yohai71

טוב, למי שלא יודע או כן יודע - אמא נפטרה לפני כחודש מסרטן שהתגלה בשלב האחרון. סה"כ מרגע האשפוז (בכלל בגלל חוליה שבורה בגב) ועד למוות בהוספיס עברו בדיוק חודשיים. לא אלאה אתכם בזה, ממילא פה לא המקום לכך אבל כן בהקשר הנ"ל; מסתבר שכן הצלחתי להעביר אלי את (כמעט) כל הדגמים. בדירה מצאתי מקום לדגמים הלא-מורכבים, ובמחסן הדירתי יש מקום לדגמים המורכבים שבאיכות טובה, עד שאוציא אותם להראות לילדים (ואולי לצלם לפני שנפטר מהם). הדיורמות נשארו מאחור בינתיים, ואת השבורים שילחתי בדרך כל חי, כמו שאומרים. הספרים של אמא (ראו תמונות בהודעה המקורית למעלה) - בגדול, כל ספרי העיון אמורים להגיע ל"סיפור חוזר", שאחותי סגרה איתו על איסוף. האנציקלופדיות וספרי האמנות כנראה ייתרמו לספריות או כדומה, עוד לא יודעים. מה שכן, את הספרים של אחי הבכור שציטטתי בהודעה זו, הבאתי איתי, כי חשבתי שאולי מישהו בפורום הזה מעוניין. אשמור אותם כשבועיים ואם לא יהיה דורש - אתרום\אעביר לספריה העירונית כאן בקריית אונו. הנה כולם: פלוס עוד אחד: דוגמאות מתוכן שני ספרים: יכולים לפנות כאן, למי שמעוניין.

מתוך הדאש-קאם היום:

הרנו הכי סמסונג:

אני ממשיך לעבור על הארכיון המשפחתי, בינתיים קח תזכורת משרשור זה: והנה הלינק שוב לגלריה הלאה ב-Flickr. אולי תזהה עוד מיקומים שלא זכרת בזמנו...

ממשיך עם שיקופיות מן העבר; לאבא שלי לא היו אחים, אבל מהצד של אמו, היו בני דודים, שאותם אהב מאד והם אהבו אותו. אחד מהם היה עוזי בוקשטיין, שהייתה לו חברה לעבודות עפר ושמה ע.נ.ב. בשלב מסוים הם היו גדולים כמעט כמו סולל בונה, ועבדו על פרויקטים לא רק בישראל אלא גם באפריקה. אני זוכר ביקורים רבים במה שכינינו ה"חצר" של החברה באזה"ת פרדס חנה, שם חנו כל הכלים הכבדים עליהם הייתי מטפס ו"מפעיל" אותם. האמת שבזמני (כילד), שנות השמונים, החברה כבר הייתה בדעיכה ובסוף עוזי מכר ונפטר מכל הציוד, כ-15 שנה לפני שנפטר בעצמו. אבל אחי הבכור ממני בעשר שנים, עוד הספיק "באמת" להפעיל את הצמ"ה... כמובן, עם כיבוש סיני עוזי קיבל חוזים מורחבים, בעיקר סלילת כבישים. ובשנת 1969 הוא לקח את אבי לסיור באזורי העבודות למן סוג של טיול. אני מצרף את התמונה הבאה כסוג של רפרנס, כי זה יכול לעזור למי מכם שמזהה (אבא בתמונה): הנה (כנראה) מחנה העבודה הזמני שהוקם לצורך אחת העבודות. זה נראה כאילו אבא ועוזי הגיעו למנוחת לילה (או יוצאים מוקדם בבוקר, לפי כמות האור זה סוף או תחילת היום): בסיור הם עברו דרך עובדים וציוד, למשל: רואים את הדחפור מאחורי הבחור? הנה: וזו דוגמא לעבודות הכבישים שחברת ע.נ.ב ביצעה (הוואגוניר של עוזי מככב בתמונות): בתמונה הבאה נראה שכבר יש אספלט על מקטע הסלילה הזה, או לפחות מכבש עבר עליו: עוד אחת אחרונה, זה אולי מצלצל למישהו? המקבץ הזה הוא כל מה שיש לי מהטיול. שתי נקודות: 1. לפי הביגוד מדובר בחורף. אפילו ה"ילידים" לבושים כמו שצריך. עולי לא, אבל תמיד היה לו חם... 2. אני בכלל לא בטוח שמדובר בסיני. הגל-עד בתמונה הראשונה הנחה אותי, אבל אני, כאמור, לא מספיק יודע. בכל אופן, גם אם לא יתגלה כלום מבחינת מיקום, אני מקווה שלפחות התמונות מחזירות אותנו לימים אחרים, טובים (ואולי תמימים) יותר.

עוד אופציה שאפשר להוסיף היא אופל קורסה D, שנמכרו ממנה ידניות וייתכן ונכנסת בתקציב. פות"ש, קרא את זה - אצלי היא התחילה לא משהו, אבל דווקא הפתיעה בהמשך.

Oldsmobile Omega: Chevy Nova: Buic k Skylark: Pontiac Pheonix: כולם מ-1978, וסידרתי לכם את דגם שתי הדלתות בניגוד לאומגה שצילמתי בנ"ל. כמו שניתן לראות, ההבדלים תהומיים...

כבר עלו בשרשור אבל היום הייתי בסביבה אז צילמתי. הולכים ומתדרדרים באופן קבוע:

^ נו, עוד חריץ בקת עבורך... לא ייאמן איך אתה מוצא הכל. תודה רבה! אם כך, אעלה פה תמונה כנראה מאותו טיול - אני פחות או יותר יודע מאיפה צולם אבל אם קורן או אחרים רוצים להוסיף מידע - יבורכו. אותי התמונה מעניינת בעיקר בזכות הרכבים:

טוב, לא הלך עם התמונה הקודמת - זה באמת היה בלתי אפשרי. נסו את זה, גם סביב 1968/69. אני משער שמדובר סה"כ בתצפית מוכרת (לא לי, אבל אני מודה שאני לא מסתובב מספיק). שימו לב לרכב מימין -נראה לי כמו חלק אחורי של CJ כלשהו: אגב, הפרייבט זה הפורד Fairlane 1964 המשפחתי שאני לא זוכר - הוחלף בדודג' דארט כשנה אחרי שנולדתי.

* אין לי קשר לרכב - מפרסם עבור חברת משפחה, נא לפנות לפי המספר המצוין למטה. יד שנייה, בעלות פרטית. 173K ק"מ. מטופלת באופן סדיר, מצב מכני מעולה. יש שפשופים ושריטות. מבקשת 60K ש"ח. טלפון: אפס חמש אפס 3810058

מתוך הדאשקאם: ובהמשך הנסיעה:

^ לצערי לא, אם היו הייתי מעלה לכאן. מקסימום - לא יפוענח. לא נורא.

בגלל זה חשבתי שהתמונה השנייה, עם השלל האקס-סובייטי תעזור - שימו לב שיש חבלים סביבו, כלומר, הוא היה מוצג איפשהו בדרום (ומאחוריו רמז לעוד כלי דומה). אולי מי מבין הזקנים כאן זוכר? אולי הורים שלכם?

דוגמה מצוינת להרס הוויזואלי של פגושים אמריקאים. עריכה - ועוד אחת ממש מעכשיו:

^ חכה עם זה, אני מתכנן להעלות פה את התמונות מהטיול הנ"ל של אבא ו"דוד" עוזי עם הוואגוניר בהמשך...

ממה שאני יודע לא היו לוקחים את הילדים לסיני בשלב כל כך מוקדם (זה ממש ליד מלחמת ששת הימים). מבנים כאלה, טרום הקמת מדינת ישראל ומלחמת השחרור, עדין היו פזורים במרחבי דרום ישראל ה"רשמית" בסוף שנות השישים.

אמשיך. זה ממש קשה, אין לי מושג איך אפשר לגלות את המיקום אבל מדובר גם כן בסביבות 1968/1969 ובתוך גבולות ישראל, כך שאולי ב"ש וסביבתה? לפחות יש כאן ביואיק Special: מצאתי גם את השקופית הזו, שלפי ביגוד הילדים צולמה באותו טיול - אם אתם מזהים איפה היא צולמה, יכול להיות שיעזור לשקופית הראשונה:

כל הכבוד על עבודת הבילוש, קורן. גם אני איכשהו חשבתי לאורך השנים שמדובר בכינרת, אפילו לא הבחנתי בים. האמת שהמשפחה שלי גדלה בחדרה, כך שהמיקום מתאים (זה אחי הבכור בתמונה). הדבר היחיד שאני חולק עליו הוא ה”חותמת” - את השיקופית הזו סרקתי בעצמי, והיא נלקחה מהאוסף המשפחתי. אני לא רואה איך החתימו אותה בחותמת כל כך קטנה, מה גם שאין הבדל ב”גרייניות” (grain) בין השיקופית לבין הטקסט של החותמת, מה שהיית מצפה לו אם אכן הוחתמה על גביה. אז כנראה אכן מדובר בכתובת אש. אבל כן, שאר תהליך הפענוח שלך מדהים בעיני.

במבט לעומק גיליתי את זה: מישהו מצליח לקרוא, ואולי לקבל מזה רמז למיקום?

אז ממשיך, סביבות 1967:

אני דווקא יודע איך מזהים את הצד ה"נכון", אלא שקצת קשה לזהות על שיקופית מלפני יותר מחצי מאה. הנופים האחרים שיש אצלי אמורים להיות על הצד הנכון, כי השקופיות האלו חדשות ממש, משנות השבעים והלאה...

וואו, נראה לי אפילו מאותה נקודה. אם כך, השקופית נסרקה הפוך. תודה רבה, אני אמשיך להעלות תמונות ככל שאמצא.