sperial

לא פסח גם על הויקיפדיה העברית נתקו, החומר החריף ביותר ששמתי מעולם על שערי היה כנראה שמפו הוואי או פינוק, ועדיין אנינמדולדל עד כדי חובת חבישת כובע כשאני שוטף את הרכב. השאלה הבאה היא מי השתמש בתיאדנט ובבת-אורן.

אחרי שראיתי את התרשים אני מסופק אם רק פתיחת חלון ודלת יספיקו. יהיה צורך בוונטה או במאוורר שיזרימו את האוויר. ואת הוונטה יש להתקין בקיר בים חדר הרחצה לחדר השרות, ולהוציא ממנה צינור אל מחוץ לחדר השירות.

אלעד, מישהו יצטרך להפעיל את כל הכלים האלה. יותר סביר שמקצועות יקבלו פנים (ושמות) חדשים, התפוקה תעלה, אבל הצורך בעובדים לא חיעלם. כמובן שקבוצות שיתקשו להסתגל, או כאלה שההשקעה בהכשרתם לא תשתלם, עלולים להפגע. אבל זו שכבה מצומצמת יחסית לאוכלוסיה, ובה אכן יהיה צורך לתמוך.

מחשהו צריך למלא את הקרן הזו, כךומר אנשים עובדים, שמשלמים מיסים. ברוב העולם גיל הפרישה עולה. אצלנו זה של הגברים די סטנדרטי, זה של הנשים עדיין נמוך. המאבק האינסופי של אירגוני הנשים גרם נזק עצום, במיוחד לנשים. פנסיות גישור מוקדמות מאוד (אני לא מדבר על שנה - שנתיים) הן מכה רצינית למשק. אז לקציני יחידות שדה שזה מקצועם יש אולי הצדקה לכך כי אין להם אלטרנטיבה (ומתברר שרבים דווקא מוצאים עבודה לעוד 15 שנה, אם כי איני מכיר מספרים, אני מניח שהם חסויים). אבל משרתי עורף? אין סיבה לשלם להם 20 שנות פנסיית גישור.

צבע ייעודי לא מצריך לכה. כבר כתבתי - צבעתי גדר, וגם סט כיסאות בפוליאור והצבע מחזיק היטב. אלא שהכיסאות נמצאים במחסן ויוצאים רק לפי הצורך, הגדר חשופה לשמש וגשם - הצבע מחזיק היטב.

למעבר הזה קוראים דיפוזיה. תתפלא, גם אני למדתי על התופעה. העניין הוא שאילו הדיפוזיה היתה יעילה הברווז לא היה צריך לשחות. וסופח הלחות גם צורך הרבה חשמל וגם מחמם את הסביבה. זה פתרון זמני כשצריך לייבש חדר אחרי הצפה, לא פתרון ארוך טווח.

שוב, סיפור הדלתות הפתוחות או סגורות. אני זוכר סופחי לחות שקיבלנו פעם מהביטוח אחרי ארוע הצפה, הדבר הזה חימם את הסביבה במידה בלתי נסבלת.

בימי העופרת היה 83 (שנות ה-60), אח״כ נוסף 91, אח״כ 94, אח״כ 96. באמריקה שיטת מדידת האוקטן שונה, המקביל ל-95 שלנו הוא 89-90 אצלם.

ועל רנית מאמאזון או עלי?

וכמה מקום זה תופס בחדר אמבטיה או חדר שירות. בדירה ישראלית צפופה? ומה יהיה מקור הכוח?

אכן צריך ונטה לחדר השירות עם צינור שיוציא את האוויר מהקיר החיצוני. בלי צינור כזה, במקרה הטוב, תעביר את העובש מחדר האמבטיה לחדר השירות. ונטה לפרוזדור (אלא אם יש לה צינור ניקוז החוצה) רק תגרום להתפשטות העובש בשאר הדירה את הרעיון של מאוורר עומד, מכוון לחלון, העליתי קודם (כתבתי רצפתי, אבל לדעתי זה לא משנה הרבה, וכנראה הספיקה של הרצפתי יותר גבוהה). אבל זה מחייב השארת הדלת בין המקלחת לחדר השירות פתוחה (אפשר לסגור לכמה דקות בזמן המקלחת, אבל צריך להקפיד על האיוורור בסיומה). לגבי ונטה עם צינור - יש לי מקלחת אחת במרתף עם צינור של כמה מטרים לחצר אנגלית בחדר סמוך - יעיל מאוד, אין עובש. במקלחת בעליית הגג סידור דומה, רק לא לגמרי ברור לי להיכן נפתח הצינור.

מה שמוזר לי הוא המחשבה על וונטה שמכוונת כלפינפנים הדירה. אלא אם אני לגמרי לא נבין את התרשים.לא הבנתי. מה זה המלבן הכחול הגדול, בתחתית התרשים?

לא הבנתי. מה זה המלבן הכחול הגדול, בתחתית התרשים?

בתנאי שתהיה ללחות דרך לצאת. ז״א גם פתח וגם אילוץ זרימה. דיפוזיה, אפילו אם יש פתח, איטית ולא יעילה.

האצת התפתחות העובש לא מצריכה 100% לחות. מעולם לא טרחתי למדוד לחות יחסית. הקיטור מתפוגג די מהר, אבל אם יש עוד מקורות ללחות, כגון מייבש כביסה, או אם תחלופת האוויר לא מספקת, העובש משגשג.

אם אתה לא רוצה להתקין וונטה - שזה פרוייקט שכנראה מצריך חציבה ואולי גם עבודת קרמיקה - הפתרון הוא דלתות פתוחות, רשת להגנה על החתולים ואולי גם מאוורר רצפתי (או תלוי) בחדר הכביסה, שישאב את האוויר הלח החוצה.

באטאקאמה זה לא היה קורה. אתה גר במדבר. ברווז גר 3 או 5 ק״מ מהים.

זה נכון כאשר יש לחומר ולחום דרך מעבר. כשהמעבר לא קיים, או כשהוא צר (לחומר) או עם בידוד (לחום) תהליך שיווי המשקל, ככל שיתקיים, יהיה איטי מאוד. לעומת זאת, לעובש יהיו תנאים אופטימליים להתפשטות.

מה? איך הלחות תעבור? הלחות תצא בקצב מספק רק עם אוורור מספק - טבעי (פתחים עם זרימת אוויר) או מאולץ (וונטה). אין דיפוזיה דרך קירות ודלתות. אני לא יודע איך אתה מייבש בגדים בחורף, אני משתמש בחום מייבש כביסה, בעבר תליה מול אמצעי חימום) - וגם זה מחייב אוורור.

@falou מערכות עזר - למשל לטריאז׳ של בדיקות דימות, או ססריקה של ממצאי בדיקות מעבדה קיימות בשימוש קליני. אבל עדיין האתיקה מחייבת בעל מקצוע אנושי בלופ. וכמובן, כל הנושא המדיקולגלי (מזכיר במשהו את הקשיים של רכב אוטונומי).

קופות שירות עצמי קיימות כבר הרבה מאוד שנים. לשיטת המסופונים התוודעתי לפני די הרבה שנים באושר עד. משתמש בה כל שבוע ברמי לוי בקניון חיפה - עובדת לא רע עד שיש בעיה בשקילה לפני הקופה. מעניין שנכשלה בשופרסל בשער הכרמל, כמעט לא היו משתמשים. הרושם שלי שהשיטה נוחה כשקונים בזוג - אחד אוסף את המוצרים, האחר שוקל וסורק. כשקונה בודד כנראה עדיפות קופות השירות העצמי הותיקות - אבל הקריטריון שלי הוא אישתי, שלא מתלהבת מגאדג׳טים (אבל גם לא מהתורים בקופות המסורתיות)

הדה-וינצ׳י לא יחליף את הרופא במרפאה שבודק אותך. הוא כלי עזר בידי הרופא המנתח, שמאפשר לו עבודה יותר מדוייקת - אבל לא מבטל את הצורך בו. אני לא מכיר מערכות אוטונומיות לחלוטין, אולי יש דברים ניסיוניים, ואיני יודע איך הם מתמודדים עם סיבוכים, או שהם צריכים ״נהג משגיח״.

עדיין מגיע במהירות גבוהה, אולי מגיב להאטה שהיתה שניה או שתיים קודם בנתיב שלפניו, אבל מתעלם מכל שאר הסביבה.

יש מקצועות שבהם המגע האנושי לא יכול להיות מוחלף על ידי מחשב או רובוט. שום רובוט לא יחליף את היד של הרופא שמונחת על המצח או הבטן שלך, שום רובוט לא יחליף את המבט של האחות הזמן שהיא חובשת אותך. אפילו בשירות לקוחות - איך תכעס על הבוט, ואפילו הנציג הנסתר, שמתכתבים איתך בוואטסאפ?

בלי להרגיש, לא מעט תפקידים מצטמצמים. חיפשת לאחרונה סניף בנק? תמצא אחד שקיבל תחת חסותו שני סניפים שנסגרו, וגם השכיר חצי השטח שלו לבית קפה. ניסית לקבל חבילה בדואר? אופס, הסניף שאתה רגיל אליו 40 שנה - התאדה. ויש מקצוע אחד שדווקא מתרחב: פעם היו פורצים וכיסים. הם לא עברו מן העולם. אבל היום הכסף הגדול מגיע בעזרת סייבר ו-AI. וכמובן מה שמותר לכתוב רק בשרשור הפוליטי. ודרך אגב למה? הלכלוך עבר למאדים? כן. תפקידים ישתנו. אולי מסדר הסחורה על המדף יעבור למלא ארגזים באמאזון או אצל עלי, ומישהו צריך להוביל את הסחורה לארכה ולסדר אותה על המדף במרלו״ג הממוחשב. אז עבודות יישתנו, אבל תעסוקה תשאר.