רוכב בודד

אני לא עושה התערבויות על אוכל או מה שיסכן את המשתתפים. אבל פעם הייתי מנצל את הכושר הגופני להתערבויות נגד מעליות. 100% הצלחה. החברה עולים במעלית (ישיר בלי עצירות) ואני במדרגות. גם על 11 קומות היתי מנצח. התמורה היתה לנסוע לאיזו מסעדה שאבחר - אפילו מרמת גן למחנה יהודה.

באייבורי קנו פורש חדשה. פנמרה. מכונית נאה, נוסעת היטב, הלוואי אצל כולנו. (תוהה עם עצמי האם זהו שידרוג מב.מ.ו.. 7 שהיתה קודם? ..) ואנא אל תכנסו לתגובות של כמה זה עולה ומה הייתם עושים עם הכסף. זה לא עניינינו. אבל – מי שנוהג במכונית שלהם משתולל בכביש ובצורה פרועה. השבוע ראיתי זאת כמה פעמים. לפעמים הנוהג באותו רכב ואני נוסעים באותן שעות ולאותו מקום. יום אחד בפניה במוןרשה מכביש 5 אל כביש 4 לכיוון דרום הוא עקף אותי מימין כשהוא יורד לשוליים להשלמת העקיפה שלו לקראת סיום נתיב ההשתלבות (במקום בו נהרג טל שביט ז"ל). פעמים אחרות בכביש די עמוס – אבל כזה שמאפשר נסיעה במהירות 70-90 - הנהג בפורש זיגזג בין 3 הנתיבים תוך שהוא דחוף ונדחף בכל רווח . וכל הסיפור קטע של כ-3 ק"מ עד צומת גהה. ואתם יודעים מה? אני נוהג בצורה שלווה, הוא מתפרע וחותך ו..בסופו של דבר הוא ואני מגיעים לחניון באותו זמן, הפרש של שניות בודדות, כי יש כמה רמזורים מהכביש הראשי עד החניון. בדרך כלל אני שם לב כי אנשים במכונית יוקרה נוהגים בכבישים עמוסים בצורה מתונה (יש להם את התובנה שכדי להמשיך להצליח כדאי להגיע בריא ושלם וכל התעסקות עם תאונות היא עניין של הרבה זמן) ושומרים את ההתנסות בחוויה לשעות שקטות וכבישים מתאימים. לא מדובר על מהירות כי רוב כלי הרכב יכולים לנסוע מהר מאוד ואני רואה הרבה אנשים ש"חוכמתם" מסתכמת בנסיעה מהירה בקטע ישר או קל אבל בולמים בחוזקה לקראת סיבוב (או גרוע יותר ממש בתוכו) ואז ממשיכים במהירות איטית שאפילו קשיש כמוני עובר אותם. מדובר על נהיגה טובה ונכונה, הנאה ממיכולות ותכונות הרכב אבל בהתאמה לתנאי הדרך ועומס התנועה.

מאיפה הבאת את החארטה הזו? בהחלט אפשר שאנטי וירוס יעבד ולא יעמיס. אם הוא טוב ויעיל - הכל עובד ולא מורגש, אלא אם מדובר בקבצים ענקיים בנפח. אנטי וירוס הוא חובה וחיוני, גם לגלישות וגם לחיבורים חיצוניים.

עצה : לפני חיתוכים והימור - גבה את כל התכולה של הסים מהטלפון הישן אל המחשב. אם החיתוך לא יצליח - אפשר להתחבר למחשב עם החדש, להעלות בחלון אחר (עם התוכנה של הישן) את מה שגיביתם מהטלפון הישן ואם אין הוקוס פוקוס להעתיק הכל אז אז העתק-הדבק אחד אחד יקח זמן אבל יעשה את העבודה. תוכנות התחברות נייד - מחשב זמינות חינם באתרי החברות.

לדעתי הכל דעות קדומות, שמועות לא מבוססות, והתנסות של אנשים שקנו רכב במצב לא טוב או בזול ומחכים לאיכות פנומינלית. יכול להיות שאני מזוכיסט שרוכש מכוניות איטלקיות וצרפתיות ועוד נגד המיינסטרים. אבל גם בוחר יחס של תמורה למחיר. ופה הצרפתיות נותנות יותר בתחומים החשובים לי כמו בטיחות, ניהוג, נוחות ובשביל מחיר נמוך יחסית. אם מטפלים בזמן, פחות או יותר, ולאו דווקא אצל מורשה (שאפו לשאפט כבר אמרנו?) - הרכב נוסע כמו שצריך ואין בעיות. יוצא לי לנהוג גם במכוניות אחרות, ולא ראיתי סיבה משכנעת להתחרט על החלטות שעשיתי או לרוץ להחליף. ב-93 קניתי ZX (שהחליפה אלפא...) והחזקתי אותה 11 שנים. לא זוכר שהיו בעיות חריגות. בכמעט 10 השנים האחרונות אני עם שני דגמי סניק - גם כאן בלי שום בעיה מיוחדת למעט פעם בה חוט למשאבת הדלק שהחליט להתקצר באופן בלתי צפוי או תקלה בבורר מהירויות האיוורור. כל אחד יכול לבחור ברצונו ולפי המאפיינים האישיים שלו - כדאי שתהיה פתיחות לנסות כמו גם יכולת איסוף מידע אמין ממקור ראשון ולא משמועות.

פעם מכשיר של נוקיה שהיה לי עבר טבילה כאשר נשאר בכיס של בגד הגלישה. עשיתי פירוק מלא של המכשיר, יבוש עדין עם מייבש שיער על אויר קר, יבוש יומיים בחוץ (היה קיץ) והוא עבד עוד כמה שנים בלי שום בעיה. לאחרונה מכשיר של נוקיה התחיל לעשות רה-סטארטים מעצמו. במעבדה של אורנג' לא הצליחו לתקן - או (כפי שנראה לי) לא רצו, וגרמו לי לעבור לגולן. ואפילו "שידרגו: לגרסת תוכנה מ- 2009 (ביולי 2012). המעבר לגולן פתר את הבעיה בלי שנגעתי בדבר. המכשיר מתפקד היטב בכל הפונקציות, לא מאתחל את עצמו אפילו פעם אחת בניגוד להרבה פעמים ביום שעשה זאת בעבר.

יש לך תזמון מעולה. צור קשר עם הבחור שחושש לנסוע לאילת וגלו אחוות נהגים וגיבוי הדדי: סעו יחד בשתי מכוניות לאילת, וכאשר תחזרו סעו יחד עם שתי מכוניות לסופר. אולי אפשר לשכור שרותי נערת ליווי לנסיעה סופר. ככה שאם הרכב לא יסע - יהיה לך איך לבלות.

זה בסדר. אם מנהל אולם מכירות רכב, כדבריו, מתהדר בהשמצות לא מדוייקות על מתחרים, לא הסכין כי מספר כוחות סוס לא בהכרח מלמד על טיב התגובה אלא איך הכח מגיע לגלגלים, לא יודע כי הגודל לא תמיד קובע אלא העיצוב ותכנון פנים הרכב - אז כנראה ככה מוכרים היום כלי רכב בישראל. והיו פה שירשורים על היחס וצרות השרות ללקוח שלא החמיאו לאנשי המכירות ומנהליהם. יש סיפור שמתאים לנסיבות, והדבר הטוב היחיד ש-massa עשה הוא להעלות חיוכים- שלא יחמיאו לו - אצל הקוראים בדו שיח שלו עם רוני. בלי קשר לחיה כזו או אחרת, איש כזה או אחר. אני דווקא מחבב ככלבים. * לפני שנים היה כלב שרצה להיות זאב. היו לו כל הנתונים לכך: גדול, חזק, צבע מתאים ואפילו מראה מפחיד. אבל למרות כל מאמציו, לא הצליח להיות זאב. הזאבים דחו אותו והוא נותר לבדו מתוסכל. בשיטוטיו הרבים הגיע הזאב לגבעה שעמדה בדד והשקיפה על הערבה. שם, על ראש הגבעה, חי לבדו זאב זקן וחכם. הוא היה ידוע בחוכמתו שנצברה בשנות מסעות הציד שערך בערבה, כשהיה מנהיג הלהקה הגדולה ביותר של זאבי הטרף. הכלב עלה לראש הגבעה לבקש עצה מהזאב החכם. "אני כל כך רוצה להיות זאב" שטח הכלב את בקשתו לפני הזאב הזקן "אבל כמה שאני משתדל, ואני אפילו דומה כבר לזאב, איני מצליח. מה עלי לעשות?" חייך הזאב הזקן ואמר "אתם הכלבים כולכם אותו דבר. כאשר אתם פוגשים כלב אחר, אתם מייד מרחרחים אחד את השני בתחת. ואילו אנחנו הזאבים" הזדקף בגאווה "איננו נוהגים כמוכם. אנחנו מרחרחים אחד את השני באף. זה יותר מכובד". "זה הכל?" התפלא הכלב. "זה העיקר" ענה הזאב "את השאר תלמד לבד אחר כך". הודה הכלב לזאב הזקן והחכם וירד לאיטו מהגבעה. לא חלפו כמה ימים והכלב נפגש בלהקת זאבים בערבה. הוא רץ אליהם וניגש בזהירות למנהיג להקת הזאבים. בכובד ראש הוא התקרב ורחרח אותו בזרבובית. לאחר ריחרוחים הדדיים באפים, אמר המנהיג לכלב "בסדר. אני מקבל אותך ללהקה. הצטרף אלינו" הכלב לא ידע את נפשו משמחה. אבל זכר את הכלל שלימד אותו הזאב הזקן. הוא החליף ריחרוחים באף עם כל אחד מחברי הלהקה ובזאת הצטרף כחבר ללהקה. הלהקה ערכה מסעות ציד בכל רחבי הערבה. הכלב רץ בשמחה עימם, השתתף בציד וקיבל את חלקו בשלל. אלו היו ימים מאושרים ביותר בחייו של הכלב. באחד ממסעות הציד, עברה הלהקה בסמוך לגבעה ההיא. הגבעה שעליה חי בדד הזאב הזקן והחכם. הכלב פרש מהלהקה ושם פעמיו לעבר ראש הגבעה. ואכן בראש הגבעה ישב, כמקודם, הזאב הזקן וצפה על הערבה הרחבה הפרושה לפניו. ניגש אליו הכלב בנימוס וריחרח את הזאב הזקן באפו. חייך הזאב הזקן לכלב ואמר " זה בסדר. אני זוכר ומכיר אותך עוד מהתקופה שהיית כלב. לי אתה יכול להריח בתחת!"

רק אני רואה שזו אינה מכונת גילוח אלא מכונה לטיפוח זקן? בעניין התקע - היות ולא צריך הארקה עבור מכשיר גילוח - התקע שמגיע (עם שתי שיניים) מתאים לישראל. במקרה שלא יתאים - חתוך את החוט בקצה שמתחבר לשקע החשמל וחבר לתקע שמתאים לישראל. המתח באירופה הוא 220-240 ומתאים לנו.

עידון למתכון של שי: אם יש ילדים בסביבה - אפשר לתת להם לשים מקופלת בתוך הקוקטייל ולערבב. (ואנחנו שמים גם אבקת קקאו) ההערכה ההורית שמתקבלת מהאפקט שווה חיוך גדול.

אם אתה מתכוון להזמין מחו"ל - נסה את wiperblades הם אוזכרו כמה פעמים בפורום - ורק לטובה. משלוח מהיר ושרות יעיל. קניתי מהם מגבים לסניק - ולא היתה בעית צד, כמו שהם הבטיחו במייל לבירור שנשלח לפני הקניה ונענה תוך יום. האתר אתה יכול לברר בדיוק מה אתה צריך לפי שנתון ודגם. אפשר לפנות במייל לשרות שלהם ולקבל מענה מיידי לגבי בעיית הצד וההתאמה הספציפית לרכב שלך. בפעם הבאה עשה חיפוש בפורום - כבר היתה שאלה (ותשובות) על מגבים לפיקאסו.

לפני צהלות השמחה והטבעת כלי הרכב לפני תיקון, הנה מקרה שמראה, לא ממש בהפתעה, כי חברות הביטוח לא ששות לשלם עבור נזקי שלולית, עד שבימ"ש מחייב אותן. באותו מקרה היה צורך לברר קשר בין שני נזקים - אחד מתאונה והשני יום אחריה - שלולית. חוצמזה, אני סבור שהמלצה על מוסך שפועל עם ולטובת הלקוח - תמיד רצויה ואולי תסייע פעם למי מהקוראים.

רק אתה מפסיד. מאחד שהתנסה עם שתי הנזכרות לעיל.

לפנדוב - אם הצורך הוא לנהיגה ולא לשוטטות רגלית, אזי יש מדינות באירופה בהן ניתן להזמין ולשכור רכב עם GPS מובנה, טעון במפות. תן דעתך כי בחלק מהמדינות אסור שימוש במכשיר אתראה ממכמונות - היה לפני 2-3 חודשים שרשור על הנושא.

עוד מסקנה שלי מעבר לדרוג הבטיחות היא חיזוק חדעה שבבטיחות הגודל לא קובע. אפילו רוב המכוניות הקטנות יגנו על הנוסעים טוב יותר ממסחרי/ואן. בעבר ראיתי כי ואנים אמריקאיים קיבלו דרוג בטיחות עלוב והנה היצרנים מאירופה ואסיה הולכים בכיוון הרע, בתחום הבטיחות במסחריות. חסר לי הציון של המרמדס-ספרינטר בו משתמשים נהגי מוניות השרות בין ת"א ופתח תקוה, אולי גם בקוים אחרים. איך שהם מתזזים ותופסים ספידים - הבטיחות של הרכב צריכה להיות שיקול משמעותי. בעצם, רק אצלי... אגב, כדאי לנסוע איתם פעם. חוויה משעשעת ומהירה.

עברתי לגולן לפני כמה חודשים - ואני מרוצה מאוד. ניוד מהיר, אפס בעיות. אם כבר לבחור - אני מעדיף חברה שעשתה מהפכה של ממש ולטובת הצרכן, הראתה לכולם כי אפשר להוריד מחירים ואפשר להיות צרכן נבון. בעיות שהיו לי באורנג' נעלמו לגמרי עם המעבר. 3 פעמים המכשיר היה במעבדת אורנג' ולא הצליחו לסדר, אולי לא רצו להתאמץ לתקן. המעבר פתר אותן בלי שום תיקון טכני. על 012 היו בעבר הרבה מאוד טענות, במיוחד באינטנרט, איני יודע איך המצב כיום.

לדעתי יו"ר איגוד המוסכים פיספס בהעברת המסר בבמה שניתנה לו. החלק הראון של הכתבה דן בנושא איכות התיקון וחומרי העבודה - מה שבהחלט ראוי לפיקוח ושיפור. אבל לא נשכח שמי שמבצע את העבודה הם חברי האיגוד ששהוא עומד בראשו - ולא ברור לי למה הם ממשיכים לבצע עבודות בחומרים נחותים והתפשרות על מרכיבים לא איכותיים, במקום לסרב לבצע את העבודות בתנאים האלו? האם גם חברי האיגוד שמחים להמשיך לקבל את העבודות מחברות הביטוח ולא משנה להם האיכות המקצועית? (זו שאלה, לא קביעת עובדה). בסיכום שבכתבה, הנקודות אותן הוא מבקש לשנות אינן מזכירות אפילו במילה אחת את בעיית האיכות וההתפשרות הנ"ל, ואין שום דרישה לפעולה בנידון. הסעיף השני - לדעתי אין צורך בעוד חברות ביטוח. יש כבר מספיק. ראינו שגם חברות חדשות שצצו לא שינו דבר משמעותי במחיר או צורת הטיפול, גם הישירים הפסיקו להיות כדאיים אחרי כמה שנים כאשר המחירים שלהן עלו לשמים (שימו לב שגם חברות ותיקות פתחו מוקדים לשיווק ישיר) ותוך שנים ספורות צצות הטענות המוכרות מחברות ותיקות שדווקא בחלקן חל שיפור, מי יותר ומי פחות. הסעיף השלישי אינו אפשרי , אפילו שאני לא אוהב אותו, הוא מונע מהחברות לקבל הסדר מועדף במוסכים איתם הן מתקשרות, ואי אפשר למנוע מחברה (שהיא לקוח) לקבל הסדר עבור פיטום של הרבה לקוחות. גם כל אחד מאיתנו רוצה הנחת כמויות בהתקשרות לשרות כזה או אחר. סעיף 4 ממש אבסורדי. כפי שידוע לי כיום כל לקוח יכול לבחור את השמאי ואין חובה לקחת את שמאי חברת הביטוח. ההצעה שמשרד התחבורה יבחר שמאי אינה טובה. רק זה חסר לנו - להיות תלויים בתורים, חופשות וסחבת ביוקרטית, שלא להזכיר את האפשרויות למאכרים וקומבינות שיקרו, כנראה, די מהר?

רק עד מחר 4.12.12 (כולל) : מי שיתדלק בתחנות טן וישלם עם כרטיס אשראי פאוור קארד מקבל 20 ש"ח הנחה בתדלוק בשווי 100-200 ש"ח, 40 ש"ח הנחה בתדלוק מעל 200 ש"ח. ההפחתה תהיה בדף החשבון. אפשר לסמוך עליהם. 20% ממחיר הדלק (בערך, כי התדלוק יכול להיות בסכום אחר). מבצע יפה של חברת כאל. כן ירבו ! כעת תבקשו מכל החברות ולכל בכרטיסים, לא ביחד, כדי שנוכל להנות כל פעם מכרטיס אחר.

אמממ... משהו פה לא מסתדר לי. גיא עושה פרסום למוצר שאינו ברשותו? איך בדיוק הוא מתכוון לשווק - להזמין ב- DX (כדוגמה...) כל פעם יחידה בודדת? יבואן אמור לדעת בדיוק את העלויות לפני שהמוצר הגיע לארץ. עלות ההובלה ידועה, הביטוחים, מיסים, עמילות מכס וכל השאר לגבי השינוע, האחסון והשיווק. ואלו אמורות לרדת עם הגידול בהזמנות. לא נשכח חשיפה לתקשורת ובחינה של המעוניינים. איך כל אלו שמציעים לשלוח לארץ קניות בחו"ל יודעים לתת מחיר ברמת שקל (אפילו אם הוא גבוה מידי) ? יש קצת הימור בעסק שלו אם אינו יודע לתמחר את כל אלו ולהעריך מחיר לצרכן הסופי שמוכן לקנות "בליינד" ולפני מבחן בתקשורת. וגם צץ בדרך משהו עם עדכון תוכנה שאולי מצייץ חריקות במערכת? מדובר במוצר שאינו זול, יחסית, מעורר ציפיות ויש רצון - אבל הזמן קצת מרגיע את העניין ולך תדע מה בעתיד. בטר פלייס כבר אמרנו? חבל.

אתה תשקלל : כביש 90 צפוי להיות נינוח, נסיעה שלווה, בלי עומסים. הייתי משפר קצת ובכורזים לוקח מזרחה כדי להקיף את הכנרת מצידה המזרחי ולחסוך מעבר בטבריה והאיטיות עד צמח. או שאפשר גם בחצור לכיון בית המכס וירידה לכנרת. מצמח היישר דרומה כל הזמן. הכביש עם נתיב לכל כיוון, מה שאומר ריכוז גבוה ועקיפות רק במקום שאפשר בבטחה. אפשרות אחרת דרך צומת גולני כביש 6 (שגם עולה) הנסיעה קלה ומהירה , אם אין בעיה מזדמנת, ובהנחה שבאזור המרכז אתה לא בשעות העומס של הבוקר, נניח עד 10. לפני באר שבע - כמו שכתבו לך - שמאלה בצומת גורל, שעוקפת את באר שבע וחוסכת הרבה זמן, ואז ומאפשרת לבחור את הדרך היפה יותר דרך מצפה רמון, ויש בה גם יותר הנאה מנהיגה ויותר עבודת ידיים בהגה אבל מעט תנועה (היא גם קצרה בכמה קילומטרים בודדים) או דרך דימונה וכביש הערבה יחד עם עם ישראל וציי משאיות ואוטובוסים, אחרי דימונה יש נתיב לכל כיוון. אם אתה רוצה לחסוך הוצאה בכביש 6 ובוחר בכביש החוף, תכוון לעבור מנתניה דרומה אחרי 10 בבוקר ועד שלוש, אז לא צפויים פקקים והתנועה חלקה בכבישים רבי נתיבים. גם אם הנהיגה מתונה, כדאי להתעדכן במיקומי מצלמות ומלכודות קבועות. וביטבתה יש גלידה מצויינת... נסיעה בטוחה ומהנה לכם.

הלו... זה רדיו ? נא לקחת בהומור ובלי כוונות כחלחלות. ולפותח השירשור - אם אי אפשר לפרק בקלות יחסית את המיכל - בדוק אם אפשר לנתק בלי להזיק את הצינורית לפני חריר ההשפרצה על החלון - ואז תוכל להפעיל את המשאבה כדי לרוקן את המים עם חומר הניקוי, כמו שכבר הציעו, למיכל או לאדמה כדי לא לפגוע בצבע או חלק אחר.

אם אתה פונה אל הביטוח שלך - זה לא מעניין אותך את מי הוא תובע, אם בכלל. הודעה למשטרה? נסה. מקסימום יהיה לך פתק על דיווח שאולי יסייע לך אם תנקט בהליכים כלשהם. תן דעתך שבפניה לביטוח אתה תשלם התשתפות עצמית ואובדן הנחת העדר תביעות ל-3 שנים. שקלל את הכדאיות מול עלות הנזק והערכתך לגבי תאונות בעתיד, כמובן אחרי חו"ד של המוסך. יתכן ויש לך אפשרות לבקש פיצוי מהרשות שהכביש בתחומה, או מע"צ אם השטח אינו בתחום עיריה זו או אחרת. יש להם אחריות לתת לציבור דרך תקינה ולטפל במפגעים. אם להתפלפל אולי יש פה נזקי פעולת איבה שאז המדינה היא הכתובת . לגבי הביטוח -הנה מקרה שפורסם היום ע"י חיים קליר, שהוא עו"ד הפועל בצורה נמרצת וחזקה נגד חברות הביטוח וקופות החולים. מקרה של מי שהמנוע שלו ניזוק כתוצאה מאבן וחברת הביטוח (ישיר) ניסתה להתנער מהכיסוי הביטוחי.

יש דברים שנראים בצורה שונה עם ההתקדמות בגיל ובאורח החיים. אני סבור שמה שאתה חושב היום יקבל זוית אחרת בעוד 10 שנים, ומגוונת בעוד 20 שנים. בגל צעיר, הרבה רעיונות נראים חשובים, אחרים שימושיים, משהו שהעולם רק מחכה לו. אחר כך רואים שלא כל דבר באמת שווה את ההשקעה בקידומו, לא לכל דבר יש שוק וצורך. כאשר אתה מכיר את ההתנהלות בגופים גדולים, ארגונים ואולי מוסדות שלטון - אתה מבין כי אי אפשר לשנות מהותית. בין אם יש שם חשש ממהפכה והצורך להתמודד עם השלכותיה, בין אם שמירת הריפוד לישבן וההכנסה לחשבון הבנק האישי. נכון, לפעמים יש כאלו שמעיזים ועושים, רק שהם כה מעטים. מאוד מעטים. בסופו של יום, אני נאלץ ללמד את בני לתת למורה את מה שהיא רוצה לקבל וככה להצליח בקלות, כי מעט מורים מעודדים חשיבה ויצירתיות, לדעת ליישר קו עם מה שמקובל ואחרים מצפים אליו ואת הטיפוח והיוזמה לעשות לבד מחוץ למסגרת. כך תעודת ב.א. חיונית כיום, ולא משנה מה המקצוע. אני יכול לספר על אנשי תוכנה, ובתפקידים בכירים, שלמדו מחקלאות ועד תולדות סין בלי שום זיקה למקצוע בו הם עובדים, על טייס בחיל אויר שלא סיים י"א כי רצה ללמוד רק מקצועות מסויימים, ורק בגיל עשרים ומשהו השלים בגרות כדי להתקדם בטייסת (ושהאח של רוני לא יקח דוגמה...) - אבל אלו כה בודדים מול הרוב הגדול שמצטער או יצטער שלא עשה תואר במשהו. לוטי שהוזכר ע"י פנדוב, כתב לו (בשרשור משהו רציני, פוסט 31) דבר יפה, כה נכון וכה מעציב כי אלו פני מערכת החינוך. היא לא תשתנה וגם לא מודה בדברים שלא בדיוק הצליחו לה. " הרי זה מן המפורסמות שילדינו, עד שנופלים לידינו ה"חינוכיות", הם חכמים יותר משמע "רציניים" יותר. כפי שאמר הסופר של "עליסה בארץ הפלאות"- לואיס קרול: שיעור באנגלית נכתב כך: lesson משורש less: הילדים נולדים עם דמיון מפותח ורחב שאין לו גבול ומתפתח ככול שהם גדלים ומכאן חכמתם הרבה, ואילו כאשר אנחנו "המבוגרים" (כנראה שאתה למזלך לא עונה בדיוק על ההגדרה הזו) "מחנכים" אותם, אנחנו מחליטים בשבילם על ה less הנחוץ, על המינימום שלדעתנו הם צריכים לדעת ומשכיחים מהם ובולמים להם כל דמיון שהוא מחוץ ל"קוביית" הידע הנחוץ. וכך מדמיון מופלג וחכמה שרק לילדים יש, אנחנו משייפים אותם ומרבעים אותם והופכים אותם ל"חכמים-טיפשים" ל...אנחנו. " הנה סיפור, יפה ותמים, אבל מי מקשיב לדור הצעיר שמנסה להגיד משהו מעבר לחפיפיות וחיים קלים ללא מאמץ? יקח להם זמן והם יבינו שאי אפשר בלי לימודים והשקעה בעבודה. חיים קלים יהיו רק למתי מעט. מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו. יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מחוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד,יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לךאת העולם לתקן. הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד". הוא חשב שלילד ייקח ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל אחרי כמה שעות כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל". בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?" "אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני. הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם.

מזל - טוב שיש, תמיד! בשאר הדברים אני חולק על דעתך. יש חברות ויש מכשירים. אתה רואה מהדעות כאן שיש מוצרים ששורדים שנים עם שימוש משפחתי (זה אומר גם הפעלה ע"י ילדים בגיל מתאים). קח קומוקום ב-100 ש"ח (כמו קנדי) שלא יחזיק שנה, וקח קומקום של ראסל ב-300 ש"ח, שישמש אותך גם אחרי 4 שנים. ההבדלים במחיר, והם גדולים יחסית למחיר המוצר הנמוך מול הגבוה, הם בעיצוב (ואנו במטבח הרבה פעמים ביום), בנוחות השימוש, במשך החיים שלו, לפעמים גם בקלות התחזוקה, אם נדרשת כזו. לפעמים יש הבדל באיכות הפעולה שהמכשיר עושה ומשך הזמן של הפעולה כמו במקרה של קומקום. יש חימום ויש חימום ועם הזמן למדים שיש בו להשפיע על הטעם. אני לא אוהב לשלם הרבה היכן שאין סיבה ויחס עלות-תועלת, אני גם לא אוהב לחפש מוצר כל שנה שנתיים. בדרך כלל שומע דעות, משקלל אם דעה או שתיים הן משכנעות או לא, קורא חוות דעת ונותן מקום לתחושה האישית.

נראה לי שקהל היעד שאתה פונה אליו מצוצמם מאוד מה שיגרם לפיתוח כזה להיות מטובת הקהילה ולא למטרות רווח משמעותי. בהנחה שרוב המחליפים מחפשים משהו שהוא "יותר" - אזי הרכב שאתה מוסר אינו מעניין את מי שאתה קונה ממנו. לפי הדוגמה שלך, אתה מחליף A3 ל- Z3 , והוא מחליף כנראה ל- AMG, ולא ירצה שינמוך (הכל יחסי), אזי האודי לא תתאים לו. חוצמזה, מהכרות עם עמישראל, אנשים יהיו מוכנים לשלם בזמן כדי לקבל עוד כמה אלפי שקלים על הרכב המוחלף, וזהו דבר טבעי, אחרת היו הולכים לסוחר או מפחיתים מייד מהמחיר.