חלק מהאשמה מוטלת על התקנה של זכות קדימה להולכי על שניים.
היא גורמת להם להסיר אחריות מעצמם לחלוטין.
לא זוכר מתי ראיתי הולך רגל מציץ ימינה או שמאלה לפני חצייה, העניים שלהם תקועות בסלולרי ושישרף העולם.
מהנסיון שלי ב-100% מהמקרים הפטישים מכוונים למומנט על(שיהיה בטוח).
הכנסתי רכב לטיפול. בדקו בלמים, המכונאי קורא לי: סגרו את הגוז'ונים חזק מדי.
שבועיים אחרי תקר. מנסה לפתוח הברגים עם צלב, אי אפשר, נפתחו רק עם לחץ של הרגל, גוז'ון אחד נקרע.
וזה אחרי סגירה של איש מקצוע שהיה מודע לסגירה בכח מוגזם.
2:58 השוטרת מנסה לאחוז בצעיר, מבטה עליו, החיג'אב ליד הקיר.
2:59 החיג'אב תוקף (מנסה לחבק) ימינה, למי שמתקשה לראות, היא כבר לא ליד הקיר, השוטרת מפנה מבט אליה.
זה ארוע מתמשך, הלחץ מצטבר.
ולמרות שהשוטרים מאומנים להבליג, חלקם חוצה ת'גבול.
רק תזכורת לאחרונה, שוטר שזרק רימון על מפגין, עוטר כשוטר מצטיין.
לדבריה היא רצתה "רק לחבק את אחי", אבל פספסה במטר.
טלית שכולה תכלת יש לנו רק בכנסת.
טלית גוטליב
לא רק. קיים גם היבט בטיחותי.
בתנאים של איבוד אחיזה רכב עם מנוע קדמי יסבול מתת היגוי.
לנהג הממוצע יהיה הרבה יותר קל להשתלט על רכב כזה מאשר על רכב עם מנוע אחורי שיסבול מהיגוי יתר.
(ראה פורש)
נו טוב.
במשהו אנחנו חייבים להסכים, לא ?
יכלו לשלוח לשם כנציג את עוזי דיין למשל, בקטע מכבד כן.
זה שגילה לא פלפל לא אומר שהאחראי לחלוקת המשימות בועדה המארגנת של הליכוד חייב להיות "לא חריף"