yohai71

לפני כמעט עשר שנים הייתי ביום מסלול של מועדון אלפא בכוכב יאיר ז"ל, צילמתי שם אחת שמשתמשים בה כמו שאמורים להשתמש באלפא:

אפשר לנדקרוזר כזה: ולמי שאין מספיק כסף או יכולות ייבוא, יש תחליף:

גם אם הייתי נאלץ לבחור רכב אחד שישמש אותי עד לשארית חיי, זו בטח הייתה תאונה ולא בחירה. מה פתאום שאבחר רכב אחד "לכל החיים"? אני חובב רכב, יש לי רשימה אינסופית. שלא לדבר על זה שכולנו כאן נוהגים ברכבים שאם היינו צריכים לענות על השאלה הזו לפני כעשור+, לא היינו מגיעים אליהם כי היינו נתקעים עם התשובה שלנו אז- והיינו מפסידים את מה שאנחנו נוהגים בו היום. 🙃

עדכון נוסף, והפעם בווידאו! האמת, לא תכננתי להציג את זה לקהל הרחב, צילמתי באופן חובבני עבור הבן שלי שאוהב סרטונים כאלה. אבל אם כבר בוצע, אז למה שלא תהנו גם אתם? כצלם חובב, זה עושה לי חשק לקנות מצלמת פולרואיד אמיתית, עד שאתה נזכר בכל הטררם של המחסניות והעלויות הנלוות למה שבעצם בא בחינם עם כל טלפון סלולרי ממוצע היום. אבל כן, מי שכמוני התחיל בתקופת המדיה הפיזית, לא ישכח את התחושה בידיים של סרט אמיתי, חי ו"נושם" (בדומה לתקליטים מול ספוטיפאי ודומיו). מידע על סט הלגו עצמו פה.

אין לי המלצות או תובנות, אבל רק רוצה להאיר את זה: יפה!

אתמול לפנות ערב, A72, ללא עיבוד:

בוקי, הנה משהו דומה שיש באוסטריה: https://www.waldviertelbahn.at/en

היה לי קרוב משפחה שבזמנו היה מעשן כבד. שתי רפליקות קומיות ששמעתי ממנו: "אני לא באמת נהנה מהסיגריות, אבל שנים שאני מנסה להרוג את אשתי בעזרתן" "כל סיגריה מורידה חמש דקות מחיים של אנשים, אבל אני יוצא מורווח כי אני מעשן כל סיגריה משך שבע דקות"

תודה רבה בוקי. מאד מעניין לקרוא, במיוחד עבור אנשים כמוני ש(כנראה) לעולם לא יגיעו לשם. יופי של סקירה.

אם זו מטרת העל, ובהתחשב באורח החיים שלך כפי שאתה מתאר אותו - אתה צריך לוותר לחלוטין על רכב לזמן הקרוב. רכב - כל רכב - הוא מטחנת כספים עוד לפני שהזזת אותו, ובטח אחרי.

מאמר שכתבתי בזמני:

^ תאמין או לא, הייתי פעמיים גם לפני. 1994 הייתה הפעם האחרונה, ואז הגעתי עם המצלמה הטובה (אז). נעלם כלא היה. כמו אוסף רוסו-ביאנקו (מכיר?) שגם הוא נסגר.

אכן. כל כך יוקרתי שאפילו יותר יקר מהריינג' רובר- מונטהוורדי ספארי. מבחינה מסויימת היצרן הזה מזכיר את דה-טומאסו, שניהם יצרנים קטנים שהובלו בידי בעלים שעל שמו החברה. מונטהוורדי היה שוויצרי שביסס את רכבים שלו על דגמים שונים, חלק על מרצדס, חלק על דודג' וחלק על אינטרנשיונל (הספארי). היו לו תוכניות גדולות אבל ברמות המחירים שהוא דרש, לא היה לזה סיכוי. בזמנו הייתי במוזיאון היחיד שלו בבזל, שנסגר מאז (וחבל, היו שם דברים מעניינים). אתם מוזמנים לראות כאן מה שצילמתי בביקור.

כולכם טועים. לגלות?

הנה תמונה שאני צילמתי, נסו לא להשתמש בגוגל לנס (כי אז אפשר לחסל את המשחק):

"ננעל".

De Tomaso Longchamp מודה ששם היצרן עלה לי בשלוף, אבל הייתי צריך לבדוק בגוגל לגבי הדגם (זכרתי שזה לא מנגוסטה או פנתרה)...

רגע רגע, אתה שלפת עכשיו ג'וקר בצורת תינוק - אנחנו מדברים על הצרכים שלך עכשיו ולא בעבר... ברור שמיניוואן יותר נוח, על זה אין מחלוקת. השאלה היא אם נכון להיום, כשהילדים גדלו, "צריך" מיניוואן- עם זה אני לא כל כך בטוח. אפשר להקביל את זה ל-Auto Hold שהוזכר פה; אני באמת נהנה להשתמש בו והוא משחרר אותי בפקק, אבל עם יד על הלב- זה לא Game Changer בשום צורה (עבורי), ו-וודאי שיכולתי להסתדר בלעדיו. לעומת זאת, כדוגמא, רכב עם שתי\שלוש דלתות, כשיש משתמשים קבועים במושב האחורי (ילדים) - על זה לא הייתי מתפשר. בייחוד עכשיו כשהם גדלים מספיק בשביל לפתוח דלתות בעצמם. או, תודה על זה, בדיוק מה שהייתי צריך בשביל להבהיר את מה שהתכוונתי אליו; שים לב שבכל שנה, המיניוואן אחז אמנם בנתח שוק יפה, אך מעולם לא התקרב למספרי ההאצ'באק ש(עד עתה), תמיד היו גבוהים באופן אבסולוטי. אם כבר, אני מזהה הקבלה בין מספרי המיניוואנים לאלו של הסטיישנים, שזה עושה הרבה יותר שכל- כי אם אתה כבר חושב על סטיישן בגלל נפח פנימי גדול יותר, אז למה לא ללכת על מיניוואן שיעשה את זה טוב יותר כמעט בכל פרמטר? וכן, אני מבין את ההעדפה לתצורה הזו, היא באמת חכמה אבל גם לפי הגרף הנ"ל- עדיין לא תפסה כי כפי שאני רואה את זה, הג'יפון הוא המחליף האמיתי לא של המיניוואן, אלא של ההאצ'באק, גם בצורה הכללית ואולי גם בגודל (כנראה שטבעי יותר ל"משתמש" לעבור לג'יפון מאשר למיניוואן.

^ לגבי ישראל- ברור. לגבי העולם, צריך לחפש, אין לנו נתונים. ה"עולם" במקרה זה זה כנראה אירופה (לא זוכר שבארה"ב קנו מיניוואנים בכמויות), ואני לא חושב שאי פעם מכירות ההאצ'באק הקלאסי היו בסכנה מידי המיניוואן. כאמור, היום זה סיפור שונה והג'יפונים השתלטו על (כמעט) הכל.

נכון, אבל כמה כבר קנו את התצורה הזו, אפילו כשהייתה בשיאה? בינינו, אם יש לך ילד אחד או שניים אתה לא באמת צריך מיניואן, קטן וחכם ככל שיהיה (שאני מסכים לחלוטין שהוא חכם בפער מכל האצ'\סדאן). אני אוסיף שמאז שגיליתי את זה, זה שוס שחבל"ז, בדיוק כמו בקרת שיוט בפקקים.

אני הייתי הולך על המאזדה 3, בלי לחשוב בכלל (ונשים בצד את דילמות הזוגיות, זה לא ענייני כמה פאלו הוא wipped...). ראשית, בנוגע לצפיפות- אני לא יודע בת כמה הילדה, אבל אם היא סביבות שש-שבע-שמונה, אין משמעות לצפיפות מאחור, על אחת כמה וכמה אם מותקנים כסאות בטיחות מאחור שגם כך מגבילים את השימוש (למבוגרים). אני יודע את זה משני ילדים בני 4 ו-7, שהעבירו את זמנם באופל אסטרה הזו ובהונדה סיוויק סטיישן (שעוד יותר צפופה מהאופל). עכשיו הם יושבים במושבים האחוריים של מאזדה CX-5, שיכולה להיחשב צפופה (קלות) למבוגרים אבל הילדים לא יודעים את זה. אם כבר, ה-CX-5 מקשה עליהם כי צריכים לטפס גבוה יותר לכיסא הבטיחות, מה שעם האצ'באק סטנדרטי היה יותר קל. אבל מדובר ב-CX-5 שמראש גבוה יותר, וממילא הקאמיק לא ג'יפון כמו רכבים רבים אחרים שהם לא באמת; סיאט ארונה, קיה Xceed ואפילו מאזדה CX-30 לא באמת גבוהים, הם רק נראים ככה (חלקם אפילו לא נראים ככה). ואם הם כן, זה זניח. מצד שני, תא הנוסעים של מאזדה זה מקום מאד נעים לבלות בו, בייחוד כשאתה תקוע בפקק. אני לא משווה באבזור שיש בין ה-3 לקאמיק כי אין לי מושג מה מקבלים עם הקאמיק. אבל אם זה מתקרב למה שיש לי ב-CX-5, קשה לי לתאר מה עוד נהג צריך שאי אפשר בלעדיו ואין במאזדה. על ההנאה מנהיגה אני בכלל לא מדבר, כי בתחום הזה כל מה שתקבל הוא בונוס בימינו. חוץ מזה שהיא נראית מדהים; נכון ש-when you drive it you can't see it אבל אם כבר אנחנו מתחברים לאזור של חובבי רכב, זה המקום לעשות את זה (אולי אני לא דוגמא כי אני שייך לאלו שתמיד ימצא תכונה חיובית בכל רכב, גם אלו שהם "שממה מוטורית" כפי שאוהבים להגדיר). אני רק רוצה להוסיף לזה - מבחינתי היתרון הכי גדול של הג'יפון, לפחות בשוק הישראלי, זה שהוא החזיר למרכז את תצורת ההאצ'באק במקום הסדאן שהתפשט פה כמו אש בשדה קוצים והיה כל כך אהוב על הישראלים עד שנמכרו פה שיקוצים שבמקור היו האצ'ים ונהפכו לסדאנים קטנים, חסרי קשר או היגיון למכונית המקורית (בשלוף- רנו סימבול, מי זוכר?). אז נכון, בדרך לג'יפון איבדנו מרכז כובד נמוך והתנהגות כביש עדיפה, אבל כולנו יודעים שישראל ישראלי נוהג את הספורטאז' שלו בדיוק כפי שהוא נהג את הלאנטיס, שני דורות אחורה. ואם מה שעושה לאנשים נעים בגב זה עיטורי פלסטיק ותדמית של רכב קשוח, מה זה רע?

^ מייד אין איזרעל (בזמנו). פעם היו ערמות מהטנדר הזה, כמעט כולם נעלמו.

ונזכור את ה-MGB, שלא רק קיבלה את הפגושים המכוערים אלא גם הגבהת המתלים על מנת לעמוד בתקינת גובה הפנסים באותן שנים. מחריד.

בלי צחוק, זה אולי הרכב ה"מודרני" הכי נדיר שיש בארץ. נכון שזה סוזוקי, אבל בעזרת הסמל הזה הוא נהיה עוד פחות נחשק מהרגיל! ויש אחד בצבע לבן שמסתובב בשכונה שלי בקריית אונו, כל פעם שאני רואה אותו אני חושב לצלם כדי שאוכל להעיד שראיתי סדיצ'י ישראלי במה עיניי. אם אתפוס אותו אעלה לכאן, שיידעו שלפחות שניים עדיין במצב נסיעה. 😁

Magic Seats: אכן פטנט שנראה מדהים בגאוניותו, אבל בגדול- אין לו שימוש אלא אם אתה צריך להוביל דברים על בסיס קבוע עם ההונדה, ובאותה מידה להוביל גם אנשים (ובכל מקרה, כבר עדיף להשכיב את גב המושבים ולקבל שטח הטענה גדול הרבה יותר). הם נותרו קיימים בהונדה ג'אז, ורק בה בעצם. גם אני, שהייתה בבעלותי ההונדה הזו כחמש שנים, לא השתמשתי בתצורה הזו אפילו פעם אחת (חוץ מלהדגים את הקיפול לכל מני משתאים). כמה עציצים כבר צריך להוביל בחיים? חוץ מזה, ברגע שמעגנים למושב כסאות ילדים ממילא מתייתרת היכולת להשתמש בסט-אפ הזה. מה שכן, אולי בגלל ה-Magic Seats ואולי לא, הציר של קיפול גב המושב האחורי נע קדימה כשמקפלים אותו (אפשר לראות בסרטון למעלה), מה שיצר תא מטען שטוח כמעט לחלוטין- בטורר (סטיישן) אפשר היה אפילו לישון שם.