כרכב המיועד לנכים. במספרים שמצאתי (רדיט, לקחת עם קורט מלח), ב-2024 רק 18% מהרכבים שנמכרו בגרמניה היו ידניים. האמת - כנראה שעם כל הקיטורים שלנו על שוק הרכב הישראלי, בלא מעט נושאים הוא מקדים את העולם. אם הנוחות ואם בתקינה.

רפורמת מה שטוב לסינים טוב לישראל. ממברגה עד אוטובוס.

או שתדרדר בזינוק בעליה ותגרום תאונה. או שתדומם את הרכב באמצע התנועה. השימוש בגיר ידני פשוט, אבל מצריך למידה.

עלול להיות בעייתי ברכבים עם TPMS מבוסס חיישני לחץ בצמיגים.

לגבי הסוזוקי - שאלה מצויינת, אני מחזיק בכזו ומחפש את התשובה כבר זמן רב. עד כמה שהצלחתי להבין מקריאה במרשתת מדובר בפגם ייצור שלקח כמה שנים עד שהתגלה, ושהתיבות (או בלוק שסתומים המכונה גם ״מוח גיר״) שהוחלפו אמורים להיות תקינים. עם זאת בפורום הזה נתקלתי ב-2-3 משתמשים שטענו שהדבר לא כך.

בבדיקה התקופתית של לחץ האוויר בצמיגים לא לשכוח את הרזרבי. אם הוא בגודל מלא אז לפי הלחץ הדרוש היותר גבוה (קדמים או אחוריים), אם גלגל קטן נדרש לחץ יותר גבוה - סדר גודל של 60psi, אבל בדוק על הגלגל עצמו, בטבלה שעל קורה B ליד הנהג או בספר הרכב. לוודא שכלי הנהג תקינים ושאתה יודע לבצע פעולות בסיסיות כמו בדיקת מפלסי נוזלים או החלפת גלגל. לעבור על ספר הרכב וללמוד את הפקדים ואת סימני ההתראה בלוח המחוונים. לא להחזיק בבגאז׳ חצי בית - להחזיק בוסטר התנעה (ולטטעון אותי מדי פעם), משאבה לניפוח צמיגים וזהו. השאר זה משקל מיותר שיגרום רק בזבוז דלק. ציוד נוסף - לפי אופי הנסיעה. אין דין נסיעה של חצי שעה בעיר כדין נסיעה של 6 שעות במדבר. לשמור על ניקיון הרכב כדי שיהיה נעים לשהות בו.

זה אורך המקלות. מי יודע מה מקור המספרים?

שעות של פיזור ואיסוף ילדים בעייתיות בכל איזור מגורים. אגב, בחיפה עשו מעשה לפני די הרבה שנים: בריכוזים של מוסדות חינוך - למשל באחוזה (רדיוס קילומטר סביב צומת חורב) דירגו את שעת הצלצול בין בתי הספר בהפרשים של 10 דקות, הסדר שהביא להקלה באיזור בשעות הבוקר. ועדיין לא כיף לטפס את פיקא בשעות אלה (תנועה חזקה למת״ם ולרכבת, כשמחיר הנסיעה במנהרות חצוף). בידני זה עוד יותר מתיש.

בגרף הזה שני ממצאים מעניינים: 1. הגיל החציוני של בעלי GT86 גבוה בכ-12 שנה מזה של בעלי BRZ . מיתוג? מחיר? גרסאות מוזלות? 2. הגיל החציוני של בעלי מיאטה הוא 60. אז לרובכם עוד יש הזדמנות. בכלל - הנטיה לגילים מבוגרים. הגיל החציוני של בעלי Z4 הוא 70 שנה!

תרשו לי לצטט את עצמי, מה שכתבתי ב-2015, כשהעניין התחיל והיתה התלהבות ממסכי המגע. הרכב המדובר היה סיטרואן קקטוס, שזכה כאן לתגובות אוהדות מאוד, ואכזב אותי מאוד. חלפו יותר מ-10 שנים, חלק מהיצרנים טרם הפנימו את הבעיה.

לא השוויתי בין מוסכי צ׳מפיון, אבל מגלישה בפורום עולה שאצל הרבה יבואנים המחירים שונים בין מוסכים שונים ברשת. חוץ מזה, הרבה שנים הייתי רגיל למחירים של סוזוקי. יש לי רושם שהטיפולים בסיאט יותר יקרים.

חובות משקי הבית הם מחלה קשה של הכלכלה שם.

את חוזרת לאותו מכון רישוי, משלמת אגרת מבחן חוזר, (בערך 25 ש״ח) ומציגה את הקבלה. הבוחן יחליט אם הוא מסתפק בה או שישלח אותך לבדיקה חוזרת של הליקוי הזה בלבד..

שם באמת יצטרכו לשים סמוראי עם קטאנה מאחורי כל פועל. ולוודא שאין שם מרגלים טורקיים.

אם אי אפשר לגרום אסון במירון - למה לא לגרום לו בירושלים?

בכמה כסף מדובר? מה ההשתתפות העצמית? מה צפי עליית הפרמיה בשנים הקרובות? אם עלות התיקון כולל השמאות (ותיקון הרכב האחר, אם חוייבת בו) אינה עולה על סכום שני הסעיפים האחרונים אין לך סיבה לתבוע. יותר מזה, אם תתבעי ובמהלך השנתיים-שלוש הקרובות תהיה לך תביעה נוספת את עלולה להשאר מסורבת ביטוח. לכן, לדעתי, הסף לתביעת הביטוח צריך להיות יותר גבוה (בכמה? תלוי בך ובמצבך הכלכלי).

אין צילומים במקום האירוע ואין צילומי הרכב האחר. הכלממסתתכם במילה שלך מול מילה של הצד השני. בעיה.

קודם כל, תורידי את הצילומים מהאתר, טשטשי את כל הפרטים המזהים ברישיון הרכב ואז את יכולה להעלות שוב. (כמובן שמרי העתק הקובץ המקורי בנפרד). חוץ מזה - אלה צילומים של השמאי, לא במקום האירוע, ואין צילומים של הרכב השני. הצילומים האלה לא עוזרים לפענח מינאחראי לתאונה. בשבילמזה דרושים צילומים לפני הזזת הרכבים.

הכוונה למספרי ערוצים. לפס 2.4 גה״צ זה 1-14 ול-5 גה״צ מספרים גבוהים. בחר לכל נתב/נקודת גישה ערוץ שונה פנוי (גם מהפרעות מהשכנים).