natco

בואו, אתם קצת אובססיביים לשוק הדיור... ההחלטות (הגרועות) לעצירת העלאות הריבית, הן בראייה של רמת המקרו. דהיינו- מניעת הירידה בפעילות של המשק כולו, מה שקוראים ... מיתון... זה לוביסטים גם של יבואני מכוניות, מכשירי ישמל, בעלי סופרים.... לכולם יש אינטרס שאנשים ימשיכו לחגוג ולקנות על חשבון כסף שאין להם. *אני חושף פה סוד מדינה, אבל אני מקווה שלא יעלו עלי: - גם למדינה יש אינטרס שהחגיגה תמשך, כי היא מרוויחה מההכנסות ממיסים שכל ההשתוללות הצרכנית הזו מביאה עימה.

אבל לך תשכיב שם איזה 250 אש"ח, כשאחרי השיפוץ אין לך עדיין ממד חניה ומעלית וכל התשתיות מתחתיך עדיין מתפוררות, ובסוף זה גם ילך עוד שנתיים שלוש לפינוי בינוי ואפילו לא נהנית מההשקעה

וואו, איזה נכס מדכא. עם התקרה המתפוררת עד הברזלים באמבטיה, עם עיבויי הגבס החשודים בקירות הסלון (שים לב כמה הפאנלים שקועים), עם נזקי הרטיבות מתחת לחלון המרפסת הלא-אטום, עם בלטות הטרצו הרופפות, חלונות מתפרקים ולא אטומים, בלי חניה, בלי מעלית, בלי ממ"ד...

וזו, בקליפת אגוז הסיבה שארה"ב לא רלוונטית לדיון הזה. האיזורים שהוזכרו פה הם מוכווני רכב פרטי, רק ששם דאגו שזה גם יעבוד, ומי שנוסע 80 ק"מ לכיוון לעבודה, מבלה פחות בפקקים מאשר מי שגר 30 ק"מ מת"א. כל תפיסת המגורים שם שונה, עש שם תרבות פרוורית מפותחת, עם אנשים שנוהגים לעבודה (או נוסעים אליה ברכבת כבדה) ומצד שני אנשים שגרים בתוך מטרופולינים ענקיים וצפופים, ואם יש להם רכב, הוא כנראה מאוחסן באיזה חניון שצריך לנסוע אליו בתחב"צ, והם משתמשים בו אחת ל.. מה גם שכמו שאמרת, להשוות את טקסס למטרופולין ת"א זה כמו להשוות פיל לזמבורה

בשכונת שינה כזו, באמת אין הצדקה לדירות קטנות. שכונות פרווריות כאלה הן לגיטימיות וקיימות בכל העולם, אבל בדרך-כלל בתצורה של בתים צמודי קרקע, ומיועדות למשפחות עם ילדים צעירים שרוכבים על אופניים לחברים אחה"צ. ערי שינה שלמות, עם "מגדלים" של 10-15 קומות של דירות 5 חדרים 140 מ"ר+מחסן חניה ומרפסת, שנמצאות שעה נהיגה בפקקים לכל כיוון מהעבודה של בעליהן- זו תופעה יחודית, שעוד תחקר על ידי מומחים לאורבניזציה. המטרה צריכה להיות להרחיב את המרחב העירוני, על-ידי עידוד של עירוב שימושים ופיתוח תחב"צ יעיל במעגל הראשון (ואחרי זה השני) של מטרופולינים קיימים. דוגמה? נניח בת-ים, תהפוך לשכונה תל-אביבית, עם קווי מטרו מהירים שיחברו אותה למרכז ת"א, ועם התחדשות עירונית שתעביר/תרחיב חלק מהפעילות האורבנית (תעסוקה,מסחר,תרבות) באופן טבעי לבת ים. שם יהיו פתרונות דיור עירוניים, ובמעגל הבא (נניח ראשון מערב) כבר יהיו בתים פרטיים למי שבוחר בצורת חיים פחות עירונית. אפשר בקלות לדמיין התפתחות דומה גם צפונה. ואולי אפשר אפילו לחשוב על עוד שני מטרופולינים - דרומי אחד וצפוני אחד, נוספים. אבל צריך הנהגה עם חזון, וציבור שיתנתק מהחלום על 5 חדרים בדיזינגוף, ויבין שאפשר לדרוש משהו אחר, לא פחות טוב.

כן, אבל מה שהדגמתי הוא, שזה לא באשמת המיסוי, אלא להיפך . אגב- דירות קטנות הן פתרון לא רק עבור זוגות צעירים. גם הורים מבוגרים, שילדיהם עזבו את הבית, מבקשים לא פעם לצמצם דיור, לדירה קטנה יותר, אך ב"פריים לוקיישן", ישנן משפחות אל-הוריות, בני זוג שמגדלים ילד בהורות משותפת ... למרות הפוריטניות, שזולגת לכל תחומי החיים, כולל לתכנון הערים, ישנם המון סוגים של משפחות, לא יתכן שיהיה דגם אחד של דיור ששולט בכל מקום. התכנון האורבני בישראל שמכווין כמעט את כל המלאי בארץ, בהתעלמות מצרכים אורבניים טבעיים, לכיוון של דירות 4-5 חדרים חסרות פנים, הוא כשל השוק. לא המיסוי.

שיטת המיסוי מאד מעודדת זוגות להתחיל בדירות קטנות, כי מדרגות המס הן כאלה, שמי שירכוש היום דירת 2 חדרים ממוצעת (במידה והיתה קיימת), לא ישלם מס רכישה בכלל (הפטור היום עומד על כמעט 2 מלש"ח), ומי שירכוש דירת 3 חדרים ישלם 3.5 אחוז רק על היתרה שמעל ה-2 מליון, וכן הלאה במדרגות המס. עלויות מעבר הן בעיקר עו"ד, מתווכים, ודמי "יישור קו" בדירה החדשה. זה קיים בכל העולם, ואפשר לצמצם אותן מאד, אם משתדלים

הפוך גוטה. המנטליות (שרצה גם פה) לפיה צריך לקנות ישר אחרי החתונה דירת 5 חדרים יצרה אנומליה מטורפת בשוק, מה שבתורו תורם מאד לעליית מחירים. זה מצב יחודי לישראל (באירופה המוצרים האלה קיימים ופופולריים, ובארה"ב השוק שונה מהותית מבישראל, ולא רלוונטי לדיון). דירות 3-3.5 חדרים הפכו למוצר נדיר, למרות שהוא מתאים למגוון די גדול של אנשים, ודירות של חדר-שניים נכחדו כמו הדינוזאורים, גם באיזורים בהם יש לדירה כזו התכנות כלכלית-חברתית (נגיד, מרכז ת"א, במקום כל דירות השותפים/כוכים מחולקים). בוא נחשוב רגע, תוך שאנחנו שמים בצד הבניות חברתיות - מה זוג צעיר, 25-30 צריך יותר מדירת 3.5 חדרים עם מרפסת שמש נחמדה, וחניה אחת? וכשיהיה להם ילד אחד, 35-40? יבוא הילד השני? מזל טוב, עד שהוא יישן במיטה משלו, אפשר להתחיל לחשוב של שדרוג הדירה. בינתיים, במשך עשור, בו גם ההכנסות קטנות יותר, שילמת פחות משכנתא, ארנונה וחשמל. למה בחור צעיר שרוצה לגור בתוך העיר צריך להתכלב באיזו חורבה משנות ה-40 של המאה הקודמת, יחד עם שני שותפים סטלנים? למה שלא יהיו מגדלים עם דירות קטנות, כשהשירותים הנלווים (כביסה,מים חמים,חימום וקירור וכו') הם משותפים? ברמת המקרו, אילו היו מתכננים תבעו"ת שיסלילו את היזמים לבנות בתמהיל גם דירות קטנות בכל פרויקט* , היה אפשר להגדיל את הצפיפות בתבעו"ת (כי דירות קטנות גם צורכות בהכרח פחות משאבים עירוניים), מחיר קרקע ליח"ד היה יורד, וזה לפני שדיברנו על זה שהביקוש לדירות הגדולות היה יורד, מה שהיה הופך אותם למוצר שקונים כשחייבים, כמו אוטו 7 מושבים, נניח. * יש נסיון לעדשות זאת, מאז שדלית זילבר נכנסה למנהל התכנון, זה היה צולע מההתחלה, ונתקע עוד יותר עם המנהל החדש.

מה זה "בזול"? תיקחו רכב? או שזה חייב להיות במקום שיש בו תחב"צ יעיל? מה אתם אוהבים? נופים? טיולים ברגל? בטן גב? פארקים אתגריים? אני מניח שילדים קטנים כאלה לא יהנו במיוחד מנסיעות ארוכות בדרכים נופיות, ויותר יתאים להם לרבוץ באיזו בריכת ילדים, עם ארטיקים ושאר פינוקים.

ברור. נעשה זאת בקרוב מאד. לך תדע. אולי זה מה שידרבן אותו לבחור בסוף בעברית 😃

תודה. זה עוזר מאד... לגבי דירה בשכונה ד' - לא חשבנו לשקול זאת. סתםצכי לפני 20 שנה, תכננתי שם מרכז ספורט. השכונה זכורה לי כמקום מנש מפחיד. זה בטח כבר השתנה. במעונות יש לפחות אבטחה. יהיה אפשרי לשלם עבור דירה, אם ההבדל יצדיק זאת (למרות שזה שלא יהיה זניח כמו שמוצג, כי מעבר להפרש בשכר החודשי, במעונות משלמים על שנה אקדמית לא קלנדרית). אבל גם הנושא החברתי הוא אכן שיקול. ילקח בחשבון...

זה מרחק הליכה מהפקולטה? נסיעה? קורקינט? (מצטער על הבורות, אני למדתי לפני 30 שנה באונ' ת"א...)

בחור אחד התקבל למדמ"ח ולהנדסת תוכנה בבן גוריון (וגם בעברית, אבל זו כבר התלבטות לשרשור אחר). אותו בחור גר בחדרה, משמע, הוא יצטרך ללון בב"ש. ככל הנראה, לחלק מהמעונות הוא כבר פספס את ההרשמה, וכנראה שנשארו בעיקר המלונות. (Dog houses, not hotels). אשמח למידע ממי שלמד/לומד שם ויכול לשפוך אור על המתחמים השונים, מה קרוב לפקולטות הנ"ל, ממה להזהר וכו'.

אם כך, זה כנראה משהו שמתבצע על משטח מושלם, שזה אומר טיח אפור+ שליכט. ואז אולי אפשר כבר להסתפק בשליכט אקרילי מגוון כשכבה סופית, (שאם אתה נורא רוצה אפשר להחליק אותו כמעט לרמה של צבע פנים). ואם איציק אומר לשקול לפני זה הרבצת בטון, ולקבל מפרט מהיצרן של החומר, אז כנראה שכדאי להקשיב לו.

זה נפל כי ה"פינה הגרמנית" היתה מפח לא מגלוון, התפוררה ונשרה יחד עם האריחים. אתה כנראה מתכוון לחיפוי hpl (יקר ועמיד) או לחיפוי לוחות פייבר-צמנט צבעוניים (החלופה הזולה משמעותית מאד ובהתאם פחות עמידה של הנ"ל). גגל את שני המונחים, יש עשרות קבלני ביצוע של זה בארץ, זה הטרנד החם בשיפוצי חזיתות של בתים משותפים, ותמא"ות למינהן. הבעיה שלך תהיה עם המטראז' הנמוך, שיגרום להרבה קבלנים לסרב לעבודה/לתת לך הצעת מחיר מופרכת. אני הייתי מביא טייח טוב וסבלני, ועושה שם שכבת טיח אפור כמו שצריך, על רשת (עם פינות מגלוונות הפעם..), ומעל זה שליכט צבעוני בגוון דומה לאריחים וחסל. לא ריאלי להוריד את הקורה הזו. תצטרך מנוף כדי לתמוך אותה בזמן הניסור וכדי לפנות אותה, והגובה כאן גדול, מה שייקר את העניין. חת'כת נוף יש לך מהמרפסת.

זו דלת בסיסית, מילוי פלקסבורד, וציפוי למיניציה יצוקה מבחוץ. משקופים והלבשות טלסקופיות מהסוג הכי בסיסי וצירי פייפ. קבלנים היו נותנים אותה כסטנדרט בתחילת המילניום. בתכלס, היא עושה את העבודה. תיתן בידוד אקוסטי סביר מינוס. עמידות סבירה מינוס למים. את המראה אתה יכול לשפוט בעצמך ולהחליט, אבל בינינו- היא נראית בדיוק כמו שהיא עולה... קבלנים שאני עובד איתם, כבר מזמן נותנים בסטנדרט דלתות מסדרות גבוהות יותר. אם אתה הולך על דלת בסיסית כזו, פלקסבורד-למיניציה- משקופים מצופים טפט, אז זה לא משנה אם זה חמדיה ("מילניום"), פנדור ("למינטו") או רב בריח. כולם א-זלבער-דרעק. כמו שאמרו, מה שהכי חשוב זה מתקין איכותי. עריכה: נסה אגב, להשיג מפרט טכני שלה (אחוזי מילוי כנף, עובי פס פולימרי בתחתית, אטמים בהיקף וכו'). עצם זה שהנ"ל לא נגעש מיד באתר כבר אומר דרשני...

זה ממש לא מדוייק. אתהה מוזמן לשלוח לי גו"ח בפרטי, אנסה לראות מה אפשר למצוא בארכיוני הוועדה. לפי גיל הבית, אין לצפות לגדולות ונצורות.

הפרויקט הוא עבור טלוויזיה לחצר. אז זה צומח, לא?

תודה. כל שבוע אני מוציא טלוויזיה לגזם. נראה מתי ידפקו לי בדלת לשאול מה נסגר😁

אחרי הכישלון בהשמשת הטלוויזיה הקודמת, קיבלנו lg "שלא ידוע מה התקלה שלה". הפעלנו ו... זה פאנל, נכון? ישר לגזם? אין מה לבדוק הלאה?

כמה זה רווחי, והאם אתה מחפש שותפים?

אשתך קוראת בוודאי בלע"ז. הקינדל מכשיר נפלא לשם כך, והמחיר שלו מאד אטרקטיבי. למרבה הצער, מלאי הספרים בעברית, פשוט מביך.

האייר2 עונה לכל מה שביקשת. למשש אותם אפשר בבאג, אבל לקנות עדיף אצל היבואן הרשמי, או בחו"ל. בקבוצות שאני חבר בהן, היו פוסטים לא מעטים על שירות לקוי בבאג לאחר הקניה של הקורא.

בעיה... התקציב שלך הוא בקומפקטיים, והדרישות בבנוניים-גדולים... בעקרון - כל הקוראים של אוניקס מעולים למי שקורא בעברית. המחירים- קצת פחות. קינדל עם אותן ספציפיקציות יעלה רבע מחיר. זו החנות שלהם אני דווקא מעדיף את הקומפקטיים, ולא רק מקמצנות. זה פשוט נוח יותרק אני קורא בעיקר בשכיבה, וזה נוח ביד ולא כבד. את הפונט תמיד אפשר להגדיל, ככה שקוצר ראיה אינו שיקול. לי יש לייקבוק p6 כבר כמה שנים טובות, ואני מתפלל רבות לבריאותו. אם תמצא מישהו שעדיין מוכר כזה- הוא נכנס לך יופי בתקציב, ועונה על כל הדרישות מלבד הגודל. אני קורא בממוצע שעה-שעתיים ביום, ומטעין בערך פעם בשבוע וחצי. 99 אחוז מהספרים שלי הם מ"עברית", אבל יש חנות גוגל, אז גם האפליקציות האחרות, כולל קינדל באות בחשבון. הגוון של התאורה הקדמית לא ניתן לבחירה (בניגוד לאוניקס), אבל לי הקיים נעים. העוצמה כן ניתנת לכיוון. כעקרון- נראה לי שהאוניקס הבסיסיים עולים עליו בכל פרמטר, וגם הם כבר לא יקרים.

אני לא חושב שיש מישהו שחושב שדירת גן היא מוצר שווה ערך לבית פרטי. זה גם מתומחר לגמרי אחרת. דירת גן זו דירה, עם מרפסת משודרגת (ברוב המקרים היתרון העיקרי/יחידי שלה הוא שהיא גדולה מהמרפסות האחרות בבניין. לרוב היא מעל תקרת חניון, אז "שטח אדמה" אמיתי זה בטח לא). כבעל דירת גן אתה תסבול מ-X בבונים מעליך. הדיירים בעלי דירות מרפסת השמש שמעליך יסבלו מ-X-1 בבונים, על כל קומה שהם יעלו, הדייר בפנטהאוז יסבול מהבבון שמחזיק את המעלית, וסותם את השוט של האשפה.