Pika007

עד 2000-3000 ש"ח אתה קצת בבעיה, חדשים מהחנות מוגבלים ל 250W ככה שאפילו כלים עם מבנה שמוגדר לעמוד בעומסים גדולים יתחילו לזחול ברגע שהשיפוע שאתה מנסה לעלות עובר את ה 3 מעלות. ממליץ לחפש יד"ש שאיזה זב חוטם כבר השקיע את העבודה הדרושה על מנת לפתוח אותו. לגבי איזה לקנות- בסופו של דבר הכל בערך אותו דבר: המנועים של phub/bahfhang והסוללות של סאמסונג/LG/סוני. תן העדפה לדברים שלא מורכבים בארץ, מה שמגיע מחו"ל לרוב יגיע עם מנוע חזק יותר שפשוט מוגבל אלקטרונית/מגיע עם בקר מעאפן יותר שניתן להחליף. וכמובן, אל תפזול לכיוון משהו עם מערכת חשמל של פחות מ 48V, ה 36 לא יסחבו אותך בעליה בכלל.

לפי הגרפים בתחילת אוגוסט היינו על ממוצע של 1600 ליום ובסוף אוגוסט על 1900. ישנו רק יום בודד בתחילת אוגוסט שבו נוספו רק 600 מאובחנים, והוא כלוא בין שני ימים של 1600-1700. מערכת החינוך יצרה גשר נפלא להדבקות והכנסתן הביתה, כמובן שהתמונה תתבהר רק בעוד כמה חודשים שישלימו מחקר בנושא (אם אחד בכלל מתבצע בארץ), אבל הבום הפתאומי הזה שתפס תאוצה ממש ב 3-4 לספטמבר אחרי תקופה יציבה יחסית לא מותיר לי יותר מדי מקום לספק, לא השתנה שום דבר משמעותי אחר. בנוסף לכיתות, פתיחת מערכת החינוך יוצרת עוד הרבה תזוזה במערכות סובבות.

לא רציתי להזכיר את עניין ההפגנות, ובשלב זה אני גם בעד הגבלתן, אבל אם כבר פתחת את זה- גם בהפגנות הענק בארה"ב וגם בהפגנות בארץ לא נרשמה עליה רצינית בחלואה. בארץ גם היה נוח לעקוב אחרי זה, שכן ההפגנות התקיימות באותו מקום במשך מעל 6 שבועות, חלק נכבד מהמפגינים הגיעו מאותן ערים/ישובים קבועים, והרבה פרצופים בהפגנות היו כאלו שהופיעו שוב ושוב (בעיקר אלו ששייכים לארגונים ולא הגיעו כמפגין בודד) ההפגנות החלו ב 14 ליולי, ועם זאת במשך 6 השבועות העוקבים לא נרשמה עליה במספר המקרים המאובחנים ליום במוקדים מהם מגיעים עיקר המפגינים- למרות הגדלת מספר הבדיקות. באופן כללי מספר המקרים המאובחנים בארץ ליום לא גדל לעומת המספרים שנראו כחודש לפני זה, במהלך יוני. זה נכון לכל אורך אוגוסט למרות שההפגנות המשיכו להתנהל, כידוע. הבום הגיע בתחילת ספטמבר עם פתיחת מערכת החינוך המאוד לא מבוקרת, צעד מטומטם מאין כמותו שאני לא מבין איך לא נמצא אדם שפוי אחד בממשלה שיעצור אותו.

זה לא מספיק, במיוחד לא אם אתה במקום סגור. ההדבקות ההמוניות התרחשו במערכת החינוך, באולמות אירועים/חתונות סגורות, בישיבות/כוללים, ובאופן טבעי- בבית של כל מי שנכנס אליו חולה אחד מהמשפחה. דווקא בהתקהלויות באוויר הפתוח ההדבקה לא הייתה עד כדי כך משמעותית, וזו מגמה שניתן לראות לא רק אצלנו. שורה תחתונה- דרושה בדיקה והערכה מה סכנת ההידבקות בכל תרחיש, ואכיפה תואמת ונוקשה. במידה וזה יקרה, אפילו עכשיו אחרי שכבר איבדנו אמון לחלוטין בממשלה, אתה תראה שהציבור כן יתיישר לפי זה לפחות ברובו.

הציבור בגדול עוקב אחרי מדיניות הממשלה. למעשה עקב אחריה מאוד באדיקות עד שהתחילו לזגזג כל 20 דקות (בד"כ זו רק צורת ביטוי- אבל היו זמנים שמפרסום הנחיה אחת עד לפרסום הנחיה אחרת אכן עברו כ 20 דקות, זה מטורף) שלב את זה עם חוסר אכיפה ראויה, חוסר דוגמה אישית והפרות חוזרות ונשנות גם של דרג האכיפה וגם של הדרג המדיני- ותקבל "למה לעזאזל שאקשיב בכלל". אפילו בתור מי ששומר על ההנחיות מהרגע הראשון, אני נאלץ לומר "ובצדק". תוסיף עוד קצת מהעובדה שהמשבר נוהל בצורה פוליטית ולא מקצועית עם תעדוף מובהק למיעוטי אוכלוסיה מסוימים, ותקבל כעס אצל האוכלוסיה הכללית. ה "למה לעזאזל שאקשיב" הופך ל "שילכו לעזאזל, לא מקשיב". האם זה דבר שנכון לעשות? בטח שלא. האם ניתן להבין את זה? לחלוטין. וכדי לסגור את עוגת השכבות הזו, עתידו הכלכלי של האזרח הפשוט (על אחת כמה וכמה העצמאי) נשאר לוט בערפל. לא הוצגה שום תכנית כלכלית לטווח ארוך, ואלו שהוצגו לטווח הקצר לא מומשו כמובטח. התמונה המשודרת לאזרח היא "אף אחד לא ידאג לך בשום צורה, אתה לבד" כן, האחריות האישית היא בסופו של דבר אצל האזרח. אבל חלק נכבד מהאחריות פה נופל על הממשלה, שעשתה כל שבכוחה לעורר אנטגוניזם כלפיה וכלפי ההנחיות שהיא מנסה לשחרר, והכשל הניהולי הכביר שגורם לאנשים לרצות קודם כל לדאוג לכך שיוכלו לחיות, ולעזאזל ההנחיות+לחשוב שאין השלכות להפרתן.

בשבילי אך ורק Hürdall, חובב ירוק מושבע. also. i see what you did there. אני יכול גם לקנות מוניטורים ב 3000 שקל שישמעו עוד יותר טוב, אבל זה לא מה שמתבקש פה. מצד אחד, אין לי ספק שאתה מבין ברמקולים. מצד שני, זה קצת מתסכל שלמרות שהגבת פה וכבר הגבתי חזרה עם הדרישה הקשיחה שלא ניתנת לשינוי, אתה עדיין יורה לכיוונים אחרים. אחדד שוב: זה לא רמקול להאזנה בבית וגם לא במקום שקט, החיבור חייב להיות BT כי אין שום אופציה לחוט, והדבר הזה הולך לחטוף אבק ושפריצים של מים. שאני כותב שהסאונד צריך להיות "טוב", הוא צריך להיות טוב ביחס לספיקר של פלאפון ודברים בסדר גודל הזה. להאזנה נורמלית בבית יש לי כבר רמקולים ואוזניות ראויים לשמם. ישרנו קו?

אני מבין שאתה לא נותן לעובדה שכן הוצגו אופציות עם סאונד מצוין בתקציב המבוקש להפריע לך לטעון את הנ"ל. למי שתוהה אם כבר קניתי ו/או מה קניתי, נאלץ לדחות את זה קצת לסוף הסגר, משהו אומר לי שמשלוחים מחו"ל עומדים לחטוף שוב מכה. מעדיף שלא להסתכן. כבר ריחפתי עם העכבר מעל ה oontz 3 ultra כמה פעמים, אבל אני מנסה למצוא פתרון ל mounting לפני שאני קונה. יהיה דבילי אם אתקע בסוף עם משהו שאין לי איך לשים במקום המיועד שלו. הבנתי שהשאומי נשמע לא רע אבל בנוי דרעק, פוזל לכיוון JBL GO2 שאפשר לקנות בארץ, רק שיצא לי לנסות אותו קודם. קטנטן ויש לי אינספור דרכים לשים אותו במקום המיועד.

המלצה על רמקול לקמצנים- PP1200TWS שנמכר בקרביץ, הרגע שמעתי אותו. 90 ש"ח ונשמע נהדר, אפילו לא ממש חסר באס כמו ברוב הסינים למיניהם. החיסרון הוא זמן הסוללה שמוצהר כ 7 שעות, במציאות כנראה יושב בסביבות ה 5. -לא קניתי, אני עדיין בכיוון של ה oontz. אעדכן כשיפול הפור.

ראה את התגובה של ליביור- זו בדיוק הייתה מטרת פתיחת הת'רד. את הפליפ אני מכיר, ואני יודע עובדתית שה oontz 3 ulta טוב כמו הפליפ 5 אם לא יותר- והדגם הרגיל אמור להיות טוב כמעט כמותו, בחצי מחיר. האנקרים למיניהם- יש לי היכרות עם הדגם הראשון שהיה חסר באס, פתחתי את הת'רד כדי לראות אם יש לאנשים היכרות עם דגמים אחרים שלהם או של חברות אחרות. אני מבין שממש, ממש עפת על הפליפ, אבל בהחלט יש אופציות בשוק שיספקו 90% מהתוצאה ב 50% מהמחיר, או יחס דומה אחר שדי מייתר את הפליפ כאופציה. הדוגמה של שאומי/סאמסונג וכדומה לא הכי טובה גם כן, ואת זה אני אומר בתור מי שנמצא עם סאמסונג כבר קרוב לעשור, אבל כן מדי פעם יוצא לגיחות עם מכשירים של יצרנים פחות "נחשבים", הפער כבר מאוד נסגר. כרגע מתמקד בלמצוא אופציה שתשלח לי את העונץ 3 הרגיל לארץ, אעדכן אם אמצא אם לא- או להתמתח טיפה במחיר ולקחת את האולטרא, או אנקר/טריביט/זואיטרי. המבחר באמאזון די מדהים, על סינים נראה לי שאוותר לנכוח המבחר הלא יקר באמאזון גרמניה.

חברים, אני מבין את הסיבה שאם כותבים את זה- אבל מה הנקודה בלהמליץ על מוצרים במחיר כפול ממה שהתבקש? במיוחד לנוכח העובדה שהוצגו מוצרים עדיפים במחיר נמוך יותר (ה oontz 3 ultra לא נופל בכלל מהפליפ, מכיל פונקציונליות שאין בו- ועדיין עולה פחות, אם כי מעט מעל התקציב) מצד שני אם רוצים להפוך את זה ל general של רמקולים ניידים, תפדלו 🙂

אין שום דרך להתווכח ו/או להגיע לנקודת שוויון הגיונית עם המכס והמחלקות הקשורות במשרדי הממשלה. ותאמין לי, יש לי נסיון עתיר שנים בזה. תסרב משלוח או שתבלע את הצפרדע, את מדינת ישראל לצערי לא תצליח לתקן, הנ"ל פשוט רקוב מהיסוד.

זה הדגם שאני הכי רוצה, לצערי הוא לא נשלח לארץ, גם מאמאזון גרמניה. מוזר מאוד בהתחשב בעובדה שהאולטרא כן נשלח, אבל הוא מעט גדול וקצת מעל התקציב שרציתי בהחלט נראה מתאים, אני מכיר רק את המלבניים שלהם. נראה שהפורטינג פה יותר מוצלח, אקרא ביקורות, תודה! כי ממש בהגדרה ובגלל אופי השימוש אני צריך משהו קטן ונייד (שגם לא יתלונן אם יחטוף אבק או שפריץ קטן פה ושם....) ותנאי הסביבה לא יאפשרו להבדיל יותר מדי בין "בסדר פלוס" ל "טוב מאוד".

תודה על ההמלצה, לצערי המחיר לא ממש ירד עד היום. גם לא של ה 2.

גוטן טאג אינדיד! מסתבר שהם שולחים את כל ההיצע לישראל, ובאותו מחיר יש להם את העונץ 3 אולטרא. יוצא 185 ש"ח עם משלוח, אחפור טיפה לראות אם יש להם את הרגיל בקצת פחות או דגם מוצלח של חברה אחרת. כיף שהמשלוחים חזרו להיות 15 דולר-15 יורו במקום ה 40 שרצו קודם.

הכותרת די תמציתית, אני מחפש רמקול BT נטען הגון מספיק במחיר הגון לא פחות. ל JBL ו LG יש דגמים טובים, כן. הם גם עולים בין 350 ל 1200 ש"ח, שזה הזוי לחלוטין בשביל רמקול בסדר שהדביקו לו סוללה. מה דרוש: -רמקול, סטריאו יהיה נחמד אבל לא חובה -BT, לא חייב AUX ולא חייב מיקרו SD. -סוללה של 4 שעות ומעלה -איכות שמע בסדר פלוס ובאס לא מביך לחלוטין. 70% מביך זה בסדר, אבל שיהיה שם משהו, לא צליל של שקית פופקורן. -אאוטפוט של 6W ומעלה -הגודל פחות משנה, כל עוד זו לא בומבה בגודל של בידורית. חסינות למים תהיה נחמדה, אבל לא חובה בכלל. תקציב: אשמח לסגר את העניין עד 150 ש"ח. דברים שהסתכלתי עליהם כוללים את הרמקול הנייד של שאומי, וה oontz angle 3 של קיימברידג' שקוטף שבחים במחיר מצחיק של 25 דולר, אבל אמאזון לא שולחים אותו לארץ. מוכן גם לשלל רמקולים מעליאקספרס במידה ויש נסיון אישי איתם, זה סה"כ הולך להתקבע עם איזולירבנד או משהו על החשמלי שלי לטיולי שטח. תודה מראש לעוזרים!

יחזור בעוד 3 ימים, במקום "שר השיכון" יהיה "שר מיקום האנשים בתוך בניינים ועיצוב חומר גלם לצורת מגורים" או שקר אחר. כבר היינו בסרט הזה.

הפתרון הוא לא סגר ולא לא סגר. הפתרון הוא לקבל כבר החלטה ולהישאר מחויב אליה, ולהפסיק לירות מהמותן. אבל גם הפעם עם ההחלטה על הסגר, היא תתקבל בדקה ה 99.999999, שמערכות האכיפה לא מוכנות לכך, ודינה של החלטה כזו להיכשל בדיוק כמו כל הקודמות. כתבתי פוסט בדיוק כזה כבר לפני 3 חודשים, קצת לפני תחילת הגל השני: צריך תכנית יותר ארוכת טווח שמכילה כמה מקרים (מה קורה עם התחלואה בסף א', ב', ג'....) והכנת מערכות האכיפה לזה, שיאכפו מה שצריך בצורה קשיחה סטייל גרמניה בימים קצת פחות יפים. אבל כמובן, לא קרה ולא יקרה. עד שיהיה חיסון אני לא רואה את ישראל יוצאת מהבלאגן הזה בדרך הגונה, בטח לא שגם בקטסטרופה כמו הנוכחית השיקולים הפוליטיים הם שמכתיבים את הדרך.

אנשים עושים מה שאני אומר ומשמינים כי א'- לא מעורבת פעילות גופנית בעניין, וב'- מתרחשת בליסה של מתוקים. מישהו אמר שצריך לאבד שליטה לחלוטין בסופ"ש ולזרוק את עצמך לעזאזל? בסופ"ש בהחלט משמינים. אבל אתה מסתכל על זה בצורה צרה מדי. המטרה היא להוריד את הממוצע. בוא נגיד שמישהו מאמץ את נושא ה "שתיה ממותקת רק בסופ"ש", ומוריד את הצריכה שלו במהלך השבוע קרוב ל 0. במקביל, הצריכה שלו בשישי-שבת עלתה מאוווד משמעותית, ב 50%! אם תיקח דגימה של שבוע שלם יוצא שבגדול אותו אדם הוריד צריכה במעל 50%. בפועל, גם בסופ"ש הוא לא באמת יעלה את הצריכה בכזו צורה קיצונית, הוא ישתה עד שיתרצה, הכמות תהיה דומה למה שהיה קודם. לחלוטין לא מסכים עם "לא אוכלים ג'אנק בשביל לשבוע" לא על זה אתה צריך לבסס את התזונה שלך, אבל שמגיעה העת, צריך להסתכל על זה כארוחה. אז פעם בככה וככה זמן אתה מחליף את אחת הארוחות שלך בארוחה "מזיקה", אם זה לא קורה באינטרוולים ממש ממש קצרים, זה די הולך לאיבוד בתחשיב הכולל. זה לא שהוספת את כמות הקלוריות/שומן וכו', מה שאתה צריך לקחת בחשבון זה ההפרש בין ארוחה רגילה לארוחה "מזיקה". מה שאני מתאר זו שגרה, כולל הסופ"ש. בדיוק כמו שמנוחה בשגרת אימונים היא חלק מהשגרה. לדעתי האישית וכמובן ממה שאני רואה סביבי ובסיפורים הכל כך נפוצים שכולנו שומעים, נסיון התנזרות עתידו להיכשל, עדיף למצוא נקודת איזון טובה. כמו שכתבתי קודם, המטרה של הרוב המוחלט של האנשים היא לא להיות מר ישראל, אלא להיות בריא יותר. והרבה יותר קל להשיג את זה ממה שחושבים, כל צעד בכיוון הוא טוב, אפשר לעשות 20 צעדים- אבל אפילו אם תעשה רק 7 זה כבר שם אותך במקום לא רע בכלל, ועבור רוב האנשים זה גם דבר שהוא מאוד בר השגה בלי להפוך את החיים על פיהם.

לדעתי האישית שגרה כמו שתיארת היא בדיוק מה שמרתיע את רוב האנשים מלנסות אפילו. אם פעם ב 3 שבועות הזמנת פיצה עם החבר'ה, זה ממש לא משנה אם תאכל 2 משולשים או 3 (או אפילו 4!), בתחשיב הגדול זה בקושי נרשם, אבל ההגבלה המחריפה הזו תגרום לזה שלא תצא מרוצה אפילו שכביכול "אכלת פיצה". להגביל את עצמך לכוס קולה -אחת- בארוחה משפחתית בשבוע, בול מסוג הדברים שיגרמו לך להרגיש כאילו הזמנת לעצמך שוטר 24/7. הנה רעיון טוב יותר- לאמץ שגרה של ממותק רק בסופ"ש, לדאוג שהכוסות שמשתמשים בהן יהיו קטנות יותר, ופטנט נהדר: תמיד להוסיף קרח. לא רק כי משקאות ממותקים טעימים יותר שהם קרים ממש, אלא כי הכמות שבסוף תשתה בפועל תהיה קטנה יותר. כנ"ל הכוס הקטנה. אתה תרגיש ששתית "מספיק כוסות" ותתרצה מצד אחד, אבל מצד שני- הכוס קטנה יותר ולא כל הנפח שלה הוא המשקה, אז שתית פחות בצורה משמעותית. לדעתי האישית הסוד להצלחה בהתמדה הוא למצוא שיטה שבה תצא מספיק מרוצה. אם תרגיש שאתה על רצועה כל הזמן- זה לא יחזיק יותר מדי.

ה 2 סנט הצנועים שלי בתור לא יועץ תזונה ולא חסיד פליאו/שמליאו/טבעונצמחוני/שואב אנרגיות קסומות מהיקום וכו' וכו' התחלתי "דיאטה" עצמאית כי יום בהיר אחד קלטתי שוואלה, יש לי הרבה אוכל על הצלחת. אני באמת צריך כזה הר של אורז? המממ... לא ממש. אז התחלתי לקחת אוכל, וברגע שסיימתי- הורדתי רבע מכמות הפחמימה ששמתי על הצלחת. אחרי בדיוק 3 ימים קלטתי שאני לא מרגיש פחות שבע. הורדתי עוד טיפה, הגעתי לאיזון טוב, ארוחת הצהריים משביעה אותי. בשלב מסוים התחלתי להתאמן תדיר, לא מכון כושר אלא כל יום משהו אחר- שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, סקוואטים פה ושם. ולאט לאט קצת יותר וקצת יותר, ממש 10-15 דקות מהיום סה"כ. יש הליכון בעבודה- הוספתי רבע שעה כל יום אחרי ארוחת צהריים, ריצה קלה של 2 ק"מ סה"כ. התוצאה- ירידה בשומן, עליה במסת שריר, הרבה יותר אנרגיה, מטבוליזם מהיר יותר, ושיפור ביציבה. מה הפואנטה בסיפור? לעשות משהו בכלל עדיף מלא לעשות כלום, לא חייב לכוון ישר להיות מר ישראל. צעד קטן ועוד צעד קטן (ואלו באמת צעדים קטנים!), fast forward חצי שנה ואתה כבר סופרמן לעומת מה שהיית קודם. לעזור לו לבחור את הצעד הראשון ולהתמיד בו, לעזור לו לעשות את הצעד השני, את השלישי הוא כנראה יעשה כבר לבד. אני חושב שאצל הרבה האנשים הנסיון נכשל כי מנסים ישר לכוון גבוה מדי לאיזשהו "מהפך" מיידי, אבל האם זה באמת דרוש? אם לא מכוונים לקריירה בתור דוגמן בגדי ים, כנראה שלא ממש. *עדיין מנשנש פיצה/המבורגר/גלידה וכו' שבא לי, פשוט הרגלתי את עצמי למצב שה "וואלה בא לי" מגיע באינטרוולים סבירים ולא כל 3 ימים. לעולם לא אנסה אפילו לוותר על זה לחלוטין, זה חלק מהכיף שלי בחיים, ולדעתי עדיף לאמץ שגרה טובה עם קצת צ'ופרים "רעים" במקום להוריד את הצ'ופרים אבל לא לשנות את השגרה.

החבילות האלו לא יוצאות מסינגפור וכנראה גם לא עוברות שם. יש כל מיני דרכי דואר מוזרות, כמו דואר סינגפור מסין או דואר שוודיה מיפן והזיות אחרות.

דואר סינגפור זו אופציה שהיא בד"כ מעט יקרה יותר, אבל משום מה תמיד הרבה, הרבה יותר איטית. מעניין מה הנתיב שהחבילות עוברות בו

להקטין את מספר הטעויות. חחח. חבילה שהזמנתי מאמאזון חזרה לחו"ל יומיים אחרי שנחתה פה ועברה במודיעין. למה? לדני גולדשטיין הפתרונים.

זו מגמה כללית לדעתי, ככל שאדם יותר מחונך וממוקצע בנושא כלשהו, הוא שקול יותר בשימוש בו. לא זכורה לי תקרית ירי "סתם" ע"י מדריך ירי, אספני/מתאמני שימוש בנשק קר הם האנשים הכי שקולים ואחראיים בנושא, ואני לא מכיר אומני לחימה שמחפשים צרות. ספארינג ידידותי עם מתאמן אחר, אולי משיטה אחרת- כן. וגם אם זה נגמר במשהו שבור (קורה, למרות שלא בכוונה) בסופו של דבר יש לחיצת יד ו "תודה" הדדית. לדעתי האישית, הידע והמחויבות שכל תחום כזה דורש מקנים משמעת עצמית. אנשים ללא משמעת עצמית או היכולת לפתח אותה כנראה שלא ירצו להתחייב ללמידה רצינית.

שני המקרים הרציניים היחידים בחיי היו שלא הכרתי בכלל את האדם שעומד מולי. פעם אחת בארץ, שלפו עלי סכין, הפעם השניה- בחו"ל, לא הייתה סכין אבל היו איומים. שני המקרים נפתרו עם טיפת תושיה והרבה עבודת רגליים לכיוון השני ומהר. לפעמים אין פה עניין של הבלגה מצדך, אתה בסיטואציה, ואין ממש אפשרות לפתור אותה בלי לספוג אלימות.