sperial

להפך - ישראל חריגה בכך שיש בה מערכת ארצית מאוחדת לגביית תשלומים בכל אמצעי התחבורה הציבורית. ברוב המדינות שאני מכיר המערכת היא עירונית או אזורית, לא ארצית (אני לא מדבר על מדינות זעירות בגודל של עיר). @shake בכל מקום שמאפשר תשלום בכ״א מדובר בתעריף היסוד, בלי הנחות. התשלום יכול להיות בכניסה בלבד (ועל הנוסע לציין את מרחק הנסיעה) או בכניסה וביציאה (ואז המערכת מחשבת את התעריף).

כוונתתי היא שבתשלום בכ״א משלמים מחיר בסיס. כדי לקבל הטבות נדרש כרטיס (או תעודה) אישיים. לגבי ישראל - לדעתי כשלון לשלב את השיטה במערכת תשלומים המתוחכמת הקיימת. בחיפה ראיתי על מכשירי התיקוף אופציה לשלם בכ״א שלמיטב ידיעתי מעולם לא הופעלה. חוץ מזה, עד כמה שידוע לי, ״דן״ ביצעו פיילוט של תשלום בכ״א, לפחוות בחלק מהקווים. איני יודע מה עלה בגורל הפיילוט הזה.

נוהל סטנדרטי, חוץ מהסיפור של משרד עו״ד. במקרים שהיו לי הטיפול נעשה על ידי סוכן הביטוח. יש קצת טופסולוגיה שאתה צריך למלא כבר כעת, כדי להתחיל את הטיפול באירוע. שאל שוב את נציגי הביטוח או משרד עורכי הדין.

המכון בו אני מעביר טסט בדרך כלל נמצא ברחבה בה יש גם מכון פרונט, חשמליה, צמידיה, צבע מספרים ואולי עוד. אין לי ספק שיש ביניהם הפריה הדדית. @GTאי מכון רישוי מצריך ציוד ייעודי וגם מערכת מיחשוב לדיווח למשרד הרישוי, מה שמחייב מסלול ייעודי.

תעשה חברות במועדון הנאמנות של חברת ההשכרה. בהרבה מקומות זה מאפשר גישה לדלפק בתור נפרד וקצר יותר. המחיר הוא הסגרת שם וכתובת, אפילו לא חייב למסור מספר כרטיס אשראי. הניסיון שלי במינכן רע מאוד, אבל לא מעודכן. לפני די הרבה שנים היה לי מקרה בו הייתי צריך לחזור מהרכב לדוכן ההשכרה 3 פעמים (ומדובר בהליכת מאות מטרים לכל כיוון) עד שקיבלתי רכב תקין, יחד עם השירות של טרמינל 1F לקח לי לא פחות מ-6 שעות מהנחיתה עד היציאה מהשדה.

אוויס ובאדג׳ט זו אותה חברה. יש עוד כמה מיזוגים כאלה.

מה זה ״נמל תעופה אירופי מוביל״? יש מדינות בהן לא תקבל רכב בן יותר משנה, יש מדינות בהן אתה עשוי לקבל רכב בן 6 עם 120,000 ק״מ. ובכל מקרה, לא הייתי בונה על הידני, גם האירופים, לפחות המערביים, נמצאים בתהליך מואץ של מעבר לאוטומטי למינהו.

תקרא מה כתבתי: אבל יש לכך מחיר. לעומת זאת: זה נכון כלכלית, אבל עלול להיות יותר מורכב, כי צריך שיתוף פעולה של הצד השני. מאידך גיסא, אם לצד האחר ביטוח מקיף ונזק משמעותי יש סיכוי יותר גבוה שישתף פעולה, הרי מבחינתו מדובר בתביעה אחת והשתתפות עצמית אחת.

רעיון מעניין, אם כי ניסיוני האישי הוא שכמה מכות פטיש (על שולי המכסה של אריזות פח) ומאסקינג טייפ שנשאר ממלחמת המפרץ עושים את העבודה. אני מסופק האם אנשים רבים שומרים קרטונים כאלה. אנשים לא עוברים דירה כל יום, והקרטונים הריקים תופסים המון מקום. אבל סיבוב ליד פחי אשפה של בנייני מגורים יכול להעלות קרטונים חדשים - בתנאי שיש לך סבלנות לחיפושים.

שיטה נפוצה מאוד בעולם, אם כי בכמה ווריאציות. נתקלתי בה, למשל, בוונקובר, בלונדון, במילאנו (הרכבת לנמה״ת) ובעוד כמה מקומות. היתרון - פשטות למי שמשלם תעריף רגיל. אבל אין הנחות לזכאים להן. למה לא קיים בארץ? למשרד התחבורה פתרונים. מדברים הרבה על פיילוטים, מעשית קיים בצורה מוגבלת, אם בכלל.

יש סרטון ממצלמת דרך (גם אם רק קדמית, כדי להוכיח שלא היית בתנועה לאחור? יש צילומי הרכבים מיד אחרי התאונה? אם לא עצרת במפתיע ואותת בזמן האחריות על הפוגע. הוועץ בסוכן הביטוחח שלך כדי שהוא ינהל תביעה נגד הפוגע.

לתבוע את הביטוח שלך אין בעיה, אבל תביא בחשבון תשלום השתתפות עצמית (אם אינך פטור) ועלית פרמיה בשנים הקרובות. לתבוע את הביטוח של הצד האחר יהיה מורכב, כי נסעת רברס, פעולה המצריכה זהירות יתר. סביר שהאחריות תחולק בין שניכם. לפני קבלת החלטה מומלץ להתייעץ עם סוכן הביטוח, ולבדוק מה צפי עלות התיקון. ורצי לדעת האם הצד השני מתכוון לתבוע אותך.

שרת התחבורה הציעה זאת, היה לנו כאן דיון מעמיק שהמסקנה בסופו ברורה - למרבית המוסכים אין כדאיות כלכלית להחזיק מסלול רישוי, ויש בכך פתח להרבה שחיתות.

אני בחופשה קצרה בקרקוב - כבר ראיתם את ה-BMW עם לוחית רישוי SO SLOW5 בשרשור התמונות המצחיקות. אז אני מצ תרשם שהנהגים כאן די רגועים. אבל איזה תאוצות קיבלתי באוטובוס מפרקי דיזל - בהחלט היה צורך באחיזה איתנה כדי לא ליפול.

בעבר הייתי מרוצה מאוד מאמין בק״מ 4.5, אבל זה בעבר ואני לא מעודכן. הבן שלי נאמן לפריים מוטורס כבר הרבה שנים.

התשובה מצויה בגוף השאלה. אם אתה מדבר על בעלי הרכב - זה ״חוסך״ להם כסף וזמן המושקעים בתיקון, הסכומים יכולים להיות משמעותיים. אם אתה מדבר על הבוחנים - ״משלימים הכנסה״. נגד אלה יש רק אמצעי אחד - חיסול המזומן. לא יקרה.

בסופו של דבר, השאלה היא האלטרנטיבה. פות״ש - מה תקציבך הפנוי לצורך התקדמות? כי להתקדם מרכב מוכר בן 23 לחתול בשק בן 18 זו לא התקדמות, אלא לקיחת סיכון. להתקדם לרכב בן 8 זו כבר התקדמות משמעותית, גם אם מדובר בהסטת תקציב ממטרה אחרת, ועשויה להצדיק אפילו לקיחת הלוואה קטנה לטווח לא ארוך (עם כל ההערות המוכרות לגבי הלוואות).

בתקציב שלך אתה מדבר על רכב בן 8-10 שנים, מסוף העשור הקודם. זו תקופה בה חלו שינויים מהירים באיבזור הבטיחות משנה לשנה, ויש גם הבדלים בין רמות גימור של אותו דגם באותה שנה. אז כשיהיו מועמדות בדוק לגביהן באתר EuroNCAP ושים לב לתאורים עם הבחנה בין ציוני הריסוק לבין ציוני מערכות העזר - הכל מפורט באתר וב-PDF המצורף לכל דו״ח, כמובן בתלות באיבזור בו מצויידת המועמדת הספציפית. לגבי צריכת דלק - אתה מדבר על נסועה של 1,000-1,200 ק״מ בחודש, אז צריכת הדלק היא שיקול משני. הבדלים בעלויות טיפולים וביטוח יהיו יותר משמעותיים. חשוב לחפש רכב שטופל באופן סדיר עם תיעוד הטיפולים ושלא עבר טראומה חריגה. נוחות הרכב היא עניין אישי לחלוטין. רק אתה, עם הגב והישבן שלך, תוכל להחליט איזה רכב נוח לך. יתרה מזאת, ברכב בן 10, מצב המושב עשוי להיות שונה לחלוטין בין שני אקזמפלרים של אותו דגם. אין ברירה אלא לשבת ברכב ולחוש אותו.

הגיוני זה דבר אחד, מעשי זה אחר. יתכן שחשוב לה מראה הרכב גם כשהיא יוצאת מהדלת הימנית. וחוץ מזה, ענייני זוגיות שייכים לעוף. כשאתה קונה רכב משומש הוא כבר ספג ירידת ערך - קונה בזול ומוכר בזול. דווקא מבחינה זו עדיף רכב פחות פופולרי. איני מתייחס ספציפית לפומה מחוסר היכרות איתה.

אתה מחפש מדור משטובות?

זה אמיתי, צולם לפני שעתיים.

אני צריך להתנצל? דירה בקוטג׳ טורי, שני מפלסי מגורים סטנדרטיים, מרתף ועליית גג. וכל הטוב הזה, כולל שיפוץ יסודי, במחיר של דירת 5 חדרים שטוחה בחצי השטח, ושל הרבה מדרגות. בקניית דירה צריך מזל וגם נכונות לפשרות. ב-1968 ההורים שלי קנו דירה בשכונת דניה (שהיתה די בחיתוליה) במחיר של פחות מדירת שיכון יותר קטנה ביזרעאליה, טיפוס במדרגות 2.5 קומות בכל יציאה מהבית וריחוק מכל שכונה אחרת (אחוזה נגמרה בשיכון הטכניון והחיבור לנו״ש - דרך בירם - טרם נבנה).

@ELI001 איזה הונאת ביטוח? רוכשים ביטוח שמכסה את הנהג הצעיר מבחינת גיל ומין, אם נדרשים מדווחים עליו כנהג עיקרי ומשלמים, לחברת הביטוח ממש לא משנה מי בעל כרטיס האשראי. וכאמור - בין הורים וילדים לא צריכה להיות בעיה של קבלת תגמולי הביטוח - אם היחסים במשפחה תקינים מבצעים העברה בנקאית בין החשבונות של ההורים ושל הילדים והעניין נסגר. אם היחיסים לא תקינים זו הבעיה הכי קטנה של שני הצדדים. המצב היחיד בו אני רואה בעיה הוא אם יש איזה הגבלה או עיקול על אחד מחשבונות הבנק.

תאריך היעד (אוגוסט) דווח כבר בתחילת השירשור. אבל לאחרונה היעד (הגיאוגרפי) התמסמס - עבר מחיפה למשהו לא מוגדר בדרום.

שנים הבנים שלי ביטחו רכבים שנרשמו על שמי, כן או לא הוסיפו את שמם. ובוא, נניח, שהייתי מקבל תשלום מהביטוח בשמם - הכסף היה מועבר מיידית לחשבונם. הורים וילדים שהיחסים ביניהם תקינים לא מתעסקים בקטנות שכאלה.