Clutch

החסרון הגדול של הצבע השחור הוא שהוא מבליט שריטות עמוקות יותר, שחודרות את הצבע. הגוון הלבן שלהן מבליט את הניגוד בצבע, וזה מציק בעין. מעבר לכך, הוא חם קצת יותר - אבל זאת לא פונקציה בעידן המזגן.

נושא מעניין: אני זוכר שבתיאוריה מצויין מפורשות שבמקרה של מעבר רכבת ללא מחסום, יש לעצור ולהקשיב - למקרה שרכבת מתקרבת. איך זה מסתדר?

איזה גוש בדיוק? הפלסטלינה מורידה לכלוכים קשים שנצמדים לצבע: למשל, צואת ציפורים, אבק בלמים וכל מיני לכלוכים שבהתחלה נראים מיקרוסקופיים אבל עם הזמן מורידים מהברק של הצבע. התהליך הזה מומלץ - בעיקר אם הרכב שלך נמצא מספר שנים על הכביש. אפשר להבחין בקלות מתי רכב צריך פלסטלינה - כמו שציינת, הצבע לא חלק. במקרים "קשים" יותר, הצבע מאבד מהברק שלו ונראה קצת עכור (בולט במיוחד בצבעים מטאליים). כמובן שזה קורה יותר באיזורים שחשופים ללכלוך, כמו מכסה המנוע והגג. קח בחשבון שקליינג מקיף לוקח כמה שעות טובות, והוא לא זול - לכן לא כדאי לחפף בעבודה. אני בעצמי מתכוון לעשות קליינג השבוע. לשאלה המקורית שלך - אין שום מניעה מלעשות ווקס לצבע בלי פוליש. אני עושה כך תמיד, מכיוון שאין לי מכונת פוליש מקצועית, ובכלל - אני פוחד לעשות נזק לצבע. שכחתי לציין - כמובן שתהליך הקליינג מסיר את שכבת הווקס הקיימת.

יש המון חברות אמריקאיות שישמחו להעביר לך דברי דואר לכתובת הישראלית שלך. יש לי ניסיון טוב עם חברת MyUS. המחירים היו טובים (10$ עבור השירות עצמו) והם שולחים ב-FedEx או DHL. יש להם תעריפי משלוח מוזלים מכיוון שהם שולחים הרבה, כך שלפעמים זה בכלל יוצא אותו הדבר כמו לשלוח את זה לארץ ישירות. חברות טובות אחרות הן BongoUS ו-Shipito.

מיקרוואן ידני של אופל? וחזירים מעופפים עכשיו?

דווקא אלפא השתפרה מאוד בנתוני המכירות - מה שמראה לך מה יבואן עם קצת רצון לשווק מותג יכול לעשות, גם אם המכוניות שלו לא קורצות לישראלים (תדמית, תיבות ידניות ורובוטיות).

אהבתי את הרעיון. אם הם ניסו להכניס קצת סיטרואניות לאופל, זה עבד להם. אוטוקאר בחנו אותה לפני כמה ימים והתרשמו לטובה. בארץ? Wishful thinking.

אם היתה התחייבות כלשהי מצד היבואן על זמן אספקה, בוודאי שמגיע לך פיצוי כלשהו. גם אם לא, תתעקש ותקבל פיצוי - למשל, בדמות קודנית, חיישני חנייה או טיפולים בחינם.

טעות בזיהוי. אופס

אני חושב שמדובר בבחורה בכל אופן, אפשר להתחיל ללמוד נהיגה בלי תיאוריה. לא מומלץ. על התיאוריה אפשר לשלם בכל סניף דואר ואין צורך להוציא אגרה. פשוט צריך לבקש לשלם על מבחן התיאוריה. בהצלחה.

אם תהיה באיזור מונטריי באמצע אוגוסט, ממליץ לך לבקר ב-Concours d'elegance - אחת מירידי רכבי האספנות המרשימים בעולם. ואם אתה מרגיש שמתחשק לך לעשות שופינג, יש גם מכירות פומביות עוד פרטים כאן. מדובר בנסיעה (מאוד מומלצת) של כ-6 שעות צפונה מלוס אנג'לס, לצד האוקיינוס (כביש אחד). ללא ספק אחד ממסלולי הנהיגה היפים העולם. חוץ מזה יש שם שפע של כבישי נהיגה אם אתה ברכב הנכון. דרך אגב, העיר חביבה בפני עצמה, אם כי קצת תיירותית מדי לטעם האישי שלי.

מרצדס בהחלט לא יודעים לייצר מכוניות קטנות. אף אחת מהמכוניות שהם יצרו לא נחלה הצלחה גדולה, ואף אחת מהן לא היתה מוצלחת בפני עצמה. אגב, הדיזל של הסמארט די גרוע. אני חולק על דעתך שמרצדס הם חלוצי הדיזל. היצרניות הצרפתיות הן הראשונות שבאמת התחילו להשתמש בדיזל במכוניות קטנות ומשפחתיות, ולהן יותר ניסיון בדיזלים קטנים ומשוכללים. כדאי להזכיר שכ-70% ממכירות PSA בצרפת הם של מנועי דיזל. כמובן שאני לא חולק על איכות מנועי הדיזל משושי הצילינדרים של היצרנית (להפך), אבל בהחלט יש להם מה ללמוד. בקשר לשותפות, אני חושב שמדובר בחדשות רעות עבור הצרכן. גם ככה עולם הרכב מצומצם והמון מכוניות מתבססות על "הנדסת מותגים". חבל שנראה מרצדסיזציה של ניסאן ורנוזציה של מרצדס.

תתחדש. אני יודע שעלות הציפוי לרכב שלם יקרה מאוד, אבל השיטה שלך נשמעת כמו דרך מצויינת לחסוך כסף ובכל זאת להגן על המקומות ה"קריטיים". בכל זאת, מה סדר גודל המחיר ששילמת? עד כמה שאני רואה מדובר בפאסאט.

אתה יכול, השאלה המרכזית היא למה? המנוע שלך לא "ידע" לנצל את היתרונות של הדלק הזה, לפחות לא בצורה מורגשת.

זה לא בדיוק אותו הדבר, בגלל שה-307 נמכרת גם עם גיר ידני וההתאמה קלה יחסית.

התשובה המתחכמת: הכל אפשרי. השאלה כמה אתה מוכן להשקיע. במקרה הזה, כנראה שמדובר על כמה עשרות אלפי שקלים. המכונית לא נמכרה עם גירים אוטומטיים אחרים, ולכן תצטרך לבצע התאמות רבות במכונית, ולא סביר להניח שתמצא פרוייקטים דומים שנערכו כבר. לכן, התשובה ההגיונית: לא.

כמובן שלא דיברתי על סוכנויות "רחוב". דיברתי על דילרים שהם חלק מסוכנות טרייד אין או מכירה של יצרן מסויים, או שמתמחים בעיניין.

אגב, לשאלות הנוספות שלך - באשר לזיוף קילומטרז': התופעות הללו לא נפוצות בארה"ב. קנייה מדילרים היא קנייה די בטוחה. מעבר לכך, ניתן לגשת אונליין ובתשלום סמלי (אם בכלל) לנתוני בדיקה וטיפולים של כל מכונית משנת 1989 כמדומני, באמצעות שירות CARFAX. בכל טיפול נרשם הקילומטרז' ואפשר בקלות לבדוק "חורים" ואי התאמות. בכלל, רכישת מכונית בארה"ב היא עיניין הרבה פחות טראומטי מאשר כאן. יש שם פחות תחושה שמנסים לעבוד עליך כל שנייה, ואתה מקבל את התחושה שהדילר באמת משקיע במכירת הרכב. רוב המכוניות למכירה עוברות דיטיילינג, ויש גם מציאות אמיתיות עם מאות קילומטרים על השעון (רק בגלל שהיו רכב הדגמה בסוכנות נידחת או שהבעלים החזיקו אותן במוסך ושכחו על קיומן). רק בשביל החוויה הזאת הייתי מעדיף לייבא רכב אישית...

האוקטביה חסכונית מאוד, גם בכביש המהיר. הגרסאות ש-RS פירט עליהן מקיפות שני מנועים שונים. ה-1.2, לפי מה שאתה מתאר, יהיה יותר ממספיק עבור בעלת הרכב, וללא ספק מהיר יותר מרוב המשפחתיות. ברמת הגימור הבכירה - Elegance - היא כוללת בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה וחישוקים קלים. מערכת בקרת השיוט היא אופציה בתוספת תשלום של כ-2,000 שקלים. תוכל לראות את כל המפרט באתר iCar. הגרסה השנייה מצויידת במנוע ה-1.4 בהספק 122 כוחות סוס. היא זריזה יותר (בפחות משנייה במיאוץ למאה) אבל מגיעה עם רמת האבזור הבסיסית (כלומר ללא בקרת אקלים, שליטה על מערכת השמע מההגה, חישוקים קלים ופנסי ערפל). בנוגע למערכת הניווט, אין מניעה לרכוש מקלט GPS סטנדרטי ולחבר אותו בצורה תמידית לרכב. זה יצא זול בהרבה מאשר להתקין מערכת בתוך הפאנל. באשר לדיבוריות הבלוטות', יש שפע דיבוריות אפטרמרקט במחירים די מגוחכים. בדרך כלל אני מצדיק רכישה של אבזור מקורי אבל במקרה הזה אין אפשרות וגם אין הצדקה של ממש להשקיע במערכות ניווט ודיבוריות מובנות.

לא כל מכה היא פגיעה בשלדה. הפגיעות המתוארות כאן נשמעות כמו פגיעות חנייה או מפגש שגרתי (במקרים מסויימים) עם עמוד.

אני חושב שהאוקטביה 1.2 TSI ברמת הגימור הבכירה (Elegance) תפורה לדרישות כאן. לא מכונית מהירה מדי (אבל גם לא איטית בכלל), מנוע מצויין ומרווח טוב מאחור ובתא המטען. הגולף היא מכונית דומה מאוד (אותה הפלטפורמה, מכלולים משותפים רבים) אבל בגרסת ה-1.6, עם מנוע פרימיטיבי וצמא בהרבה, שלא לדבר על תג המחיר המנופח. נקודתית, אין סיבה לטעון כי עלויות האחזקה של ה-DSG גבוהות יותר מכל גיר אוטומט. עד כה, אין סיפורי אימה של בעלי מכוניות עם גיר DSG (בהנחה, כמובן, שהרכב סטנדרטי). ה-SX4 קצת "קטנה" לתקציב הזה. היא מכונית זולה יותר מהמשפחתיות ברף המחיר הזה וזה מרגיש. הקרוז היא מכונית בינונית למדי, וגרסת ה-1.8 - אל אף תוספת הכוח הכרוכה בה - לא שווה את המחיר. הנוחות? לא משהו. צריכת הדלק טובה יחסית, תודות לתיבת ההילוכים משושת ההילוכים - האוקטביה תהיה חסכונית משמעותית. ה-i30 היא גם מכונית מצויינת שכדאי לשקול אותה.

אם להתייחס לקומבינציות התכונות שאתה דורש מהמכונית הבאה שלך, אין ספק שהפיג'ו תהיה הבחירה המוצלחת ביותר. היא מהנה מאוד לנהיגה (מהמשפחתיות המתנהגות ביותר בתקופה ההיא - ואפילו עד היום) ולטעמי, הפיג'ו האמיתית האחרונה. חוץ מזה, היא מכונית משפחתית לא רעה והצליחה בארץ. יש מבחר גדול ושפע חלקי חילוף, ולכן עלויות האחזקה צפויות להיות נמוכות למדי. יש לא מעט מנועים לבחור ביניהם, כאשר המומלצים הם ה-1.6 או ה-2.0 אם אתה מחפש מעט יותר ביצועים. האלפא היא הבחירה היצירתית יותר, אבל עליך לזכור שתחזוקה של רכב כזה זולה הרבה פחות משל פיג'ו ממוצעת, בלי להתייחס לקלישאות אמינות שונות. יש הרבה פחות מבחר בכל הקשור לחלקי חילוף ומוסכים שמתמחים במותג הזה, ולא בטוח בכלל שתהנה יותר בנהיגה שלה מאשר בפיג'ו. במקרה הספציפי הזה, אני חושב שהסתמכות על ההיגיון דווקא נכונה.

אם אלו האופציות, הפוקוס והקורולה יהיו הבחירות הטובות ביותר. הפוקוס היא מכונית מוצלחת מאוד, אבל המנוע מרגיש עליה קצת קטן. הקורולה זריזה ומרווחת, אבל כמו שציינת - ברמת הגימור של ציי הרכב, רמת הבטיחות לא מספיקה. בכל הקשור ל"דוושה התקועה" - אין מה לדאוג.

הסיברינג היא אחת המכוניות המזעזעות שיש. באמת. חוץ מזה, בארה"ב היא מדורגת כלא יותר מרכב השכרות. הסולסטיס עדיפה בהרבה, ותהיה בחירה ספורטיבית (ויפה יותר, לדעתי לפחות) יותר מאשר הסיברינג. אם יש אפשרות ללכת על ה-2.0 טורבו, לכו עליו. הזמנת החלפים לסולסטיס מתבצעת בהזמנה מיוחדת דרך המוסך שאתה מטפל בו. קצת יקר, אבל אפשרי...

אוטואקספרס הוא אתר די מגמתי שמאוד אוהב כותרות מרשימות. המבחן של אוטוקאר יצא עם מסקנות הרבה פחות חותכות ולענ"ד יותר נאמנות למציאות. אגב, בכל הנוגע למכוניות בריטיות - אסור להאמין לאף אחד מהמגזינים הבריטיים. אצלם הרכב הביתי תמיד ינצח.