חנן-ג'יפולוג

כן, זה נשמע שהמנגנון עובד בצורה תקינה. בדוק גם במנוע קר. נורת הביקורת לא נותנת אינדיקציה נכונה על מצב ההפעלה של המצתים. היא פועלת למספר שניות בלבד, ואילו המצתים מקבלים כשהמנוע קר מתח למשך זמן של אפילו דקה ויותר.

גם לי, בשאר המכוניות לא היה רשום מה מותר להן לגרור. באחת היה רשום, כמו שאתה אומר, המשקל העצמי פלוס נהג. זה כנראה תלוי איזה סוג קפה נתנו בבוקר לפקידה...

זה לא נכון. היו גם מכוניות עם ממיר ומאייד, עוד בשנת 75. אמנם המאייד הפך להיות ממוחשב, עם משוב מחיישן חמצן, אבל השילוב של מאייד וממיר היה גם היה.

ותבדוק, כמו שרפי אמר, שהם לא מקבלים מתח למשך זמן גדול מדי, כי אז הם יישרפו מהר מאוד.

עלות של 50 ש"ח לאחד? אני לא מכיר את מחירי החלפים של המזדה, אבל כנראה שאתה משתמש במיץ של הזבל, ויש פלאגים זבליים שמסתובבים היום בשוק. במקרה הטוב הם נשרפים. במקרה הרע הם יתנפחו ויישברו בתוך תא השריפה, ועלול להיגרם נזק כבד למנוע. תחפש מצתים של בוש, בכיוון של 150 ש"ח לכל אחד.

עדיין לא הבנתי לגמרי מה אתה אומר: מותר לפרייבט קטן לקחת גרור לציוד ספורט של 750 ק"ג ללא בלמים? נשמע מוזר, וגם מאוד מסוכן, באמת. ברשיון של הקנגו שברשותי רשום שמותר לו לקחת גרור של עד 500 ק"ג ללא בלמים , וגרור של עד 750 ק"ג עם בלמים. נשמע לי מוזר שלפרייבט קטן ההנחיות יהיו מקלות יותר, אבל היי, אנחנו בישראל, הכול הגיוני...

זה לא הרבה, אבל כנראה שפספסת את זה:

ואם אתם רוצים לדעת קצת יותר, ולא רק לז... את המוח: http://www.jeepolog.com/178.html?PHPSESSID=723de78b34fa427f54e8973501f1cd96 ליברטי, עאלק חשבת להחליף את צבע הכדורים?

תודה אני הייתי בין אלה שהסכימו... מקווה שאתה לא בולם בפמפומים, עם או בלי ABS

לי נאמר על ידי מתקינים שונים: ויינגולד, ציקי ועוד שאין מצב לפרייבט לקחת נגרר של מעל 500 ק"ג, אבל גם אם הם טעו ואתה צודק, ואפשר לקחת "גרור לציוד ספורט" במשקל של 750 ק"ג, אני חושב שהוא יהיה מחויב בבלמים על מנת שפרייבט של פלוס מינוס טון יהיה רשאי לגרור אותו. חשוב לציין את זה, אם זה אכן המצב.

כמו קודמי, קשה לי להאמין שתצליח להכניס רכב לתוך נגרר של 500 ק"ג כולל, 350 מטען מותר, שזה מה שמותר לך לגרור עם פרייבט קטן. לי יש נגרר גדול יחסית, שנבנה על ידי היצרן כנגרר של 650 ק"ג כולל, אבל נרשם בזמן העלתו על הכביש כ500 ק"ג, על מנת שאני אוכל לגרור אותו עם פרייבט, ואפילו בנגרר הזה, פולריס 400 נכנס בצורה מדויקת מדי. בקריאה של נתוני הרכב שלך, אין לך מצב לעשות את זה בצורה חוקית. מספיק שמדברים על האורך של 3 מטר, וזה כבר הרבה מעבר ל2.20 שזה האורך של הנגרר שלי, שגם הוא סוג של קומבינה, כאמור, ועוד לא דיברנו על המשקל, והרוחב. מבחינת הרכב, משקלים וכו', גררתי בעבר את הנגרר הזה כמעט כל שבת, כשברכב יש שלושה אנשים עם ציוד לטיול, ובנגרר יש שלושה אופנועים דו-שימושיים, שמשקלם הכולל עובר במעט את ה500 ק"ג. מה שמעניין בסיפור זה הרכב שאיתו גררתי את הכבודה הנ"ל: רנו5 מודל 80 , מנוע 1100 עם עבר של 300K ק"מ. משקל עצמי 770 ק"ג כולל נהג (תוצאה של עבר ממושך מדי במפעלי ים-המלח... ) , רכב שנקנה ב2000 ש"ח. חוץ מפעם אחת שעצרנו לדקה בשביל לצנן קצת את הרדיאטור, וזה היה בעליה של סדום-ערד באוגוסט, לא נרשמו בעיות מיוחדות. צריך כמובן להתחשב, כנהג, במגבלות, אבל זה נכון תמיד, בכל רכב, וכל סיטואצית גרירה.

לא טעית בגדול, מצד אחד. אבל מצד שני , גם לא שפכת אור. מה שכתבת כבר נכתב כאן קודם בניסוח אחר. חוץ מטעות אחת: המומנט , בהכללה גסה, קבוע למדי עבור נפח מסוים, בלי קשר ליחס מהלך/קדח. תבדוק אותי בגרפים של מנועים, ותחזור אליי אם אני טועה. מיקום שיא המומנט על עקומת הסל"ד משתנה, לא הערך המקסימלי שלו. מה שכן, אם היית מוסיף בסוף המשפט את המילים "בסל"ד נמוך" המשפט שלך היה נכון. אבל עכשיו גם לי יש שאלה. שאלה אמיתית, אין לי תשובה טובה עליה: את היתרונות של בוכנה רחבה ביחס למהלך אנחנו יודעים: מהירויות בוכנה איטיות יותר בסל"ד נתון שמאפשרות סל"דים גבוהים יותר וקבלת הספק גדול יותר כתוצאה מכך. שטח ראש גדול יותר, שמאפשר שסתומים גדולים יותר ויכולת נשימה טובה יותר. כוחות צידיים קטנים יותר כתוצאה מזרוע קרנק קצרה יותר. מהם החסרונות? יש לי תשובה משוערת אחת: בוכנה רחבה יותר מקשה על קבלת יחס דחיסה גבוה, מכיוון שצריך לשמור על מרווח מינמלי בין הבוכנה לראש, ובהכפלה בשטח הבוכנה מתקבל נפח גדול יותר לתא השריפה, מה שמקטין את יחס הדחיסה, וזה בעצם הגבול העליון של הרחבת הבוכנה. בדיזל יש יחס דחיסה גבוה במיוחד ולכן זה מאלץ בוכנה צרה יותר ומהלך ארוך. עוד רעיון שעולה זה שבוכנות רחבות יוצרות מנוע ארוך יותר, והמנוע צריך להיכנס איכשהו בתא המנוע, כמו גם גל זיזים וקרנק ארוכים יותר, וכבדים יותר. ולא, אל תכתבו "מומנט גבוה יותר בסל"ד נמוך, כי אתם תצטרכו גם להסביר למה זה קורה.

על קצה המזלג מתחום ההדרכה בישראל, לא בכביש, אלא לנהגים ברכבי שטח, בשטח (הדרכתי בזמנו כשכיר בחברה שעסקה בזה) : תנאי הקבלה להיותך מדריך הוא שתסכים לכך. אפשר לספר כאן המון סיפורים , מצחיקים ועצובים, שילמדו על מהות ההדרכות, אבל נסכם אותם באפיזודה אחת שתעיד יותר מאלף מילים: (המדריך מסביר על שיטת הבלימה בפמפומים) חניך: יש לי רכב עם ABS . גם אני צריך לבלום בפמפומים? מדריך ראשי: כן, בוודאי. אין קשר לABS . תמיד צריך לבלום בפמפומים. עצוב, טראגי, מסוכן, אבל זו המציאות, והסיפור הזה מייצג את רמת שאר ההדרכה במקרה הספציפי הזה. לא בטוח שזה גם מה שקורה בתחום הדרכות הכביש, אבל גם לא בטוח שזה שונה. תבדקו על מה אתם משלמים. יש גם מדריכים מעולים.

תודה.

כן. הוא מיוחד לי, בדיוק בגלל זה, ובגלל חוויות הילדות שלי איתו, ולכן הוריתי לאבי שכל סכום שהוא מקבל עליו ממישהו זר, אני נותן יותר, והוא כבר קיבל עליו מספר הצעות קנייה. הוא לא מקבל אותן כי הוא לא יכול לקנות בכסף הזה טרקטור חדש, והטרקטור הזה גם עושה עבודה טובה בדיוק כמו טרקטור חדש, למעט החסרון בהגה כוח. אבל, בין הסנטימנטים שלי, ובין זה שמישהו זר יראה בו משהו מיוחד, יש הבדל. ועדיין, מי שאוהב את זה, לבריאות. אני לא פוסל, רק הבעתי תמיהה.

טעות. יחס הדחיסה הוא חלוקה של נפח המנוע בנפח תא השריפה. זו ההגדרה, אם אנחנו מתווכחים עליה אז חבל לנו על הזמן. נפח המנוע יכול להיווצר ממהלך ארוך וקדח קטן, או להיפך- מהלך קצר וקדח גדול, ושני המקרים יתנו בדיוק את אותו נפח. אין שום תלות בין יחס הדחיסה למהלך. לגבי העניין של המנועים שמותקנים בפועל על הרכבים, זה נכון. בדיוק בגלל החולשה הכרונית של מנועי הדיזל מתקינים במכוניות מנועי דיזל גדולים יותר יחסית למנועי בנזין, אבל דיון תיאורטי ידבר תמיד על מנועים בנפח זהה, אחרת משווים תפוחים לאגסים.

לשני המנועים יש חרא מומנט בסל"ד נמוך, הדיזל נחלש עוד בסל"ד הגבוה והבנזין מתחזק. זה לא אומר ש"לדיזל" יש מומנט גבוה בסל"ד נמוך. זה רק אומר שלדיזל יש מומנט אפילו יותר נמוך בסל"ד גבוה, אבל אני מסכים שזה עניין של סמנטיקה. איך זה קשור לזה? יחס הדחיסה מתקבל מנפח המנוע חלקי נפח תא השריפה. עובדתית, זה לא נכון. תראה את הנתונים שרשמתי קודם. אבל אני לא רק אסתור את דבריך אלא גם אסביר למה זה קורה: מהלך גדול יותר מכתיב שטח בוכנה קטן יותר, על מנת לשמור על נפח נתון. זה אומר שפחות כוח מתפתח על הבוכנה, אבל הוא מוכפל בזרוע גדולה יותר, ולכן המכפלה-המומנט נשמר זהה. תוכל להראות שתי עקומות של מנועי דיזל ובנזין אטמוספריים אופייניים , בנפח זהה, שמראות יתרון בהספק למנוע הדיזל בסל"דים הנמוכים?

זה הזמן לעזוב את העבודה הזו. זה מתחיל בזה ונגמר בחליפה לבנה עם שרוולים תפורים בקצוות.

אגב, זו הזדמנות טובה לשבור מיתוס: זה לא שהמומנט של הדיזל גבוה בסל"ד נמוך. זה שהמומנט בסל"ד גבוה כל-כך אפסי, שנדמה שבסל"ד נמוך יש הרבה מומנט. עניין של נקודת השקפה. במנוע בנזין אטמוספרי אופייני יש כמעט קג"מ אחד לכל מאה סמ"ק. במנוע דיזל אטמוספרי אופייני יש משהו כמו שני-שליש קג"מ לכל מאה סמ"ק. טורבו ומערכות ניהול דיזל מודרניות משנות את התמונה הזו, אבל זה לדיון אחר.

הספק הוא כפולה של מומנט בסל"ד ולכן לא מספיק שהמומנט גבוה, אלא מאוד חשוב מהו הסל"ד שהמנוע מסוגל להגיע אליו, כשהמומנט עדיין ברמה גבוהה. מלבד גורמים נוספים, מנוע דיזל מצויד ברכיבים כבדים, והיכולת שלו לעלות לסל"ד גבוה מוגבלת יחסית למנוע בנזין עם רכיבים קלים יותר. ההגבלה הזו בסל"ד מגבילה את ההספק. http://www.jeepolog.com/7.html

דייהטסו אפלאוז 92 1600 גיר ידני. אבי טוען שכתוב לו בספר הנהג שצריך להחליף שמן הגה כוח כל 20K ק"מ. נשמע לי מוזר מכיוון שבדרך כלל אין הוראה על החלפה תקופתית של השמן הזה, אבל בכל מקרה, זו לא השאלה. מהי פרוצדורת ההחלפה של השמן? יש פתח ניקוז? מוציאים צינור? מנקזים את המיכל העליון ומחליפים בפעמיים שלוש כאלו? אין לו ספר טיפולים. היינס לא הוציאו ספר לאפלאוז וגם לא מצאנו ספר אחר ברשת.

שאלת תם: הפרגזונים האלה באמת מעניינים כרכב אספנות? הרי יש כמוהם כמו זבל, והם משמשים הרבה קיבוצים ומושבניקים ככלי עבודה יומיומי. רכב אספנות לא אמור להיות ייחודי? לאבי יש אחד כזה, מודל 61 , אצלו משנת 63 , ומאז ועד היום הוא משמש אותו ביומיום.

לא ידעתי שבכלל יש את האפשרות הזו , ואני מסתבך עם הקוד שהבעלים הקודם שם ברכב, אז אני אנצל את השרשור ואשאל: יש אפשרות לעשות את זה בקודנית MED ?

הקבל מחובר במקביל לפלטינות, ולכן כשהן סגורות, יש עליו קצר, והמתח עליו יורד לאפס. הוא נטען כשהן נפתחות.

הנה מיסב (שהתפרק באמצע טיול בשבת הקודמת) : http://carsforum.co.il/vb/attachment.php?attachmentid=54877