yohai71

חשבתי שאני מכיר את הקמארו, לא ידעתי שהיה דגם 4X4.

ולהוסיף עוד כלל - תמיד לשלם עם AliExpress Standard Shipping, אפילו אם זה נראה לא הגיוני לשלם משלוחה בערך של המוצר שהזמנת (אם הזמנת שרוכים, למשל). השילוח אמין ומהיר יותר פי כמה כשמשתמשים באופציה הזו.

אם כך אני חוזר בי - לפי התיאור שלך אני לא אגרן. מה שראית בנ"ל נארז ונשמר כך מאז בערך תחילת המילניום, בלי התווספות דגמים חדשים לאוסף. אתה מתאר מצב בו האגירה מתמשכת לאורך זמן. עדיין, אין ממש סיכוי שכל הדגמים האלו יעברו אלי לדירה כשיגיע הזמן. כאמור, ה"חדשים" בקופסאות כן, מכל השאר אאלץ להיפרד לשלום.

^ אין ספק שהאגרנות הזו היא תוצאה של פריוולגיה - אני לא צריך למצוא לזה מקום בבית שלי כי כל הדגמים אצלה... בסוף כל מה שמורכב כנראה ייזרק, בעיקר כי זה לא לגו- אי אפשר לפרק אותם ולבנות טוב יותר. את רמת האיכות (הנמוכה) שידעתי בצעירותי אי אפשר לתקן. אבל הדגמים שבקופסאות? אקח גם אקח, ולו רק משום שיש שם כמה שאי אפשר למצוא בחנויות , כי לא מייצרים אותם. אני כבר לא מדבר על הערך הכספי של מה שלא קיים לרכישה כבר כמה עשורים טובים.

אז ביקרתי היום את אמא, וצילמתי. התמונות הבאות הן מה שאמא לא הייתה מוכנה לוותר עליו בשום פנים במעבר מהבית הקודם (שהיה ב-1996). בנו את המדפים שאתם רואים ושם סודרו הספרים האלו. לא הודתי רזולוציה כדי שתוכלו להגדיל ולקרוא את שם הספרים (בערך): בהמשך, מעל לדלת הכניסה לחדר הותקן עוד מדף כי אמא קוראת הרבה: מערך שלם מהמדפים של הספרייה בבית הישן התאים לקיר בחדר אורחים שבבית ה"חדש", אז פשוט העבירו אותו שיהיה עוד מקום (זוכרים כשאנשי מקצוע בנו מוצרים שאשכרה החזיקו עשרות שנים? המדפים האלו נבנו ב-1980, ועדיין תקינים ונראים מעולה). עליהם ישנם עוד ספרים, שימו לב לאנציקלופדית צה"ל שנרכשה כרך אחר כרך: ואני כבר מגיע לפינה השמאלית תחתונה... והנה ספרים שהיו שייכים לאחי הבכור - הם בעצמם בני חמישים ויותר, והוא רכש אותם קודם כל מתוך עניין, כמו גם ההזדמנות ללמוד אנגלית באופן אוטו-דידקטי. @Buki, אתה מבין מאיפה הידע שלו מתחיל? הוא קרא את הדברים האלה בגיל טיפש-עשרה, החל מאמצע שנות השבעים: חלק מהספרים שרכש אצלי בבית, ואני המשכתי את האוסף בכיוון מוטורי. אמנם שייך לשרשור אחר, אבל אחרי שסיימתי עם הלגו, עברתי לבניית דגמי פלסטיק - רובם מאוחסנים בחדר הזה בארגזים שאתם רואים, למרות שאין סיבה לשמור אותם. פשוט אין לי לב לזרוק. והנה דגמים שמחכים לי ליום שאוכל להקדיש להם זמן ולהתחיל הכל מחדש (את אלו רכשתי עד לפני בערך עשרים וחמש שנה): פחות או יותר הבנתם מה ההעדפות המוטוריות שלי... יום יגיע וכל הפורשה האלה מתור הזהב של אליפות העולם למרוצי סיבולת יעמדו בשורה אחד ליד השני. את האחרים קניתי כי איך אפשר שלא? פתחתי חלק מהאריזות עבורכם - הנה שאריות אופנועים כולל דמויות, הכל של Tamiya. זה ב-א-מ-ת ישן, אנחנו מדברים על דגמים שנרכשו ונבנו בשנות השמונים: @BoazB11 והנה שאריות דיורמה שבניתי, פרארי ובנטון F1 שנת 1989 בפיטס: מצאתי גם דגם מורכב של הלוטוס 49 האגדית של ג'ים קלארק, אותו קניתי ב-St Martins, חנות הדגמים המפורסמת בלונדון (שאני רואה שנסגרה מאז😞 והיות וכבר הסטתי את השרשור לגמרי, הנה דוגמא לשתי דיורמות כאלה (בחלקים חסרים\שבורים) שדגתי עבורכם. דוקאטי 916 עם רוכב (אני רוצה לחשוב שמדובר בקארל פוגרטי. הרוכב והאופנוע לא נמכרים יחדיו): והעבודה למעשה האחרונה שהרכבתי, בערך בשנת 1998, היא למעשה הטובה ביותר שלי (לא מפתיע. עם הגיל מגיעה בגרות וסבלנות שהתחביב הזה מצריך)- דיורמה של פרנסואה דלקור בתחזוקה בין סטייג'ים של ראלי מונטה קרלו. המודל של Tamiya כמובן, אבל הדמויות הנוספות הן של Hasegawa: נראה לי מספיק לשרשור הזה...

מתוך הדאשקאם, אחד הראשונים: אני לא יודע אם מעניין אבל זה בטח נדיר:

לפי השימוש ברכב, למשל; רוב השבוע הרכב המשפחתי משרת את אשתי, ואני מתנייד בתח"צ. פעם בשבוע אני לוקח אותו (כי היא עובדת מהבית) ונוסע לעבודה - אני יוצא מוקדם, סביבות שש בבוקר ועובד בבורסה בר"ג, אז מנצל את השעה ומתדלק בתחנת אלון שנמצאת שם. הרבה יותר נוח ומהיר מכל שאר הפעמים שצריך לתדלק כי אין שם כמעט אף אחד בשעות האלו. זו סה"כ דוגמה, כמובן שלא אחכה לכל פעם שאני לוקח את הרכב אם נגמר הדלק כי היו יותר נסיעות השבוע. במקרה כזה גם אשתי מתדלקת, זה לא שתדלוק מפחיד אותה. פשוט לי יותר נוח עם זה.

גם היה בטמקא.

בבית ילדותי היו המון ספרים, כל הכרכים של האנצ' העברית למשל. הרוב הגדול נשמר ועבר לבית שהיום אמא גרה בו. היא הייתה מורה ומחנכת, לכן כל העושר הספרותי הזה. כמובן שהיינו ילדים קוראים, אבל אולי זו לא חוכמה בדור שלא ידע סלולרי או טאבלט. אצלי כבר הייתה טלוויזיה בבית אבל בכל זאת ערוץ אחד ומוגבל שעות... אשתדל לזכור לצלם את הספרייה הנוכחית כשאגיע לבקר את אמא.

בוקי, אני הגעתי למסקנה שאתה עוסק במיפוי של תת\ליד מחלפים של כבישי ישראל הראשיים. אפשר להוסיף גם מעברים תת-קרקעיים. 😃

לפי השורה הזו, יש לי הרגשה שהמזגן לא ממש תקין. דווקא בנסיעות ארוכות תא הנוסעים אמור להתייצב על טמ"פ נעימה אחרי רבע שעה, פלוס-מינוס. כדאי לבדוק את זה. בנסיעות קצרות- אין מה לעשות, הרכב לא יהיה נעים לנסיעה במדינה חמה כמו שלנו, בייחוד אם לפני כן הוא חנה תחת השמש.

תראו איזה קטע, גם את זה הוא לא ידע.

מעניין מאד, תודה. קצת מזכיר את תעשיות האוטובוסים המקומיות, בהן מגיעים חלקי האוטובוס המינימלים שצריך וכל השאר מיוצר ומורכב בארץ: תמונה ישנה מתוך השרשור הזה. בעצם, ככה זה בכל תעשיות ה-Specialists האלה.

אתה עם הדור השני, נכון? הוא יפהפה בעיני. עד שסוף סוף GM נתנו לאופל שליטה על מה שהם עושים, הגיעה המכירה לפיג'ו ונגמרה החגיגה. פות"ש, לגבי המנוע 1.5 פירטתי בסיכום של האסטרה K שהייתה לי - זה אותו מנוע (בשינוי נפח קל). חייב אך ורק לבחור מתוך רכבים שטופלו במוסכי היבואן, כפי שרוי כתב.

לא רק זה, אלא שנחשף הפרצוף האמיתי של מה שמכנים "הציונות הדתית". שנים הם מתיימרים להראות את הדרך הנכונה, לפיה הם חיים גם כאנשים דתיים אבל גם כאנשים יצרניים (משרתי צבא, עובדים ומשלמים מיסים). היית מצפה שדעתם לא תהיה נוחה מחוק כזה. לא סיפרו לנו בשרשור שסמוטריץ' לאו דווקא המייצג של הציונות הדתית? מעניין, נראה לי מייצג מושלם.

אני לא יודע כמה הוא באמת עובד - אני עובר שם כמעט כל יום והוא תמיד חונה באותה חנייה. וזה גם באמצע היום.

מה מיוחד פה? צביעה/עיטוף בגימור "זפת":

פעם הם אפילו יצרו מכונה יורקת אש:

קראת את הטור? כאילו, מההתחלה עד הסוף. זהו, שזה הולך ומתרחב. אגב, זה לא חדש במיוחד - זה תמיד מתחיל בקטן, אפילו בלי קשר למשיח. הנה מאמר מלפני ארבע שנים.

^ המכשיר פשוט מחבב אותך יותר ממנה...

אתה? אתה לא מכיר זז-קל?! מכל האנשים בפורום הזה הייתי בונה עליך שרק אתה תדע מה זה. אני ידעתי מה זה לפני שהכרתי את השם WD40, מפני שזה מה שהיה לנו בבית כשהייתי ילד.

אפשר לקרוא בטור של בן כספית שלא סתם יש ציבור הולך וגדל שמייחל לגוג ומגוג. ויש ממנו כאלה שמדרבנים אותנו להגיע לשם. בקצרה- יש תפיסה הולכת ורווחת שביבי הוא ראש הממשלה האחרון לפני בואו של המשיח, וכל הצרות המתרגשות עלינו מגיעות לפי הספר. ולכן הוא שליח האל, לא פחות. במאמר גם דיוק של האגדה על הרמטכ"ל שעצר פעולות חילוץ שיפא ועוד מטעמים. עכשיו, אני מודע לאג'נדה של כספית נגד ביבי והמשפחה המלכותית, אלא שאני זוכר ימים אחרים, בהם כספית היה פרו-נתניהו. כשיותר ויותר טרלול החל להיחשף, כך גם כספית שינה את דעתו.

תודה רבה, החכמתי.

^ אם כבר אז אני אהיה הקטנוני; ימאהה מעולם לא יצרו את המנועים אלא היו מעורבים בתכנון ראש המנוע, שעשה שימוש בטכנולוגיה מעולם האופנועים לצורך סל"ד גבוה יותר מהמתחרים בעלי אותו הנפח. כך לפחות אני זוכר שקראתי ב"אוטו" של אותן שנים...

זה מזכיר לי את הבנדיט שרכשתי חדש ב-1998, והגיע עם המספר 33-303-01 (בתמונה עם האופנוע שהחליף, GS500 שנת 1992):