Pika007

ביי ביי חטופים, פיתמר מדלג בעליצות חזרה לממשלה, מדינת ישראל צוללת למשבר יותר עמוק. אם מישהו מכם חשב לרגע שעדיפות מדינת ישראל היא אזרחי ישראל, well.... ארורים ומשומדים אלו שכרגע על הכיסא. ביי ביי חטופים, פיתמר מדלג בעליצות חזרה לממשלה, מדינת ישראל צוללת למשבר יותר עמוק. אם מישהו מכם חשב לרגע שעדיפות מדינת ישראל היא אזרחי ישראל, well.... ארורים ומשומדים אלו שכרגע על הכיסא.

זה המינוי המי יודע כמה של ביבי שמודיע חגיגית שהבנאדם מטורלל, פרנואיד, חסר אחיזה במציאות, אגומניאק שלא רואה שום דבר מעבר לעצמו ובטח שלא את טובת המדינה, וכושל בכל דבר שהוא נוגע בו. אבל כמובן שזו אשמת "א0מול".

לא יודע, אם בחור צעיר "עובד על גמישות" בפישוק כזה צר אולי באמת כדאי שיעבוד על זה, משהו אומר לי שזו לא הייתה הסיבה. (והערה כללית בנושא, המצב הגופני של אנשים צעירים יחסית פה, גילאי 25-40 פשוט מזעזע. עובד משרד ממוצע בן 30 לא ישרוד משחק כדורסל ממוצע עם ישראלים באותו הגיל, ואני מוצא את עצמי במצב גופני טוב לאין שעור מסובבים שיש להם 7-10 שנים מתחתי ואני פוגש פה ושם, בעבודה, בקיר טיפוס שאני הולך אליו לפעמים ובמסלולי ריצה פופולריים בעיר....) אני עומד לסגור מעגל, אחרי מיליון מחשבים אחרים שפשוט לא היו זה, הדור של 2025 יציע ת'אנדרבולט אפילו עם AMD. אגב, יש גם E8. אתחיל להעלות בשרשור של בוקי קצת פוסטים לגבי הרכבות, אני נוסע הרבה ב N700 לסוגיהן, E7, E8, E353, וכמובן בכל הרכבות התוך-עירוניות, רכבות תחתיות וכדומה. בטוח. כל עוד אתה בסטטוס תושבות חוקית ופעילה למשך 7 שנים רציף. ליפנים יש את הדרכון החזק בעולם ואין המון סיבה לותר על האזרחות שלהם אם הם לא מוגבלים בעניין הארכת התושבות וכדומה, כמו שלי אין שום עניין באזרחות יפנית (יש לי דרכון ישראלי+צרפתי), אני מחפש להגיע למעמד תושב קבע וזהו. שפה בלבד, וזה ברמת כתה ב' בערך. מי שלא עובר את זה מעולם לא תכנן באמת להשתקע. אפשר ללמוד את מה שדרוש על מנת לעבור את המבחן בחצי שנה מאוד לא מאומצת. כמו שאמרת, אם אחרי 10 שנים לא הגעת לרמה הזו, well..... כל אחד ומה שמתאים לו, אפילו עושר כלכלי די מופלג לא מבטיח חיים מאושרים ביפן (ומצד שני, יש פה אנשים שעפים על החיים עם שכר ביניים) קהילה זה דבר קצת קשה כמובן, אבל למרות שאנחנו אומרים "יפן", זו מדינה ענקית עם שלל תרבויות מקומיות. באוסקה המקומיים פתוחים בהרבה מטוקיו, ברוב קיושו (האי הגדול הדרומי) האנשים חברותיים ונגישים יותר, וכו' וכו'.

גרסה קצרצרה של "יום בחיי" ביפן, והיום: ישיבה באתר לקוח. קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, אני אמור להגיע לישיבה ב 11 בערך, האתר מרוחק משהו כמו 190 ק"מ מפה. זה בול חיפה-ב"ש דרך כביש 6. אני כרגע בדירה זמנית עד שאוכל למלא את כל התנאים של חוזה רגיל (זה לוקח קצת זמן, לפעמים עד 8 חודשים בערך.), אבל אין תלונות. בגדול זו השכונה שכנראה אשאר בה גם בהמשך. הבונוס- כרגע במגדל. דירת 2 חדרים, 51 מ"ר. חדר שינה גדול עם שולחן עבודה, אין תלונות. מסיט את הוילון של המרפסת, יום בהיר, שיגעון, אומר שלום לחבר טוב (טיפסתי בקיץ 2023) 08:35, יוצא והולך לתחנת הרכבת הקרובה, כ 5 דקות הליכה מפה. לתחנה, כמו הרבה אחרות, יש יותר מכניסה/יציאה אחת. צד אחד הוא כניסה לתחנה בלבד, השני הוא מיני-קניון עם מספר חנויות, סופרמרקט קטן, קונדיטוריה/מאפיה Paul מצרפת, וקריספי קרים. נכנס לתחנה, יורד לרציף. לעזאזל, בדיוק פספסתי את הרכבת. צריך לחכות 3 דקות שלמות. טוב נו. נסיעה קצרה לתחנת טוקיו. לא היה עמוס מדי, ישבתי, בכל עצירה בתחנה מישהו שנכנס שקל אם לשבת לידי אבל אני זר וזרים זה תחום לא ידוע, אז או שהלכו למקום אחר או שעמדו. בסוף מישהו ישב 🙃 הגענו לתחנה, המון בניינים גבוהים ונוצצים פה, יורד במדרגות (שמאל לאנשים שעומדים, ימין למי שרוצה ללכת), ו Standard bakers תקוע לי מול הפרצוף. באמת שזה לקח כל גרם של חוסן מנטלי שהיה לי לא לקנות מאפה כלשהו על המקום. כל פעם אני אומר לעצמי שארד ממקום אחר. הרכבת שלי יוצאת ב 09:04. הולך לרציפי השינקאנסן, כמה שיותר מאוחר כי דווקא בתחנת טוקיו הארורה אין כלום ברציפים. בכל תחנה אחרת בערך יש מקומות ישיבה, בתי קפה, חנויות או משהו. בתחנת טוקיו כל החנויות (ויש ה-מ-ו-ן. בתחנת טוקיו אפשר לבלות יום שלם בלי להוציא את האף החוצה) או מחוץ לשערי הרכבת או בתוך השערים של הרכבות המקומיות. הרכבת כבר שם אבל עוברת נקיון. ב 09:01 הדלתות נפתחות. אני במושב מוזמן (יש אפשרות לקנות במכונות כרטיסים למושבים שמורים או למושבים חופשיים שפשוט יושבים איפה שפנוי) מדובר למעשה באחד הקוים האיטיים של השינקנסן. קצת חשבון יראה לכם שלמרות שהמהירות התפעולית של הקו מגיעה עד 260 קמ"ש, בחישוב פשוט של זמן/מרחק יוצא משהו כמו 152 קמ"ש. זה כמובן כולל זמן עצירה בתחנות וכדומה, ממרכז העיר. בתחשיב דומה של רכבת ישראל בין חיפה מרכז לתל אביב השלום יוצא כ 74 קמ"ש. יושב במקום המוזמן שלי. ב 2 התחנות הראשונות אף אחד לא עולה לידי, בתחנה השלישית עולה אדם בן כ 50, מחויט כיאה ליפני ממוצע במהלך עבודה. חבוב, אני יודע שקנית את החליפה ב AOKI, אבל עם מצב הכלכלה אני לא מאשים אותך. רואה שהוא נאלץ לשבת לידי, מבעד לחיוך המאולץ העיניים משדרות "חרב עלי עולמי". מברך אותו לבוקר טוב ביפנית עם אזכור קטן למזג האוויר הנהדר של היום, הוא נרגע קצת. הכל בסדר. נשרוד את המסע הזה. יורד תחנה אחת לפני. גם אני מגיע למחוז חפצי, וואלה חמים, 2 מעלות. רמאות, הבטיחו לי חורף. מציץ החוצה לכיוון המרפסת של התחנה. איזה חור אבל לעזאזל כמה שהנוף פה משגע. מברך לשלום את ג'אגי (Fist of the north star, הכותב של המאנגה האייקונית עד אגדית הזו נולד בעיר הזו), לא התראינו כבר איזה שבועיים. הולך לפגישה המשעממת, יושב על הראש לאחד המהנדסים שעובדים איתי שהפעם אני לא אצטרך להשלים עבודה שלו, הכל נראה בסדר. יאללה, הביתה. יש לי ישיבה אונליין ב 4. מגיע לתחנה 5 דקות לפני הגעת הרכבת, טס לקנות כרטיס במכונה ויורד מהר לרציף. אני אוהב את ה E7 האלו, יפות לאללה, איכות נסיעה נהדרת. טובה יותר מה E5, בידוד הרעשים מצוין. פותח מחשב לעבוד עוד קצת בדרך הביתה, לא טרחתי לשים לב מי יושב לידי הפעם. הליכה מהירה לרציף הרכבת המקומית, אפילו הצלחתי לתפוס מקום ישיבה בסוף הספסל, נהדר. הסבאל'ה מולי? תקע בי מבטים חשדניים כל הדרך לתחנה שלי. הרכבת שאתם רואים ממול יוצאת על אותו הקו בדיוק 2 דקות אחרי, זו שאני נמצא עליה היא אקספרס שעוצרת במעט מאוד תחנות לאורך הקו עד התחנה הסופית, זו ממול עוצרת ביותר. לי זה לא משנה, בין תחנת טוקיו לזו שלי כל הרכבות על הקו עוצרות בדיוק באותן תחנות. אוי, רגע, יש משהו שאני רוצה לקנות. טוב, נמשיך (על אותו הקו) לשינג'וקו, פתחו דאיסו עצום שם. בתוך הבניין עצמו יש תחנה של הרכבת התחתית בקו שגם מגיע לתחנה שלי. מגיע לתחנת שינג'וקו, מנסה לצאת החוצה. איזה פרחח (מקומי) נתקע בי ותוקע בי מבט. קולט שאני גבוה יותר וגדול יותר, מחליט לא להגיד כלום והולך. HEEEELLLLLLLL NO, אחורה פנה. האמת שהמצב נהיה בעייתי, אין מקום ללכת בו על המדרכה ואני לא צוחק. המילה overtourism היא לא בדיחה, זה גורם לבעיות, לסיכונים ולסיוט עבור המקומיים שמנסים לחיות את החיים שלהם. חזרתי הביתה, עבודה עד שעות הערב המאוחרות (ימי חמישי אני עושה עם הצוות מהארץ גם כן, אז מותח את היום לפעמים גם עד חצות. פעם בשבוע. בתמורה, ימי שישי מהבית ומתחיל קצת מאוחר.) זורק את המחשב לעזעזל, הולך למרפסת אם לא הייתי עם טלפון חצי מת התמונה הזו הייתה טובה בהרבה. לא נורא, יהיו עוד. כמה נקודות לגבי מה שנאמר פה, קשיים כלליים ופתרונות אפשריים. 1- בנוגע לעלויות ושכר. אז כן, הכל ביפן יותר זול בצורה גורפת. זו לא כ"כ חוכמה, ישראל המדינה היקרה בעולם או מקום 2, יפן לא. הין גם ממש חלש כרגע, זה לא ישאר ככה לאורך זמן, אבל כל עוד זה כן- המקום זול. מצד שני, זה גם אומר שהשכר המקומי, בהשוואה עולמית, נהיה נמוך בצורה הזויה. מה שנקרא unskilled labor יגיע בד"כ עם שכר בין 200 ל 300 אלף. תעשו את החשבון ותראו כמה זה יוצא בשקלים, עבור משרה מלאה! שכר המינימום הוא 170 אלף. הכל בין כמובן. הקוריוז- אפשר לחיות פה בסדר עם זה. הבעיה- אם אי פעם תרצו לצאת החוצה, מזל טוב, אתם עניים וכמה שלא תנסו לחסוך זה שווה מעט מאוד בחוץ. בהמשך אעשה פוסט על מסע ממוצע לסופר (מישהו אמר ואגיו?) 2- חווית היומיום. אתם לא דוברי יפנית טובה ומבינים את התרבות/מנהגי התקשורת היטב? אתם בחוץ. כן, תוכלו למצוא זרים להתחבר איתם בערים הגדולות, לחלק זה אפילו עובד ויש מסגרת חברתית נחמדה, אבל מהמקומיים תזכו להתעלמות/ניכור/הימנעות. לא כי שונאים אותכם, אלא כי היפני הממוצע לא אוהב להתעסק עם הלא מוכר, בין אם זה ישראלי או איש מאדים. קשיים בשכירות דירה והקמת תשתיות חיים כמו חשבון בנק, ותסכול מצד בעלי עסקים אם תרצו לשאול לגבי מנה מהתפריט ותעשו את זה באנגלית. ברכבת יעדיפו לשבת במקום קצת אחר ועוד כל מיני ביטויים קטנים כאלו. למגיעים לכאן רצוי שתהיה מסגרת חברתית מראש או שפה טובה, ידע מספיק ובטחון עצמי. החזות המנומסת והנוצצת מסתירה מאחוריה הרבה. אל תיתנו לה לשטות בכם. 3- מעבר או הגירה. ממש בקצרה כי זה נושא ארוך ששווה פוסט: א. יש כל מיני סוגי ויזה ליפן, המעבר הנפוץ ביותר הוא עם ויזת עבודה. חייב למצוא קודם כל עבודה, ואז המעסיק דואג לויזה ספונסרשיפ לתקופה של 1, 3 או 5 שנים. מי שאין לו תואר אקדמאי חייב לפחות 10 שנות נסיון מוכחות באחד המקצועות שנמצאים כרגע בביקוש (יש רשימה מתעדכנת), מעבר לזה- אין מה לדבר, רק עבודות של פקיד בחנות נוחות ושאר עבודות שכר רעב שמגרדות את המינימום מלמטה, תנאים סוציאליים אפס ומעסיק שיהלך עליך אימים עם "לא רוצה? אין בעיה, תחזור הביתה" ניתן גם לפתוח עסק ולעבור על ויזת יזם, ויזה לשנה שדורשת חידוש כל שנה עם הוכחת תכנית עסקית, הון ראשוני, ואתם מחויבים להעסיק מקומי אחד לפחות בשכר והתנאים הקבועים בחוק. יש ויזות התלמדות למיניהן לתקופה של 1-3 שנים, אבל עם מדדים נוקשים. לא עומדים בהם? תצא בחוץ. ב. הכל נהיה קשה שבעתיים מעל גיל 40 למי שלא עשה מעבר ליפן בעבר. המדינה "לא מעוניינת בחטייארים" בפרפרזה קצת מכלילה ומוגזמת. ג. לאחר 7 שנים של מגורים ממושכים עם סטטוס "סטודנט/עובד/יזם/עיתונאי" ביפן ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע. זה לא דורש ויתור משום סוג. לאחר 10 שנים של סטטוס מגורים חוקי ניתן להגיש בקשה לאזרחות. במעמד האזרחות חייב לוותר על כל אזרחות אחרת. בתכלס? כולם מגישים תצהיר חצי מפוברק של ויתור, או ש "מוותרים", מקבלים את האזרחות ומחדשים מיד אחרי אזרחות גם במדינת המוצא. השלטונות ביפן לא בודקים לאחר מתן האזרחות. אישית אני לא מכוון לאזרחות בכלל אלא לתושבות קבע. נישואין יעניקו ויזת "spouse" שאינה מוגבלת בזמן כל עוד הזוג נשוי. התגרשתם לפני שקיבלת תושבות קבע או אזרחות? קישטה. יש גם ויזה מיוחדת בשם HSP שדורשת מיליון תנאים, אפרט בהזדמנות אחרת (מתכנן להוציא, אני עונה לתנאים) עכשיו, עם כל הכתוב למעלה, ובעיקר ההיבט הכלכלי המאתגר- למה עשיתי את זה? (או- "למה זה הצליח לי") 1- אני דובר יפנית שוטפת, קרוא וכתוב לא רע גם כן. מתמצא בתרבות על כל בוריה, יודע לקרוא את האנשים, יודע לקרוא בין השורות, יודע לנהל את המצבים שצריך, ועם כל זאת- די סוליסט, אין לי שום בעיה "לשרוד" גם על אי בודד. 2- לא צללתי ראש פנימה בלי תכנית. התחלתי לפעול מהארץ, בסופו של דבר הצלחתי להגיע למצב שהחברה (חברה יפנית שפועלת בישראל) תציע לי רילוקיישן. 3- עקב 2, אני גר ביפן עם שכר של מהנדס ישראלי. בנוסף- מי שעובר רילוקיישן שכזה נהנה מסטטוס קצת מיוחד, חברות הפועלות פה רואות באנשים כאלו "סחורה חמה" והשכר הממוצע שיוצא להם גבוה בהרבה מהממוצע. האמונה הרווחת היא שאם חברה יפנית טרחה להביא זר שכזה ולהעביר אותו את התהליך משהו שם שווה במיוחד. אני לא מעיד את זה על עצמי, ככה רואים את זה פה. 4- הייתי פה מספר פעמים בעבר, הגעתי לכאן לתוך מסגרת חברתית לא רעה. 5- יש לי תכנית לחיים כאן, יש לי מטרות, יש לי תכנון איך להשיג אותן. זה אגב אחד הגורמים המכריעים, מי שמגיע ליפן ואז מחפש למה- מוצא את עצמי חזרה בחוץ מהר מאוד. מי שמגיע לכאן עם סיבה להגיע לכאן, ברוב המקרים זה עובד. זה פוסט על יפן אז חייב משהו מוזר אחד לפחות. לא יודע מה החבוב הזה רצה להשיג פה אבל 3 דקות ככה זה אחלה אימון לירכיים אני מניח. הפעם היה יום עבודה (קצת לא) ממוצע, בהמשך אעלה פוסט שקצת יותר נוגע לחיים האישיים ובמה נתקלים פה ושם. עבור רוב האנשים שמגששים בנושא אני מניח שזה יהיה רלוונטי יותר.

חברים, לא נכון, קשה לעבור לפה- אבל זה לא בלתי אפשרי כמו שאתם כותבים פה. אעלה היום פוסט בנושא כשאחזור, גם קצת בנוגע ל "יום בחייו של"

אתחיל לשכנע אותך אחרי שאראה את "הדפוסים הרגילים", אלו שבגללם חלק נכבד ממי שעובר לכאן יוצא חזרה אחרי חצי שנה ולעתים פחות. מבחוץ המקום נראה כמו אוטופיה. חווית התייר פה מדהימה כי אנשים לא באמת מגרדים סנטימטר מתחת לפני השטח הנוצצים, המנומסים, מסבירי הפנים והשירותיים. המציאות, כאמור, "קצת" אחרת. אבל כל דבר בעיתו. כמו ש slowride אמר, הבסיס של הבסיס במעבר לכל מדינה זה לבקר לפרק זמן משמעותי ולחוות קצת יוממות.

אז זהו, שבהרבה מאוד מהמקרים זו לא ממש אופציה. מדובר במדינה שלא ממש מעוניינת במהגרים בכלל ומעל גיל 40-45 בפרט. זה לא שאפשר לקום בבוקר ולהגיד "אני עובר ומוציא לעצמי ויזה" בכל מקרה, אם מישהו מעוניין לשאול משהו בנושא אני סוגר פה כרגע את החודש החמישי מאז המעבר, בהחלט חוויה מעניינת.

איפה בדיוק בגצ צפצף על החוק? בגצ לא אמור לתפור תכנית לבקשת נתניהו, חובתו של אדם העומד לדין היא קודם כל לעמוד למשפט, ומעבר לזה לבצע את כל מה שעליו לבצע. במקרה של נושא תפקיד, קיים אמצעי הנבצרות- השעיה זמנית של אדם מהתפקיד שכן בשל חובתו המשפטית נבצר ממנו לבצע אותה. במקרה הזה הנאשם טען שהוא יכול לעמוד למשפט בזמן ביצוע תפקידו ולכן אין סיבה להוציא אותו לנבצרות. בפועל הוא כושל במחויבות שלו לעמוד למשפט ודורש "תכנית כבקשתך", ברגע שלא מקבל אותה- הוא מתרעם ומנסה לשכנע את כולם בזעקות שבר שבגצ "נגדו", או נוקט עמדה אישית, למרות שזה הוא שלא ממלא את חובתו. על כמה הוא כושל במילוי תפקידו הציבורי בנוסף לכשלון במחויבות החוקית שלו אנחנו דנים כבר מאות עמודים. אפס מאופס שכמותו ההיסטוריה ראתה רק מעטים. הדיון הזה קצת מתסכל אותי, עולות כל מיני טענות שדי מכריחות אותי להגן על בגצ, על יאיר לפיד ועל בנט, שאישית אין לי חיבה יתרה לאף אחד מהם, אבל ההגינות והאמת הן עדיין לא דבר שאפשר לזרוק לפח מבחינתי (בניגוד לעולם בו אנחנו חיים ששכח את הדברים האלו מזמן...)

איך בדיוק? מרד מיסים לא קורה ולא יקרה, ואני לא רואה בדיוק את משלם המיסים רץ לירושלים לגרור את האפסים מהכיסאות בכוח, שלמען האמת- זה הדבר היחיד שיזיז אותם משם. אתה מבין שבלי הפיכה של ממש, סטייל מדינות נחשלות ודיקטטורות לשעבר, ההיתכנות של דברים להשתנות בישראל נמוכה למדי? זה מתסכל ומדכא. יש לך חבורת פירומנים שלא בוחלים בשימוש במכונת רעל משומנת היטב, שלוחים "מטעם", אלימות, הסתה, השמצה ומה לא, אבל אם רק תעז להשתמש באחד מאותם הדברים נגדם יפנו אליך אצבע וקהל משולהב בצעקה "תראו! השמאל אלים! רוצים לעשות הפיכה! רוצים לגנוב את המדינה!" זעקו אלו שגנבו וגונבים את המדינה כל יום מחדש. ההגדרה המילונית ממש, הדוגמה הכי מובהקת ומושלמת ל "זעקת הקוזק הנגזל" שראיתי אי פעם. לפצח איך לעזאזל אתה מטפל בלי אלימות בזה שמשתמש באלימות נגדך זה אתגר של ממש.

מה מאיים על יציבות הממשלה בעצם? כל משבר פנימי נפתר בויתור של ביבי ועלות גבוהה יותר למשלמי המיסים, זה לא שיש משהו שישים לזה סוף.

תסתכלו על הסקרים בבקשה. ישראל אבודה, אלא אם הוואנאבי דיקטטור יחטוף שבץ בחצי השנה הקרובה. עתידות: אם זה לא קורה, לפני בחירות 2026 יתרחש איזשהו אירוע שמשום מה ימנע את הבחירות בגלל חשיבותו הרבה.

חופש התקשורת הוא אחד הדברים החשובים ביותר במדינה חופשית, שמונע ממנה להחליק בכיוון של דיקטטורה/חונטה שלטת. על פרופגנדה אתה מדבר?? ערוץ 14 מה הוא? אני שוב מעלה את רוסיה (הפעם של פוטין, לא ברה"מ) וצפון קוריאה. הערוץ הזה הוא תמונת מראה של ערוצי התעמולה שם, עם שלל שידורי מציאות אלטרנטיבית. איך בדיוק כלי התקשורת (אלו שקצת קשורים למציאות) בישראל הם "פרופגנדה"....? של מי? שוב, שלא תבין לא נכון, ממש אין לי חיבה יתרה לערוץ 12, 13, או המשפחות המפעילות שלהם, אבל יש הבדל שנות אור בין מכלולי התקשורת האלו לערוצי פרופגנדה. קח לך ציטוט מאדם חכם שלאורך ההיסטוריה הוכח שוב ושוב שהוא נכון ללא עוררין- Those who give up essential liberty to purchase a little temporary safety deserve neither liberty or safety על הדרך, לא הבנתי מה כל העליהום הזה על דרוקר. הוא לא פרסם פה מאמר בראשי חוצות, אלא זרק שורה בטוויטר שלו. (וגם לא כזו עם תוכן מרעיד אמות ספים או משהו...)

זה הטיעון הצפון קוריאני רק במילים אחרות. בוא וספר לי מה לשיטתך התקשורת כן צריכה לדווח. אם התקשורת "מייצרת או מרחיבה נקודות חולשה" בשלטון, מדובר בשלטון רופס ורעוע שראוי להחליפו מיד. זה בול מה שכתבתי קודם לגבי חלק מתפקידה של התקשורת, אחרת לא הייתה שום פואנטה באותה הביקורת. חוץ מזה שקצת משעשע שאתה כותב דברים כאלו, הלחם והחמאה של הממשלה הנוכחית זה להרחיב את הקרעים הקיימים בחברה הישראלית, ליצור חדשים, ולשסע את הקבוצות אחת בשניה. חברה חלשה, שלטון חזק (לפחות בהזיה הזו שהם חיים בה...), זה בדיוק טוטליטריזם סטייל ברה"מ, וחלק מהשיטה של פוטין. אי אפשר ליצור וואנאבי דיקטטורה במדינה עם חברה חזקה.

אני חייב לשאול, מה לדעתך תפקידו של איש תקשורת בישראל? לנגן ולזמר הלל ללאומיות הישראלית ולגרום לנו להרגיש גברברי על? איפה מה שלא בסדר במה שהוא אמר פה, ועוד בצורה שאתה מכנה אותו "דובר חמאס"? הוא אמר פה משהו לא נכון? שיקר? או שאולי הוא לא שיקר אבל בעצם "כן, אנחנו יודעים, אבל שלא יפרסם את זה!!" סטייל צפון קוריאה? חלק מתפקידה (חלק!) הוא להציף ביקורת נוקבת שקיימת בסנטימנט הציבורי ולאתגר את הגופים המוסדיים והמדיניים כדי שלא ירגישו בנוח לזרוק יותר מדי. בנט זכה לרחמים מהתקשורת? לפיד? אולמרט? שרון? אף אחד מהם- וזה בסדר גמור. שלא תחשוב שאני מחבב יותר מדי את התקשורת המאוד קליקבייטית והמאוד צהובה של ישראל, אבל וידאו 10 שניות של איזה טמבל בטיקטוק עם 200 אלף עוקבים משפיע על דעת הקהל יותר ממה שדרוקר ישפיע עליה עם 50 פוסטים כתובים היטב.

ועדיין, יש אנשים שיגנו בחירוף נפש על התנהלות כזו והאנשים העומדים בראשה

אין מפציץ עם דלתות חימוש גדולות מספיק להטיל את הדבר הזה, הפצצה תוכננה להטלה מהרקולס. (כדי לסבר את האוזן, ל b52 הדלתות הכי ארוכות מבין המטוסים האמריקאים, 8 וחצי מטר בערך. הפצצה הזו באורך של מעל 10.)

עוד 2 דקות מישהו פה יאשים אותך בתבוסתנות. אולי יום יבוא ואותם אנשים יבינו במה האין תכנית מא' ועד ת' בכל הסיפור הזה עלה ובמה זה עוד יעלה לעם היושב בציון. אני כבר בעמדה שאני מסתכל על כל זה מהצד, אבל זה עצוב ברמות.

ולא לשכוח- https://www.ynet.co.il/economy/article/sk06pk1k1g לא מספיק שכבר יש את גרב ועארסלם, הם צריכים גם להביא עוד מהחברים שלהם, כדי שהשמדת המערכות הציבוריות/ממשלתיות תתרחש מהר יותר. אני לא מצליח להבין איך עוד יש אנשים שטוענים שיש סיבה להצביע לליכוד, ואיך יש עוד שטוענים שלא מדובר בממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה.

הוא מחזיק נשק? הוא שייך לחמאס? נראה לי שזה עונה על ההגדרה המדויקת של "חמוש חמאס". אני יודע שיעשה לך נעים בגב אם אכתוב בכל רוח וכל פינה "טרוריסטים רוצחי ילדים משומדים חלאות אדם פסולת על רגליים נטולי צלם אנוש", אבל לא זו מטרת הדיון. בנוגע ל "היום שאחרי", אני לא חושב שהבנת למה הכוונה פה אם אתה טוען שזו פיקציה. הזוי לטעון שזו פיקציה. היום שאחרי זה מה אתה מתכוון לעשות לאחר המלחמה. להחליט שחמאס מחליט לשלוט ברצועה זה גם "היום שאחרי" (גרוע ונוראי, אבל עונה להגדרה) גם להחליט שהרשות תשלוט שם, גם להחליט שצה"ל ישלוט שם, וגם להחליט שחתול בשם מיטנס פיצ'ג'רלד ישלוט שם. אבל לא החלטנו כלום. אין תכנית, מתנגדים לכל תכנית שכל אחד אחר מציע, אבל לא מציעים משלנו. אתה לא מבין שזה היום. ומה מחר? נסיון הם יקבלו, חימושים הם יבריחו. כל ההבדל הפעם הוא שהסבב היה גדול יותר, אז זה יקח יותר זמן. "תהיה חכמה ותמשיך להפעיל לחץ צבאי"? כלומר להמשיך לשחק whack a mole ולשחוק גם את כוח האדם וגם את המשק של המדינה שלך תוך כדי שאתה זורק את כל תקציב המדינה? חמאס לא יצטרכו להרוס את המקום הזה, הוא יקרוס מעצמו מספיק מהר. בטווח המיידי קנית קצת שקט. באמת קצת. יודע מה עוד עשית? יצרת מאות אלפים (מעל מיליון כנראה) שלחלוטין אין להם מה להפסיד, שנאה יוקדת כלפי ישראל יותר מאי פעם ומוטיבציה להיות הדור הבא של "ההתנגדות" או איך שהם לא קוראים לזה. ננהל את זה? עוד אפשר לצאת מהמלחמה הזו עם איזשהו הישג (הפיכת עזה למגרש חניה זה לא הישג, למרות שיש הרבה אנשים שזה עושה להם מה זה טוב על הלב) לא ננהל את זה? מזל טוב, זה יקח קצת זמן אבל די הבטחנו bigger, badder, meaner חמאס.

הייתי מסכם את זה פחות או יותר ככה- חמושי חמאס לפני המלחמה- 50,000 חמושי חמאס שנהרגו- 25,000 (בערך?) חמושי חמאס שנשארו- 50,000 וגם אם זה לא הכי מדויק ברגע זה, זה יהיה מדויק מספיק עוד שבועיים, שלושה או חודש. וזו הסיבה שלשחק whack a mole זה לא ניהול של מלחמה, בלי מדיניות "היום שאחרי" אין יותר מדי פואנטה ללחימה, ו "הניצחון המוחלט" הוא כמובן פיקציה.

כל הסיפור הזה של יצחק עמית והדירה מה זה מריח לי כמו גנץ ופרשת ה "מימד החמישי" שניסו להדביק לו בסלוטייפ. זה לא שהחשדות חלשים פה, זה שאפילו לא מצליחים לבסס חשד למשהו לא תקין, אז המשטרה לא פתחה בבדיקה מעמיקה ולא ביקשה לפתוח בחקירה. תיקון של טעות "קטנה"- לא דרושה הנחיה מהיועמ"ש לפתוח בבדיקה, אלא בחקירה. המשטרה רשאית לבדוק מה שבא לה וכמה שבא לה כל עוד לא מופרות זכויות פרט. יצחק עמית טען שהשם על הדירה לקוח מנוסח הטאבו ולכן לא מופיע השם העדכני שלו, ושנחתם ייפוי כוח בשנת 2016. העניין הוא שמדובר בכאלו זוטות שהתוצאה האם זה נבדק ואומת לא תתפרסם בתקשורת. סביר להניח שאם המשטרה לגמרי זנחה את העניין בלי להיכנס לבדיקה, כנראה שמה שהוא אומר היה נכון ולכן אין מקום לבסס חשד המלצה ללוין, אם הוא כבר רוצה לבצע חיסולים פוליטיים, לפחות שיטרח להתלבש על משהו עם סיכויי הצלחה.

......מה? גלנט היה עסוק בלרקד סביב ביבי ופחות או יותר לצרוח לו אזהרות באוזניים, מילא את תפקידו די נאמנה, זוכר לאן זה הביא אותו? ביבי ניסה לפטר אותו עי החדשות לא נעמו באוזני הסובייט העליון, ועם ישראל נהר מיד לרחובות. השנאה כלפי ביבי היא דבר שהוא הרוויח ביושר מוחלט. ועם זאת לגלנט יש אחריות- והוא לא יצא חסין או גיבור מכל הסיפור, פשוט יש לבנאדם שביב של יושרה אז הוא לא זוכה לאיבה דומה לזו שזוכים לה חדלי אישים מוחלטים כמו ביבי, פיתמר או סמוטריץ'. חוץ מזה שהוא טיפה ירד מסדר היום כי ברגע שעם ישראל נהיה מספיק חבוט ועייף מכדי לנהור לרחובות שוב, פיסת האשפה האנושית בכיסא ראש הממשלה פיטר אותו בהצלחה (שוב, כי לגלנט שביב של יושרה)

תתחיל לבחון את זה אובייקטיבית ותראה שזה לא נכון. בכלל. יש לכמה אנשים פה נטיה לחשוב שאני איזה גרופי של לפיד- ממש לא, יש לו מגרעות מפה ועד הודעה חדשה (בעיקר הפה הגדול שלו) העניין הוא שכל פעם עולה פה נקודת השוואה או עוד "סימטריה", ומה לעשות, כשמשווים את לפיד (או למען האמת, את רוב האוכלוסיה הכללית....) לארגון הפשע שכרגע מנהל את המדינה, מה לעשות, הוא כמעט נראה כמו קדוש. ואם נכמת את הדברים מספרית, הרגע וחצי שהממשלה הקודמת זכו לפעול הייתה תקופה כמעט קסומה מבחינת ההישגים ומבחינת תהליכים שזכו להתקדם. לא כי היה מדובר בממשלה סופר מצטיינת- אלא כי 2-3 הממשלות שקמו לה והממשלה הנוכחית שאחריה הן פשוט זוועה בכל קנה מידה אפשרי. אז למרות שהם היו רק "בסדר", "בסדר" זה טוב לאין שעור מ "זוועת עולם". כאמור, הממשלה נפלה בגלל שסרבו להיכנע לסחטנות של אינדיבידואלים או קבוצות קטנות, בניגוד למה שקורה כרגע. אה, וגם כי סילמן סוס טרויאני חדלת אישים עם מצפן מוסרי שמורה באופן קבוע על "אני".

כשאתה מזיז כוחות ולא משאיר מאחוריך שום תשתית ניהול, זה מה שקורה. גם אני וגם חברי פורום אחרים צעקו את זה פה לפני כ 2000 עמודים (לא צורת התבטאות- אכן כ 2000 עמודים, כתבתי את זה ספציפית בינואר 2024, במקרה יוצא שעברה בדיוק שנה וזה היה עמוד 2000 ומשהו) המלחמה חסרת תכלית כבר המון זמן, זזים ממקום למקום- צצים במקום הקודם חמאסניקים חדשים וחוזר חלילה. לא נשאר כבר מה לכתוש, אין באמת כבר "תשתיות טרור", ומה שעושים כרגע זה מרדף אחרי רוחות רפאים. יש מספיק מילואמניקים פה ויש לכולנו חברים במילואים, דברו איתם, תשאלו מה הם מרגישים.

אמאזון הסתמכו בשילוחים לישראל על שקי מטען בטיסות דלתא ויונייטד, שלחו נפחים עצומים ולכן לא נאלצו לשלם הרבה על שילוח. מרגע שהתחילה המלחמה באוקראינה- חלק מדרכי הפצת המטען הופיעו, המחירים עלו גלובלית. מאז שנפסקו הטיסות לארץ הכל נשלח במטוסים של אלעל או DHL, וזה יקר מאוד. לאמאזון לא משתלם לשלוח לפה, זה הכל. יהיה משתלם? ישלחו שוב, אחרי הקומונה ולפני המלחמה באוקראינה הם התחילו לחזור מאוד מהר ומאוד חזק -תתפללו שהממשלה לא תעמיס עוד חסמים רגולטוריים, בתור "ימנים", הליכוד/חרדים/סמוטריצ'ים הם על סף סטנדרטים קומוניסטיים. לא שוק חופשי ולא שום דבר. נראה שהם עושים למסחר מה שעשו כבר לבנקאות בינ"ל, לא יאמן כמה קשה להוציא כסף מישראל