dny

לא בדיוק. אין שום קשר בין פיתול ("מומנט") לבין הספק, כי תיבת ההילוכים ממירה סל"ד לעומת פיתול. הסיבה שרכב מיושן יותר צריך הספק גבוה יותר היא שיש לו עקומת כוח צרה, ולכן הוא מנצל את שיא כוחו רק חלק מהזמן, ושאר הזמן הוא נוסע על הספק נמוך יותר. דוגמה קיצונית - למנוע מוגדש חדיש יש עקומת כוח שטוחה כמו סרגל, בגלל שהמחשב מווסת את המגדש כדי ליצור את המצב הזה. לכן במנוע כזה התאוצה בהילוך קבוע היא קבועה - הוא "סוחב" כל הזמן. לעומת זאת, למנוע מיושן יותר - כמעט כל מנוע "ספורטיבי" משנות השמונים ומטה - יש עקומת כוח צרה וגבוהה, כלומר הוא חלש בסל"ד נמוך ומתחזק משמעותית בסל"ד גבוה. ה"התחזקות" הזאת היא הגורמת להבדל בתחושה. דני

אני חושב שאתה מפספס פה דבר חשוב: את ההבדל בין תאוצה ממוצעת לתאוצה רגעית. זה הדבר שמשתנה בין מנוע "רגוע" למנוע "עצבני". נכון שאם שתי המכוניות מאיצות באותו זמן, אז התאוצה הממוצעת שלהן זהה; אבל אם יש להן מנועים שונים אז התאוצה הרגעית תהיה שונה, וזה הדבר שהנוסע מרגיש, ולכן ההבדל. אני חוזר ומזכיר את הנושא של "turbo rush" - תחושת התאוצה במנועים המוגדשים הישנים היתה חזקה יותר מאשר במנועים מוגדשים חדישים ומהירים יותר. דני נ.ב. האם אתה מסכים שהרכב המיושן יצטרך מנוע בעל הספק (כ"ס) גבוה יותר?

אנא קרא את דברי שנית, בעיון, ואל תשים בפי דברים שלא אמרתי: לא אמרתי שחוקי הטבע משתנים, וגם לא אמרתי שברכב חדיש המים לא יזוזו. אני חוזר ואומר: רכב ישן יותר בעל "איזור כוח" צר יאיץ באופן פחות אחיד, ולכן שיא התאוצה יהיה גבוה יותר ולכן מורגש יותר - כל זאת בתנאי שהוזכר, של האצה ל-100 בשבע שניות. לעומת זאת רכב חדיש בעל איזור כוח רחב יאיץ בצורה אחידה יותר, ולכן שיא התאוצה יהיה נמוך יותר ולכן מורגש פחות. אין כאן שום שינוי בחוקי הטבע, והמים בכוס יזוזו בשני המקרים, אבל ברכב המיושן יותר הם יטפסו גבוה יותר על הדופן (אם כי לזמן קצר יותר). זה הכל. דני נ.ב. העדר כבידה לא ישנה את התופעה המדוברת כלל וכלל. נ.נ.ב הרכב הישן יותר יצטרך מנוע בעל הספק (כ"ס) גבוה יותר מאותה סיבה - של עקומת כוח גבוהה וצרה יותר בהשוואה לרכב החדיש יותר.

כפי שאמרתי, עקומה שטוחה פירושה תאוצה קבועה פחות או יותר בערך נמוך יחסית. עקומה חדה פירושה תאוצה משתנה עם ערך מירבי גבוה יותר. לכן בעקומה שטוחה תחושת התאוצה תהיה פחותה, או אם תרצה - לכוס מים תהיה פחות נטיה להשפך.

נכון מאד

אני לא מבין ממה אתם מתפלאים כל כך. הדבר פשוט וברור: ראשית, כל הדיבורים על טובת הצרכן, איכות הסביבה וכדומה, מטרתם אחת - לסבר את האוזן. שנית, המיסים נקבעים על פי שיקולים כלכליים מסובכים ביותר, שאפשר להבין אותם רק אחרי מספר שנות לימוד כלכלה באוניברסיטה ותואר שלישי במנהל עסקים, או לחילופין ביקור של שתי דקות במחלבה: אם עטין מספר 2 לא מוציא מספיק חלב, אז לוחצים עוד קצת על עטין מספר 3, עד שהדלי מתמלא. דני

כן, יהיה הבדל. ברכב החדיש יותר התאוצה תורגש פחות - בתנאי שההבדל בין שנתוני המכוניות גדול (20 שנה ומעלה). הסבר: למנועים חדישים עקומת כוח שטוחה יותר, ולכן התאוצה תהיה (פחות או יותר) קבועה ויחסית נמוכה. לעומת זאת ברכב ישן יותר עם עקומת כוח "גבוהה", כלומר איזור קטן יותר של כוח, התאוצה תהיה פחות אחידה ושיא התאוצה יהיה גבוהה יותר (כדי להגיע לאותן 7 שניות), ולכן התאוצה תהיה יותר מורגשת ברכב ישן. דוגמה מובהקת לענין זה - מנועים מוגדשים מהדור הראשון לעומת מנועים חדישים. באנגלית קוראים לזה "turbo rush". דני

הרכב ללא שיפוץ למיטב ידיעתי (יש בעלים קודמים). כרגע 250000 ק"מ. מאחר שיש מצתים אז כנראה שלא מדובר במנוע דיזל.... לגבי תערובת עניה - גם אני חשדתי בזה, אבל כשראיתי את הדחיסה הגבוהה הבנתי שיש פה משהו אחר, כי תערובת עניה לא גורמת לפיח - אז למה דחיסה גבוהה? דני

הראש הזה לא הושחז בשנים האחרונות, כך שזו לא הבעיה. דני

להלן תמונות של המצתים:

הרכב: וולוו 740 1989 2.0 הזרקה מכאנית. סיבובי סרק לא יציבים, וצלצולים. צריכת דלק לא ידועה בגלל תקלה במד המרחק. בדקתי לחץ דחיסה - נע בין 11 ל-14 אטמוספירות (160 עד 200 PSI). אני מניח שהצלצולים נגרמים מהדחיסה הגבוהה, אבל מה גורם לדחיסה גבוהה מדי? דני

יד2. פירוקיה בצומת מסמיה. דני נ.ב. הדליפות מצינורות הדלק בדרך כלל אינן פתאומיות. צריך לבדוק את הצינורות מדי פעם.

... אבל לעומת זאת הם מאד חזקים בדו"חות על מהירות, אז מה הבעיה. גם לי, כמו לכולם, קורים דברים כאלה מדי פעם. אני משתדל לקלוט אותם בזמן ופשוט להתרחק - שיעשו את התאונה שלהם בלעדי. בעיני הכי גרוע זה אלו שאינם מודעים לכך שקרה משהו - לא לפני, לא תוך כדי וגם לא אחרי הענין. אני אפילו לא טורח לצפור להם כי הם לא יבינו למה. אחד כזה העיף אותי כמעט לתוך הגדר באיילון (אני הייתי בנתיב של הירידה מאיילון, והוא החליט פתאום שהוא גם רוצה לרדת - אז הוא עבר בפתאומיות לנתיב של היציאה. למרבה הצער הוא עבר לתוך הנקודה שבה היה הרכב שלי. סטיתי ימינה לשוליים בחדות, כמעט התנגשתי בקיר אבל בסוף לא - והוא המשיך לנסוע כאילו כלום. ברור לי שהוא בכלל לא שם לב שקרה משהו). דני

זה לא מדוייק, מפני שמערכת ABS מועילה גם בבלימה בקו ישר - אם הכביש אינו אחיד, או אם צד אחד של הרכב על הכביש והצד השני על השוליים (כלומר אחיזה שונה בשני הצדדים). נכון שבכביש ישר ואחיד אין תועלת רבה במערכת ABS. השאלה היא כמובן אם אתה יודע מראש איך יראה הכביש בפעם הבאה שתרצה לבלום בלימת חירום... דני

אתה יכול לשבור חלון צד. רצוי לאתר חלון אחר (פירוקיה) לפני כן, במיוחד ברכב נדיר. היתרון של חלון צד שיחסית קל להחליפו ללא נזק. דני

השסתום מייצב את סיבובי הסרק למרות שינויים בעומס, מזגן, הילוך וכדומה. הוא משפיע על התנעה כי בשעת התנעה הוא צריך לקבל ערך התחלתי ואם יש דליפה אז הערך הזה יכול להיות לא מתאים - ואז קשה להניע עד שהכל מתייצב. אם הדליפה גדולה אז קשה לייצב. בדוק דליפות אוויר בכל המערכת. אם אין כלום אפשר לנסות להרכיב שסתום אחר (מפירוק למשל) ולראות אם יש שינוי. אם כן - כנראה שיש בעיה בשסתום. אתה יכול גם לבדוק אם ווסת לחץ הדלק הוא הגורם לבעיה: בהנעת בוקר הפעל את המתנע לזמן קצר מאד (שלא יניע), והחזר למצב 2 (אורות אדומים). משאבת הדלק צריכה לפעול כשתי שניות ולהפסיק. חזור על הפעולה כך שהמשאבה פעלה פעמיים; אז תניע רגיל. אם המנוע מניע היטב, יתכן שווסת הדלק פגום (לא שומר על לחץ מנוחה). דני

למרות שאינני מחובבי משטרת ישראל, אם שוטר אומר לנהג לעצור והוא לא עוצר - ברור לי שהשוטר צריך לרדוף אחריו. הרי אחרת אף אחד לא יעצור אף פעם. נכון שהשוטרים רחוקים מלהיות דוגמה ומופת בנושא הנהיגה, אבל זה פשוט לא שייך לנושא. שנית, לגבי מותו של הרוכב - כפי הנראה הוא מת כתוצאה מנהיגה לא זהירה. גם אם השוטרים הלחיצו אותו, עדיין סיבת המוות היא - כפי הנראה - נהיגתו שלו. אז מדוע להאשים את המשטרה? המקרה הזה שונה מהמקרה של השוטר שזרק קרש על אופנוע נוסע (איני מכיר את הפרטים ולכן לא אחווה דיעה, אם צדק אותו שוטר או לא), מפני שבמקרה של הקרש השוטר הוא שגרם לתאונה. יש גישה, או אופנה כזאת, לפטור אנשים מאחריות למעשיהם. אני מתנגד לגישה הזו, שהיא מזיקה מאד לדעתי. זה מזיק בשני הכיוונים: מצד אחד כל מיני רוצחים וכדומה מקבלים עונשים קלים מפני שלא מצפים מהם לשאת באחריות למעשיהם - ומצד שני מטילים על כולנו מגבלות שונות ומשונות המתרבות מדי יום, כי רק כך אפשר למנוע מאנשים חסרי אחריות לפגוע בכולם. אסור לכולם לנסוע יותר מכך וכך, בגלל שיש אנשים שקשה להם לנסוע מהר יותר; אסור לכולם לדבר בטלפון תוך כדי נסיעה בגלל שיש אנשים שאינם שולטים ברכב במצב זה (אני מכיר אישית גם כאלה שאינם יכולים לפתוח חלון תוך כדי נהיגה. החוק החדש בדרך); ועוד ועוד ועוד בלי סוף. מוצדק לקחת גפרורים מילד, אבל למבוגר צריך לומר - הגפרורים בידך. שרפת, שילמת. אין "לא התכוונתי", או "לא ידעתי שגפרורים שורפים", וגם לא "נפל לי הטלפון למים והתעצבנתי ולכן איני אחראי לכך ששרפתי בנין". לגבי אותו צעיר שמת - באמת חבל, אבל ככה זה כשעושים שטויות. והשטות אינה גניבת הקטנוע - השטות היא נסיעה במהירות ובתנאים שבהם לא ידע לשלוט בקטנוע. זו הסיבה האמיתית למותו; כל השאר לא שייך לענין המוות. דני

אתה יכול גם לבדוק את הצינורות שמחברים את אותו עוקף אוויר (שנקרא גם מייצב סיבובי סרק) - אם הצינורות יבשים וסדוקים אז זה גורם בדיוק לבעיה שתיארת. כמו כן רצוי לבדוק דליפות אוויר בכל איזור המנוע. דני

חום בנקודה מסויימת במעגל חשמלי נגרם בדרך כלל ממגע גרוע. במקרה זה כנראה שהנתיך חופשי בתוך המגעים שאמורים להחזיק אותו. אם "תסגור" אותם קצת, רוב הסיכויים שהבעיה תפתר. דני

תפקידו של בית המשפט הוא בדיוק לפתור את הבעיה שתיארת. אלא, כפי שציינתי, בית המשפט אינו עושה את תפקידו, שהוא קשה, אלא מרשיע אנשים בסיטונות, שזה קל. כך גם השוטרים: לבדוק את המקרה ביסודיות, לכתוב דו"ח ברמה גבוהה - זה קשה. להטפל לפרט טכני קטנוני - זה קל. מדוע לא התייחסת להקבלה שהקבלתי עם נושא המהירות? דני

אל תאמץ את המנוע בשניות הראשונות אחרי ההנעה והאחרונות לפני הדימום. דני

נכון מאד. כמו בענין של מהירות, המשטרה / מערכת המשפט נטפלים למה שנוח להם ולא למה שצריך. הסבר: יש שני סוגי מהירות מופרזת - מהירות שמעל למגבלה הקבועה (50 קמ"ש בדרך עירונית לדוגמה), ומהירות מופרזת בהתאם לנסיבות. המהירות המסוכנת היא השניה, את הדו"חות נותנים על הראשונה. למה? כי זה קל ונוח. וכך גם בענין השכרות: כבר יש חוק ברור שאומר שאסור לנהוג במצב של חוסר יכולת לשלוט ברכב. גם יש חוק שאוסר על נהיגה בלי התחשבות בשאר הנהגים. כך שאפשר בהחלט לתת דו"חות לאותם נהגים שיכורים שמפריעים לכולם ומסכנים אותם - בלי כל מיני גזירות דרקוניות. אבל מה - בשביל זה השוטרים ובתי המשפט צריכים להתאמץ. אז מחפשים מתחת לפנס: "הנאשם נסע במהירות של X קמ"ש במקום שבו התמרור אמר Y", ועל אותו משקל - "הנאשם נהג כשבדמו X מ"ג אלכוהול כשהחוק אומר Y". בשני המקרים אין בהכרח קשר בין העבירה לבין בעית נהיגה. אני חושב שהשיטה הנהוגה (עדיין?) בארה"ב, של לדרוש מהנהג ללכת בקו ישר ולהראות שיווי משקל וכדומה, היא הרבה יותר מוצלחת. דני

לא כך. המד נקרא "מד מסת אוויר" מפני שזה הדבר שהוא מודד: מסה של אוויר. היה פעם מד ישן יותר שנקרא "מד זרימת אוויר", שמדד זרימה בלבד ולא מסה. למד הזה הוסיפו אז (תחילת שנות השמונים בערך) מד נוסף - מד חום אוויר נכנס, וביחד שני אלה נתנו מסה של אוויר, כך שגם אז כמות הדלק המוזרק היתה נכונה. המדים ה"חדשים" (בערך מסוף שנות השמונים) מודדים את המסה באופן ישיר ללא צורך בתיקון נוסף (יש שיטות שונות אבל התוצאה זהה). המסקנה שלך מוטעית - במזג אוויר חם המחשב לא מזריק יותר דלק אלא פחות. נכון שאז עצמת המנוע (קצת) יותר קטנה, אלא שזו לא סיבה לצריכת דלק גבוהה באופן מורגש. דני

כפתור המהירויות מפעיל שני דברים: את סחרור האוויר ואת מהירות המאוורר. כמו כל דבר באוטו הזה, גם בורר המהירויות מצ'וקמק למדי ועושה בעיות. אם יש לך כח לפרק את כל החלק שמכסה את הכפתורים, ואת כל שאר החלקים שמסביב, ולהסתכן בכך שחלק מהם ישברו - אז תוכל, בסופו של דבר, להגיע ללוח האלקטרוני שמאחורי הכפתור. יתכן שיש לכלוך או תקלה בלוח הזה. דני

כמה דברים: אם היו נותנים כל מיני עונשים חוץ מקנס כספי על מהירות, זה היה הרבה יותר משכנע שמדובר כאן בדאגה אמיתית לשלום האזרחים ולא לשלום הקופה. מי שנסע במקומות שונים בעולם יודע שהנהיגה שונה בתכלית ממקום למקום. גם אחוז התאונות. אבל במפתיע, המקומות בהם המהירות נמוכה הם לא המקומות בהם אחוז התאונות נמוך. בהכללה - להיפך. כפי שהעירו לפני, כאשר הנהג הישראלי רואה כל נהג אחר כיריב (במקרה הטוב), וכל עקיפה של אחר כעלבון אישי - מן הסתם אחוז התאונות גבוה. ושוב כמו שהעירו כבר, המצלמות וכולי אינן פותרות את הבעיה הזו. כל זמן ששוטרים בכלל ושוטרי תנועה בפרט נוהגים עוד יותר גרוע מהנהג הישראלי הממוצע, קשה לתאר שיפור. כאשר כופים על הנהגים לנסוע במהירות איטית באופן מוגזם, כמו בישראל; כאשר מלמדים נהגים להאט לפני כל סיבוב ללא קשר למהירות ההגעה ולעקומת הסיבוב, אז הנהגים אינם מפתחים מיומנות נהיגה. המצב בישראל כל כך חמור עד שרוב הנהגים כלל אינם מודעים לכך שחסר להם משהו. דוגמה אישית: לפני שנים הגעתי לאנגליה והתחלתי לנהוג שם. החשבתי את עצמי לנהג טוב (ללא תאונות וכולי). שוב ושוב שמעתי הערות שנהיגתי גרועה, ולא הבנתי למה. רק לאחר משפר חודשים שמתי לב לכך שנהיגתי אמנם שונה - לרעה - מהנהיגה המקובלת שם. כאשר חזרתי לישראל נדהמתי מההבדל, ועוד יותר מכך שלא הבחנתי בבעיה לפני כן. דוגמה פשוטה - בישראל מקובל שכאשר עוקפים בכביש דו נתיבי, עוברים מהנתיב האטי למהיר בלי להאיץ. פשוט ממשיכים בנסיעה במהירות הקודמת. זו חלק מהסיבה לכך שנהגים לא אוהבים לתת לנהג אחר להכנס להם לנתיב - הם מניחים, בדרך כלל בצדק, שהנהג השני יסע במהירות שאינה מתאימה לנתיב המהיר. אפשר להוסיף עוד ועוד, אבל אין טעם. עד שיבוא האיש שישנה את הדברים באמת עוד יעבור זמן. דני