dny

שמר, האם אתה מכחיש את קיומה של התופעה של התחממות קלה בעליות ממושכות? אנסה פעם נוספת: אם התרמוסטט תקוע במצב פתוח, יש תופעה של קירור יתר - המנוע לא מגיע לחום הרצוי כלל. מדוע זה קורה? דני

יש מכוניות שבהן מד המהירות בנוי כך שלא יראה את השינוי הזה. אף על פי כן הוא קיים. אולי זה נשמע קצת כמו "קונספירציה", אבל זה כך. ההגיון הוא שלאדם שלא מבין ולא רוצה להבין במנוע שום דבר, יותר נחמד ומרגיע לראות מחוג חום שלא זז בכלל (התגובה שלך מראה את זה). אם החום עולה מעבר לרגיל, המחוג יראה את זה. דני

אולי לא הסברתי את שאלתי היטב. אנסה שוב, מזווית אחרת: כאשר עולים בעליה ממושכת, חום המנוע עולה במקצת. למה? הרי - לפי שיטתך - התרמוסטט פתוח לחלוטין (כי הגענו אל העליה בחום מנוע רגיל), ומערכת הקירור תקינה ויכולה לקרר גם את ההספק הגדול יותר של המאמץ הכרוך בעליה. אם כן, מה הסיבה לכך שחום המנוע עולה - גם במערכת תקינה - כאשר נוסעים בעליה? דני

אני עומד על דברי. בשעת נסיעה מהירה (100 קמ"ש לצורך הענין), המאוורר מיותר ואינו עושה דבר. מטרת המאוורר היא להזרים אוויר על פני הרדיאטור בשעת עמידה (רמזור, פקק וכולי). אין למאוורר תפקיד אחר. תרמוסטט חשמלי (של רדיאטור חימום חשמלי למשל) מפעיל ומפסיק את פעולת החימום, או הוספת חום למערכת. התרמוסטט המיכאני במנוע מפעיל ומפסיק את פעולת הקירור (הפחתת חום מהמערכת). שיטת הפעולה שונה אך התפקוד מקביל. ההספק הדרוש לנסיעה במהירות בינונית הוא כעשירית מההספק המירבי. כיצד, לפי שיטתך (התרמוסטט פתוח ואינו משפיע על תפקוד המערכת), נשאר חום המנוע קבוע למרות שינויים גדולים כל כך בהספק? דני

אנא קרא את תגובתי הקודמת פעם נוספת. במערכת קירור תקינה, יכולת הקירור גדולה יותר מכמות החום הנפלטת על ידי המנוע בשעת הספק מירבי, כל שכן בשעת נסיעה רגילה. התרמוסטט אינו שומר על טמפרטורה נמוכה, או גבוהה, כי אם טמפרטורה קבועה. מכאן שמו: תרמו - חום, סטט - קבוע. דני

אני חושב שיש לך פה טעות בסיסית בהבנת פעולת מערכת הקירור. לפי שיטתך, מה תפקידו של התרמוסטט? מדוע הוא קיים? ולמה יש לו טמפרטורה מסויימת (לעומת רדיאטור, או משאבת מים, שאין להם טמפרטורה כלשהיא)? צורת הפעולה של מערכת קירור תקינה היא כזו: יכולת ספיקת החום של הרדיאטור (נתעלם כרגע מהמאווררים וממשאבת המים מפני שאינם שייכים לענין) גדולה יותר מהחום העודף שיש להוציא מהמנוע. התרמוסטט נפתח באופן הדרגתי בצורה כזו שהוא מאפשר לרדיאטור להוציא מהמערכת מספיק חום כדי לשמור על טמפרטורה קבועה (פחות או יותר, נתעלם מהדקויות כרגע). כלומר: כאשר המנוע מתאמץ יותר, ולכן מוציא יותר חום, התרמוסטט נפתח יותר ומאפשר לרדיאטור להוציא יותר חום מהמערכת. כאשר המנוע מתאמץ פחות - להיפך. בצורה זו, של פתיחה וסגירה הדרגתיים, שומר התרמוסטט על חום קבוע של המנוע, וזהו תפקידו. דני

כמה הערות: ראשית, מה שכתב שמר: - לא מובן לי. תפקידו של התרמוסטט הוא בדיוק זה - לקבע את הטמפרטורה של המנוע. כמובן שאם משנים את התרמוסטט לחם/קר יותר, אז טמפרטורת העבודה של המנוע תעלה/תרד. אולי הכוונה היא שבמקרה של תקלה, כלומר חוסר יכולת של מערכת הקירור להוציא מספיק חום מהמנוע, אז לתרמוסטט אין השפעה כזו. אם זו הכוונה, הרי שזה בהחלט נכון. שנית, לגבי הענין של הפעלת המאווררים באופן קבוע - ראוי לציין שהמאווררים מועילים אם הרכב עומד או נוסע לאט, ומפריעים כאשר הרכב נוסע מהר (מעל 50 קמ"ש בערך). יש מכוניות שבהן המאווררים מכובים בשעת נסיעה מהירה ללא קשר לחום המנוע. ולגבי הנושא באופן כללי: בעיה של חימום נגרמת כתוצאה מתקלה. אם התקלה קלה, או גבולית, יתכן שאפשר לשפר את המצב על ידי הפעלת המאוורר, או החלפת / ביטול התרמוסטט; אבל צריך להבהיר שדברים אלו אינם פותרים את הבעיה אלא עוקפים אותה, וכן שבמקרה של בעיה שאינה גבולית, לא תהיה תועלת ב"פלסטרים" שכאלה. נא לזכור שרכב תקין - למשל, הרכב כאשר יצא מהמפעל - אינו סובל מבעיות של התחממות. לכן אין סיבה לבטל או לעקוף מנגנונים, אלא עדיף פשוט למצוא ולתקן את התקלה. מנסיון - זה עובד דני

לדעתי, זה עובד כך: ראשית, יש גישה כללית שאומרת שזה "לא רצוי" שאזרח מחזיק רכב פרטי ונוהג בו. לכן, כל אזרח כזה חייב לשלם מיסים שונים, משונים ומרובים. כמו כן, הגישה (הרשמית) של החוק לגבי אזרח רגיל היא "חף מפשע עד שהוכחה אשמתו". לעומת זאת, מרגע שאותו אזרח עולה על רכב, חובת ההוכחה היא עליו: להוכיח שיש לו רשיון וטסט ובטוח - ומיד. מי שלא מוכיח מספיק מהר - הוא כבר אשם. כנ"ל לגבי תאונה: מי שמעורב בתאונה רואים אותו כאשם, אלא אם יוכך אחרת. דוגמה אמיתית - שוטר עצר אדם אחד וביקש רשיונות. אותו אדם לא מצא את הרשיונות מספיק מהר לדעת השוטר, אז השוטר התחיל לרשום דו"ח. גם לאחר שמצא את הרשיונות, והראה לשוטר, והכל היה תקין - עדיין קיבל את הדו"ח. עכשיו בואו ונחשוב ביחד: נניח ששוטר בא לחקור מקרה של גניבה, מוצא חשוד, מתחיל לעצור אותו - ואז מתברר שהגניבה-לכאורה נמצאה ולא נגנב דבר. האם אותו אדם יעצר או ישוחרר? מרגע שהתקבלה הגישה הזו, שכל מי שנוסע באוטו הוא "לא בסדר", השאר מתבקש: קנס עצום על מהירות, או דיבורית, גם אם לא הייתה רשלנות או תאונה. התעללות (באמת שאין לי מילה מתאימה יותר) בבעלי כלי רכב ישנים (טסט פעמיים בשנה, כופר לבעלי מוסכים כדי לקבל אישור בלמים, פסילה בטסט על כל מיני דברים באופן שאי אפשר לחזותו מראש, ועוד). ומי שנוסע ברכב "ספורטיבי" - הרי הוא מוסיף חטא על פשע, ולכן הוא מטרה ראויה לחיצי המשטרה. למיטב ידיעתי, מעולם לא היה בישראל שר משטרה / תחבורה שניסה לשנות את הגישה הזו. גרוע מזה - מלמיטב ידיעתי, מעולם לא היה שר כזה שלא היה שותף לגישה הזו. דני

נראה לי שיש עוד סיבה: היום היצרנים חושבים פחות ופחות על כל הנושא של תיקונים בכלל ונוחות התיקונים בפרט. שיטת ה"חד פעמי" מחלחלת לכולם. לכן, היום נחשב סביר להרכיב חלק מתבלה במקום שקשה להגיע אליו. דני נ.ב. הצרפתים והאנגלים מרכיבים כבר עשרות שנים דברים בצורה שקשה להגיע אליהם.

GSK צודק. בארה"ב נהוג להחליף שמן לעתים קרובות בגלל שבעבר - לפני למעלה מחמישים שנה - היה בכך יתרון, מפני שאיכות השמן היתה גרועה אז. אין שום סיבה לנהוג כך עם שמנים חדישים. הסיבה שבאמריקה ממשיכים לנהוג לפי השיטה המיושנת היא פשוט שבאמריקה לא אוהבים להתחדש בשום נושא. דוגמה פשוטה - רק לפני מספר שנים הם גילו את יתרונות מגדש הטורבו, וגם זאת רק בגלל האסייתים עם ההונדות המוגדשות וכולי. עד אז הם המשיכו בעקשנות להתקין מגדשים (SUPER) מונעי רצועה. דוגמה דומה - כל הנושא של מסנן פתוח. דני

יתכן - אולי - שמהירות סיבובי הסרק קצת נמוכה, אבל סביר יותר שהכל בסדר. רכב אוטומאטי בסיבובי סרק מפעיל כוח מסוים על הגלגלים. במישור או בעליה קלה זה מספיק כדי לגלגל את הרכב קדימה (או אחורה, בהתאם להילוך), אבל בעליות חדות יותר - לא. יתכן מאד שבעליה מסויימת רכב א' ידרדר ורכב ב' לא, למרות ששניהם תקינים. דני

נפתרה התעלומה. אורן, אלעד ושמר צודקים: השגם של הגלגל שמורכב על גל הזיזים הושמד, ומן הסתם התזמון זז לכאן ולכאן. אני חושב שהידקתי אותו היטב, אבל קשה לזכור כל בורג אחרי כמה חודשים. האם יש סיבות אחרות לכך שהשגם נפגע, חוץ מהידוק גרוע? והשאלה המכרעת: האם סביר לתקן את הראש ולהרכיב על הבלוק כפי שהוא? כי אם צריך שיפוץ מנוע כנראה שאחליף את האוטו וזהו. דני

תחליפית כלשהיא, לא יודע איזה סוג. כמו המסנן - האוטו נוסע על רצועה מסוג זה כבר מספר שנים. הרצועה הקודמת שפורקה לאחר שנתיים של שימוש (בערך) הייתה במצב תקין (הוחלפה - עם המותחן ומשאבת המים - כחלק משיפוץ הראש); גם הנוכחית ניראית בסדר. דני

אשתי (הנוהגת באוטו) אומרת שלא היה מקרה כזה. דני

הזזתי את גל הזיזים ממקומו בכוונה בשביל הצילום. לצורך כך פירקתי את המזלג הנועל אותו למקומו - כמובן שהוא לא עבד כך. לגבי קפיצת תזמון - כמו שאמרתי, זה הדבר הראשון שחשדתי בו, אבל בדקתי והגלגלים היו במקום. כמו כן הרצועה היתה מתוחה היטב וניראית בסדר גמור (כפי שרואים בתמונות). לגבי בעיות שימון וכדומה - האוטו נסע מספר חודשים, אין שום סימן של בעיית שימון על גל הזיזים (כפי שמראות התמונות). מסנן לא מקורי (כבר כמה שנים שהאוטו נוסע על מסנני שמן לא מקוריים). לענ"ד אין קשר. אני שוב מציין שהאוטו נסע היטב מספר חודשים, ואז הייתה בעיה של התנעה (בעיקר) שהחמירה והלכה, אבל הבעיה (בהתחלה) לא הייתה קבועה. לכן אני חושב שלא מדובר בקפיצת שן תזמון (ושוב, בדקתי והיה תקין). האם סביר לתקן / להחליף את הראש ולהרכיב על הבלוק כפי שהוא? דני

לא יודע, מפני שלא אני פירקתי והרכבתי את השסתומים - החרט עשה את זה. עוד הערה - אין ספק שכעת השסתומים תפוסים: אפשר לראות באחת התמונות שסתום מורם. התמונות צולמו כאשר ה"פסנתר" מפורק, כך שאין שום לחץ על השסתומים. אז השאלה היא לא האם השסתומים נתפסו, אלא למה. דני

במנוע הזה יש חור בגלגל שעל גל הזיזים וגם חור בראש, כנ"ל בגלגל התנופה ובבלוק. מכניסים מוט/בורג/מקדח מתאים לשני החורים; אם נכנס - התזמון נכון. כך כיוונתי את התזמון מלכתחילה, וכך בדקתי שלא השתנה התזמון. דני

ועוד קצת:

עוד תמונות:

ועוד תמונות: הערה - השמן הרב על שתי בוכנות לא היה כאשר פתחתי את הראש, אני הוספתי את השמן כדי למנוע חלודה עד שאסגור (לאחר הצילומים הוספתי שמן גם לבוכנות האחרות ולכל הצילינדרים).

תמונות נוספות:

שלום לכולם, הרכב - פיג'ו 205 1400 1993. קצת הסטוריה: לפני מספר חודשים הורדתי לו את הראש בגלל עשן לבן. שיפוץ ראש אצל ויקטור ברחובות - כולל מילוי והשחזת שסתומים. החלפתי גם רצועת תזמון ומשאבת מים. בשעת ההרכבה טעיתי בהידוק שני ברגים - הידקתי יותר מדי, שחררתי והדקתי שוב. לאחר ההרכבה האוטו נסע יפה מאד, ללא נזילות וללא עשן, וסחב היטב. ועכשיו התקלה: לפני מספר ימים הופיעה תקלה - לא סוחב. מתקשה להניע. נכבה. התופעה החמירה עד שלא הניע כלל, ורעש המנוע השתנה - אין רעש של דחיסה. ראשית חשדתי שהרצועה נקרעה, פירקתי כיסוי - הרצועה שלמה ויפה. בדקתי תזמון (קפיצת שן) - תקין. בדקתי ניצוץ - יש. דלק - יש. קומפרסיה - אפס בכל ארבע הבוכנות. בשלב זה חשבתי שהענין של הברגים גרם לפריצת אטם ראש. אז פירקתי את הראש, וזה מה שגיליתי: אין פריצת אטם. האטם נראה יפה וגם הבלוק והראש. אז הסתכלתי על השסתומים והבוכנות, וראיתי שכבר לא כל כך יפה: השסתומים פגעו בבוכנות - כל הארבע. שסתום אחד תקוע בבירור, האחרים נראים בעין כאילו אינם יושבים היטב. בצד של גל הזיזים הכל נראה יפה - המיסבים יפים וחלקים, הגל מסתובב חלק ללא בעיות. נראה לי שהשסתומים נתקעו במובילים, אבל השאלה היא - למה? תמונות נוספות בהודעה הבאה. אשמח לשמוע הערות והארות! דני

לא ברור מה הקשר בין אטם ראש פרוץ (אולי) לבין נזילה מבית התרמוסטט. זה לחוד וזה לחוד. סדר את בית התרמוסטט. פרק אותו, בדוק אותו (אכול?), נקה אותו, הרכב בחזרה (סיליקון). דני

מן הסתם כן, אבל אולי לא כדאי - לך למקום שמייצרים / מתקנים צינורות לחץ ויחליפו לך את צינור הגומי ויחברו את החדש לחיבורים הקיימים. דני

את היתרונות של מיקום המגדש מאחור הסבירו בסרטון: התקנה קלה יותר, וקירור של האוויר הדחוס בדרך אל המנוע. על החסרונות הם קצת דילגו: 1. כפי שהעיר luXi, גם גזי הפליטה מהמנוע מתקררים לפני שהם מגיעים למגדש. הקירור הזה פירושו - אבדן אנרגיה (השינוי בנפח קשור לענין באופן עקיף בלבד). המגדש פועל באמצעות ניצול אנרגיה של חום ולחץ בגזי הפליטה. בהתקנה כזו חלק מהאנרגיה הזו מתבזבז, ולכן המנוע יהיה פחות יעיל, כלומר פחות כ"ס לעומת התקנה מקבילה ליד המנוע, וצריכת דלק גבוהה יותר. 2. זמן התגובה ("turbo lag") גרוע בהשוואה להתקנה ליד המנוע. 3. מערכת השימון הרגילה אינה מתפקדת, כפי שהוסבר בסרטון, ולכן הצורך במערכת (עם משאבה?) חשמלית. יתכן שזה אמין. 4. לא ראיתי בסרטון שיש קירור מים למגדשים. זה חסרון משמעותי, במיוחד אם השאיפה היא להוציא הספקים גבוהים. לסיכום: לשיטת ההתקנה הרגילה, של מגדש על סעפת הפליטה, יש יתרונות משמעותיים, ולא במקרה היא נפוצה כל כך. דני