dj_dani

בשנת 2020 כולה נמכרו 35 פאנטיקים. מכל הדגמים. גם אם נניח שכולם נמכרו לפרטיים ולא יצא שום כלי כאופנוע הדגמה, 35 זה מספר נמוך. לא מדובר בכלים נישה או כלים יוקרתיים, מדובר בכלים מיינסטרים במחירים עממיים. אולי לא שיתפו את המפיץ הנוכחי בהחלטה להחליף אותו, אבל ככל הנראה שמבחינת חוזה זה אפשרי. עולם העסקים אכן אכזר. מטרו יכולים להביא לגידול של המותג הזה לפי 10 ממה שהוא מכר בשנת 2020. הבחירה של פנטיק העולמית במטרו היא כלכלית ולא רגשית. ושוב, בהתייחס לעובדה שנמכרו בשנה שלמה 35 כלים סה"כ, מכל דגמי הליין של המותג, ממותג עממי במחירים עממיים עם סחורה סבבה, וליין מיינסטרים... זה די נראה בעיניי חוסר מאמץ. (על אף הסרטון שאומר אחרת)

אתה עובר לגן עדן לרוכבי שטח תהנה!

401 זה 390 בתחפושת, ואם כבר 390 ושטח אז אדוונצ'ר 390. המון פיצרים שלא תמצא בכלים בקטגוריה או דושים כמו מיגון רוח, בקרת אחיזה, סליפר קלאץ', קוויק שיפטר, abs בהטייה, תאורת לד, מסך TFT עם חיבור לנייד, מתלים מתכווננים, גם מגיע ממוגן עם מגיני ידיים מגן גחון ומגן לרדיאטורים אפשר גם להוסיף מגן מנוע וליפול בשקט. יש לזה יכולת הרכבה בנוחות, הרבה יותר מלwr, גם הרוכב מתפנק לעומת רכיבה על דוש, יש לזה יכולת שבילים ואפילו יותר (ובסטטוס שלך אתה רחוק מגבול היכולת של הכלי), יש יכולת נסיעת מטען אם רוצים לטייל בכיף (אופציה ל3 ארגזים) יש מספיק כוח לשייט במהירות כביש 6 וגם להתחמק מסכנה במידת הצורך בזריזות, והכי חשוב לדעתי, יש מועדון פעיל במיוחד של היבואן... ככה שתפגוש עוד משוגעים לדבר כמוך ותרגיש סופר בנוח עם הבחירה בדו גלגלי. (ואתה תתפלא לפגוש שם כמה שהגיעו לתחום הזה באמצע החיים מבלי שום רקע דוג בעברם) *הכותב משוחד היות ועובד בKTM.

שרשור מזעזע. אני קורא אותו מזווית הרווק, בעוד מרבית המגיבים מגיבים מזווית הנשואים פלוס. תגובות כמו שעון מתקתק (כאילו שהטכנולוגיה בתחום הפוריות לא התקדמה), למצוא חברים זה קשה בגיל מבוגר (כאילו אין תור בכניסה למועדון פנויים פנויות...) , להזדקן לבד זה לא כיף (ולהתגרש, ושהילדים לא יספרו אותך, זה חוויה), תבלה לבד שנים (מי אמר?), תתקשה להכיר (כאילו חסרות רווקות \ גרושות \ פרקי ב', אתרי הכרויות.. התקדמנו וכו'...) ומי ידאג לך שתזדקן (כי ילדים זה ממש הבטחה שלא תיזרק בבית אבות לבד במקרה הטוב) וואו. אם זה לא גורם לך לעשות המעשה "הנורמלי", להתחתן בהקדם, ולהביא יותר מילד אחד (כי הוא צריך חבר הצאצא), וכמובן, להגיד תודה לזו שהרשתה לך לרדת על הברך ולהניע את התהליך הזה, שבסופו תהפוך למספר 2 ואילך... תענוג צרוף. נשמע כאילו מרבית הגברים התחתנו והביאו ילדים: א' כי זה נורמלי בתפיסתם ב' כי הם חוששים מכל מה שהם תיארו (בדידות וכו') מצד שני... כשפותח השרשור מתאר את זה שהוא חושש לצעוד בדרך ה"נורמלית" מסבירים לו למה כדי... לי זה נשמע, שלא בא לך חתונה וילדים, אבל לא בא לך להתפס כחריג בחברה, ואתה מנסה לדחות את הקץ. תתקדם, 2020 כבר, אל הוריות זה כבר מושג מקובל ולא מוקצה, ואני מאמין שעוד כמה שנים הוא יילך וייכנס לתודעה יותר ויותר.

אעיד מניסיוני בתחום האופנועים, אופנוע חדש ברישוי אפור (רישוי תחרותי) לא מקבל אחריות, אפילו לא לדקה. עד הדלת. כפועל יוצא מאופי השימוש הצפוי לו. ולכן, רכב פשוט לאדם הפשוט, יש לו אחריות, כי השימוש בו הוא סביר, ולא אמור להגרם לו נזק כלשהו.

הכל דיגיטלי, מגיש בקשה באתר, ניגש לבדיקת עיינים הם רואים במחשב שנרשמת באתר, ניגש לתיאוריה (חובה) הם מעדכנים באתר.

הwr חזק יותר. לא מדובר במפלצת כן? אבל ה31 סוסים שלו לעומת ה23 של ההונדה מרגישים טוב יותר, בכביש, בשיוט, בעקיפה, בעליה, ובכל מצב. הwr הוא יפני אורגינלי, בעוד ההונדה תאילנדי. לwr שוק אפטרמרקט ענקי. הwr טוב יותר בכל פרמטר, בולמים, מנוע, ובעצם, והשמירת ערך שלו מעולה. אין סיבה נראית לעין להתפשר על crfl, אלא אם כן אתה מכוון לחדש ואז אין לך ברירה .

לא. לא! זה לא "התנהגות של נהג דו"ג" זה התנהגות של דביל. כשנהג דו"ג עושה טעות - "האופנוענים האלה" כשנהג רכב עושה טעות הוא "בן זו**" בזכות עצמו, לא בגלל שיש לו רכב. די עם ההכללות. מי שנוסע כמו מפגר על דו"ג, לא נהיה מלאך כשהוא עולה על 4 גלגלים, ואף עדיף לו שיישאר על דו"ג ויסכן רק את עצמו מאשר ייקח לידיים טון וחצי פח וישתולל איתם.

אנשים בוגרים לוקחים את הסיכון יום יום ומתגוררים אשכרה במדינת ישראל. חוטפים קאסמים ובלוני תבערה, נדקרים לאור יום ברחוב, נדרסים במכוון בעודם מחכים לאוטובוס בתחנה, וזה רק קצה המזלג, איזה דביל מי שבוחר לגור בישראל ושם את החיים שלו בידיי אחרים. אבל עזוב שטויות, אופנועים. זה מסוכן!

יש הרצאה נהדרת של אחד ממדריכי הרכיבה הדגולים בארצנו (אלי פאנגס) והשאלה העיקרית שלו שם היא "איך זה שכל מי שמהיר ממך הוא מטורף וכל מי שאיטי ממך הוא אדיוט" איך זה שאני, או אתה, "פיצחנו" מהי המהירות האופטימלית לנהיגה בכביש. וזה נכון לגבי מה ש @אורח לרגע מתאר. לפעמים נראה לנו שהאופנוען המהיר הוא מטורף ופזיז, תהיו בטוחים שהוא בקסדה חושב שאתם אדיוטיום שמתעכבים. אין נכון ולא נכון, שוב כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, מי שבן זו** יישאר כזה, אבל שאר הנורמליים... זה שהם שונים ממכם לא עושה אותכם מפצחי השיטה. תנו כבוד בכביש

בוא נשים רגע חארות בצד. כאלו יש בכל הסגמנטים, ואולי אני אפליא אותם, גם ברכבים פרטיים. מי שנוהג כמו חרא באופנוע, ינהג ככה גם ברכב וגם במשאית. אין קשר לכלי התחבורה שבו הוא משתמש, אך ורק לאופי שלו. מי שעוקף אותך מימין, או בקו לבן, או על מעבר חצייה, הוא אותו אחד שחוסם עם אוטו שלו ויורד "רק לרגע" לקנות סיגריות, זה אותו בן **ונה שעוקף פקק דרך תחנת דלק ומסכן את מי שבתחנה. כשזה נאמר, כרוכב, כל רכיבה שלי היא השרדות. כל עוד אני יוצא לרכיבה במחשבה שכולם מנסים לרצוח אותי, ככה הסיכוי שאסיים אותה בשלום גבוהה יותר. רוכב אופנוע ככלל הוא מרוכז יותר בכביש. הוא עומד בראש הצומת ומזנק אלייה ראשון אחרי שסרק אותה טוב טוב. בעוד נהגי הרכב רדומים ועסוקים בנייד \ במזגן \ בטאבלט \ בילד מאחורה \ במולטימדיה \ בעיתון \ בגילוח \ באיפור. לא נדיר לראות רמזור מתחלף לירוק ושיירה של רכבים לא שמים לב שזה קרה. לא נדיר לראות כל בוקר באיילון כמה וכמה תאונות חזית אחור שנגמרות בנזקי פח וזוג נהגים עצבניים בשוליים (בדיוק מהסיבה שהם לא מרוכזים בכביש) . באופנוע חזית אחור ייגמר בקצת יותר ממכה בפח. הוא לא יכול להרשות לעצמו את זה ועליו להרחיק את עצמו משלל הרוצחים הפוטנציאלים בסביבה. בקיצור, מי שחרא יישאר חרא. ומי שרוכב אופנוע שקול ואחראי, יודע לנצל את יכולות הזריזות של הכלי לטובתו, גם בלי לסכן את עצמו יתר על המידה.

רכב אפור, לא מבחינת צבע אלא מבחינת האופי. משפחתומטיות למינהן, פשוט קשה לי לראות רכב בתצורת סדאן, כל הרכבים שלי היו בעלי 3 \ 5 דלתות בתצורת מיני \ סופר מיני. מכונית משפחתית קוראינית\יפנית מסמלת עבורי מישהו שויתר על החיים.

גם אתר / מגזין הוא עסק עם הוצאות, אותן הוא מכסה על ידי השכרת שטחי פרסום. אגב, לרגע לא הגבלתי את זה דבריי למגזין מסויים או לתחום סיקור מסויים, מסכים איתך כי זו רעה חולה של העיתונאות בכל ערוצייה. כמו שאמרתי, גם הדברים הלא טובים / פחות טובים / גרועים לרוב מצויינים בקצרה ובנימה מסוימת, זה אף פעם לא גרוע זה "היה יכול להיות טוב יותר", "במחיר המושלם של הרכב אין לנו בעיה להתפשר על כמה סוסים (רכב עגלה)" ועוד שלל דוגמאות. ואגיד שוב לקורא שתמיד צריך לדעת לקרוא בין השורות, בכל מגזין וכל תחום. אני אישית נהנה לקרוא בקארספורום ובנט-קאר שם המידע מוגש בצורה מוטה יותר לטובת הקורא ולא המממן

יכול להיות שמה שאכתוב עכשיו זה הטלת פצצה, אבל אם כבר שאלת.... יש לציין שדבריי לא נאמרים כנגד כתב או אתר ספציפי, אלא על התחום בכללותו. (אין באמור לפגוע באף אדם או מגזין באשר יהיה, אלא לשקף את הדברים מצד אחר) בין העיתונאי שבא לאסוף את הרכב ולבחון אותו לבין נציג נסיעות המבחן שמוסר לו ומקבל ממנו את הרכב אין תיאום ציפיות לגבי תוצאות המבחן. נקודה. לא לפני המבחן, ולא לאחריו. "התיאום" בין תוצאות המבחן לבין היבואן קורה בלי מילים, בלי נוסח חתום, זה משהו שמוסכם אפילו לא בע"פ. סוג של משהו שלא מדברים עליו ואף אחד מהצדדים לא יסכים שזה קורה בפועל. אבל זה התכלס. זה קורה לרוב בין עורך המגזין לבין מנכ"ל היבואן, בלי מילים ובלי שיצטרכו להיפגש לדבר או לכתוב, לעולם. זה פשוט "ככה". סוג של הסכמה בשתיקה בין הצדדים. המגזין קטל את הרכב? אופס, נציגיו לא מוזמנים יותר להשקות... אופס, הזמנה להשקה בחו"ל הכוללת נהיגה בקריביים ברכב ספורט חלומי על חשבון היבואן הכל כלול? אופס... נתנו למגזין אחר את הזכות. כתבה בלעדית? נתנו למגזין אחר... סליחה... זכות ראשונים למבחן ראשון לדגם חדש? מצטערים אתם אחרונים בתור. "מצטערים החלטנו להעביר את כל תקציב הפרסום בסך עשרות אלפי שקלים למגזין אחר... תוריד את הבאנרים מהאתר ועמוד האמצע מהירחון בבקשה" ליבואן, אין אינטרס לפנק את מי שקוטל לו את הרכב, ולמגזין אין אינטרס לירוק בבאר שממנה הוא שותה. ומכאן נוצר מצב ש"כל הרכבים טובים". בעבר, לא היו עשרות מגזינים ולא היה אינטרנט. היבואנים היו צריכים את המגזין כדי להגיע לקהל יעד ממוקד, והמגזינים יכלו לדבר חופשי כי ידם על העליונה. היום המצב הפוך, המדיה חזקה ורחבה ואפשר להגיע לקהל ממוקד ולבחור מבין עשרות אתרים לפרסום המוצר שלך. נכון, אין פה ליקוק של מגזין, ואף רכב הוא לא "הטוב ביותר בעולם ואם אתה לא קונה כזה אתה פראייר", ועדיין יש מינוסים בכל רכב שמוצגים בצורה עדינה לרוב בין השורות, בקיצור, תקראו בין השורות וקחו הכל בערבון מוגבל. עד כאן השנקל שלי בנושא.

לא ניתן להגביל אופנועים לA2. יש מספר אופנועים שניתנים להגבלה מA ל A1 על פי הוראת הרישום, התנאי הוא שהספקם המלא לא עובר את ה95 כ"ס

תלת לא מחליק הוא מתהפך.

לא יודע לגבי המדחס ספציפית, רק ניחוש שלי. יוצא אוויר, פשוט לא קר. מכבה את הרכב ומניע מחדש, יוצא אוויר קר. מכיוון שמדובר בבקרת אקלים יכול להיות שיש חיישן טמפרטורה תקול?

פיג'ו 307 xsi 2005 (דגם עם בקרת אקלים)

המזגן ברכב פועל לסירוגין, לפעמים הוא עובד רגיל ומקפיא, ולפעמים סתם מוציא אוויר בטמפרטורת "החדר" (מדחס לא נכנס לפעולה?) כיבוי של המזגן והפעלתו מחדש לא פותר את התקלה. כיבוי הרכב והדלקתו, והופ המזגן חוזר להקפיא. מישהו נתקל בתופעה דומה?

ה206 היא סה"כ 206, לא אקזוטיקת אספנות איטלקית, גם לא ביחס לסיוויק, בוא נכנס לפרופורציות. כבעלים לשעבר של XS (והיום של האחות הגדולה -307 XSI) , היא מפגינה אמינות מצויינת, החלפים זולים וזמינים, יש מוסכים שמכירים את הרכבים האלו בעיניים עצומות. צא מהסטיגמה. הXS תהיה נוחה יותר, מאובזרת יותר, זריזה יותר, מתנהגת יותר, בעלת פוטנציאל שיפורים טוב יותר, קלה יותר לחנייה, ובגדול קנייה טובה יותר ממשפחטומטית יפנית חסרת יומרות. נקודה לחיזוק שנאמרה פה, ברכבים האלו, הכי חשוב למצוא רכב שטופל טוב. XS שטופלה טוב תהיה אמינה יותר מהונדה שחוטה. לסמל בפרונט אין רלוונטיות ברכב ישן.

אני מוצא המון חסרונות בתלת, מחוסר נוחות, משקל, תחזוקה, ובטיחות. בדיוק כמו שאופנוע הוא יותר בטוח מקטנוע. אבל בכל מקרה, אם אין פה מקום לפתיחות דעות והנעילה היא על תלת, אז זה גם בסדר, רק הבעתי את דעתי כרוכב עכשווי לרוכב עתידי. לגבי בדיקה - אין בתחום מכונים כמו ברכב, רק מוסכים. מוסך היבואן תמיד מומלץ כי הוא מכיר את הכלים הכי טוב, ולא חסר גם מוסכים מתמחים בדגמים ספציפיים שלא קשורים ליבואן. אל תוותר על בדיקה, במיוחד אם אתה לא מבין כלום.

אני מתנגד לתלתים, מניסיון. פשוט מרגיש הרבה פחות זריז ודינמי, והרבה יותר כבד ומסורבל. ברגע שקטנוע מאבד את הזריזות הוא לא שווה כלום.

אין קשר. כשתעלה על כתם שמן בין אם שני גלגלים או שלושה, אתה תחליק. תלת גלגלי כבד ומסורבל יותר. תלת גלגלי 125 זה כבר סכנת נפשות. לא מספיק הוא חלש מטבעו, הוא גם כבד משמעותית. בכביש בינעירוני זה מפחיד.

כתבו פה הרבה סיבות ורובן נכונות, אבל העיקרית שבהן היא חוסר הרצון להתעסק עם הרוכש הישראלי. זה פשוט מתיש. כמו הדוגמא של הלנד קרוזר שנתנו פה, ישראל ישראלי יודע שהרכב נמכר מעל המחירון, אבל הוא יבוא אלייך באמצע הלילה, יבעט בצמיג ויסיק מכך על מצבו המכני של הרכב, יבוא עם הדוד "המבין" שלו שהיה נהג בצבא לפני 40 שנה ובטוח שהוא מכונאי על ויציע הצעה מעליבה רק כדי לבדוק כמה אתה נואש, הוא יחפור לך בהודעות במטרה לשכנע אותך להוריד מחיר כי האוטו בן 15 ויש לו שריטה קטנה בצבע שמחייבת לצבוע את כל הרכב (וכולנו יודעים שהוא לא ייגע בזה), הוא יעשה לך את המוות עד שתראה ממנו שקל, ובסוף הוא יקנה רכב עם 100 אלף קילומטר יותר ומצב מכני גרוע יותר בגלל שהמחיר היה נמוך יותר (כי בסופו של יום רק מחיר משחק פה ולא מצב מכני, כי זאת תרבות תחזוקת שבר), הוא ישגע אותך בדברים לא רלוונטים - שהתקציב שלו זה מקסימום 30 כי אמא שלו חולה והוא פוטר ויש לו לקנות אוכל הביתה (ואתה בכלל מפרסם רכב של 150 אלף שקל), הוא יזרוק לך מחיר "30 בא לקחת עכשיו" וכשתענה לו "סגור יאללה בוא" הוא יבקש שתעשה לו ב25. כשאתה רושם במודעה 50 הוא רואה 25. הוא יספר לך סיפורים על איך דודה שלו קנתה רכב יותר שמור משלך בפחות כסף (מה זה רלוונטי) ושהוא עושה לך טובה שהוא קונה ממך. הוא יוריד לך מחיר בטלפון ואז יבוא לראות ויוריד לך עוד. הוא יתיש אותך, הוא יעצבן אותך, והוא בסוף גם לא יקנה. בקיצור שימו בטרייד, זה שירות שעולה כסף, ומלבד כל היתרונות של השירות הזה, הגדול שבהם הוא שהוא מונע ממכם להתעסק עם הרוכש הישראלי. ולסיכום כמו שאומרים - עסקה טובה בישראל היא עסקה שכל אחד מהצדדים בטוח שהוא דפק את הצד השני.

רק אציין שהאשליה שגלגל נוסף מקדימה נותן על הבטיחות היא - אשליה. עדיף דו גלגלי.