natco

תודה על ההמלצה. קניתי אותו הרגע ב"עברית" (יש מבצע עד יום ראשון-25 שקלים לספר דיגיטלי), וכבר קראתי שני פרקים. הרוב די טריוויאלי בינתיים, אבל גם כאן יש איזו "הנעה לפעולה" בעצם זה שאתה קורא את זה. ואני בכלל אוהב את אמסטרדמסקי עטד מהתקופה בדה מרקר וב"חיות כיס" של התאגיד.

אפשרי עם מחיצה. יש קופסאות כאלה יעודיות לע.ד.א פלסט

2017 פרסטיג' דיזל ידנית עם עם 265 אק"מ, 68 אלף אחרי מיקוח. (את המחיר, אגב, הוצאתי מהם לפני ששאלתי בחוצפתי אם יקחו את האוטו שלי). אני מניח שיש כאן אלמנט של "פיתוי", כי "סוכנות טרייד אין", אבל בוא, הרכב שאני קונה הוא די מבוקש, אבל הרכב שאני מוכר הוא, בגדר נבלה שלא אמורה לקבל מבט שני בטרייד... תפתח יד2, תראה כמה בעלי רכבים דומים (גם דגמים אחרים כמו יונדאי I30 או דומיו) מבקשים מחיר דומה. אני רוצה להאמין שהם מחכים הרבה זמן ולא מוצאים פראייר שישלם מחיר כזה על רכב בן 15.

זה זמן רע להחליף רכב, בעיקר כשיש צורך במימון. מחירי הרכבים המשומשים יכולים להיות מוגדרים רק כ"הזויים". דוגמה? רציתי לאחרונה להחליף את המאזדקנת שבחתימה, בדאסטר דיזל. הציעו לי על המאזדה (אמנם מטופלת במורשה, יד שניה ושמורה 13 שנה אצלי, אבל גם עם עבר ליסינג 300kkm על השעון) 11 אלף.... כך הבנתי שזה לא הזמן להכנס לשוק. הרכב שלי היה שווה שלוש שנים לפני זה 6000 שקל. זה לא הגיוני שהמחיר שלו עלה. זו מאזדה. לא דירה ברוטשילד... ומצד שני, הריביות בשיא של הרבה שנים. ואילולא המלחמה הארורה, היו עולות עוד יותר. וגרוע מזה- אתה מתחייב היום על "פריים פלוס", והפריים עלול לטפס לאורך חיי ההלוואה ולייקר אותה בעשרות אלפים. לא יודע אם ה406 היא רכב עיקרי, אבל אם היא בשימוש מועט יחסית, ואמרת שעדיין לא עושה צרות גדולות, אולי שווה לחכות עוד איזה חצי שנה, לימים שפויים יותר.

מכרה מבוגרת טיילה באתר תיירות מפורסם. תו"כ שהלכה בחניון, העיניים היו מרוכזות בנוף העתיקות המרהיב, נתקלה ב"פטריה" מבטון שאמורה לחסום מעבר רכב מהחניון לשבילים המרוצפים והשתטחה על הרצפה. שברה שתי ידיים ונקעה רגל. תבעה את הנהלת האתר (שיך לחברה העירונית לפיתוח), וזכתה. עם הפטריות הללו, יש בעיה של נגישות לליקויי ראיה, והם לא ממש תקניים. לא יודע אם זה מה שעזר לשופט לפסוק לטובתה. לא קראתי את פסה"ד

אני אכן לא יודע להגיד אם יש כאן עילה לתביעת פיצויים בעקבות הפגיעה, או שלא. זה לא המקצוע שלי. אני יודע שאידיוטים שהחליקו ושברו את הישבן על רצפה רטובה בבניין משרדים זכו לפיצוי, והרי אין מניעה חוקית לשטוף את הרצפה. אז הכל אפשרי. אני רק ציינתי את הסטטוס התכנוני החוקי של המפגע, לפי מיטב ידיעתי, ולבקשת חבר פורום שתייג אותי.

זו אכן כל תורת תכנון החניונים על רגל אחת. כמעט כל שטח בחניון הוא "דו שימושי" ממדרכות המילוט, המיסעה וכן גם רוחב תאי החניה, שמסתמך גם על שטח בתא/ים שלצידם. עם זאת, במקרה הספציפי המצולם, מאחר והחניה של פות"ש היא לצד עמוד, שטח תא החניה שלו מתחיל בעמוד (מבחינת החוק, זה היה יכול להיות קיר לכל האורך). אם פות"ש ימדוד את תא החניה שלו, הוא יגלה שרוחבו 2.8 מ' לפחות, מה שאומר שהמתכנן לקח בחשבון רק את התא שמשמאל בתור שטח משותף. (אם היה קיר גם בצד שני, היו מקצים לו 3 מטר רוחב, אם היה תא בשני הצדדים היו מקצים לו 2.4 מ'). למרבה הצער, במקרה הזה, הצבת אבן עצירה לרכב/אבן סימון נתיב בחניון היא חוקית, בתנאי שנעשתה לפי ההנחיות (זה נראה שהוא הניח אותה כראוי על הקו, ונראה שזו אבן הפרדה תקנית), ובתנאי שהיא סומנה בצבע ניגודי למשטח שעליו היא הונחה (תחסוך לך קריאה של הפסיקות האם בטון אפור הוא ניגודי לאספלט שחור-ברוב המקרים, התשובה היתה שכן... ) יש היום פסי סימון/אבני עצירה מפלסטיק, שגם שוקלות רבע, וגם מגיעות בצבעי צהוב/שחור שממש קשה לפספס כשהולכים. *אני מסכים עם מי שיאמר שזה עדיין מכשול אידיוטי ושובר רגליים. אני רק ציטטתי מהחוק והתקן...

לא קמצן-מאותגר בזבוזית.😁 לא מחליפים רק את השלט, מחילפים את כל מערכת שלטי הנוחות, וכן, בעלי אקספרס אתה מקבל ב-40 שקלים מערכת נוחות שלמה כולל שני שלטים חדשים. ההחלפה של המוח לא טריוויאלית (זה לא להחלחף שקע-תקע, אלא דורש חיתוכים והלחמות), אבל גם ממש לא מדע טילים, בעיקר כשיש כבר מערכת מותקנת. אתה צריך לפרק את הפלסטיקה מתחת להגה, ולחפש את המערכת הישנה, לצלם את צמות החוטים שלה כשהן פרושות . משם כבר יהיה קל יותר לעזור לך עם החיווט. (אגב- dx זו מערכת מצויינת, שמותקנת אצל היבואן. התקנתי כאלה לפרנסתי עוד בשנת 96...). לחליפין- אתה יכול לקנות גומיה ומארז לשלט הישן, בהנחה שהpcb שלו תקין (אתה יכול לוודא זאת ע"י הוצאת הpcb ולנסות להפעיל אותו מחוץ למארז). קופסא חדשה לשלט תעלה כמו מערכת שלמה מהסינים, אבל אתה משמר את המערכת ה"מקורית"...

תיאורטית אתה יכול, אבל כדאי לקחת בחשבון שתלונת שווא ("תלונה כוזבת") היא עבירה פלילית, שהעונש המירבי עליה הוא 3 שנות מאסר.

לגבי טעם אופנתי- קטונתי מלייעץ. לגבי החשש שלך מ"זיופים", כדאי לך לדעת שכסף, בניגוד לתדמית, היא מתכת זולה מאד, ולמעשה בתעשיית התכשיטים האמיתיים משתמשים בה ליצירת מודלים לקאסטינג... אונקיית כסף (כ-29 גרם, כשתכשיט כמו שאתה רוצה שוקל גג חצי מזה) טהור (999) עולה היום 25$. ובתעשית התכשיטים הזולים משתמשים בכסף 750 (ואתה ממש לא רוצה לדעת באיזה דרעק מסגסגים את ה25 אחוז הנותרים). *לשם השוואה - אונקיית זהב עולה היום מעל 2000 דולר כסף משחיר עם חומציות קלה שבקלות (מספיקה למשל הזיעה שלך), ולפעמים משאיר גם סימן על העור. בקיצור-אף אחד לא מזייף תכשיטי כסף, ואין דבר כזה "ציפוי כסף". זה פשוט לא משתלם. ישנם תכשיטי כסף שעברו פלייטינג ברודיום, מה שהופך אותם ל"לבנים" יותר, ועמידים בפני כל ההשחרות וכו'.

וואלה, זה פיצ'ר שהייתי מוכן לשלם עבורו. את הפיפי אפשר עוד להחריש (הגברים לפחות), אבל הורדת המים מסגירה אותך מיד.

ה-gis הוא מערכת מידע גיאוגרפית. אין בה שום התיחסות פרטנית לגבי חוקיות/אי חוקיות של בניה בגו"ח מסוים. ניתן להפעיל שכבות מידע רבות מאד ע"ג המפה/תצ"א, ולקבל הרבה מידע לגבי תחולה של תבע"ות, יעודי שטחים, גבולות וכו' אבל זה לא ממש רלוונטי לנושא השאלה. בארכיוני הוועדות ישנן בדרך כלל התכניות של ההיתר האחרון שאושר, אבל זה לא ממש עוזר לגבי הצמדות ושיוכי שטחים. כשצריך תשריט או תקנון בית משותף, אין לזה תחליף, וצריך לשלם את 35 השקלים כדי לקבל את אותה תכנית. האיכות הגרפית של התשריט תלויה הרבה בגילו של הבניין. בשני העשורים האחרונים, דורשים מאיתנו קובץ pdf וקטורי, שעולה לארכיון והוא יהיה תמיד נהיר וקריא. כשהבניין שורטט ידנית, אז תהיה סריקה, לפעמים של מסמך שכבר הצהיב והתפורר בארכיון הפיזי עד שנסרק. אין מה להלין על משרד המשפטים בעניין זה- יחסית לאיכות הדיגיטציה של ארכיוני הולת"בים, הם עשו עבודה יסודית וטובה. (והמסמכים שלהם גם מגיעים עם חתימה דיגיטלית/שובר מקוריות).

אם אתה חושש שזה מחליש את הממ"ד, אז זה ממש לא. גם לא פוגע באיטום נגד גזים (יש לך בממ"ד שקעים או מפסקים? הקופסאות שלהם יותר עמוקות מזה...) אתה יכול לאטום עם פרופילה, כמו בכל קיר אחר בבית.

https://fileextractor.justice.gov.il/tabu

יש כאלה בכמה מוסכים/סוכנויות רכב בארץ. אלו של פרומוט, לזכרוני יש גם בבית UMI בראשל"צ, אבל י"ל שזכרוני הדהוי מטעה אותי... דווקא יכול להיות מגניב - לעלות עם האוטו הביתה... (ונשבע שאני לא פרזנטור של פרומוט...)

הבחור הוא יזם בינוני שהתמחה בבניה במפרט בסיסי, מחוץ לאזורי הביקוש. הוא הצליח בזה מאד, ורצה לשחק במגרש, שאפילו הגדולים נכנסים אליו ברגלים רועדות. כמו שזיו אמר, בישראל אין "הרמת מסך" לבעלים, ואין אפילו סנקציות חברתיות נגד חברי דירטוריון או הנהלה בכירה. כולם שוחקים לנו את הפנסיה, ואז ממשיכים למעזם הבא

זה מכיוון שהמוצר הוא די חדש בכל העולם. בטח מתקנים מורכבים כמו שלכם. לאף אחד אין "הרבה התקנות". בטח לא בארץ. יש את פרומוט למשל, הם עובדים עם חברה גרמנית, ויש להם התקנות מוכחות גם בארץ וגם באירופה, ככל הנראה עם אמינות משביעת רצון. ביום עיון של חברת האם שהשתתפתי בו הם הציגו מתקן דומה לשלכם (עם פלטות נעות, אבל יותר פשוט-עם מעלית מרכזית) שהם ביצעו ברמת החיל בת"א. שים לב שרוב אלה שעונים לך כאן, לא מבינים בכלל במה מדובר ומבלבלים בין מכפיל מכאני לחניה רובוטית, שזה בערך כמו להשוות קורקינט לרכבת.

כל הרגולציה של הנושא הזה מפגרת בעשורים אחרי השטח. ת"י 5437 לא מקבל מעמד מחייב כבר 11 שנה (למעשה הוא פורסם לראשונה כבר ב-2005, עם רוויזיה ב-2012...). לאור העובדה שהתקן מצטטט ומאמץ כמעט במלואו את התקן האירופי בנושא, ניתן רק לתהות מי מפעיל לובינג כדי שלא יותקן כמחייב. בינתיים, כל מי שרוצה יכול להביא מתקן, בלי צורך בבדיקת אב טיפוס (שכן חלה, משום מה, על כל מי שמביא דאודורנט ספריי), ולהתקין ללא אביזרי הבטיחות, שאמורים, בין השאר למנוע בדיוק את תרחיש האימים שתיארת (להלכד במתקן). לעיריה אין שום דרך חוקית לאכוף סעיפים בתקנון הבית המשותף, או בכלל לדרוש שסעיף זה או אחר יופיע בתקנון. אתה צודק, יש פה לופ-הול בעייתי מאד. זה נספר למבקש כ"מקום חניה", ובסוף אותו מקום לא נמצא בשימוש, והעיריה "חוטפת" על מצוקת החניה שנוצרת. אבל בנינו, הדבר די נפוץ גם במקומות בהם נפוץ הפתרון של חניות טוריות. החניה הפנימית היא הרי תיאורטית בלבד, וכמעט אף-פעם לא נמצאת בשימוש, והרכב השני שוב מעמיס את התשתית העירונית. ובכל זאת, כשאני מגיש פתרון של חניות מקבילות בתב"ע בה נספח התנועה נותן פתרון טורי , אני לא פעם מסורב על הסף, או במקרה הטוב ביותר נשלח לטיול של חודש-חודשיים בוועדת התנועה העירונית (כדי לאשר פתרון שהוא בעצם טוב יותר גם לעיר, וצריך להיות אינטרס שלהם, כן?) כן, מתקני חניה הוא אחת הרעות החולות של התחדשות עירונית. אחלה דוגמה לכך שמעמיסים עומס יתר על תשתיות ומשאבים עירוניים שנמצאים בחסר עוד לפני זה. במקום לגאול את התכנית הרעה הזו מיסוריה, ולתכנן משהו שנותן פתרון מקיף וטוב לאורך שנים, ממשיכים להאריך אותה הרבה מעבר לתוקף המקורי שלה, וכדי להוסיף חטא על פשע, מוציאים עוד "הוראות שעה" בסגנון החאפרי הזה, שגם הן אני מבטיח לך, יוארכו עוד ועוד.

אני עוסק באדריכלות, לא במשפטים. "החברה" במקרה הזה, ככל הנראה בעייתית בצורה יוצאת דופן. יזמים לא מתנהגים כך בדרך כלל. (ואם הכוונה לחברה שמתקינה את המכפילים, הרי שלדיירים אין שום עסק ישיר מולה, אלא רק מול היזם). זה כבר לא עניין של מתקן חניה. יש בבניין עוד עשרות מערכות, מורכבות לא פחות. אם הדיירים לא יכולים לצפות לשום מענה מהיזם בנושאי אחזקה בשנות הבדק, הם בבעייה רצינית. בכל פרויקט ישנן תקלות בהתחלה, השאלה היא רק מה ההתייחסות אליהן מאצל היזם. ואם כבר חרגנו מהעניין- כדאי לשים לב שקומות שנוספו לבניין קיים (במסגרת תמ"א 38/1 או כל מסגרת אחרת לצורך העניין), לא צריכות להישפט בכלים של דירה חדשה, אלא לכל היותר כדירה משומשת ששופצה בסטנדרט גבוה. הדירות ה"חדשות" מחוברות לתשתיות של הדירות הישנות, הן מקבלות הרבה פטורים והקלות בתקנים שמחייבים בניינים חדשים (למשל, גודל,מספר ומהירות מעליות, רוחב חדרי מדרגות, לוביים ומחסנים, אמצעי כיבוי אש מתקדמים וכו'). אני נמנע מלחוות דעה על יזמים שבונים פרויקטים כאלה, כדי להמנע מהכללה לא הוגנת, אולם כדאי לבדוק פרויקטים אחרים של אותו יזם, ולשוחח עם דיירים על איכות העבודה והשירות של היזם לאחר הקנייה.

אף אחד לא "מתקין ובורח", יש תקופת בדק של-3 דנים, שבמהלכה ישנן כבר פסיקות גם לפיצויים על אי-שימוש. ב-3 שנים שאחרי תקופת הבדק, ישנה אחריות נוספת לתקלות שנובעות מהתקנה לקויה או איכות ירודה של המתקן. אגב- אני לפחות, גם לא מכיר מתקני חניה סיניים. כל מה שאני מכיר מגיע מאירופה.

זה ממילא היה כסף קטן ביחס לברוך שהם נמצאים בו.... בכל מקרה, אני כבר התחלתי לחפש מתכונים לכובע שלי, אחרי שלפני הרבה דפים אמרתי למישהו כאן שאין להם מה לדאוג, כי יחלצו אותם, משום שלבנקים אין אינטרס לתת להם לקרוס, בגלל שהם מסובכים איתם ביותר מידי כסף. מסתבר שיש גופים שלא מפחדים לטלטל את הספינה

לא הייתי ממהר לשמוח לאחד. אם אבן הדומינו הזו תיפול, היא עלולה למוטט איתה את כל החברה. יש שם פירמידה של בטוחות צולבות בעיקר באג"ח של החברה, שחלקו כנראה ממומן גם מקרן הפנסיה שלך. ברגע שיממשו להם בטוחה אחת, הם עלולים להיות בתת-בטוחה במקום אחר, ואז הנושים יגידו את האג"ח ההוא לפרעון מידי, ואי אפשר כבר יהיה לעצור את המפולת. אם דיסקונט חושבים שיש משהו לא כשר בהתנהלות, הם צריכים להיות יותר עדינים בהתנהלות הפומבית שלהם, או להיות מוכנים לצרוח "ג'אנגה!"

בוודאות כמעט מוחלטת- הצבת העמודים אינה חוקית. (כדי להציב עמודים בתא חניה, רוחבו צריך להיות 3 מטר, ורוחב שני התאים הסצוכים צריך להיות 2.80 מ'. אם החניה תוכננה במקור להיות ללא עמודים, כנראה שרוחבה הוא 2.40 מ'). בנוסף לכך, העמודים צריכים להיות ממוקמים חצי מטר מקצה המיסעה (או מהקו האחורי של תא החניה, בתוך תחום התא, לצורך העניין). כנראה שאם היו ממוקמים נכון, בכלל לא היית פוגע בהם. בנוסף, כמובן שישנה חובה לסימון ברור של כל מכשול בחניון. לא רק שלא הייתי מתנדב לשלם על הנזק, אלא שגם הייתי, יחד עם שני בעלי התאים הסמוכים לזה של המקרה הגיבור, דורש ממנו להסיר את המפגע, ולכשיסרב, פונה למפקח על המקרקעין במשרד המשפטים ולמפקח על רישוי הבניה בוועדה הרלוונטית, כדי שיאלצו אותו לעשות כן.

זה פשוט לא נכון, והציטוט שהבאת מהעיתון מדבר על השינוי שביקשו לעשות בעוטף בלבד, ושאותו הזכרתי בהודעה הקודמת . חלון-נגרר-חד-כנפי-דירתי.pdfמצ"ב שרטוט תקני של חלון דור חדש. מאחר ואין לי כוח לדיונים ריקורסיביים, אני פורש בשלב זה, ברשותך.

לא היה שום שינוי בעובי הפלטה בין הדור הישן לחדש. ההבדל הוא רק בכך שהעבירו את האיטום בפני גזים מהחלון הפנימי לחיצוני. (ואז החלון הפנימי הוא חלון נגרר, שבשעת חירום יש לפרק ולאחסן מחוץ לממד). התקן של עובי הפלטה עמד מאז ומעולם על 18 ממ בממד ו24 ממ בממס. היתה בזמנו הצעה של פקער לעבות פלטות בעוטף בלבד, כדי לעצור פצמרים גם בפגיעה ישירה/קרובה מאד. עניין חדירת הרסיסים דרך חלונות צריך באמת להבדק, אם הוא הופך לתופעה. עריכה: בכל מקרה ברור שאי אפשר להחליף חלון אחרי יציקת הממד....