fatboy1340

כמה דברים:1. הרכב היה בן שנה בערך בזמן התאונה - כל החלקים שהוחלפו היו חדשים ככה"נ ומקוריים, מכסה מנוע שהוחלף לרכב בן שנה, וכנראה גם עם מק"ט צבע תואם - קשה עד בלתי אפשרי לזהות את ההחלפה בדיעבד - מה גם שאין עדיין מספיק זמן לדהייה של צבע בשאר חלקי הרכב. 2. על פי הרישום - הייתה עוד תאונה לא קטנה ב2017 -האם הרכב היה כבר בבעלות של חברך, או אצל הבעלים הקודמים? אם אצל הבעלים הקודמים - האם החבר ידע על התאונה של 2017? אם כן, האם זה בא לידי ביטוי במחיר הקניה? 3. ההפסד התיאורטי שבגינו אולי אפשר לתבוע את המכון זה ההפרש בין המחירון הרגיל של הרכב כיום, לבין מחירון המשקלל את נזקי התאונה, וזאת בהנחה שאכן נקבעה ירידת ערך בגין התאונה ראשונה.

מה שישה אמר+ רכב שלא טופל תקופה ממושכת או לחילופין הבעלים לא יכול לספק הוכחה לטיפול/תיקון, יכול להיות מוכרז כחשוד ע"י חברת הביטוח,מה שעשוי לגרור בירור מעמיק/חקירה ואף זימון לפוליגרף של הבעלים - מכיר 2 מקרים כאלה אישית. הסיבה די פשוטה - הרי אדם נורמטיבי לא יטרח לבטח גרוטאה ישנה ולא מטופלת בביטוח מקיף.

כפי שציינו כבר -אם טיפלה במוסך -תוכל לבקש היסטוריית טיפולים/חשבוניות. יחד עם זאת רכב שלא טופל תקופה ארוכה (לצורך העניין אין כל תיעוד של טיפול בשנתיים אחורה) בהחלט יעורר שאלות נוספות וככה"נ יאריך זמן קבלת הכסף.

גרנד פיקאסו 2015-2016, 7 מושבים מלאים, גיר אוטומט יפני, מנוע 1.6 - טורבו אמין יחסית.

אפשר לייבא דיזל לארץ ביבוא אישי?

נהגת ברכב הנ"ל ולא צייתת לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתך בכל שלא עצרת את רכבך לפני קו עצירה או לפני מעבר החציה או סמוך לרמזור הקרוב או נכנסת לצומת - בניגוד לאור האדום. זה נוסח סעיף האישום בחנ"א. בנוגע לשאלתך על קטנועים, אם האור אדום והוא חולף על פני קו עצירה ועל מעבר חציה ונעצר אחרי כן - בהחלט עבירת אור אדום. לפני כשנתיים הייתי במשמרת עם קצין תנועה שרשם לרוכה קטנוע דו"ח על זה בדיוק. העניין העקרוני כאן -שהשוטר יראה את רגע ביצוע העבירה .אם השוטר מגיע לצומת ורואה קטנוע במצב שתואר לעיל - לא יכול לרשום דו"ח כיוון שייתכן וחצה את קו העצירה כאשר האור היה צהוב ועצר לאחר מכן.

אפשר להגדיר מה אינה עבירת אור אדום - חציית קו הצומת (שזה הקו החיצוני ביותר מבין אלו שהוזכרו בסעיף אישום) באור שאינו אדום (ירוק, ירוק מהבהב,צהוב). לשאלתך - אם חצית את קו העצירה בצהוב, ואח"כ חצית את קו הצומת באדום (קו הצומת ממוקם ברוב המקרים כ3-5 מטרים לפחות אחרי קו העצירה) ,זכית ב10 נקודות לפחות ו1500 ש"ח קנס לפחות.

אני מתייחס לאכיפה של שוטרי תנועה: סעיף האישום מדבר על כניסה לצומת באור אדום (מהו קו צומת ניתן לבדוק בגוגל)/אי עצירה בקו עצירה/אי עצירה לפני מעבר חציה/אי עצירה ליד רמזור סמוך.

הנקודות תקפות החל מיום ביצוע העבירה.

איחלתי לחייל הצלחה בהמשך דרכו

ועדיין לא הבנו מה העילה לתביעה...האם הדו"ח ניתן שלא כחוק? כי יש המון מקומות בהם החניה מוגבלת לתושבים מאזור מסויים ואסורה לתושבים מאזור אחר. האם הדו"ח ניתן בכחול לבן, אדום לבן, תחנת אוטובוס?

היה מקרה אחד כזה בפורום. האם יש עוד מקרים כאלה מתועדים?

https://finance.walla.co.il/item/3373142 כמתואר בכותרת -לציין כי ניידת פיקוח עירוני פגעה במשאית. נקבע אשם תורם של 20%.

על זה בדיוק אני מדבר - אם בקומה יש 4 דירות ומעלה, סביר שעניין רשות היחיד אינו רלוונטי. עדיין לא תותר התקנת מצלמה הצופה לתוך דירה כאשר הדלת פתוחה (אלא אם כן הבעלים מתיר זאת כמובן). האם תוכל לפרט על מקרה של עו"ד שהזכרת? האם דירתו צמודה לדירה אחרת? האם יש מספר דירות בקומה שלו?

https://www.psakdin.co.il/Court/ת-א-54576-07-13-אמוראי-ואח-נ-זגורי-ואח#.XwoujShvbcs https://www.justice.gov.il/Units/LandRegistration/LegalInfo/Legislation/148.2016.pdf אלה דוגמאות לפסקי דין אשר מאששים את דבריי . מאוד מוזר לי לשמוע על המקרה של עו"ד שתיארת. האם מדובר על 2 דירות סמוכות, כך שלא ניתן לכוון מצלמה רק לאחת מהן? אשמח אם תוכל לצרף את החלטת בית המשפט/פס"ד בעניין. בנימה כללית יותר, כפי שציינתי באם מדובר על בניין רב קומות, הרי התקנת מצלמות בלובי ואף בקומה מסויימת בה מספר דירות (4 ומעלה), לא מתנגשת עם רשות היחיד ,הרי קשה לצפות בבניין בו גרים 200-300 אנשים לפרטיות בלובי בכל שעה נתונה. לכן, אני מניח שההתקנות שאתה עושה מבוצעות בבניינים מסוג זה.

בבית משותף יש שטח המוצמד לדירה (מחסן, חניה) ושטח משותף. אני מדבר על שטח משותף - כמו לובי לצורך העניין. עיקר הכוונה בהתקנת מצלמות היא מניעה של פגיעה ברכוש המשותף. לכן אם מצלמה מותקנת בלובי, ונועדה לצלם את כל מי שנכנס בדלת הכניסה לבניין, ויש דייר אחד או יותר,אשר זה מפריע לו , ובנוסף לכך ,נניח שבלובי אין שום דבר לגנוב (כמו תמונות, מנורות, ספות וכד'), הרי שברוב המקרים המפקח על הבתים המשותפים יורה שלא להתקין מצלמה זו (יש מספר פסיקות בדיוק על הסוגיה הזו). העניין הופך למורכב עוד יותר כאשר יש ילדים קטינים בבניין. עניין נוסף שדובר עליו בפסקי דין הוא רשות יחיד לעומת רשות רבים. אין דין לובי של בניין בן 50 דירות כדין לובי של בניין בן 10 דירות. סביר להניח שבבניין בו מספר דירות קטן, ברוב המקרים אדם הנכנס לבניין יהיה ברשות יחיד ועל כן זכותו לפרטיותו.

אם כך - כדאי שתלמד את הנושא טוב יותר: במקרה בו ישנה פגיעה מהותית בפרטיות במי מהדיירים, תתאפשר התקנת המצלמה רק באישורו והסכמתו של כל דייר ודייר המוצא עצמו נפגע מעצם התקנת המצלמה. במקרה בו ישנה פגיעה ממשית של מי מהדיירים וזו ניתנת להוכחה, גם הסכמת רוב הדיירים לא תוכל לחייבו לסבול ולשאת בפגיעה בפרטיותו האישית על גבו לצורך הגנת הרכוש המשותף ו/או רכוש של דייר ספציפי. http://www.tarbut-hadiur.gov.il/content/62

התקנת מצלמה בתוך שטחים משותפים (להבדיל מהתקנת מצלמה המצלמת רק דלת כניסה לדירתך, לצורך העניין) כרוכה בהסכמת כל הדיירים.

נסה במחלקת פניות ציבור של איגוד המוסכים

תקבל תשובה שהמצלמות נבדקו מאז הפס"ד ונמצאו אמינות. את הפס"ד כדאי ללמוד היטב לקראת המשפט שלך, אם תיבחר להשפט כמובן. לא מכיר מקרים בחצי שנה אחרונה בהם זוכו נהגים בשל עבירות מהירות של מצלמות א3. אבל אולי יש בפורום אנשים מעודכנים יותר.

מצלמות טקטיות - בעיקר אכיפת טלפון, נסיעה על אי תנועה, קו הפרדה כפול.

תבקש אסמכתא לשליחת דרישת חוב מקורית לכתובת שלך.

אפשר קישור לפסק דין בנוגע ל50 מטר?

הצדק עימך. אכן ניתן להפיק נסח עם סכום המשכנתא. מה שכן , לא מופיעות בו הערות אזהרה לאנשים פרטיים.

ממש לא. נראה לך הגיוני שכל אחד ישלם כמה שקלים וידע כמה משכנתא לקחת. אתה מתכוון לאישור שאפשר להוציא במשרדי טאבו ולא באינטרנט. אדם שהדירה לא רשומה על שמו, לא יצליח להפיק נסח טאבו מלא (לא באופן חוקי בכל אופן)