Pika007

כן, הפיצ'ר המציק ביותר בכל מכונית שנהגתי בה אי פעם, וגם לדעתי המסוכן ביותר. מסיח את הדעת מנהיגה כל פעם שהוא מצפצף כי המערכת הרבה יותר מדי רגישה. קטסטרופה. ועל הדרך, גונב את המידע הביומטרי שלך ומעביר לממשלת סין.

מסתכל על המחיר וקצת לא מבין איך היבואן מרשה לעצמו לבקש סכומים שכאלו לאור שערי המטבע. BRZ בגרסה הבסיסית עולה פה ביפן על הכביש 62,000 ש"ח חדשה מהסוכנות. גם עם 100% מס, עלויות יבוא ומה לא, זה לא 230,000 ש"ח אלא אם היבואן חזיר בצורה שקשה לתאר.

להתחיל למנות לך עסקאות שנפלו בארגון שלי/כאלו שבשותפות איתנו/השקעות שבוטלו אך ורק בגלל המצב הנוכחי? המצב הנוכחי מונע ים של השקעות והורס עסקים. זה שעדיין יש השקעות לא אומר שהמצב טוב והכל היה שטויות. אתה צריך לעשות את ההשוואה הנכונה- כרגע במצב הנוכחי עדיין יש משקיעים. במידה ולא היינו בבוץ הזה, היו ההשקעות האלו+ים של אחרות (וגם היקף העסקים היה גדול יותר) מדינת ישראל מפסידה מיליארדים על גבי מיליארדים בגלל התנהלות הממשלה, זה שלא ירדנו ל 0 לא אומר שהמצב טוב או תקין.

הוא עסוק בלהדליק אותן בקופה הציבורית, בדעת הקהל העולמית, ביחסים העסקיים של ישראל עם כל חור בעולם, בשת"פ האקדמי עם שאר העולם, בלשרוף את החיים של חברים שלי ושלך על פארש, ובלהבעיר מדורה גדולה גדולה שבה עם ישראל אמור לזרוק אחד את השני פנימה כי השתייכות מסוימת הפכה למילת גנאי (למרות שהמשמעות שלה בפועל נשכחה מזמן) דברים שקצת, קצת יותר קשה לתקן מכביש.

אני חייב להגיד שדווקא בנוגע למדינות, GDP לאדם זה מדד עדיף על פר מדינה. סתם לדוגמה, אם רוצים לעשות cherry picking אפשר לקחת את אינדונזיה מול הולנד ולעשות השוואה של ה GDP הכולל בין שנה X לשנה Y. אם משחקים עם המספרים ככה, הצמיחה של אינדונזיה נראית מטורללת. אבל שזוכרים שיש שם מעל 250 מיליון איש פתאום הכל מקבל פרופורציה אחרת. ועדיין, הגרף שהובא פה אומר כלום אחד גדול, כאמור, שמכניסים הכל לאיזשהו משחק סכום אפס אז מקומות עם צמיחה גבוהה כביכול ינגסו במקום של אלו עם צמיחה פחות מהירה, זה גרף שמוטה חזק לכיוון של מדינות מתפתחות.

תודה ששמת את התמונה הזו לפני שאני הספקתי להסתכל על טבלה כזו שהיא מתוך סכום קבוע של 100% ולטעון מה שנטען פה ב "התבסס" על זה.... לפי הטבלה הזו קנדה אמורה להיות במצב לא רע ובריטניה אמורה להיות כבר עם רגל וחצי בקבר. בפועל, אני מזמין את כולם פה ללכת ולבדוק מה המצב פה ומה שם, ואיפה עדיף לחיות כרגע. כן כן, מהגרים מוסלמים והכל כלול.

עבר זמנן של האבנים בבית, עבור תנורים ביתיים- פלדה is where it's at ההבדל פשוט מדהים. -בטאבון זה עלול להוביל לפיצה שרופה מהר מדי

כאמור, שומעים אותו עובד רק כשהוא full blast, כמו בקירור הראשוני. וגם זה רק ממרחק של סרגל בערך. מעבר לזה? כלום. בימים הראשונים פתחתי אותו כל שעה בערך כדי לראות שהדבר הזה עובד.

יש בישראל מקררים לא רעים שכוללים חלק מהפונקציות או השימושיות הנ"ל, רק שמה שהמחיר בישראל הוא יותר מכפול מכאן. את המקרר שלי אגב קניתי יד שניה בכ 1800 שקלים, בן 3 שנים סה"כ. חדש כזה בחנות יעלה כ 4800 שקלים בערך, נפח גדול יותר של בין 550 ל 580 ליטר יעלה כ 5500~ שקלים. מקרר דומה בארץ הקודש יעלה בין 9000 ל 12000 ש"ח ואני אוחז את הראש בניסיון להבין למה. קניה ביפן+שילוח פרטי בספינה+מכס+שנאי step down יעלה פחות ממקרר דומה מחנויות בישראל זה הזוי.

תורם מהגרוש ורבע שלי, כמעט סיימתי לצייד את הבית, והציוד שלי הפעם בכמה רמות מעל כל מה שאי פעם היה לי. מקרר- היטאצ'י תוצרת יפן (הקודם- שארפ שמיועד לשווקי יצוא). הדבר הראשון שלא הבנתי זה למה מקרר של מתחת ל 500 ליטר שוקל 112 (!!!!) קילו. כשהגיע, הבנתי. הבידוד סופר איכותי. אפשר לנתק את המקרר מהחשמל ותא הקירור/הקפאה ישמרו על הטמפרטורה למשך זמן ארוך מאוד. זה גם חוסך אנרגיה כמובן. מערכת קירור כפולה (אחת לתאי ההקפאה, אחת לתאי הקירור) פעולה חרישית. המקרר הוא אינוורטר כמובן, אבל גם כשהוא עובד בכוח מלא (כמו בחיבור הראשוני) לא שומעים אותו עובד ממרחק של יותר מחצי מטר. הטמפרטורה בפנים מאוד מאוד יציבה, וריאציה של פחות ממעלה אולי. במקרר on off סטנדרטי של haier והנפוצים בישראל זה יכול להגיע בכיף ל 2.5 מעלות. טמפרטורה יותר יציבה= כל התכולה נשארת טובה ליותר זמן. פיצ'רים- כמובן תא שומר טריות לירקות, תא בתוך המקרר שנשמר בדיוק על גבול ה 0 מעלות- למקרה שקניתם סטייק ואתם רוצים אותו טרי לחלוטין ל 3 ימים אחרי בלי להקפיא אותו ולהרוס את מבנה התאים של הבשר וכדומה. זה פנומנלי, משנה הרגלי קניה וצריכה. אפשר לקנות את הסטייק/דג הרצוי ביום שישי גם אם הוא מיועד לראשון בלי להתבאס על אובדן טריות וטעם. תא קטן במקפיא עם משטח אלומיניום עם קירור פעיל להקפאה מהירה של בשר ותוצרת (הקפאה מהירה=גבישי קרח קטנים יותר= פחות הרס תאים, יותר שמירה על ערך תזונתי, טעם ומרקם) איכות הפלסטיקה והחומרים בתוך המקרר היא 10 רמות מעל כל מה שהיה לי עד היום, והנדסת האנוש מעולה. ה 475 ליטר האלו שימושיים לי בהרבה מה 530 שהיה לי קודם. אז כמו שאתם רואים, במקרר למשל יש המון מקומות שאפשר למצוא בהם הבדל. מפיצ'רים ועד דפוסי שימושיות. מכונת כביסה/מייבש (קומבו)- שארפ תוצרת יפן. (הקודמת- LG) ה LG הייתה שקטה יחסית שלא בסחיטה בסיבוב מהיר. השארפ, well, אני צריך לבוא לבדוק שהמכונה לא הלכה לישון גם כאשר היא בסחיטה. אפשר להפעיל עם דיליי לפני השינה ולהתעורר אחרי שהמכונה בדיוק סיימה בלי לדאוג שהיא תעיר אותי. כיף גדול. חומרים איכותיים והרבה תכניות שימוש כמובן. מה אפשר להגיד, הכביסה יוצאת נקיה, יחסית מהר, ובדממה. מיקרו-תנור- שארפ Healsio. טוב, תראו, זה סיפור די משעשע. זה תנור לכל דבר ועניין שמגיע גם ל 300 מעלות, רק שהוא קטן. והוא גם מיקרוגל. והוא גם עם מסך מגע, מחובר לאינטרנט, מקשיב לפקודות קוליות, מוריד מתכונים לבד, ועם מעל 700 פרי-סטים לכל מיני סוגי אוכל (למשל, "תנור 180 מעלות ל 15 דקות, תנור 250 מעלות ל 10 דקות, גריל ל 10 דקות" עבור דג וכדומה). באסה שהוא קטן, אבל אין ממש דברים שלא נכנסים שם אז ניחא. זה מגביל אותי רק בגודל הפיצות. יש בתוך המכשיר הזה מעל 50 חיישנים אינפרא אדומים לניטור מקומות שונים בתוך התא, יש 2 מאווררי סרקולציה במקום ה 1 המסורתי, ואחד מהם יושב על גימבאל והכיוון שלו מתכוונן בהתאם לצורך (!) איכות הבידוד מעולה, לא הרבה חום דולף החוצה דרך הקירות. כיריים- Noritz. הספק החום שלהן מטורלל, ובמצב החזק ביותר הן מיועדות גם לווק וכדומה. יש חיישנים (פשוטים מאוד, לא אלקטרוניים אפילו) שמגבילים את זרימת הגז אם למשל משתמשים בסיר קטן מדי ולהבה ענקית או שאין מספיק תכולה כדי לספוג את הספק החום בצורה בטוחה. הוסת מדויק להפליא, זה לא מצב של "הלהבה בערך אותו גודל עד הרבע האחרון של הסיבוב" שמאוד נפוץ בכיריים פשוטים. (אגב, הוסת פה לינארי, לא חוגה) מזגנים- היטאצ'י. הסלון הלא קטן שלי מתהדר במזגנצ'יק של 2 כ"ס. במונחים של ישראל היו מיד אומרים לי "וואו אתה בטח מתבשל עם הצ'יקמוק הזה" אני מפעיל את המזגן בשיא הצהריים על 24 מעלות ודרגה 2 מתוך 6 והאיזור נעים. יצוין שאני סובל מחום. אה, וכמובן שקט מאוד. יחידת החוץ של המזגן בחדר השינה נמצאת מטר בודד מהראש שלי כאשר אני במיטה, במרפסת קטנה. אני לא שומע כלום גם בלילה כששקט. אז בכללי, בין אם מדובר בפיצ'רים נוספים או רק איכות הבניה של המוצר, עבור כמעט כל מכשיר חשמלי יש המון דרגות עם הבדלים מהותיים.

כל זה, ואפשר לדעת למה אתה מסרב לקרוא את המסמך ולהתייחס לנאמר? אני לגמרי לא בלופ בנוגע לנושא הזה, הרגע נכנסתי לדיון עליו, הדבר הראשון שעשיתי היה להיכנס לקרוא את המסמך ולנסות להבין מה מבוסס פה בקרב הפניית האצבעות. שמע, ברגע שקוראים זה לא משאיר יותר מדי מקום לפרשנות אישית. *אני חייב להגיד שצחקתי בקול אחרי שקראתי את הסיכום ההוא של Jewish syndicate (אחרי שקראתי את המסמך, יש לציין) הרשמיות הזו של "עמותות המעורבות בהפגנות אנטי דמוקרטיות" אני בטוח שהן לגמרי מזדהות ככאלו בצורה רשמית? זה כמעט כמו שמישהו יסמן בשאלה בטופס הויזה לארה"ב "כן" בשאלה המפורסמת של "האם אתה טרוריסט או היית מעורב בפעילויות טרור" תודה על קצת צחוק לפני השינה. כמו שמינימייזר אמר, זה לגמרי תופס את משבצת "הציוד החמישי"/"ממשלת השינוי נתנה 50 מיליארד לערבים" החדש. בתור קפלניסט לשעבר, אני מחכה שכל המיליונים האלו של סורוס, הקרן החדשה, האגודה הסודית לאנטי דמוקרטיה ומניעת הגעת המשיח, והתאחדות אנשי המאדים למען אהוד ברק או משהו יכנסו לי כבר לחשבון. איפה כל זה? לטענת מספיק אנשים ברשת מומנתי בנדיבות ע"י כל הנ"ל.

אחלה, במקום שכסף של זרים יכנס ויעשיר את הקופה האמריקאית, הצרכן האמריקי ישלם יותר. great, fantastic, absolute win https://www.forbes.com/sites/suzannerowankelleher/2025/07/03/us-tourism-lose-29-billion-trump-policies/ -אני לא נכנס ל "טראמפ עדיף על X או Y עדיף על טראמפ" או "ההוא היה עושה ככה" וכל הבלאגן הגדול הזה. הדבר היחיד שאני אומר, בצורה מאוד ממוקדת, שלא נראה שהמדיניות של טראמפ בשנה האחרונה טובה כ"כ לכלכלה האמריקאית, לפי מה שניתן לראות כרגע. אולי יקרה איזשהו קסם וזה יתהפך בקרוב? לא יודע. לא חוזה עתידות.

סמארטפון הוא מכשיר שקבועי השימוש בו שונים. ה duty cycle של טלויזיה ברוב המקרים יהיה יותר גבוה שכן מדובר על שימוש של שעות בכל פעם, בסמארטפון דקות בכל פעם (למעט המוזרים שרואים פרקי 40 דקות על מסך בגודל של גרגר אורז....)

אין שימוש מקובל, ואתה יכול למצוא את המושגים UAV/DRONE נזרקים בלי שום חוקיות בכל מקורות המידע. דווקא המושג quadcopter כמעט שלא נמצא בשימוש כאשר מדברים על אקטואליה (מה שגם חלק לא מבוטל מהכלים האלו הם בכלל לא קוואד, כשאתה רוצה לשאת מטעני נפץ עושים שימוש גם ב 6 או 8 מנועים.....)

כטב"מ הוא כל דבר שטס ללא טייס. כלי טיס בלתי מאויש. גם רחמנים מתאבדים הם כטב"מים

כטב"מ זה לא ציפור, גם לא הקטנים. והמערכות יודעות לזהות טוב מאוד מה זה מה. אלו פרופילי טיסה שונים לחלוטין. מה שמביך זה שלפחות ממה שנראה ומה שדווח הייתה שם 0 הגנה אווירית. ללא ספק- מדובר בבסיס מרוחק בטירוף, ועדיין, בכל מקום שאתה מאחסן מספר כזה של כלים אסטרטגיים אני חושב שראוי לעבות את ההגנות. כן, מעל מספר מקומות בישראל טס מספר פעמים כטב"מ שלא יירטו. וההתייחסות לזה בישראל הייתה כמחדל מוחלט למרות שהיה מדובר בשטח אווירי אזרחי. אני רוצה לראות מספר כטב"מים מסתנן לאיזור שהוא שטח צבאי סגור. אפילו אם אתה משחרר אותם ממשאית במרחק 300 מטר מהגדר של הבסיס.

כבל אופטי? מה? ושוב, יש לכל בסיס אמריקאי מודרני כמה שכבות הגנה אווירית, גם מפני תחמישים שוהים (loiter) זה ממש לא דבר חדש ולפני שאלו היו רחפנים מעליאקספרס אלו היו טיסנים. הגובה נמוך והמהירות איטית. עם טווח מקסימלי של מעל 4 ק"מ וטווח אפקטיבי של כמעט 2, אתה יכול לתקוע 2 כאלו במרחק של קילומטר אחד מהשני ויש לך הגנה מושלמת מפני כטב"מים למיניהם. הטווח האפקטיבי של המערכת משתנה בהתאם למהירות המטרה. כנגד ארטילריה מדובר רק ב 500~ מטר, אבל כנגד מטרות איטיות כמו רחפנים? הטווח האפקטיבי כנראה קרוב למקסימלי. הקטע עם הרחפנים האלו שמספיקה הפרעה באחד מהרוטורים כדי להפיל את כל היצור הזה. מה שקרה ברוסיה למעשה די מביך

מפציצי B2 לא מסודרים בשורות במקום חשוף. כשיש גיחה מבצעית הם יוצאים מההאנגר, וכשמסתיימת הם חוזרים אליו. יש הגנות אוויריות בכל מקום שתמצא בו B2 על הקרקע. האמת שמספיק פאלאנקס אחד או 2 לכל בסיס אווירי כדי לנטרל לחלוטין כל איום רחפנים ושאר כטב"מים, אני די בטוח שהאמריקאים כבר חשבו על זה.

לא כזה שיהפוך את הקערה על פיה, פשוט מכה גדולה לאגו של פוטין.

חזרנו לאנקדוטות? זה באמת כאילו לא עברנו כמה מאות עמודים מאז. העולם לא מתחלק ל 3, הוא מתחלק להרבה מאוד. יודע מה גורם לסחיפה של החלק הגדול מתוך אותם הרבה מאוד לצד שלך? אמינות. מדינות הם לא גופים של מקשה אחת, בצרפת למשל יש הרבה מאוד שנגד ישראל- והרבה מאוד שאיתה. מבחינת ההנהגה יש 2 בעיות. 1- מקרון הוא רכיכה חסרת עמוד שדרה 2- למרות מה שכתוב מעל, הוא ניסה לאמץ עמדה תומכת, אבל מה לעזאזל אתה אמור לעשות שההנהגה פה מפמפמת שקרים בקצב, ולאט לאט גם האמינות של צה"ל, די עמוד תווך של החברה הישראלית, נפגע? יש בהחלט רלוונטיות למה שצה"ל יגידו, וכמו במבחן במתמטיקה- התשובה פחות משנה, הדרך זה מה שבודקים. לצערי הרב (מאוד מאוד) אני חושב שבזמן האחרון אני מחובר למציאות יותר מרוב האנשים, בעל כורחי יצא לי להיות בהרבה פינות בעולם בחצי השנה האחרונה. כנראה יותר מכל יושבי הדיון הפעילים פה כרגע. (וסתם ככה כאנקדוטה מעניינת- באוסטריה שונאים אותנו קשות ותומכים בנו בקונפליקט הזה בעת ובעונה אחת. אני לא מדבר על חלוקה בין אנשים שא' לאנשים שב', אלא אותם האנשים)

מצד אחד, מסכים איתך. חמאס צריך להפסיק להשתמש בתשתיות אזרחיות. מצד שני, צה"ל לא צריך לשקר בצורה כזו בוטה, ואני עם דוד בקטע הזה. אין דבר שמוציא אותנו יותר גרוע בעולם מלשקר בדברים כאלו. עכשיו לא משנה מה הנסיבות בפועל- זה יתויג כניסיון טיוח, ונותן יופי של תחמושת למי שמפיץ ש "צה"ל עושה פשעי מלחמה כל הזמן" הייתה פאדיחה? מודיעים שקרה ועושים תחקיר. זה בטח שלא טוב, אבל לפחות לא היה אפשר להשתמש בזה כתחמושת נגדנו.

לא יודע, אם בחור צעיר "עובד על גמישות" בפישוק כזה צר אולי באמת כדאי שיעבוד על זה, משהו אומר לי שזו לא הייתה הסיבה. (והערה כללית בנושא, המצב הגופני של אנשים צעירים יחסית פה, גילאי 25-40 פשוט מזעזע. עובד משרד ממוצע בן 30 לא ישרוד משחק כדורסל ממוצע עם ישראלים באותו הגיל, ואני מוצא את עצמי במצב גופני טוב לאין שעור מסובבים שיש להם 7-10 שנים מתחתי ואני פוגש פה ושם, בעבודה, בקיר טיפוס שאני הולך אליו לפעמים ובמסלולי ריצה פופולריים בעיר....) אני עומד לסגור מעגל, אחרי מיליון מחשבים אחרים שפשוט לא היו זה, הדור של 2025 יציע ת'אנדרבולט אפילו עם AMD. אגב, יש גם E8. אתחיל להעלות בשרשור של בוקי קצת פוסטים לגבי הרכבות, אני נוסע הרבה ב N700 לסוגיהן, E7, E8, E353, וכמובן בכל הרכבות התוך-עירוניות, רכבות תחתיות וכדומה. בטוח. כל עוד אתה בסטטוס תושבות חוקית ופעילה למשך 7 שנים רציף. ליפנים יש את הדרכון החזק בעולם ואין המון סיבה לותר על האזרחות שלהם אם הם לא מוגבלים בעניין הארכת התושבות וכדומה, כמו שלי אין שום עניין באזרחות יפנית (יש לי דרכון ישראלי+צרפתי), אני מחפש להגיע למעמד תושב קבע וזהו. שפה בלבד, וזה ברמת כתה ב' בערך. מי שלא עובר את זה מעולם לא תכנן באמת להשתקע. אפשר ללמוד את מה שדרוש על מנת לעבור את המבחן בחצי שנה מאוד לא מאומצת. כמו שאמרת, אם אחרי 10 שנים לא הגעת לרמה הזו, well..... כל אחד ומה שמתאים לו, אפילו עושר כלכלי די מופלג לא מבטיח חיים מאושרים ביפן (ומצד שני, יש פה אנשים שעפים על החיים עם שכר ביניים) קהילה זה דבר קצת קשה כמובן, אבל למרות שאנחנו אומרים "יפן", זו מדינה ענקית עם שלל תרבויות מקומיות. באוסקה המקומיים פתוחים בהרבה מטוקיו, ברוב קיושו (האי הגדול הדרומי) האנשים חברותיים ונגישים יותר, וכו' וכו'.

גרסה קצרצרה של "יום בחיי" ביפן, והיום: ישיבה באתר לקוח. קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, אני אמור להגיע לישיבה ב 11 בערך, האתר מרוחק משהו כמו 190 ק"מ מפה. זה בול חיפה-ב"ש דרך כביש 6. אני כרגע בדירה זמנית עד שאוכל למלא את כל התנאים של חוזה רגיל (זה לוקח קצת זמן, לפעמים עד 8 חודשים בערך.), אבל אין תלונות. בגדול זו השכונה שכנראה אשאר בה גם בהמשך. הבונוס- כרגע במגדל. דירת 2 חדרים, 51 מ"ר. חדר שינה גדול עם שולחן עבודה, אין תלונות. מסיט את הוילון של המרפסת, יום בהיר, שיגעון, אומר שלום לחבר טוב (טיפסתי בקיץ 2023) 08:35, יוצא והולך לתחנת הרכבת הקרובה, כ 5 דקות הליכה מפה. לתחנה, כמו הרבה אחרות, יש יותר מכניסה/יציאה אחת. צד אחד הוא כניסה לתחנה בלבד, השני הוא מיני-קניון עם מספר חנויות, סופרמרקט קטן, קונדיטוריה/מאפיה Paul מצרפת, וקריספי קרים. נכנס לתחנה, יורד לרציף. לעזאזל, בדיוק פספסתי את הרכבת. צריך לחכות 3 דקות שלמות. טוב נו. נסיעה קצרה לתחנת טוקיו. לא היה עמוס מדי, ישבתי, בכל עצירה בתחנה מישהו שנכנס שקל אם לשבת לידי אבל אני זר וזרים זה תחום לא ידוע, אז או שהלכו למקום אחר או שעמדו. בסוף מישהו ישב 🙃 הגענו לתחנה, המון בניינים גבוהים ונוצצים פה, יורד במדרגות (שמאל לאנשים שעומדים, ימין למי שרוצה ללכת), ו Standard bakers תקוע לי מול הפרצוף. באמת שזה לקח כל גרם של חוסן מנטלי שהיה לי לא לקנות מאפה כלשהו על המקום. כל פעם אני אומר לעצמי שארד ממקום אחר. הרכבת שלי יוצאת ב 09:04. הולך לרציפי השינקאנסן, כמה שיותר מאוחר כי דווקא בתחנת טוקיו הארורה אין כלום ברציפים. בכל תחנה אחרת בערך יש מקומות ישיבה, בתי קפה, חנויות או משהו. בתחנת טוקיו כל החנויות (ויש ה-מ-ו-ן. בתחנת טוקיו אפשר לבלות יום שלם בלי להוציא את האף החוצה) או מחוץ לשערי הרכבת או בתוך השערים של הרכבות המקומיות. הרכבת כבר שם אבל עוברת נקיון. ב 09:01 הדלתות נפתחות. אני במושב מוזמן (יש אפשרות לקנות במכונות כרטיסים למושבים שמורים או למושבים חופשיים שפשוט יושבים איפה שפנוי) מדובר למעשה באחד הקוים האיטיים של השינקנסן. קצת חשבון יראה לכם שלמרות שהמהירות התפעולית של הקו מגיעה עד 260 קמ"ש, בחישוב פשוט של זמן/מרחק יוצא משהו כמו 152 קמ"ש. זה כמובן כולל זמן עצירה בתחנות וכדומה, ממרכז העיר. בתחשיב דומה של רכבת ישראל בין חיפה מרכז לתל אביב השלום יוצא כ 74 קמ"ש. יושב במקום המוזמן שלי. ב 2 התחנות הראשונות אף אחד לא עולה לידי, בתחנה השלישית עולה אדם בן כ 50, מחויט כיאה ליפני ממוצע במהלך עבודה. חבוב, אני יודע שקנית את החליפה ב AOKI, אבל עם מצב הכלכלה אני לא מאשים אותך. רואה שהוא נאלץ לשבת לידי, מבעד לחיוך המאולץ העיניים משדרות "חרב עלי עולמי". מברך אותו לבוקר טוב ביפנית עם אזכור קטן למזג האוויר הנהדר של היום, הוא נרגע קצת. הכל בסדר. נשרוד את המסע הזה. יורד תחנה אחת לפני. גם אני מגיע למחוז חפצי, וואלה חמים, 2 מעלות. רמאות, הבטיחו לי חורף. מציץ החוצה לכיוון המרפסת של התחנה. איזה חור אבל לעזאזל כמה שהנוף פה משגע. מברך לשלום את ג'אגי (Fist of the north star, הכותב של המאנגה האייקונית עד אגדית הזו נולד בעיר הזו), לא התראינו כבר איזה שבועיים. הולך לפגישה המשעממת, יושב על הראש לאחד המהנדסים שעובדים איתי שהפעם אני לא אצטרך להשלים עבודה שלו, הכל נראה בסדר. יאללה, הביתה. יש לי ישיבה אונליין ב 4. מגיע לתחנה 5 דקות לפני הגעת הרכבת, טס לקנות כרטיס במכונה ויורד מהר לרציף. אני אוהב את ה E7 האלו, יפות לאללה, איכות נסיעה נהדרת. טובה יותר מה E5, בידוד הרעשים מצוין. פותח מחשב לעבוד עוד קצת בדרך הביתה, לא טרחתי לשים לב מי יושב לידי הפעם. הליכה מהירה לרציף הרכבת המקומית, אפילו הצלחתי לתפוס מקום ישיבה בסוף הספסל, נהדר. הסבאל'ה מולי? תקע בי מבטים חשדניים כל הדרך לתחנה שלי. הרכבת שאתם רואים ממול יוצאת על אותו הקו בדיוק 2 דקות אחרי, זו שאני נמצא עליה היא אקספרס שעוצרת במעט מאוד תחנות לאורך הקו עד התחנה הסופית, זו ממול עוצרת ביותר. לי זה לא משנה, בין תחנת טוקיו לזו שלי כל הרכבות על הקו עוצרות בדיוק באותן תחנות. אוי, רגע, יש משהו שאני רוצה לקנות. טוב, נמשיך (על אותו הקו) לשינג'וקו, פתחו דאיסו עצום שם. בתוך הבניין עצמו יש תחנה של הרכבת התחתית בקו שגם מגיע לתחנה שלי. מגיע לתחנת שינג'וקו, מנסה לצאת החוצה. איזה פרחח (מקומי) נתקע בי ותוקע בי מבט. קולט שאני גבוה יותר וגדול יותר, מחליט לא להגיד כלום והולך. HEEEELLLLLLLL NO, אחורה פנה. האמת שהמצב נהיה בעייתי, אין מקום ללכת בו על המדרכה ואני לא צוחק. המילה overtourism היא לא בדיחה, זה גורם לבעיות, לסיכונים ולסיוט עבור המקומיים שמנסים לחיות את החיים שלהם. חזרתי הביתה, עבודה עד שעות הערב המאוחרות (ימי חמישי אני עושה עם הצוות מהארץ גם כן, אז מותח את היום לפעמים גם עד חצות. פעם בשבוע. בתמורה, ימי שישי מהבית ומתחיל קצת מאוחר.) זורק את המחשב לעזעזל, הולך למרפסת אם לא הייתי עם טלפון חצי מת התמונה הזו הייתה טובה בהרבה. לא נורא, יהיו עוד. כמה נקודות לגבי מה שנאמר פה, קשיים כלליים ופתרונות אפשריים. 1- בנוגע לעלויות ושכר. אז כן, הכל ביפן יותר זול בצורה גורפת. זו לא כ"כ חוכמה, ישראל המדינה היקרה בעולם או מקום 2, יפן לא. הין גם ממש חלש כרגע, זה לא ישאר ככה לאורך זמן, אבל כל עוד זה כן- המקום זול. מצד שני, זה גם אומר שהשכר המקומי, בהשוואה עולמית, נהיה נמוך בצורה הזויה. מה שנקרא unskilled labor יגיע בד"כ עם שכר בין 200 ל 300 אלף. תעשו את החשבון ותראו כמה זה יוצא בשקלים, עבור משרה מלאה! שכר המינימום הוא 170 אלף. הכל בין כמובן. הקוריוז- אפשר לחיות פה בסדר עם זה. הבעיה- אם אי פעם תרצו לצאת החוצה, מזל טוב, אתם עניים וכמה שלא תנסו לחסוך זה שווה מעט מאוד בחוץ. בהמשך אעשה פוסט על מסע ממוצע לסופר (מישהו אמר ואגיו?) 2- חווית היומיום. אתם לא דוברי יפנית טובה ומבינים את התרבות/מנהגי התקשורת היטב? אתם בחוץ. כן, תוכלו למצוא זרים להתחבר איתם בערים הגדולות, לחלק זה אפילו עובד ויש מסגרת חברתית נחמדה, אבל מהמקומיים תזכו להתעלמות/ניכור/הימנעות. לא כי שונאים אותכם, אלא כי היפני הממוצע לא אוהב להתעסק עם הלא מוכר, בין אם זה ישראלי או איש מאדים. קשיים בשכירות דירה והקמת תשתיות חיים כמו חשבון בנק, ותסכול מצד בעלי עסקים אם תרצו לשאול לגבי מנה מהתפריט ותעשו את זה באנגלית. ברכבת יעדיפו לשבת במקום קצת אחר ועוד כל מיני ביטויים קטנים כאלו. למגיעים לכאן רצוי שתהיה מסגרת חברתית מראש או שפה טובה, ידע מספיק ובטחון עצמי. החזות המנומסת והנוצצת מסתירה מאחוריה הרבה. אל תיתנו לה לשטות בכם. 3- מעבר או הגירה. ממש בקצרה כי זה נושא ארוך ששווה פוסט: א. יש כל מיני סוגי ויזה ליפן, המעבר הנפוץ ביותר הוא עם ויזת עבודה. חייב למצוא קודם כל עבודה, ואז המעסיק דואג לויזה ספונסרשיפ לתקופה של 1, 3 או 5 שנים. מי שאין לו תואר אקדמאי חייב לפחות 10 שנות נסיון מוכחות באחד המקצועות שנמצאים כרגע בביקוש (יש רשימה מתעדכנת), מעבר לזה- אין מה לדבר, רק עבודות של פקיד בחנות נוחות ושאר עבודות שכר רעב שמגרדות את המינימום מלמטה, תנאים סוציאליים אפס ומעסיק שיהלך עליך אימים עם "לא רוצה? אין בעיה, תחזור הביתה" ניתן גם לפתוח עסק ולעבור על ויזת יזם, ויזה לשנה שדורשת חידוש כל שנה עם הוכחת תכנית עסקית, הון ראשוני, ואתם מחויבים להעסיק מקומי אחד לפחות בשכר והתנאים הקבועים בחוק. יש ויזות התלמדות למיניהן לתקופה של 1-3 שנים, אבל עם מדדים נוקשים. לא עומדים בהם? תצא בחוץ. ב. הכל נהיה קשה שבעתיים מעל גיל 40 למי שלא עשה מעבר ליפן בעבר. המדינה "לא מעוניינת בחטייארים" בפרפרזה קצת מכלילה ומוגזמת. ג. לאחר 7 שנים של מגורים ממושכים עם סטטוס "סטודנט/עובד/יזם/עיתונאי" ביפן ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע. זה לא דורש ויתור משום סוג. לאחר 10 שנים של סטטוס מגורים חוקי ניתן להגיש בקשה לאזרחות. במעמד האזרחות חייב לוותר על כל אזרחות אחרת. בתכלס? כולם מגישים תצהיר חצי מפוברק של ויתור, או ש "מוותרים", מקבלים את האזרחות ומחדשים מיד אחרי אזרחות גם במדינת המוצא. השלטונות ביפן לא בודקים לאחר מתן האזרחות. אישית אני לא מכוון לאזרחות בכלל אלא לתושבות קבע. נישואין יעניקו ויזת "spouse" שאינה מוגבלת בזמן כל עוד הזוג נשוי. התגרשתם לפני שקיבלת תושבות קבע או אזרחות? קישטה. יש גם ויזה מיוחדת בשם HSP שדורשת מיליון תנאים, אפרט בהזדמנות אחרת (מתכנן להוציא, אני עונה לתנאים) עכשיו, עם כל הכתוב למעלה, ובעיקר ההיבט הכלכלי המאתגר- למה עשיתי את זה? (או- "למה זה הצליח לי") 1- אני דובר יפנית שוטפת, קרוא וכתוב לא רע גם כן. מתמצא בתרבות על כל בוריה, יודע לקרוא את האנשים, יודע לקרוא בין השורות, יודע לנהל את המצבים שצריך, ועם כל זאת- די סוליסט, אין לי שום בעיה "לשרוד" גם על אי בודד. 2- לא צללתי ראש פנימה בלי תכנית. התחלתי לפעול מהארץ, בסופו של דבר הצלחתי להגיע למצב שהחברה (חברה יפנית שפועלת בישראל) תציע לי רילוקיישן. 3- עקב 2, אני גר ביפן עם שכר של מהנדס ישראלי. בנוסף- מי שעובר רילוקיישן שכזה נהנה מסטטוס קצת מיוחד, חברות הפועלות פה רואות באנשים כאלו "סחורה חמה" והשכר הממוצע שיוצא להם גבוה בהרבה מהממוצע. האמונה הרווחת היא שאם חברה יפנית טרחה להביא זר שכזה ולהעביר אותו את התהליך משהו שם שווה במיוחד. אני לא מעיד את זה על עצמי, ככה רואים את זה פה. 4- הייתי פה מספר פעמים בעבר, הגעתי לכאן לתוך מסגרת חברתית לא רעה. 5- יש לי תכנית לחיים כאן, יש לי מטרות, יש לי תכנון איך להשיג אותן. זה אגב אחד הגורמים המכריעים, מי שמגיע ליפן ואז מחפש למה- מוצא את עצמי חזרה בחוץ מהר מאוד. מי שמגיע לכאן עם סיבה להגיע לכאן, ברוב המקרים זה עובד. זה פוסט על יפן אז חייב משהו מוזר אחד לפחות. לא יודע מה החבוב הזה רצה להשיג פה אבל 3 דקות ככה זה אחלה אימון לירכיים אני מניח. הפעם היה יום עבודה (קצת לא) ממוצע, בהמשך אעלה פוסט שקצת יותר נוגע לחיים האישיים ובמה נתקלים פה ושם. עבור רוב האנשים שמגששים בנושא אני מניח שזה יהיה רלוונטי יותר.

חברים, לא נכון, קשה לעבור לפה- אבל זה לא בלתי אפשרי כמו שאתם כותבים פה. אעלה היום פוסט בנושא כשאחזור, גם קצת בנוגע ל "יום בחייו של"

אתחיל לשכנע אותך אחרי שאראה את "הדפוסים הרגילים", אלו שבגללם חלק נכבד ממי שעובר לכאן יוצא חזרה אחרי חצי שנה ולעתים פחות. מבחוץ המקום נראה כמו אוטופיה. חווית התייר פה מדהימה כי אנשים לא באמת מגרדים סנטימטר מתחת לפני השטח הנוצצים, המנומסים, מסבירי הפנים והשירותיים. המציאות, כאמור, "קצת" אחרת. אבל כל דבר בעיתו. כמו ש slowride אמר, הבסיס של הבסיס במעבר לכל מדינה זה לבקר לפרק זמן משמעותי ולחוות קצת יוממות.