beamvelavan

כתבה נהדרת, תודה ! מה שמרתק בתולדות אסטון מרטין עד לתקופת פורד היה הניגוד המשלים בין שמרנות ומסורת למודרניות וחדשנות טכנולוגית ועיצובית. בעוד שדגמי ה - DB התפתחו באופן שמרני ואבולוציוני , באמצע שנות ה - 70 אסטון השיקה רכב סאלון פאר פורץ דרך הן בעיצוב והן בטכנולוגיה ה"דיגיטלית" שטרם נראצה אצל יצרנים מתחרים. לטעמי גם היום לאחר כ - 40 שנה הלגונדה של אסטון מרטין נראית מדהימה. (יוצרה 1976-1990)

הכל שאלה של צרכים ותקציב. אם יש אפשרות להוסיף סכום מסויים שווה למכור ולחפש רכב חדש וחסכוני יותר. מצד שני אם מאותגרים תקציב יש שתי אפשרויות: להשאר עם הנוכחי ולהיות מרוצה שמדובר ברכב בטיחותי ואמין יחסית. אפשרות נוספת עם אלמנט סיכון : למכור ולחפש במחיר קרוב או בתוספת קטנה רכב זול יותר לאחזקה. למשל רכב ידני קטן או אפילו מגאן דיזל - יש בידני ויש באוטומט. בקשר לצריכת הדלק ברכב - כל רכב בנזין 1600 אוטומט יהיה ברמה דומה. מקבילה ידנית תהיה ב - 10-20% יותר חסכונית.

ידידי היקר, מבלי לנגח הרי הודעתך המקורית קצרה ונקראה במלואה. הבנת הנקרא שלי אינה ירודה במיוחד. מבחינה לוגית הרי המלצת על דבר והיפוכו והעברת מסר מנוגד. מצג אחד המלצת לא לחרוג ואף להקדים כתלות בתנאים (מסכים לגמרי) ומצד שני ציינת בהיגד משלים שלא יקרה אסון בדילוג על טיפול. להבנתי דילוג על טיפול הוא לטפל במקום כל 15K כל 30K. לדעתי זה לא מומלץ כלל. לא ציינת שלא יקרה אסון בדחייה מסויימת של הטיפול, נניח במספר אלפי ק"מ. בתשובתי המקורית ציינתי מה ההשלכות השליליות בדילוג כזה. זכותך לחשוב ששיללת אחריות יבואן בגלל דילוג על טיפול אינה אסון. בתור משתתף וותיק, ידען וסמכותי כמוך היגד כזה בהחלט נתפס כהמלצה.

לדעתי יש להמנע מהמלצתו של kompy ש"לא יקרה אסון בחריגה של דילוג על טיפול". מה עלול לקרות? 1. אם הרכב עדיין באחריות יצרן יהיה ליבואן יופי של אמתלא להתנער מכיבוד האחריות במקרה תקלה שהרי חרגת מתנאי האחריות. בד"כ עד 1,000 ק"מ ניתן לחרוג מבלי לסכן את האחריות. 2. עלול להיווצר בלאי לרכב שלא ימנע בזמן החל מבוצה במנוע ועד לכשל רכיבים שלא ימנע בזמן. בקיצור, המלצתי טפל בזמן לפי קילומטראז'/זמן - מה שבא קודם. אם הרכב מרבה בנסיעות "קשות" (הרבה פקקים,עירוני וכו') לא יזיק אף להקדים. הכנה לטסט לא נחוצה ממש אם רכבך אינו גרוטאה ומטופל כנדרש.

דעה קצת שונה : אכן רכב מעניין וייחודי שיש לו יתרונות יחודיים, בוודאי מול העלות הנמוכה של הרכישה. איפה תמצא רכב במחיר כזה שמתקרב לאיכויות הבאות בתחומי - כח ותאוצה, בטיחות, מרווח ונוחות, הרגשה ייחודית. אכן יש אלמנט סיכון בתחום האמינות וסיכוי גבוה להוצאות גבוהות ולא צפויות. עדיין, אם נכניס למשוואה את עלות הרכישה הממש מגוחכת ונצמצם את הסיכון (פירוט מייד...) ממש שווה ללכת על זה ! גם השנתונים הנמוכים יהיו בסדר אם טופלו היטב ומחלות הבסיס טופלו בעבר. איך לצמצם סיכונים ? יש מבחר גדול של אקסמפלרים בשוק. לא לקחת רכב שנראה חיצונית ופנימית מוזנח ושחוק. ממה שנשאר לחפש רכב שנוסע היטב ואין בלוח שום נוריות דולקות (צ'ק אנג'ין, ABS וכו'). שלב נוסף - לוודא היסטוריית טיפולים מוכחת. אם עברת את כל המשוכות הנ"ל תשלם בזול ותקבל רכב מצויין עם מקדם סיכון נמוך יחסית. עדיין, תביא בחשבון לשים בצד 5-10K לתחזוקה לא צפוייה לשנה שנתיים הקרובות. ראה למשל את האופציות הבאות :

פרסטון היא חברת ייצור נוזלי קירור מוכרת ומוצריה טובים בתחום זה (להבדיל מתחום שמני המנוע...). עדיין - לא ציינת איזה רכב ברשותך - מודל ושנה. יש רכבים שמאוד רגישים לסוג נוזל הקירור ויש לוודא מפרט תואם ספציפי. למשל, במנועי פיאט יש להקפיד, ולא להתפשר על נוזל פארפלו מקורי ובצבע המתאים לדגם. נא ציין באיזה רכב מדוייק מדובר וקבל תשובה מושכלת.

תחנה זולה וטובה בירושלים בתלפיות - "טן" רחוב חרש הברזל - היום תדלקתי לפי 5.05 ש"ח לליטר סולר ואפילו השירות מלא. המתדלק הציעה לי למזומן מחיר לליטר של 5.02. מעניין שבחודש הקודם (שבוע שעבר) המחיר היה 5.43 , כלומר למרות שסולר לא בפיקוח הוא הוזל בתחנה זו ב - 38 אג' , הרבה יותר מאשר הבנזין שירד ב - 21 אג'.

אשמח אם כן לקבל הסבר לוגי ומקצועי לתופעה המוזכרת. אוכל גם לשלוח לך שני דפי בדיקה לאותו הרכב יום אחר יום עם נתונים שונים לגמרי, והרכב לא עבר שיפוץ או בלאי מיוחד ב - 24 שעות...

מסתבר שרוב הבדיקות המודפסות ברוב מכוני הרישוי הן "ישראבלוף" במיטבן. אין קשר בין מה שבאמת נתוני רכבך למה שמופיע בתדפיס. הבוחן בודק שעמדת בסף המינימום ומשיקולי עצלות/הספקי עבודה הוא משדך לרכבים רבים אותן תוצאות, או מקסימום משנה פרמטר אחד. מאיפה ידוע לי? באתי לטסט ונכשלתי על סעיף שולי. שמרתי צילום של הנתונים בדף המודפס שנמסר לי. חזרתי למחרת לטסט חוזר מלא. הנתונים השתנו באופן חד לעומת יום אתמול כולל נתוני משקל. תפסתי בצד בוחן שהכרתי מפעם לשיחה בלתי רשמית. הוא הודה בכך "אוף דה רקורד".

כמובן הכל מותנה צרכים/שימוש ותקציב - שני פרמטרים שלא ציינת. בכל זאת: 1. בשום אופן לא סיני כלשהו. 2. תקציב נמוך יחסית אך איכות טובה - פאלקן 914 או 453. מחירים 500-600 לצמיג במידה הראשונה. צמיג נוסף מצויין גם כן יחסית למחירו הנוח - TOYO T1 SPORT. 3. אם אתה בכיוון של ספורטיביות גבוהה ומחיר לא משנה - בעלויות פי 2/3 לך על המישלן פיילוט ספורט/קונטיננטל ספורט קונטקט 3/5. מחירים בכל מקרה תוכל לחפש כאן : http://tires.yad2.co.il/compare?diameter=9&aspectRatio=21&width=23&type=1_0 http://tires.yad2.co.il/compare?type=1_0&diameter=9&aspectRatio=10&width=21

יופי תתחדש ותהנה מהרכב ! בכל זאת רק שאלה קטנה : איך מתיישב עם ?

דווקא נראה מוזיאון מרתק שנותן מגוון מרשים של איטלקיות נהדרות ממגוון עשורים. איכות צילומים מרהיבה. מעט מוזר לראות מכוניות "אקזוטיות"/"פרימיום" או קופה 2 דלתות או קבריולה כמכוניות משטרה. אצל האיטלקים הכל אפשרי.... למשל , אלפא זאגאטו 6C , דה טומאסו דוויל , פרארי 250 GTE ועוד. דווקא את זו לא שמו במוזיאון...

הקשר בין התקנות לבטיחות הוא מקרי ורופף. חזק מהם בהרבה הוא הקשר בין משרד התחבורה לאינטרסנטים הנהנים כלכלית מתקנות אלו. למי שטרם הבין , וטרם הוזכר בכל הנאמר בשירשור , הרי במקביל לדרוג הבטיחות ניתנות הטבות מס לכלי הרכב בהתאם לציונים. מי מרוויח ? 1. יבואנים מסוימים שבאופן מפתיע התקנות הולמות היטב את איבזורן, ושבאופן מפתיע מחזיקי השליטה בחברות אלו מקורבים לבכירים (מאוד) במשרד התחבורה. 2. יצרנים מקומיים שבאופן מפתיע התקנות הולמות היטב את מרכולתם ושבאופן מפתיע מחזיקי השליטה בחברות אלו מקורבים לבכירים (מאוד) במשרד התחבורה. רמז מאתר משרד התחבורה : אם באמת היו רוצים לעודד כלי רכב בטיחותיים מה היה יותר קל מלתת מדרגות הטבה לפי דירוגי NCAP (כוכבי בטיחות) ? שם משקללים את כל הנתונים הרלבנטיים לבטיחות.

נסה לדבר עם מכונאי העל הזה - שמו פליקס ויש לו מוסך באזור מעלות. ייתכן שיסכים לטפל ברכבך ואז הרווחת. טל. 052-281-0900. עדכן מה יצא.

במחירון 72' בולטת עוד תופעה שנראית הזוייה בפקספקטיבה של ימינו. הרכב כמעט הכי זול לקנייה הינו רכב שטח אמיתי 4X4 ממותג אגדי עם מנוע אמריקאי - ג'יפ בהרכבה מקומית ממכלולים אמריקאיים שעולה פחות מ"פחנועים" כמו כרמל דוכס, רנו 4 או פרינץ 4. ג'יפ קצר עלה 14,156 ל"י / ארוך 14,824. רנו 4 עולה לעומת זאת 19,360, כרמל דוכס - 16,300 , פרינץ 4 - 16,000. זה כאילו שג'יפ רנגלר /סופה 3 יעלו 50,000 ש"ח בשוק בן ימינו בו הפחנועים המודרניים עולים החל מ - 55,000 וג'יפ הרנגלר המודרני עולה 260,000 ש"ח כמעט פי 5 מהזולה ביותר בשוק. כן, אני יודע שרכב בהרכבה מקומית זכה לעידוד ממשלתי במיסוי.

תראה את המחירון שצלמתי לך לדגמי 2002. הדגם היקר שם זה ה V8 4.2 . יש לו 300 כ"ס. מחירו 36K. לדגם שאתה מתעניין S6 יש מנוע דומה עם 340 כ"ס ושיפורי מתלים וקוסמטיקה. כמה שווה מעל ? להערכתי כ - 20%. אמינות - המנוע בבסיסו אמין מאוד. נקודת חולשה - חיישנים בגיל כזה נוטים לזייף ולשבוק ועלותם נאה. תיבת ההילוכים - ZF אוטומט 5 הילוכים. אמינה יחסית ומחזיקה בערך 150-250 אלף ק"מ לפני שיפוץ יקר. אם התיבה עדיין מקורית - אתה בקבוצת הסיכון. לרכב מערכת קוואטרו טורסן מורכבת ומתוחכמת. בעיקרון מחזיקה הרבה, אך שוב לאחר 13 שנה וקילומטראז' לא קטן יש בלאי שעלול לגרום לתקלות ברמות משתנות של סיבוך ועלויות. המתלים גם כן בגיל כזה מהווים נקודת תורפה. זה שהבעלים הקודם " כמעט ולא היה צריך להשקיע כסף ברכב עד עכשיו" מדליק נורה אדומה. אולי נקט בתחזוקת שבר ואולי התמזל מזלו. דווקא אתה עלול להתקל בבעיות הבלאי.

מעיון במחירון יד 2 תוכל לראות למשל שבשנתון 2007 יש גם A6 רגילות וגם S6. ה S6 עולה יותר מהA6 הבכירה ביותר (V8, 4.2) בעוד 20%. זה נשמע סביר. בעיון במחירון 2002 יש A6 במחירים בין 18 לדגמי בסיס ל - 36 לדגם הבכיר שהינו V8 4.2. לכן לדעתי מחיר הוגן הינו כ - 20% מעל , כלומר כ- 43,000. כמובן הכל תלוי במצב הרכב שאכן הינו מיוחד במינו. אם הרכב שמור בצורה פנטסטית פנימי וחיצוני ניתן להוסיף עוד 20%. אם יש רג'קטים משמעותיים הפחת בהתאם מהבסיס. מעבר להכל , הרכב עלול להיות יקר להחריד לאחזקה,זמינות חלקית לא גבוהה. ישנם מכלולים עדינים ורגישים. הכן רזרבה כספית גדולה לאחזקה והפתעות. מצד שני מדובר ברכב בעל אחיזה וביצועים ברמות על כמעט.

אני דווקא נזכר... אפרופו רנו מגאן - דווקא הדור הראשון זכה לשירות צבאי מפואר וממושך. הצבא בחר במגאן דיזל כרכב ת"ש לקראת סוף שנות ה - 90. המגאנים הציגו אמינות מצויינת והגיעו לנסועות של מאות אלפי ק"מ על מנועים מקוריים בתנאי כבישטח לא קלים. בתחילה רכשו כמות של רנו מגאן דיזל ידנית 65 כ"ס בתצורת 5 דלתות כרכב סא"לים. לאחר שראו כי טוב בתחילת שנות האלפיים הרחיבו את הרכש - ובמקום דגם הדיזל האטמוספירי 65 כ"ס החלוש אך אמין עברו למנוע טורבו דיזל 80 כ"ס ידני, עדיין בדגם האצ'בק 5 דלתות שימושי. במקביל בתחילת שנת 2000 בוצע מכרז לרכב ת"ש לאלופי משנה. זכתה בו רנו מגאן קלאסיק סדאן 4 דלתות עם מנוע טורבו דיזל מתוגבר dTi עם 100 כ"ס ומומנט מכובד של 20 קג"מ ב - 1500 סל"ד. דגם זה צויד לרווחת האל"מים בתיבה אוטומטית וחביבה מסוג AL4 . מעתה היה לסא"לים מוטיבציה ראוייה לקידום - תצורת סדאן במקום האצ'בק, עוד 20 כ"ס ותיבה אוטומטית מתוחכמת במקום גיר ידני וקלאץ'. כדי לשמור על חוקי התנועה באותה תקופה המשטרה הצבאית צוידה בדגם ייחודי משלה - רנו מגאן קלאסיק 4 דלתות ידנית עם מנוע בנזין 1.6 בהספק 110 כ"ס. מצרף מספר תמונות להמחשה...

סתם לעידכון : השכן מכר בתוך זמן קצר את הרכב ב - 46,200 לאחר פרסום ביד 2 (מחירון לוי יצחק לא משוקלל 38,000).

מהסקיצות הראשוניות נראה לא רע...עושה רושם שהפעם בעל הביית בסאאב מכוון ללב השוק - רב הדגמים מיועדים לפלחים הפופולריים של ג'יפונים עירוניים מעוצבים. אם מערכת ההנעה החשמלית תהייה טובה ושימושית (טווח טוב וזמן הטענה קצר) יש לה סיכוי, בטח לאור מגמות צמצום זיהום האוויר בערים הצפופות.

צר לי להשבית שמחת מי שחשב (בתמימות לא מועטה...) שבדגם הבסיס של A1 יקבל DSG6 נחשקת (טוב, נו, יחסית ל-DSG7...). אמנם קארזפורום פרסם נתונים אלו : אולם דומני שקינן טעה/הוטעה/הטעה. באתר הרשמי של אודי מצויין שדגם זה יבוא בתצורה של רובוטית 7 מהירויות - DSG7 - ללא אופצייה ידנית. ראו מפרט רשמי: http://audi.co.il/wp-content/uploads/2015/10/BTL_50102_mifrat_b.compressed_A1.TECHNI.pdf

תמיד לטשתי עיין לסאלון האיטלקית האלגנטית והנדירה - אלפא 166. הרכב נראה מאוד ייחודי ומעניין. במעקב ממושך על ההיצע והמצאי שמתי לב לתופעה מוזרה. במחירוני הרכב השונים מופיעים כמובן הדגם הידני והאוטומטי. למשל, במחירון יד 2 , שכנראה יותר מחובר למציאות מאשר מחירון מר לוי יצחק, מופיע לשנת המודל 2000 הנתונים הבאים: - ידני : 13,700 . אוטומטי - 14,500 . לכאורה, נראה הגיוני שהרי תמיד רכב אוטומט מתומחר יקר למול האופציה הידנית. גם שהרכב היה חדש אצל היבואן היה הפרש כזה. מסתבר שבפועל במודעות למכירה הדגם האוטומטי אכן מופיע במחירים דומים למחירון. למשל, לדגם אוטומט 2000 יד שנייה עם 185,000 ק"מ מבקשים 14,000 ש"ח. לדגם 2001 אוטומט יד 3 250 K ק"מ מבקשים גם כן 14,000 ש"ח. לעומת זאת - לדגם 2000 ידני יש שתי מודעות - אחת ליד 7 עם 220,000 ק"מ והשנייה ליד 4 עם 282,000 ק"מ, כלומר נתונים יבשים פחות טובים למול האוטומט. בשתי המודעות נדרש סכום של 35,000 ש"ח - מעל לפי 2 מהמחירון ! אני מודע לכך שחובבי אלפא "אמיתיים" מעדיפים גיר ידני, אני מודע לכך שהגיר האאוטומטי ב - 166 אינו נחשב למוצלח ואמין במיוחד. עדיין מעניין הפער העצום של המחיר הנדרש לידני מול האוטומטי. סביר להניח שאם זה מה שמשקף את המציאות הרי המסקנה הינה שהמחירונים לחלוטין אינם מחוברים למציאות וכל מנגנון החישוב וההערכה שלהם מפוקפק.

לתשומת לבך, בספר הנהג נדרש מפורשות לבצע לרכב הרצה במשך 1000 ק"מ הראשונים ולא לחרוג מעל 3000-3500 סל"ד. ציטוט : באם לא הקפדת על כך יש סבירות טובה שהמנוע יצרוך שמן באופן משמעותי. אשמח אם תציין באם אכן ביצעת הרצה. עדיין, היצרן שכנראה מודע לאופי המנוע שעלול לצרוך שמן בכמות לא מועטה, ומן הסתם גם מסיבת כסת"ח ברורה , מציין בספר הנהג את ההערה הבאה : לפי מדד זה כל 10,000 ק"מ עדיין בגבול הנורמה להוסיף 5 ליטר שמן...מצבך עדיין טוב... עיין כאן : http://www.renaultservice.co.il/img/uploads/drivers_books/No.%203%20CLIO%204.%20NU%209552.%20X98.pdf

לא שזה רלבנטי ישירות למאזדה שלך אבל ראה מסמך רשמי של אאודי USA עם רשימת שמנים מאושרים לתקנים שלהם. מעבר למותגים ידועים ומוכרים מופיעים גם בדיוק דלק מוטורסינט כמו ששמו לך. https://www.audiusa.com/content/dam/audiusa/Documents/Audi-1997-2012-Technical-Service-Bulletin.pdf

כמה מודעות שנשמרו אצלי, חלקם סוף שנות ה - 60 :