yohai71

גרסת ה-DTM:

יורוסוויפט אוטומטי! היה מה זה כיף לנהוג את הרכב הזה כשהיה חדש...:

את ה-PROOF הזה דוחפים כבר כמה שנים כ"מתנה", כנראה רוב היבואנים; כשרכשנו את ה-CX5 ממאזדה לפני כשנתיים וקצת, גם כן הציעו אותה במחיר 1400 ש"ח, רק לקדמית. אמרתי תודה רבה, והזמנתי + התקנתי Viofo קדמית ואחורית ב(הרבה) פחות:

^ תודה, זכרתי שהיה גם בעין שמר משהו דומה למוזיאון הטרקטור - אשמח להתעדכן. לא הייתי שם שנים...

אני אוהב את הנחרצות של האנס, אפילו שהוא טועה לפעמים (ר' חתימה שלו). 😉 לענייננו; גם אצלי מדפסת בראדר mfc j480dw כנ"ל בת לפחות 11, וזאת חתיכת מדפסת אמינה. כמה אמינה? העברתי אותה לאמא שלי לפני חמש שנים כשנתנו לי מהעבודה בראדר אחרת, כביכול דגם עדיף ומשודרג. אז ההיא לא הייתה שדרוג במיוחד, וכל מיני פיצ'רים שלה לא עניינו אותי. אחרי שאמא נפטרה לפני כשנה, החזרתי את הבראדר ההיא אלי והיא ממשיכה לתת עבודה, הפעם הדפסות עבור ביה"ס של הילדים. וכן, היא באמת מבצעת תחזוקה עצמית / שימוש בראשים אם לא הדפסת מזמן. אז אני ממליץ, לא עליה כי כבר לא נמכרת, אבל על משהו שנראה כמו היורש שלה, נגיד כזה.

תודה, בוקי. לפחות הייתי קרוב גאוגרפית. 🙂 זה כמו כל דבר בישראל, אם אין מישהו שהחיידק זורם בדמו מספיק בשביל שהוא יתאבד על העניין באופן אישי, לא יהיה כלום. כמו מוזיאון הטרקטור בעין ורד, מוזיאון התעבורה ברמלה ועוד. אחד כזה בדר"כ סוחף עוד אנשים אחריו, אבל הוא המניע של הכל. לפעמים כשהוא מת, העסק ממשיך מכח האינרציה או שיש "מניע" חדש, אבל הרבה פעמים מפעל החיים שלו מתדרדר עד לסגירה הבלתי נמנעת. זה קרה אפילו לאמא שלי, שהייתה ממקימי ומנהלת מוזיאון החאן לתולדות חדרה, וכשהיא פרשה המקום ירד עד לסגירה, כי חוץ ממנה לא נותר אף אחד מדור המייסדים של המקום (וגם היא נפטרה לפנו כשנה). עכשיו מנסים להחיות אותו לגדולתו - נראה איך יהיה.

לא הייתי שם שנים, אבל אולי זה הגשר הישן שמעל נחל חדרה, ביציאה מתחנת חדרה מזרח? שיפצו שם, אז אני לא יודע אם זה נגיש בכלל. אבל בגדול, ככה זה נראה בזמנו, הפסים נעלמים לתוך (מתחת) השדות.

כבר צולמה והועלתה כאן:

בזמני כשהייתי רווק עם מיקרוגל ופחות או יותר זהו, השתמשתי בזה, עם תוצאות מדהימות. עשר דקות ויש אורז. הבונוס היה שהשטיפה שלו קלילה, אפשר ביד ואפשר במדיח, מה שרוצים. הפסקתי עם זה כי התחתנתי, יותר פשוט (לפחות מבחינת האורז).

מכולם הייתי לוקח את האימפרצה, בנוף המקומי יש לה תכונות של סליפרית, שלא לדבר על השימושיות.

מאזדה דמיו:

אני גם ממליץ על אומרון, אבל רק בגלל שהם עשו גם את זה:

חכה שתגלה מה שילוב קלידים Windows+Pause עושה. 🙂

כמה תצפיות בדרך חזרה מהעבודה, הלכתי ברגל: הסדיצ'י המקומי, סוף סוף אני עובר לידו עם הנייד אז אפשר לצלם: S-type מזדקן:

הצבע...:

לא בטוח שמתאים לפה, אבל לא הייתי פותח שרשור חדש; היינו בטיול משפחתי באילת בסוף דצמבר. הפעם האחרונה שהייתי שם הייתה ב-1974 - מצאתי את המיקומים בהם צולמו התמונות המקוריות: כן, זה אני בתמונה הנ"ל. לי נראה שב-74 היה יפה יותר, אבל זה עניין סובייקטיבי.

אם כבר בוקי פתח שרשור חורף... אחי שלח לי אתמול (גר בכפר לא רחוק מווינה, יצא לסיבוב רגלי): סכר על הדנובה: ברווזים במנוסה: ובגלל שזה בוקי, נסיים ברכבות מקומיות:

פליטי שנות התשעים: ניסאן טראנו II עם חתול שמן: C Class W202: קדילאק כלשהו, לא ממש מעניין אבל שיהיה:

^ הרבה יותר נדיר, פשוט מציאה - אופל דיפלומט:

מפה: לכאן: בכמה שעות. מזכיר את זה. הייתי אומר שיש לך יותר מדי זמן פנוי, אבל ישנם אלו שטוענים שאין דבר כזה "יותר מדי זמן פנוי". 🤔

זה הקאבר הדפוק, אם כבר אתם מצטטים אז תשתדלו עם זה:

טויוטה אוונסיס דור ראשון (שנת 1998) מאובזרת מהתחת, בת שנה, שהייתה שייכת לסוכן טויוטה המקומי - שניסה למשוך את אבא לרכוש טויוטה מאז שזכה בזיכיון (שוב, מדובר בהיכרות בת עשרות שנים). ההוא עבר ללנד קרוזר, ומכר לאבא את האוונסיס. בסוף האוונסיס הזה היה אצל אבא כמעט עשר שנים, ואז הוחלף באוונסיס 2009 חדש (דור שלישי) שהיה הרכב האחרון של אבא עד מותו ב-2013.