Pika007

יש ויש. קודם כל, אני מניח שאתה מתכוון לדרום מזרח או מרכז אסיה. "אסיה" זה גם החברות הבינ"ל של סין, טאיוואן, יפן, קוריאה, סינגפור, תאילנד... ובקיצור אלו שמככבות בראשי רשימות "חברות התעופה שהכי תרצה לטוס בהן". משם והלאה העניין מתפצל- רוב חברות הלגאסי באיזור בסדר גמור ואפילו טובות. חברות הלואו קוסט- אלו שטסות תדיר בין מדינות, כמו פיץ', ונילה, אסיאנה, asianair יפן-קוריאה וכדומה לא סובלות משום בעיות מיוחדות. אפילו cebu pacific של הפילפינים 100% בסדר (בטיחות ולו"ז, לא סטנדרט הטיסה שזה אוטובוס מעופף) ומצד שני, כל מיני חברות פנימיות שתמצא בתאילנד, סין, הודו, מלזיה, ויאטנם וכדומה.... סרט אימה. ריבוי התאונות בדרום מזרח אסיה אגב הוא לא תוצר של חברות התעופה בלבד, באיזור קו המשווה באיזור הזה (מלזיה-אינדונזיה) יש משטח רוחות שלא מצוי בשום מקום אחר וכל מיני תופעות שיכולות להפיל מטוס מהשמים בדקה. אתה תמצא שרוב התאונות באסיה מרוכזות באיזור הזה.

נמנע מלהיכנס לכל הסיר המבעבע של טייסי אל על ועם מה אני מסכים/לא מסכים איתך, למרות היכרות עם 2 טייסים מ "הדור הישן" (אלו שמרוויחים את המשכורות שאמרת שלא מוכרות לך) ופה קצת מלא עליהם בנושא. עם זאת, פה אני ממש לא מסכים. יודע טוב מאוד מי הוא ואיך עובד טייס לואו קוסט, איפה הוא למד, ולמה הוא בכלל בחברות האלו. אתה גם אמור לדעת טוב מאוד שעל אותם טייסי לואו קוסט, בדיוק בגלל שהעבודה שלהם בחברה הזו היא "וי" לסמן בדרך, פתוחות טריליון וחצי עיניים ובודקים אותם על כל צעד ושעל. אז ממש לא מפריע לי שאחד הטייסים בקוקפיט הוא די טירון, כל טייס מתחיל מאיפושהו, בשביל זה יש לידו טייס מנוסה ממנו, ומעל מספר שעות טיסה מסוים שטייס צבר האפקט בשטח הוא הרבה פחות משמעותי, אלא בעיקר מספר מרשים על הנייר. בתור טייס אין סיכוי שלא למדתם על היסטוריית התאונות של עולם הטיס, ואת העובדה שחלק נכבד מטעויות האנוש בוצעו דווקא ע"י טייסים מאוד מנוסים. אם הכשרת הבטיחות לא כוללת תזכורת קבועה של העובדה הזו, הרי שמי שאחראי על התכנית בוגד בתפקידו. אפילו שלא מדברים על התרסקויות אלא על הפרות ותקלות, הסייפטי רקורד של וויז למשל מכיל פחות סעיפים מזה של KLM על פרק זמן דומה, למרות גודל צי גדול יותר (כ 150 מול 120) והפעלת מספר גדול יותר של טיסות. אני לא חושב שמישהו על הפלנטה יטען ש KLM לא חברה בטוחה. מהרקורד אנחנו למדים על כך שגם התחזוקה של החברות האלו נאותה (טוב, עם הרגולציה המטורפת ע"י רת"א של כל מדינה מערבית זה לא הכי אפשרי- וטוב שכך)

חבילה מארה"ב (לוס אנג'לס) הגיעה תוך 12 יום. מתוך זה 4 ימים תזוזה בין LA ל NY. נראה שמה שנכנס למיון עף החוצה ישר, מה שכבר היה שם- ימשיך להישאר עד שיחפרו בערימה, בדומה לפיקים של פסח ובלאק פריידיי.

השרשור הזה מחזיר לי תקווה באנושות. שמח לראות שאנשים משתמשים במתכון ויוצא להם טוב- שפצרתי את המתכון הזה עד שהגעתי לתוצאות שהייתי מרוצה מהן. אתמול בפעם הראשונה השתמשתי בקמח פיצה במקום קמח רגיל, זה יצא פשוט מדהים. רק אחרי שבלסתי הכל נזכרתי שהבטחתי תמונות. לא נורא- יהיו עוד ובקרוב מספיק. מה שנהדר במתכון הזה הוא שהבצק הזה מתאים לכל דבר מתנור ביתי מעאפן שלא מגיע לטמפרטורה חמה מספיק ועד לטאבון איכותי. ככל שהציוד יותר טוב- ככה זה יצא טעים יותר. (בטאבון ותנורים שמגיעים ל 300 מעלות לא צריך פרי-בייק)

כן. החורים האלו הם לא שמורות טבע, בערך כל הרצועוה המרכזית במדינה (מה שמרוחק מהחופים) בקושי מיושבת אבל עדיין ניתן להגיע ללא מעט חלקים משם די בקלות. לא שמורות טבע שאסור לגשת אליהן/לשהות בהן או משהו.

אפשרי ומומלץ. ביפן רכבת פלוס שעה הליכה מביאים אותך לנקודות חושך מופלאות (מגיע לכפר ברכבת, עובר את ההר שליד הכפר- אין שום דבר בצד השני וההר מסתיר את האור. בום. חושך כמעט מושלם) וחוויתי שם שמים חשוכים נהדרים אם כי לא מהטובים בעולם, באוסטרליה לוקחים רכב ועושים נסיעה של שעה וחצי אל פנים המדינה, יבש וחשוך להפליא, ועוד ועוד. בנוגע למקומות קרובים יותר- מחוץ לערים במזרח אירופה, מחוץ לערים הגדולות בטורקיה, סיני. *ישראל כמדינה סובלת מזיהום אור באופן חריג אפילו ביחס למדינות של אירופה המערבית עם ערים גדולות פי 8 מפה. חלק מזה בגלל הצפיפות הממוצעת הגבוהה פה, חלק בגלל שכאמור, מחליפים תאורות רחוב/כבישים לפנסי LED זולים והמנורות לא מקבלות סוככים.

הרבה פחות, בסביבות אוגוסט-ספטמבר כדור הארץ עובר במקומות שנשארו בהם שבילי אבק מזנבות של שביטים חוצי ארץ ועוד גופים שהיו נדיבים מספיק להשאיר חתיכות מאחורה, אלו בעצם גשמי המטאורים המדוברים.

החבילה שלי שנחתה בארץ מארה"ב ב 2 למרץ עברה כבר מכס ועברה עיבוד בת"א. משום מה היא עדיין לא מופיעה באתר של דואר ישראל שזה מוזר מאוד- בד"כ החבילות מופיעות ברגע שזה "processed through sort facility in tel aviv" בטח יופיע שהחבילה תגיע לסניף

לצערי מאשר ומדגיש את כל מה שפאבל אמר, בתור אסטרונום חובב עם כל שנה שעוברת אני יוצא פחות ופחות עם הטלסקופ. ישראל תמיד הייתה צפופה באורות יחסית, אבל בעשור האחרון, עם המעבר לתאורת LED בפנסים בלי סוככים שעוזרים לדאוג שהתאורה לא תפוזר למעלה- המצב נהיה גרוע הרבה יותר. כאילו שזה לא מספיק, המדינה שלנו כידוע לחה באופן מזעזע- וזה דואג לרפרקציה של האור באוויר לכל כיוון אפרי ויצירת "הילות" שנמתחות מאיזורים עירוניים למרחקים.

לא יודע לגבי השאר, אני מדבר על עגבניות טריות. לא משתמש בשום סוג של שימורים.

האדמה ואיך שהעגבניה גדלה. באיטליה אתה יכול לשתול באדמה קופסת חומוס מעדני מיקי ויצמח לך מזה עץ שמפיק אבו גוש דרג א'. העגבניות שיש לנו בארץ לא רעות בכלל לדעתי, אבל זה נכון שבאיטליה הן כ"כ טעימות שבביקור שלי שם הייתי קונה פה ושם כמה עגבניות לנשנש פשוט ככה, טריות. לפני שחוויתי את זה חשבתי שאנשים שעושים את זה הם מוזרים, עכשיו אני מבין.

לדעתי ההתעסקות הרבה יותר כיפית מלהזמין. שמכינים אותו כמו שצריך, בצק פיצה גמיש להדהים ורך כמו כרית. תודה, יבדק. 54 ש"ח למרגריטה (שללא ספק בגודל שמתאים לאדם אחד בלבד...) זה בטח שלא זול, אבל בארץ זה רחוק מלהיות היסטרי. רוב המקומות מרשים לעצמם לגבות 60+, במרכז גם 80+ בלי להניד עפעף.

במתכון שציינתי שכחתי שהפרי-בייק של הבצק צריך להיות באמצע התנור, ואכן באפיה- להתחיל למטה, להעלות למעלה. אפשר גם הפוך, אבל צריך להיזהר מאוד שהגבינה לא תתייבש.

הנקודה היא- איפה יש פיצה "טובה באמת"? ואם אפשר, לא בפאקינג 110 שקל לפיצה בקוטר 35 ס"מ. נשגב מבינתי איך פיצה בארץ הפכה לאוכל "פרימיום". וכן, אני בהחלט משווה, מה שאני מכין טוב יותר מכל "פיצה טובה" שיצא לי לטעום באיזור- ויצא לי לטעום לא מעט. נ.ב- מוזמן (כמו כל חבר פורום שמזדמן לאיזור) לטעום את הפיצה שלי ולחוות דעתך אח"כ. אפילו עם התנור המעאפן שלי, צפויה לך הפתעה. אני גם צופה טאבון בעתידי הקרוב.

די, נו, מה זה בצק מוכן ורוטב מוכן... אז איפה החיים בפיצה הזו? בצק ל 2 פיצות עבות או 4 דקות בגודל "משפחתית" קטנה של הפיצריות כיום בערך: 500 גר' קמח 3 כפיות שמרים יבשים כפית מלח, כפית סוכר 3.5 כפות שמן זית 230 מ"ל מים פושרים, ועוד 80 לאחר מכן לקערה- קמח, שמרים יבשים, סוכר. לערבב היטב. ודאו שהשמרים לא בדיוק יצאו מהמקרר. צרו בור בתערובת ושפכו לתוכו את השמן, המלח והמים, תתחילו ללוש. תוך כדי לישה להמשיך להרטיב את התערובת. אפשר גם במיקסר כמובן הבצק אמור לצאת קצת "רטוב", לושו אותו ידנית והוסיפו מעט קמח עד לנקודה שהבצק גמיש אבל לא נדבק לידיים. קמחו קלות, שמנו קערה עם שמן זית ושימו בה את הבצק, כסו עם ניילון נצמד ותנו לבצק לתפוח 30-40 דקות. רוטב: סלחו לי שאין לי כמויות מדויקות פונקט, אני מכין אותו לפי הרגל ולפי הטעם. 6 עגבניות, כף שמן זית, 5 שיני שום, חצי בצל בינוני, חצי כפית סוכר- הכל לתוך בלנדר. כן, בלנדר. טחנו עד לקבלת "קצף" עם מרקם קצת גרגרי. העבירו למחבת ובשלו על אש נמוכה, הוסיפו כף וחצי של רסק עגבניות, מלח ופלפל לפי הטעם, אורגנו ובזיליקום. (אפשר רק אורגנו, אפשר רק בזיליקום, אפשר בכלי בכלל...) לערבב ולבשל עד שהצבע האדום מעמיק. הכנה: רדדו את הבצק לצורה של פיצה, אפו בתנור מספר דקות עד שהבצק תופח מעט והוציאו. שימו רוטב וגבינות לפי העדפה אישית (המלצה- 4 חלקים מוצרלה וחלק אחד גאודה), החזירו לתנור מהר ככל האפשר עד שהגבינה נמסה, השוליים והתחתית מעט שחומים. *עובד טוב בתנור, עובד יותר טוב על אבן בתנור, עובד הכי טוב בטאבון. ביום חמישי אני מכין כאלו, אשתדל לצלם (בד"כ אני עסוק בלעשות ג'אגלינג בין 4 פיצות ולדאוג שכולן יצאו טוב, לא מטלה קלה עם תנור שכבר מראה סימני גסיסה)

הבית. ואני לא צוחק. מאסתי בפיצה בינונית ושיחקתי עם מתכונים שונים שאפשר להכין בבית עד שהגעתי לתוצאה משביעת רצון. מי שיש לו טאבון בבית יקבל תוצאה כפי שהתכוון המשורר, אבל גם בתנור רגיל על אבן יוצא טוב- ואפילו בתבנית רגילה. אעלה את המתכון אם מישהו מעוניין. בנוגע לפיצריות קיימות- באיזה איזור?

נראה שהדואר ב LIFO בקצב גבוה כדי לנסות להגיע למה שמתחת. דברים שמגיעים לארץ מסין לפחות עוברים מכס והפצה מהר. החבילה מארה"ב נחתה אתמול, נראה אם יקח 3 ימים או 3 שבועות...

....וזה חישוב שמעגל מספרים למטה חזק. תתקשר לגמזו שישלח משהו לבדוק כמו שצריך, בסוף נמצא שהממוצע בבתי המלון באילת נמוך מהממוצע הכללי הארצי. סנסציה. WHAT 9000?!

קורולה, באמת שאין טעם לנסות להסביר, אפילו אם תשים את המספרים אחד ליד השני בצורה הכי אובייקטיבית ויבשה שיש- לא מתאים לו? יתעלם. בוא נעשה טיפה חשבון- 13 מלונות באילת, 10 ימים, 33 נדבקים. המלונות באילת כרגע בתופסה מאוד גבוהה. נניח שכולם מלונות בינוניים, אפילו לא גדולים- 400 איש למלון, ונניח שהתחלופה היא אחרי 5 ימים (למרות שהכיוון הוא יותר 3 במציאות) מתוך 10.5K אנשים (תחת סט הנחות בסיס שדי מכסח את המספר ביחס למציאות) נדבקו 33 וזה נחשב חריג ומדאיג. בסוף יוני ותחילת יולי דווח על חתונות שנדבקו בהן, באירוע בודד, בין 18 ל 25 איש. (על מספר של כאלו בפרק זמן די קצר) בהתחשב במספר הנוכחים בחתונה ממוצעת או אפילו די גדולה, ניתן לראות שבאירוע בסגנון חתונה הסיכון להידבק הוא פי 5 עד 15. אבל כמובן שצריך לסגור קודם כל את בתי המלון, לא?

העניין הוא שברחובות שאפשר להוסיף שבילי אופניים על חשבון חניה- כנראה מדובר בחרבות צרים וקטנים בהם אין היגיון שיהיה שביל אופניים, איפה שצריך שביל אופניים- סלול כבר כביש רחב ולא ממש נשאר מקום לסלול. המדרכות בישראל די צרות, זה לא שאפשר לגנוב מהן לטובת נתיב אופניים. האתגר הוא כמובן להוסיף את התשתיות הדרושות מבלי ליצור פגיעה רצנינית בתחבורה הקיימת- במאזן של "כמה פגענו במה שהיה קיים" מול "כמה שימוש ברכב הצלחנו לחסוך בעזרת מה שעשינו" אם השני לא גבוה יותר- אין בזה הרבה היגיון. אני לא חי באיזשהו סרט שיושקעו תקציבים ויבוצעו עבודות עבור משהו אם יוכח שהוא לא מועיל (חוץ מפסי האטה. מדינת ישראל מכורה קשות לפסי האטה למרות שזה לא אמצעי יעיל במניעת סיכון- והוא אחראי לעליה גדולה בזיהום אוויר ובלאי רכבים)

יש סוף ל butthurt שלך?

אני לא יודע למה לעזאזל ציפיתי, אז עדיף שאעצור פה באומרי: טוב.

למי איכפת מהטיפים? יש שכר. הפואנטה היא שבגוש דן מי שרוצה לעבוד לרוב יכול לעבוד, וגם לא בשכר רעב. אז אני שוב אשאל- אם אתה מודה בפה מלא שאתה לא יודע מה קורה מחוץ לגוש דן, מה הייתה הפואנטה בתגובה שלך, ולמה בכלל הגבת. הרי הדיון במפורש לא עסק בזה. על הדרך, אני חושב שאתה שוכח כמה מקומות "קטנים" שהם לא גוש דן אבל גם לא נתיבות או קרית שמונה כמו נגיד... נצרת, חדרה, כרמיאל, טבריה, קריות, זכרון-פרדס חנה, עפולה, ועוד ועוד. המצב הבעייתי הוא ממש, ממש לא רק בחורים על שולי הארץ או באמצע המדבר.

קודם כל: אבל זה בסדר, אני רגיל שאתה לא קורא מה שכותבים לך. בנוסף, הנושא הוא לא אתה. אז מה הפואנטה של התגובה שלך? מה היא תורמת לדיון? הדיון הוא על מה שקורה מחוץ לגבולות גוש דן, אתה בא ומגיב פה ספציפית על גוש דן. בגוש דן לא קשה למצוא עבודה, תוך 20 דקות חותמים בוולט וסוגרים עניין. אפילו השכר לא רע.

אני תוהה אם יום בהיר אחד אתה תפסיק לחשוב שהנסיון האישי שלך הוא כל מה שיש בעולם. בינתיים במציאות, בכל מקום שהוא לא גוש דן, לא קל עד קשה מאוד למצוא משרה זמנית גם בתנאים לא שוס. כפי שציינתי, גם דברים כמו שליח פיצה. הביקוש למשרות כאלו עולה על היצע המשרות בצורה די משמעותית. ברגע שיוצאים מחוץ לעיר (כלומר לא בתוך חיפה או ערים בסדר גודל של עפולה ומעלה) בכלל אין על מה לדבר.