חנן-ג'יפולוג

נראה לי שמי שהגן על המכון המדובר לא מכיר אותם, או שהוא בעל אינטרסים. העובדים שם לא רק שותים קפה עם בעל החשמליה הצמודה, אלא למעשה הם קוראים לו משם כדי שיבצע ברכבי הנידונים את הבדיקות שקשורות לחשמל. מישהו רוצה להמר באילו אחוזים נכשלים שם רכבים על "אורות מפזרים" וישרים לקויים וכיוצא בזה? ואחרי שהוא הכשיל אתכם, תנסו לעשות לחשמלאי "דווקא" ולקנות את מה שהוא דורש במקום אחר, כי הוא דורש מחיר משולש על המכלולים. תקבלו ממנו כזה צינור במבחן החוזר, שתצטערו על היום שבו לא התכופפת לפניו ל "ר" . אני יודע-קיבלתי ממנו את הצינור, כי לא התכופפתי בפעם הראשונה. זה שרשור שמפוצץ בבורות, נאיביות והתחסדות. לפותח השרשור-אני משתתף בצערך. בפעם הבאה, דינמומטר ממול, בלי קומבינות, פשוט מקבלים מבחן הגון. ועוד יותר טוב, לתת למוסכניק שמוכר לך לעשות בשבילך את הטסט. הוא מוכר, הוא מקושר, הוא "רק שותה איתם קפה" , והוא יוודא שלא מכשילים אותך על המצאות. זו לא אזרחות טובה, וזו כניעה לשחיתות, אבל זו דרך מצוינת לשרוד בג'ונגל המושחת והמכוער שקיים בתחום אחזקת הרכב בישראל. רק תביא רכב מוכן ו100-150 ש"ח ואתה אחרי הסיפור השנתי המסריח הזה. העצבים לא שווים לך 100 ש"ח?

לא, אבל אני מניח שאם תיכנס לאתר שלהם, תוכל לגלות את המחיר.

מגזינים אמריקאיים עולים בממוצע כ30 דולר לשנה, כולל משלוח לישראל. יקר זה עניין יחסי, וביחס למגזינים הישראליים מדובר בכחצי מחיר. אני בספק אם תלמד מזה לדבר, אבל אין ספק שזה יעשיר מאוד מאוד את יכולת הבנת הנקרא שלך באנגלית.

זה לא הם שסובלים, אלא אתה... רוב הכלים, כגון, בוקסות, מפתחות פתוחים, רינג, כלים ללא חלקים נעים, וכו' מתפקדים בצורה זהה כאשר הם חלודים. אתה יכול להתחיל לעבוד איתם, וזה כשלעצמו כבר ישנה את המראה והתפקוד שלהם, לטובה. כלים אחרים, עם חלקים נעים, כגון פליירים למיניהם, שוודי וכו', טבול באמבט שמן למשך הלילה, נגב אותם וודא שהחלקים הנעים אכן נעים. משם כבר אתה יכול להתחיל לעבוד איתם. עד כאן פרקטיות. אם המראה החלוד הוא מה שמפריע לך ולא העניין הפרקטי, אז זה כבר עניין לאיש מקצוע. לאוו דוקא לאיש מקצוע מתחום המכונות...

רוב לקוחות המוסכים, מטבע הדברים, (אלא אם הם בעברם טיפלו בעצמם ברכב, בכל רמות התיקונים) , לא יכולים לדעת אם המוסך לא השחיל להם תיקון בעלות של פי 10 , או פי 100 , מזו שהיתה צריכה להיות, ואם הוא לא קילקל להם את הרכב על הדרך. אני לא יודע אם אתה נכלל בקבוצה הזו, אבל אם כן, אז הדיווח שלך לגבי אמינות המוסכים, הוא דיווח בעייתי, כמו הדיווחים של רוב משתמשי הפורום, לגבי המוסך שלהם. הדבר היחיד שניתן ללמוד מהסטטיסטיקה שלך (בהנחה שהיא אמינה, מה שעלול להיות מוטל בספק לאור הפיסקה הקודמת), זה שיש לך סטטיסטיקה משלך. היא לא יכולה להשליך כלום על הסטטיסטיקה שלי. למה נראה לך שהסטטיסטיקה שלך אמינה, ושלי לא? אני יודע מצוין להבדיל בין רמאות ובין סוג מסחר כזה ואחר. כשאני מדבר על מחיר גבוה, אני מדבר על רמאות, נקודה. אני לא מדבר על עלות חלקים גבוהה ב25 אחוז, אלא אני מדבר, למשל, על מוסך-סוכנות של ניסן-רנו שניסה להחליף בטראנו של העבודה שלי מנוע קומפלט, בעלות של 15K ש"ח, כשהתקלה היתה מצבר גמור, וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

צביקה, שלום. זה נכון שאני מכליל, אבל לא בצורה גורפת. למעשה, אלו המילים בהן השתמשתי: וזה אומר שעדיין נשאר מקום, להסתדר עם ההכללה הזו, בלי לצאת נפגע, אם אתה שייך ל"לא אופייניים" . וזה לא יצא סתם כך. יש לי איזה חבר, או עשרה, מתחום המכונאות, ולכן אני נזהר בדבריי. כן, אני מניח שיש מוסכניקים צדיקים, מקצועיים, אמינים, ולא גנבים, רק שאני, ב17 שנה שבהן אני מחזיק גרוטאות למיניהן, עוד לא הצלחתי למצוא אחד כזה. ומכיוון שמדובר בהרבה עשרות מוסכים, אני מניח שהסטטיסטיקה הפרטית שלי, לא שונה בהרבה מהסטטיסטיקה הכוללת. מוטי, אז מכאן זה כבר רק עניין של מינון, ואין כאן ויכוח על משהו מהותי. אתה חושב ששיפוץ מנוע זה רק למנוסים, ואני הייתי שמח למשל, אם בתי, כשתגדל, תבנה לעצמה רכב מאפס, או יותר נכון ממינוס-סוג של גרוטאה עתיקה, ולא תקבל רכב מסוג: "אבא קנה לי אוטו" כמתנה ליום ההולדת ה17 . שתעלה בפעם הראשונה בחיים שלה על הכביש, רק לאחר שהיא מכירה כל בורג ובורג במכונית. זה בשמיים? כנראה שלא, אחרת לא הייתי עושה "אטם ראש" בטרקטור של אבי כמתנה לבר-מצווה...

טיעון פופוליסטי. ביום שאתה תעמוד מול אחד ששלחת למוסך, והמוסך כיסח לו את הרכב, יצר לו עשר תקלות אחרות, בנה על חשבונו את הקומה השנייה בבית שלו, ובסוף זרק אותו קיבינימט עם הרכב ההרוס, גם אני אעשה את זה. עסק? לא. חשבתי שלא. כי הסיכוי שזה מה שיקרה לו במוסך ישראלי אופייני, גדול פי כמה וכמה מהסיכוי שמישהו יעבוד עם היינס בצורה קפדנית, ויגרם לו נזק. ובכל מקרה, זה פורום איטרנטי, עם המגבלות שלו, ושנינו נותנים את העיצה שהכי נכונה, לדעתנו, ושנינו, וגם לא אף אחד אחר שמייעץ כאן, לא נשלם לאף אחד עקב נזק כלשהו שיגרם לו כתוצאה משימוש בפורום הזה. אם מישהו לא מספיק מבוגר כדי להבין את העובדה הבסיסית הזו, אין לו מה לחפש באינטרנט.

קונים ספר היינס , או תואם, שמתאים לרכב שלך, קוראים, מבינים, ומבצעים את מה שדרוש. והכי חשוב, עוזבים במנוחה את כל הפלצנים, פחדנים, ואחרים שדואגים לרווחי המוסך שלהם, שימשיכו לקשקש להנאתם בפורום. החלפתי אי אילו אטמים של ראשי מנוע, בתנאים ביתיים, תוך כדי שיפוצי מנוע, או מסיבות אחרות, בלי לעשות על זה קודם דוקטורט. למזלי לא היו אז פורומים...

כן. ברכב שלי, עם 137000 ק"מ, הוחלפו צמיגים קדמיים ב65K ק"מ וב130K ק"מ, והאחוריים הוחלפו ב80K , וכרגע הם עדיין במצב טוב.

כשמדובר על אספקת מתח לרוטור, במקרה של אלטרנטור, או של איסוף מתח/זרם מהרוטור, במקרה של דינמו, אתה צריך להיות מסוגל להעביר מתח אל/מ חלק מסתובב. אז באלטרנטור אתה עושה את זה ע"י שתי טבעות שנמצאות על ציר הרוטור, ושני פחמים דרוכי קפיץ שיושבים כל הזמן בלחץ אל מול הטבעות, וכך נשמר מגע קבוע בין הפחמים ובין טבעות ההחלקה. רואים את שתי טבעות ההחלקה בצד הימני של התמונה. [/url] http://www.jeepolog.com/150.html וכאן רואים את הפחמים: http://www.jeepolog.com/201.html עד כאן אלטרנטור. בדינמו, הזרם שהדינמו מייצר יוצא מהרוטור. כבר בשלב של יציאת הזרם מבוצע יישור של הזרם. הטבעת (קומוטטור) שעליה רצים הפחמים היא לא מחומר אחיד, כמו בטבעות של האלטרנטור, אלא היא בנויה מפסים, פסים, של חומר מוליך, ולסירוגין חומר לא מוליך. ברוטור יש מספר רב של סלילים, וכל שני קצוות של סליל מחוברים לנקודות מוליכות על הקומטטור. הסידור של החיבור לנקודות המוליכות ומיקום הפחמים גורם לכך שנלקח זרם, בכל רגע נתון, רק מסליל שבאותו זמן נותן מתח חיובי, ולכן ביציאה מתקבל מתח ישר. בגלל שהפחמים רצים על טבעת שהיא אינה חלקה, אלא בנויה מפסים פסים, הפחמים והטבעת נשחקים בצורה מהירה יותר, גם מהסיבה המכנית וגם בגלל שבמעבר בין פסים, שממתגים סלילים שונים, נוצרים ניצוצות שגם תורמים לאכילת הפחמים. קומוטטור, הטבעת שעוברת ניקוי בתמונה:

זה נכון לאלטרנטורים/דינמו של מכוניות. באלטרנטורים של אופנועים/טרקטורונים, לפחות אילו שמוכרים לי, אין בכלל פחמים או טבעות החלקה. הרוטור בנוי ממגנטים קבועים. לא אלקטרומגנטים, ולכן אין לו צורך בחשמל שיגיע אליו דרך פחמים.

אני מניח שבמונח "מחולל חשמל" השואל התכוון לדינמו. דינמו מוציא זרם ישר, שמתאים לעבודה עם מצבר, ללא יישור, ואילו אלטרנטור מוציא זרם חילופין, זרם שמשנה את הקוטביות שלו מספר רב של פעמים בשנייה. את זרם החילופין הזה צריך ליישר בעזרת מיישר זרם-גשר דיודות, ורק אז אפשר לחבר אותו למערכת החשמל ברכב שמצויד במצבר. יש עוד הבדלים, כגון הספק גדול יותר של האלטרנטור בסל"ד נמוך, ועוד, אבל זה ההבדל המהותי.

הסלילים, גם באופנוע, הם לא על גל הארכובה, אלא הם סטטיים, מחוברים לקייס של המנוע. מה שמחובר לגל הארכובה זה הרוטור, עם מגנטים קבועים. וכן, זה אלטרנטור. לכן יש מיישר זרם וווסת מתח שנמצאים בקופסת פלסטיק חיצונית.

אלטרנטור. במכסה הימני של המנוע.

השריטות על הצבע החדש, זה הכי גרוע, אבל הפתרון הכי טוב זה להסתיר אותן http://img385.imageshack.us/my.php?image=4vofesug25mz.jpg וברצינות, כולה אוטו. יידפק, יישרט, אם תרצה או לא.

נכתב כאן כבר כמה פעמים: העיצה הזו היתה טובה פעם, בעידן הפלטינות. חלק ממערכות ההצתה האלקטרוניות מאוד לא אוהבות את הטריק הזה ועלולות להישרף. יש בספרי הטיפולים אזהרות מפורשות לגבי העניין של ניתוק אחד מרכיבי המתח הגבוה בזמן פעולת המנוע. ראו הוזהרתם.

נושא הכתבה הזו עצוב כשלעצמו, אבל מה שנראה לי לא פחות עצוב, זה שאתם חושבים שאם קניתם רכב מאדם פרטי, או יותר חמור, גברת, שיש להם קבלות על כל הטיפולים במוסך מורשה, אז זה אומר שהרכב באמת עבר את הטיפולים האלה. יחי הנאיביות.

דוד, קרא שוב. לא דיברתי על הסליבים. כתבתי שיכול להיות שהוא מדבר על תאי השריפה בראש, ולהחליף אותם זה באמת לא אמור להיות סיפור גדול יותר מ2500 ש"ח, כך שיתכן עדיין שצדקתי בפירוש של המונח "כוסיות" . או שלא.

ואני דווקא חשבתי שהוא מדבר על תאי הבעירה בדיזל של סיטרואן, שבאמת נראים קצת כמו כוסיות ושיש להם נטייה להיסדק ולזוז ממקומם בתוך הראש.

פרס זה ברור, אבל מה שנכנס עם פרס גם יצא ויכנס עם פטיש. ממוסמרים? כרסום? אני לא פוסל את מה שאתה כותב על הסף, אבל היות ולא נתקלתי עדיין בכזה דבר, וכבר החלפתי איזה צלב או שניים, אני אשמח לראות איזו הוכחה למה שכתבת. יש תמונה? חומר כתוב?

"זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך" אז מה אתה אומר, עמית? שזה שצועקים תמיד "זאב, זאב" והפעם הצליחו (או שלא, כי הרי כתבו שהמנוע 80 אחוז תקין) , אז זה מאפשר לנו ללמוד משהו? מהי בעצם הטענה העיקרית מול מכוני הבדיקה? שהם תמיד מכסת"חים את עצמם. זה שלפעמים הכיסתו"ח גם יוצא מתאים, לא משנה את נכונות הטענה הזו, אלא מדגיש את העובדה שלא ניתן להסיק כמעט שום מסקנה מלומדת מתוצאות בדיקה של מכון אופייני. תעיף מבט על כל הבדיקות שאנשים מביאים כאן לפורום. בסקר שטחי שעשיתי גיליתי שבמעל 90 אחוז מהן כתוב "רעש ממערכת שסתומים" . אז: או שרק רכבים עם רעש ממערכת השסתומים יוצאים למכירה בשוק. או שלכל רכב יש רעש ממערכת שסתומים וזה דבר טבעי. או שאין באמת 90 אחוז מהרכבים עם רעש כנ"ל ופשוט הבדיקות ממציאות כשלים, שהבוחן יכול לומר עליהם בהסבר שלאחר הבדיקה ש"זה אופייני, סע לשלום", כך שהקונה לא ייבהל, אבל זה מאפשר לו פתח מילוט במקרה שבאמת תקרה תקלה . הוא הרי סימן את X הכסת"ח בסעיף המנוע. כנ"ל גם לגבי "דפיקות בהעברת הילוכים" בגיר אוט' ויש עוד מגוון "תקלות" כנ"ל . לאחרונה מכרתי ג'יפ CJ , וטויוטה קורולה, וקניתי היילקס במקומם. אף אחד מהרכבים לא עבר במכון בדיקה, למרות שמדובר בהיקף עסקות כולל של כ120000 ש"ח. זוהי הבעת אי האמון שלי ושל אלו שעשו איתי עסקים, במערכת מכוני הבדיקה. אני מעריך שמדובר במגמה שתלך ותתגבר. הבוחנים תקעו לעצמם גול עצמי בחוסר האמינות העקבי שבבדיקות שלהם.

לא נשמע לי סביר. אתה יודע לומר מה הם יודעים לעשות ואנחנו לא? או שאתה מדבר משמועה?

אתה יכול למצוא צלבים בכל חנות חלפים. אין בעייה להחליף צלב לבד. בדרך כלל הפרוצדורה הזו גם כתובה בהיינס של הרכב שלך.

יש מצבים שבהם ציריה מפוצצת לא מאפשרת לגרור את הרכב על הגלגלים, ולפחות במקרה שלי (שהצלב השבור בציריה פירק איתו גם את הסרן הקדמי), שהבאתי קודם את התמונות ממנו, זה לא היה במקום שגרר מסוגל להגיע אליו. האופציה היתה לפרק ציריה, להרכיב חזרה את הסרן, או עד כמה שהיה אפשר לעשות את זה ללא מכבש-PRESS , או לבקש מחבר שיביא למקום סרן קדמי אחר קומפלט, ולהחליף אותו עם הסרן שלי. או להשאיר שם את הנבלה, לנשרים. במצב כזה, ללא ארגז כלים, היינו מתייבשים בנקודה הרבה מאוד זמן, אולי אפילו יום, או יותר. מבחינת בטיחות, כל הציוד נמצא, כמובן היום בהיילקס כשיש ארגז, וגם לפני זה כשעוד הייתי עם הג'יפ, בארגז מתכתי מקובע למרכב. אין בזה שום סכנה.

שמע: אני מאוד ליברלי בעניין של טיפול עצמי ברכב, בניגוד למה שמקובל כאן בקארספורום, ולמעשה חלק ניכר מהאתר והפורום שלי, ג'יפולוג, עוסקים בדיוק בתחומים האלה. ובכל זאת, אם אתה לא יודע לזהות קליפר כשאתה רואה אותו, אז תחשוב עם עצמך טוב טוב, אם לא עדיף להביא חבר שמתמצא קצת יותר ממך לצורך ביצוע הכיוונון שהסברתי. בסופו של דבר מדובר בבלמים. עם רינג, פתוח (עדיף שלא להשתמש במפתחות פתוחים, אלא במקרים שאין ברירה והגישה חסומה לכלי אחר) או בוקסה, מצידי אפילו עם השיניים