lanosforce

תיקח לבדיקת קניה ומיד אחרי זה לבדיקה אצל רון. בדיקת הקניה תעלה על בעיות שקשורות לחוקיות הרכב בנוסף לדברים טכניים ברורים ומיידיים לעין - בדיקה אצל רון או מוסך מתמחה תיתן לך חוו"ד לגבי המצב האמיתי של הרכב. זה רכב נדיר ולא קל למצוא - אם הוא במצב טוב - אפילו קנית לכמה חודשים ושלחת לגריטה - זו עדיין חוויה של פעם בחיים - זו מכונה ואם היא במצב טוב למה שלא תהנה ממנה? רוצה משהו קצת יותר סולידי? תביט כאן ביד 2 ותראה מאזדה 6 2003 שנראית פשוט מלוקקת (ומהיכרות שלי עם המוכר הסיכוי לרכב שמור במיוחד מאוד גבוה) ב6K שקלים - במקרה ונפלת עם הTT.

אוונסיס בלי לחשוב פעמיים - עלויות אחזקה פחות או יותר זהות (הייתי בעלים של קורולות והייתי בעלים של אוונסיס) יותר נוחה, יותר חזקה, יותר שקטה, יותר מרווחת, פערים זניחים ביותר בצריכת דלק, יותר רכב - טסט טיפה יותר יקר, ביטוח יכול להיות שאין הבדל בכלל.

עוד שאלה ברשותך לפני שאני מתחיל לייעץ - האם המשטח שמסביב לגריל הרמקול ישר יחסית?

היום כבר מדובר ביחידות עצמאיות לחלוטין - אתה צריך רק לספק להן חיבור לרשת או דרך המולטימדיה או דרך הטלפון שלך. המסכים היום גם אינם באים בתצורה של MASTER וSLAVE - כל מסך בפני עצמו.

תעלה צילום של הדלת בבקשה - יש לך מושג מה מידת הרמקולים שיכולים להכנס שם?

טוב אם הם יקימו מפעל ייצור בכפר קסם לפחות כולנו נהנה מבימר במחיר ייצור מקומי ללא עלויות ייבוא ומכס.

המפגשים הכי כיפייים שאני זוכר מרמת גן זה כשהיו כמה מועדונים שקיימו מפגש באותו היום - פיולסלאטס ביחד עם סובארו ביחד עם אודיו היה אחד החזקים - אנשים יכלו לדלג ממתחם מסרטן של שריפת צמיגים למתחם שגורם להיות חירשים ואז להגיע למפגש סובארו ולא לסבול לא מהרעש של הבוקסר ולא מהריח של הירקון יהיה יותר ממגניב לראות בחניון של אצטדיון מפגש סטייל GATING של ערב רב מועדוני וחובבי רכב - תכלס רק המחשבה על זה גורמת לי להזיל ריר. או שסתם יש לי כלבת ואני לא יודע

איזה פורד אדג'? איזה שנתון?

תענוג! - כמה הוצאת על כל הסיפור כולל רכישת כלים? 5-6K בהגזמה? עכשיו תחשוב כמה היית מוציא רק בלהחליף רכב - אם זה היה רכב חדש אז תחשוב כמה הייתי מאבד בנוסף על אבדן ערך מיידי ברגע שהרכב עלה על הכביש? ואם רכב יד 2 - יישור קו מכאני, להכיר רכב מאפס וכך הלאה. כל עוד אתה מרוצה מהרכב ואין סיבה\רצון למכור\להשבית - בעיני זו הדרך הנכונה. וזה מבלי לדבר יותר מידי על הסיפוק האדיר וההנאה שבעשיה וגם הידע שאתה צובר.

יאפ - יולי\אוגוסט כמה חריגה מהתקציב השארת לך? לרכב כזה הייתי דואג שיהיו לי בצד שתי עשיריות לפחות לצורך של יישור קו מכאני ויכולת לעמוד בתקלה או שתיים. תיקח לבדיקה - אם תוכל להשלים אם מה שתגלה - החלטה שלך. אני באופן אישי אם הייתי מגלה שהרכב סה"כ במצב תקין - משאיר כפי שציינתי שתי עשיריות בצד ויוצא להרפתקא, למה לא.

שלווווום לכולם, אני מזמין אתכם ל- כאן! מדובר במפגש של חובבי רכב באשר הם, אספנות, שיפורים, שטח, רכב דיילי דרייבר וואט-אבר! תבואו, תגיעו! תהנו! נתראה שם. אדי

יהיה מתקן כזה שמושיבים עליו מנהל פורום ואז מאחוריו יש לוח קליעה למטרה? ומתחת למנהל יש מיכל מים ענק? יהיה? יהיה?? בכל מקרה אני מגיע עם איפוסון על הפנים.

אני מתאר לעצמי שמדובר בעניין של רגולציות - בסירקולציה פנימית האוויר בתוך הרכב מתמלא אחרי זמן מסויים בפחמן שאנחנו נושפים - זה דבר אחד. הדבר השני הוא רכב שעומד חונה - רעלנים מחלקי פלסטיקה ושאר מזהמים שעלולים להמצא מהרכב, צריכים להתאוורר ולמצוא את דרכם החוצה - כשאתה מכבה רכב עם בקרת אקלים, לרוב - הסירקולציה תאופשר באופן אוטומטי. יש רכבים שזוכרים את המצב האחרון ויש כאלו שלא. דוגמא מהדיילי שלי - אם אני מדומם מנוע אבל לא דורך אזעקה, כשאתניע הHVAC (יחידת בקרת האלקים) תפעיל בחזרה למצב של סירקולציה פנימית. היה ודרכתי אזעקה - התנעתי - סירקולציה פנימית כבויה. בסובארו - גם אם הפעלתי סירקולציה פנימית - כעבור בערך שעה של נסיעה בקרת האקלים תפתח בעצמה את הסירקולציה לאפשר לכניסה של אוויר "רענן" מבחוץ - תוך כדי נסיעה. וגם תשים לב שאם אתה תעבור למצב של הפשרת אדים בשמשה הקדמית - בקרת האקלים תכבה את הסירקולציה הפנימית (לפחות בשני הרכבים שלי זה עובד ככה). זה נועד לשמור על איכות האוויר שאתה נושם - לא נורא, מתרגלים.

L7??? אם אם תתקין את הדבר הזה בתא המנוע הוא עדיין יגיע באיחור כלפיי הסט הקידמי.

רכב שנת 2015 - אם זו מולטימדיה מקורית תהיה בטוח שהיא כנראה מפגרת טכנולוגית משמעותית בכדי להפעיל כונן בגודל שכזה - תבדוק באמת אם יש עדכונים למערכת ההפעלה.

אמרתי תודה בגלל הסיקור אבל איפה תמונות? אפרופו יש לי שכן בבניין עם מאליבו 3.6 שעברה הסבה לגז - ממנו הבנתי שצריכת גז בעצם זהה לצריכת הבנזין של הרכב רק שמחיר ליטר גז נמוך בהרבה מזה של בנזין. מערכת הגז אצלו הראתה אמינות ירודה והמנוע כבר עבר בניה מחדש פעם אחת - במקרה שלו, אני באמת לא חושב שזה היה שווה את ההשקעה.

לCDM לתת סלופ נמוך מ18 ב550-600 הרץ זה תכלס לרצוח את האלמנט. אתה רוצה לתת לו סלופ 6 תחתוך אותו לפחות לפחות ב1200 הרץ או 900 הרץ בסלופ 12 אם אתה רוצה לחתוך אותו באזור ה600 הרץ אתה צריך שתהיה נפילה חדה מאוד בהספק בכל מה שמתחת לאזור הזה - סלופ 18 או 24. את הטוויטרים אתה צריך שכל מה שמתחת לתדר 2.5K יחתך חד אז בתדר 3K הייתי חותך אותם גם - סלופ 18 או 24 ב3.8K אתה יכול לחתוך אותם כבר ב12 ואתה תהיה בטווח בטוח איתם - ולדעתי הם עדיין ירעישו ברגע שתגיע איתם להספקים גבוהים. אז זה תלוי מאוד באיך אתה רוצה לנצל את הרמקולים מצד אחד ומצד שני לדעת באיזה תחומים הם עובדים היטב. CDM יעבוד טוב בתדרים בין 600 הרץ ל6-7K בידיעה שבאזור תדר 5K הרץ השמשות ברכב מהוות בעיה קשה מאוד להחזרים - אני אוהב לכוון את אזור החיתוך שלי לשם... אני באופן אישי אוהב ליצור בור מסויים בין 4-6K הרץ ובמקום להשתמש באיקולייזר אני פשוט חותך את הרכיבים בהתאם למדידה של רעש וורוד - אם אני רואה פיק מובהק באזור 5K אני אחתוך חד יותר את האלמנטים, אם אני לא מבחין בפיק חד באזור הזה (בד"כ כן - בתדרים 8K ו5K יש הרבה בעיות ברכבים בייחוד כשהרמקולים קרובים לשמשות) אני אחתוך מתון יותר ואאפשר לרמקולים לנגן את האזור הזה יותר. אני לוקח גם בחשבון כשאני בוחר נקודות חיתוך דברים כמו - האם אני רוצה שהרמקול יהיה בעל פיזור רחב או בעל פיזור צר - און אקסיס - אפשר לחתוך את הרמקול במתינות ולתת לו לנגן תדרים שגם יהיו מאוד כיווניים בגלל הקרנה צרה מאוד. אוף אקסיס - אני אחתוך את הרמקול בתוך תחום התדרים שהוא מפזר רחב, כלל כווני. אני גם לוקח בחשבון את הנצילות של הרכיב (רמקול) ואת הספק המגבר ואת רצפת הרעש - ככל שהרמקול יותר נציל ויותר קרוב אליך ככה רצפת הרעש תהיה נמוכה יותר (כלומר הסיכוי שאתה תשמע יותר רעשים מהמערכת כשהיא לא מנגנת מוזיקה - גדלים) וזה כמובן גם מקרין על בחירת ההגברה ועל טכנולוגיית הצליל - במערכת אנלוגית אני אשתדל ללכת על מגברים חזקים עם SNR מאוד גבוה ואשדך אותם לרמקולים לא נצילים. בעוד במערכת דיגיטלית סטייל FULLDA אני ללא חשש אשתמש ברמקולים נצילים מאוד על מגברים צנועי הספק עם נתון SNR סביר. רשימת השיקולים לעומת רשימת הפשרות (תקציב, רצון, יכולת...) היא מאוד חשובה בתכנון מערכת ובגלל זה כדאי מאוד לרשום את המדדים על דף ביחד עם נתוני הרכב, תשתית החשמל, המטרות שלך מהמערכת וכך הלאה. למשל בדודג' אני כרגע בשלב הראשון של המערכת שבה אני בונה מערכת שנועדה לתת SQ מקסימלי בתקציב נמוך מבלי להתפשר על רצפת הרעש, איכות האות אבל בהחלט להתפשר על הווליום שעליו אני מוכן לוותר. המטרה שלי היתה לקבל באס חזק באזור הקיק-דראם (60 הרץ) מבלי כל הרעידות ותוך כדי לשמור על קצה עליון בהיר, חזק וברור. אז הרכיבים שנבחרו היו מגבר פרימה 8.9BIT והוא מגושר לארבעה ערוצים של 130 וואט זוג מידבאסים של האט קלארוס על זוג ערוצים. - הם לצערי לא נצילים מספיק בכדי שה"130" וואט של הפרימה יזיזו אותם ברמה מספקת אך סה"כ הצלחתי להוציא מהם תוצאה סבירה שאני יכול כרגע לחיות איתה. ואז לקחתי מידריינג'ים ביתיים של פייטל פרו 3FE22 שהם סופר נצילים ונועדו לספוג סה"כ 20 וואט והושבתי אותם ביחד עם הטוויטרים של האט קלארוס על הקרוס הפסיבי שלהם - 130 וואט מספקים כאן את הסחורה בגדול. ואז - בתחום הבאס הנמוך יותר - זוג סאב וופרים שטוחים 10 אינטש בתיבה אפסית על מונובלוק N2 של מאסיב אודיו - לא, הם לא יורדים נמוך מאוד ובטח שלא חזק מאוד - אבל הם נותנים לך מכת פטיש חזקה מאוד! ב60-80 הרץ - בשביל זה לא צריך יותר מזה ואפילו שמדובר על אחד המוצרים הכי פשוטים שיש לחברה כמו MTX להציע - הם משיגים תוצאה מעניינת במיוחד. והשלב הבא דווקא יהיה - אנלוגי, הרבה יותר כוח, יותר יכולת עיבוד אות - פחות נצילות, יותר הספק ושימוש יותר אגרסיבי בTC משתף אותך בכדי שתקבל דוגמא לשיקולים. לגבי הסט הקידמי אצלך - אפילו שאתה תרוץ שם על ארבעה ערוצים שמוצהרים לספק 260 וואט - הדאמפינג כנראה יהיה נמוך מאוד והזרם שהפרימות האלה יוציאו אני ממש בספק אם אתה תהיה קרוב להספק הזה. בכדי לנצל נכון את הוופרים של סט האילייט מצד אחד לא הייתי יורד איתם נמוך מידי והייתי חותך אותם באזור ה80 הרץ די חד ומצד שני לא הייתי נותן להם לעלות למעלה מ500 - ככה המגבר יצטרף לפזר את ההספק שלו על תחום תדר קטן יותר ואתה תנצל אותו טוב יותר. את המיד והטוויטרים - CDM חד ב600 ב24 ומלמעלה ב4K בסלופ 12 - את הטוויטר הייתי חותך חד ב3.8K בסלופ 18 או 24 אבל זה מבלי לקחת בחשבון מרחק בין הCDM לMT ובלי לקחת בחשבון זוויות.

אני בקרוב מחליף בולמים וקפיצים

וואיי וואיי 1:25 המחשבה על זה רק גורמת לי רעידות

חולה על שרשורים כאלו - רכשיה של מונית זה משהו שהוא מאוד נגד הזרם והמוסכמות - אני בעצמי שקלתי לעשות זאת ועדיין לא פוסל בכלל! שעשה זאת בעתיד. וכן זה סמל סטטוס ועוד בצבע שחור - זה פשוט עובד, המוח שלנו בנוי ככה לטוב ולרע. פשוט נצרב לי בזכרון נסיעה במונית E220 בלרנקה - כשנהג המונית אמר לי שזה דיזל התקשיתי להאמין לו מרוב שהרכב היה שקט.

בגדול - לגבי פאזות של רמקולים זה בעצם מאיזו נקודה על מסילת המתח\ציר הזמן - רמקול אחד מתחיל לזוז לעומת אחר. אם אתה מאזין לרמקול בודד למשל - אין שום משמעות לפאזה כי אין לך שום רמקול אחר שמנגן בתזמון יחסי אל הרמקול שאתה מאזין לו. תחשוב על זה ככה - הHU שלך או הפרוססור שלך מוציא סיגנל לכוון המגבר במתח מוצא מסויים (יציאות הRCA ברוב המקרים) כמו למשל 2V או 4V או 5V ובמקרי קצה מסויים גם 8V (ראה ערך קלאריון HX-D3, אקליפס סאונד מוניטור בדגמים מסויימים) עכשיו מה זה אומר ה5V האלו של יציאת המגבר - זו מסילת המתח שעליה רוכב הסיגנל (אות הצליל) היות ורמקולים עובדים על זרם חילופין - AC גל הקול של הרמקול מורכב משני חצאים - החצי החיובי שזז מ0 ל+5V והחצי השלישי שנע מ0 ל-5V בחצי החיובי שזה ה"פאזה ישרה" של הרמקול הוא זז החוצה בחצי השלישי זה ה"פאזה הפוכה" של הרמקול הוא זז פנימה אז קודם כל נסביר מה היא פאזה הפוכה - ע"י הפיכת קטבים - ללא השפעה על תזמון פאזה הפוכה זה בעצם כשאתה הופך לרמקול את הקוטביות שלו - הכי פשוט, מחליף בין הפלוס למינוס - הרמקול יתחיל לזוז החוצה במקום פנימה. במקרה כזה - אין עיקוב בזמנים בין הרמקולים אבל יש ממש פעולה הפוכה בינם כי בזמן שאחד זז החוצה השני זז פנימה - ואז אתה מקבל תופעות של ביטול בתדרים מסויימים (תלוי במרחקים ובזוויות בין הרמקולים אחד לשני ובגודל החדר) כשאתה הופך פאזה חשמלית או פשוט בפרוססור אתה מבצע היפוך פאזה - אתה לא משהה בין הזמנים ברמקולים אבל אתה הופך את כוון העבודה שלהם, הפכת את הקטביות של האות אבל היא יוצאת באותו הזמן. עכשיו נסביר מה היא הפיכת פאזה או הסטטת פאזה - ע"י ביצוע חיתוך תדרים כאשר מבצעים חיתוך לרמקול - החיתוך ברמה הבסיסית הכי פשוטה שלו הוא בעצם העברת המטען החשמלי על גבי החוט דרך רכיבים כמו סלילים, קבלים ונגדים - מה שכל אלו עושים זה בעצם להאריך, להתנגד ולהשהות את מעבר הזרם החשמלי לכוון הרמקול - ובכך נוצרת הסטה בזמן כתופעת לוואי. הסלילים, נגדים, קבלים גם לא מאפשרים לעבור לתדרים מסויימים לעבור דרכם - זו נקודת החיתוך אך מעצם העובדה שלוקח לאות החשמלית זמן לעבור דרכם - הם גם מהווים מנגנון השהיה. ולכן - כאשר מבצעים חיתוך תדרים בעזרת קרוס פסיבי או קרוס אקטבי גם יש אלמנט של השהייה. כאשר חיתוך במתלול (סלופ) של 6DB מהווה בעצם השהיה של רבע אורך גל (בשיטות מסויימות זה שמינית ואז ביחד עם הרמקול הנוסף על אותו הקרוס זה יוצר השהיה של רבע אורך גל) לעומת הרמקול הנגדי. במילים אחרות רמקול שחתכת בסלופ 6 יתחיל לנגן מנקודת ה0 שלו כאשר הרמקול האחר שלא ביצאת בו חיתוך שכזה - יהיה כבר בשיא החצי החיובי - שזה הסטה של 90 מעלות. רמקול שחתכת בסלופ 12 יתחיל לנגן מנקודת האפס שלו כאשר הרמקול השני בדיוק ירד חזרה ל0 ועכשיו מתחיל את החצי השלילי של מסילת המתח וזה... היפוך פאזה ביחד עם הסטה בזמן. עכשיו מה שאתה צריך להבין זה איך לשחק עם זה ואיך להשתמש בזה בידיעה שאתה צריך לקחת בחשבון רק 2 רמקולים? שלושה כי הוספת סאב וופר? או ארבעה רמקולים כי יש לך גם טוויטרים או ארבעה רמקולים + סאב או יותר? ככל שתוסיף יותר אלמנטים למערכת כך התזמון והפאזות יסתבכו. כמובן בתוך המשחק הזה יש עוד עשרות משתנים שאתה צריך לקחת בחשבון - למשל חיתוך של סאב וופר בסלופ מתון אמנם יעקב אותו הכי פחות - אבל גם יגרום לו להשמע פחות מדוייק, יותר מרוח - מה עדיף? בידיעה שרוב הפרוססורים בשוק מאפשרים לך השהיית זמנים של עד מקסימום 15 אלפיות השניה (ובשביל סאב וופרים גדולים או פשוט לא נצילים זה בעצם לא מספיק בכדי להשהות נכון את הסט הקידמי) - זה רק שיקול אחד מתוך עשרות ואולי אף מאות מדדים כשאתה בונה\מתכנן מערכת סאונד.

אלכס, כרגע אל תדאג להספק - לוופרים הגישורים ב260 וואט צריכים להספיק ולמידריינג' ולטוויטרים כרגע ה70 ומשהו וואט שיש זה לא מה שצריך להדאיג אותך. איך אתה חותך את הCDMים? מה נקודת החיתוך? מה הסלופ? איך אתה חותך את הטוויטרים? נקודת חיתוך וסלופ. עריכה - לא יודע אם יצא לך לקרוא אבל היתה לי שיחה צפופה עם מהנדס של מוראל לגבי הCDM - הם בפועל נחתכים חד מאוד באזור ה550-600 הרץ בקרוסים שלהם. אם אתה עובד אקטיבי - ואתה חותך אותם באזור ה600 הרץ - תחתוך בסלופ מאוד גבוה כמו 18 או 24 אל תרד נמוך מכך בסלופ מתון יותר - אצלם הסלופ אולי מתון יותר אבל הם מנחיתים עם נגדים כל מה שמתחת ל600 הרץ ממה שזכור לי מהשיחה - בקיצור, מה שכתוב בחוברות שלהם למה שקורה בפועל זה שני עולמות אחרים - הנקודת חיתוך היא אולי כמו שהם כותבים אבל הם הלבישו שם מעגל הנחתה שהוא מעבר לחיתוך.

אוקיי עכשיו זה יותר ברור כי שתי המערכות היו נראות שונה בתחליט ועכשיו זה מסביר מה ההבדלים - נראה שאתה יכול גם לבחור בכל מערכת דאבל דין סטנדרטית אחרת לא? מה שהייתי מציע לך לעשות זה לפנות ללובינסקי ולשאול אותם מי מתקין הבית שלהם - לגשת לאותו בית עסק ולבקש הצעת מחיר מלאה להתקנת מערכת עם מתאם מקורי ולשאול אם יש מתאם שמחבר את המערכת גם לCAN BUS של הRCZ אח"כ תוכל להחליט אם אתה רוצה לקבל את הצעת המחיר שלהם או לחפש רכיבים תואמים. בנוסף אתה תמיד יכול להתייעץ עם מתקינים כמו יוסי אלפיין או ישראל ג'וניור - תריץ כאן חיפוש על "יוסי אלפיין" ועל "ישראל ג'וניור".

אוקיי - אז בוא נתייחס לכמה דברים 1. הציפיות שלך. 2. המציאות. 3. קהל היעד. 4. מה פספסת. 1. הציפיות שלך כנראה היו "מטוס על חלל" - משהו שעף מהמקום, עוקר הרים, לוקח סיבוב לועס ויורק אותו ותוך כדי גם נותן צריכת דלק טובה 2. המציאות - רכב ששמו לו מנוע שהוא סביר ולא מעבר בכדי שיוכל גם לתת מיאוץ שלא יגרום לרכב להרגיש לגמרי עגלה, יכולת סחיבה וגרירה כנראה שיספיקו לנגרר קטן, התהנגות של בהמה קטנה בגלל גובה ומשקל וצריכת דלק לא נעימה. 3. משפחות עם ילדים, אנשים גדולים שמחפשים רכב מרווח, אנשים שמחפשים שופוני ואכן כן "יש לי גדול", אנשים שאוהבים ישיבה גבוהה יותר, רכב פרקטי עם תא מטען גדול ונוח. 4. מה פספסת - זה הטוסון, לא הסנטה פה - נתחיל שם. זה רכב נוח, מבודד היטב מרעשים (תשים לב כמה רעש יש לך בספייסטאר), מנוע V6 שבכלל נותן את רוב הכוח והמומנט בLOW END של המנוע - תשים לב כמה נעים יותר להאיץ עם מנוע כזה בטווחים של מהירויות עד 60 קמ"ש ואז בין 60-80 קמ"ש אם ציפית למשהו חזק במיוחד אז אני בטוח שכאן אתה כבר מאריך את הספייסטאר שלך הרבה יותר נכון? אני יכול לתת לך לנסות 3.7V6 עם 210 סוסונים ולמעלה מ30 קג"מ ואתה תראה שהתאוצה לא שונה בהרבה אם בכלל מהטוסון - אבל כמות הכוח שתשודר לך ישירות לבטן ולעמוד השדרה זה משהו אחר לגמרי. לאותו הקונצרן - שלוש שנים קדימה יש מנוע 3.6V6 אבל עם 280 כוחות סוס - המיאוץ בהחלט טוב יותר - אבל האם זה מורגש? לא, לא במיוחד, עשיתי כמה וכמה נסיעות מבחן וממש לא הרגשתי שום דבר שאמר לי שאני חייב את ה70 סוסים האלה. לעומת זאת מרכב פצפון עם 180 סוסים (אין לי מושג אפילו כמה קגמ) - כמעט עשיתי על עצמי את הצרכים שלי. מסובארו STI לבנה שהיתה לבן דוד של אשתי עם 650 סוסונים (כשאני נהגתי עליה היתה מכוונת ל100 פחות לפני שנפחה את נשמתה לבורא שסתומים) אחרי שנתתי קיק בהילוך ראשון - עצרתי את הרכב, אמרתי לו תודה אני לוקח את עצמי לחדר מיון. ומאינפיניטי G35 וגם קדילאק CTS שלשתיהן יש למעלה מ300 סוסים יצאתי עם מבט מוזר על הפנים של אוקיי הרכב באמת חזק אבל לא שומעים כלום לא מרגישים כלום אלא אם כן חוצים את קו ה160 קמ"ש ואני לא בן אדם כזה בכלל, אז מה הטעם? (היוקרה, העיצוב, הנוחות, המותג ופה ושם גם כן נהיגה טכנית כיפית - פשוט לא ראיתי היגיון לקנות רכב מהקטגוריה הזו כדיילי דרייבר - משעמם באותה מידה). קצת מפתיע לא?

אני לא בטוח שיש מיכל בודד - פריקתי לא מזמן את הטמבון בB4 שלי וראיתי שיש מיכל בצד ימין של הרכב בקדמת הגלגל שהוא ריק לחלוטין - ההשארה שלי שמדובר במיכל לוישר אחורי כי אחרת אין לדבר הזה שום הסבר - המיכל של הווישרים הקידמיים נמצא אצלי בצד שמאל של הרכב ורואים בבירור את נוזל השטיפה ומיכל ההחזרים של המנוע נמצא די צמוד אליו לצד הרדיאטור. אין לי ברכב וישר אחורי ואני מתאר לעצמי שלמטרה הזו המיכל הנוסף והריק הזה יושב לו שם. אני לא אתפלא אם בB3 זה אותו סיפור רק שבמיכל בצד ימין תהיה מותקנת משאבה וצינורות.