dny

לא טענתי שהבעיה אינה בעיה, אלא שיש פתרון פשוט: ללחוץ על דוושת הבלם. זה הכל. דני

שחיקת הבלמים מושפעת מאד מסגנון הנהיגה. כך גם השחיקה במצמד. לכן אין מחליפים כל פרק זמן או מרחק קבוע, אלא לפי בדיקה. אפשר לשחוק צמיגים ובלמים חדשים תוך כמה אלפים בודדים של קילומטרים, ואם ממש משתדלים - אפילו מהר יותר. דני

טוב, ניסיתי. רכב הניסוי - קורולה 08 רובוטית. ניסיתי שלוש פעמים במהירויות שונות שבין 60 ל-120. בכל המקרים תאוצה מירבית, דוושת גז עד הרצפה למשך מספר שניות (כדי שתיזמון גל הזיזים יגיע למצב כוח). לחיצה חזקה על הבלם ברגל שמאל ללא עזיבת דוושת התאוצה. תוצאה, בכל המקרים: תאוטה חזקה, נעילת גלגל קדמי, הפעלת ABS, המשך תאוטה עד לעצירה מוחלטת לאחר מספר שניות. כמו שג'רמי כתב, זה דומה מאד לעצירת חירום ללא המנוע. גם אם בולמים בעצמה בינונית ולא חירום, תגובת הרכב דומה לתגובה הרגילה. רועי5 כתב: אין שום השהייה - הבלמים בולמים (כמעט) בדיוק כמו במקרה רגיל. אין ספק שתאוצה לא רצויה זה דבר מפתיע; אין ספק שההפתעה הזו יכולה לגרום לבעיה; אבל לא צריך לעשות פיל מעכבר. ולא, אני לא טוען שטויוטה היא חברה מושלמת, רכב ללא תקלות או משהו כזה; אבל גם אני חושב שעיקר ההיסטריה היא בגלל תביעות, חשש מתביעות וכל המתלווה לכך - וגם, ראוי לציין, טיפול לא כל כך מוצלח של טויוטה בבעיה. מה לעשות. דני

אני לא מבין למה צריך להיות סופרמן או נהג מירוצים כדי לדעת שאם הרכב נוסע מהר מדי, לוחצים על דוושת הבלם. את זה לומדים בשיעור הנהיגה הראשון. מה זה משנה אם הרכב מאיץ בגלל תקלה או בגלל ירידה תלולה? מה היית אומר על נהג שנסע בירידה תלולה, הרכב האיץ, והנהג - במקום ללחוץ על דוושת הבלם - שואל "חבר טלפוני"? האם הבעיה אצל הרכב או אצל הנהג? דני

כל הנ"ל נכון לשיפוע מתון, קצת בעייתי בשיפוע תלול, וממש קשה בשיפוע תלול על עפר. שיטת מעצור היד מסורבלת יותר אבל מדוייקת יותר. אני משתמש פעם בשיטה זו ופעם בזו, בהתאם לרכב ולתנאי הדרך. לגבי הנזק למצמד - אם מצליחים לזנק בצורה הדרגתית וללא החלקת מצמד רבה, אין נזק. דני

משקל ציר ההינע משפיע על התאוצה (במהירויות נמוכות) בלבד, לא על הפסדי כוח במהירות קבועה. לאורך ציר ההינע אין חשיבות. המיסבים מאבדים מעט הספק (ולכן אינם מצריכים קירור). לדיפרנציאל יש (לפעמים) קירור מפני שהוא מאבד כוח באופן משמעותי - גלגלי השיניים שמשנים את כיוון הכוח בזווית ישרה מאבדים כוח באופן משמעותי, זו אחת הסיבות למעבר להנעה קדמית. דני נ.ב. הנימה המזלזלת מיותרת לענ"ד.

אם המוסך טוב, נראה לי שהצעה 3 היא הטובה ביותר. דני

גם אני חושב כך. דני

אובדן הכוח אינו תלוי כמעט בהספק המנוע. מדובר בערך ב-10-15 כ"ס בהנעה אחורית, קצת פחות בהנעה קידמית (בגלל שינוי הכיוון של הכוח), וקצת יותר בהנעה כפולה. יש תוספת קטנה עם המהירות ועם ההספק, אבל זה בהחלט לא 30% וגם לא 15%. האחוזים האלה נועדו לשפר את ההספק הדמיוני של המנוע, זה הכל. דני נ.ב. שתי שיטות פשוטות להוציא הספק גבוה יותר - לדוגמה, לאחר הרכבת חלק שאמור לשפר: 1. להזין מקדם תיקון שונה; 2. להריץ מנוע/תמסורת חמים יותר.

יש שתי שיטות, שידועות כבר עשרות שנים, ששתיהן הוזכרו כאן, ושתיהן פועלות היטב גם בתיבות ההילוכים אוטומאטיות וגם ברובוטיות: 1. זינוק בעזרת מעצור יד. 2. זינוק בעזרת שתי רגליים (שמאל על הבלם וימין על התאוצה). שתי השיטות פותרות את הבעיה, ואינן גורמות נזק לרכב. לגבי ההערות על חוסר התאמה של הגוף לשיטה השניה - במכוניות קארטינג משתמשים בשיטה הזו, וכל נהג מתחיל מתרגל לכך תוך רגע. דני

מסכים בהחלט. דני

נראה לי שרוב המגיבים (למעט אולי חן פרחי) מתעלמים לחלוטין מהסיבה לכך שהיום יש מנועים מוגדשים עממיים ופעם לא היו: הטכנולוגיה התקדמה. היום יש בקרות מחשב בעלות היזון חוזר שלא היו קיימות בעבר, מה שמאפשר להוציא מהמנוע ביצועים גבוהים יותר בלי להכנס "לתחום האדום" בשום מובן. חשוב להבין שבעבר זה לא היה אפשרי מפני שבקרת המנוע (הצתה וכולי) לא הייתה מספיק גמישה. דוגמה פשוטה לנושא הזה - חיישן צלצולים. עשרות שנים חשבו באמריקה שרכבים עתירי סמ"ק ודלי טכנולוגיה הם אמינים, עד ששמו לב שההונדות עם מנועי מכונת תפירה שורדות יותר. כבר עשרות שנים שהיחס בין ההספק לנפח עולה ועולה - והאמינות עולה אף היא. אין בזה כל חידוש, ואין שום סיבה לחשוב שיקרה להיפך. דני נ.ב. לגבי כל מיני הערות על מנועים ומיסבים מחוזקים - אכן, הדברים מתאימים למנוע שתוכנן ללא מגדש, והוסיפו לו מגדש אח"כ. אין להערות אלו שום שייכות למנוע שתוכנן מלכתחילה להספק גבוה המושג בעזרת מגדש, מפני שהעומסים על הבוכנות וכולי ידועים מראש, בדיוק כמו בכל מנוע אחר.

לדעתי לא זו הבעיה, אלא שבמדינת ישראל, בכל תחום כמעט, מה שקובע זה לא העובדות אלא דעתו של הפקיד. היו כמה שרשורים לאחרונה בנושא מכס, שבהם התופעה הזו בלטה. לשם השוואה, גם בישראל וגם באנגליה יש מבחן נהיגה (לנהג, לא לרכב). בישראל אפשר להפסל בלי לדעת בדיוק למה; בישראל ברור למדי שמי שירגיז את הבוחן, סיכוייו להצליח במבחן קטנים. אבל באנגליה יש שיטה אחרת: יש חוברת כתובה שאומרת: מי שעושה את זה, או זה, או זה, נכשל. יש רשימה של כמה עשרות סעיפים, ואי אפשר לפסול בלי להסביר מה בדיוק עשה הנהג בניגוד לסעיף מסוים. כלומר, המבחן תלוי בעיקר בצורת הנהיגה של הנבחן ולא כל כך בדעתו האישית של הבוחן. בישראל יש במקום זה את שיטת מפא"י, שבה - כידוע - מי שמכיר את האנשים המתאימים, לא צריך פרוטקציה. דני

הסיפור הזה היה לפני פחות מחודשיים. דני

בהחלט עושה רושם שחשדותיך מוצדקים, ואת המסקנות לגבי המוסך תסיק לבד. דני

לא להתרגש. נכון, זו שחיתות. אין ספק. אבל אם פסלו אתכם על לוחית בלבד - שלמו "דמי גנבנות" של כמה עשרות שקלים וסעו לשלום. כמו שאומר המשורר - "לא נורא חבר, יש צרות גדולות יותר". דוגמה אמיתית מהחיים: פלוני העמיד את רכבו, מסוג ג'אסטי 1994, לבחינה שנתית. הרכב נפסל בגלל תקלות שונות בבלמים ובהגה, ונרשם על הטופס שחובה לתקן במוסך מורשה, להביא קבלות, משכנתא על הבית, וכן הלאה. בעל הרכב, ברוב חוצפתו, דווקא חשב שרכבו בסדר גמור. פנה למשרד התחבורה, והסביר שטופס הבחינה אבד. שילם 30 ש"ח, קיבל טופס חדש, פנה למכון בדיקה אחר ללא תיקון או שינוי כל שהוא ברכב - ועבר את הבחינה בהצלחה. את המסקנות יסיק כל קורא בעצמו. דני

1. לבדוק את מערכת ההצתה, כולל נתקים, קידום הצתה ומצב המפלג (משקולות, קפיצים, דיאפרגמה). 2. לבדוק את המאייד - אולי יש הצפה. 3. לבדוק את מצב וכיוון השסתומים. 4. לחפש דליפות אוויר. 5. לבדוק לחץ ("קומפרסיה") בבוכנות כדי לוודא שאין תקלה או שבר באחת הבוכנות. דני

נראה לי שהפרט החשוב ביותר כאן הוא - האם צולם הרכב או לא. אם צולם, אין לך סיכוי. אם לא, יש לך סיכוי סביר (לא יותר מזה). אם תבקש להשפט אתה יכול ללכת למחלקת תביעות ולבקש לראות את חומר הראיות. אם יש להם תמונה הם חייבים להראות לך. דני

כפי שאמרתי, מדובר בתיבה רגילה, כלומר דומה לידנית, אבל עם הפעלה רובוטית. זו לא תיבה אוטומאטית. אם אבא שלך רוצה לנסוע בלי להתייחס להילוכים כלל, כפי שעושים בהילוכים אוטומאטיים, אז כנראה שזה לא יתאים לו. אבל, אם הוא רוצה/יכול להשתמש בה כתיבה ידנית, כלומר להעביר הילוכים בעזרת הכפתורים שעל ההגה - מה שמצריך תשומת לב לבחירת ההילוך המתאים, כמו בתיבה ידנית רגילה - אז הרובוטית טובה מאד, ועדיפה על ידנית רגילה. מתרגלים אליה במהירות ואין בעיה - שוב, כאשר מבינים שמדובר בתיבה ידנית ולא אוטומאטית. דני

אני חושב שרוב (בהחלט לא כל) הבעיות של ההילוכים האלה הן בגלל שאנשים מתייחסים אליהן כאל אוטמאטיות מסוג חדיש. צריך להבין: זו לא תיבה אוטומאטית, זו תיבה רגילה עם הפעלה רובוטית. מי שמבין את זה, ומעדיף הילוכים רגילים, יכול בהחלט ליהנות מהתיבה הזו. לדוגמה, בפקק מעבירים להילוך סרק. דני

אפשרי בהחלט, ובמחיר המדובר - אין, לדעתי, כל סיבה להתלבט. דני

המממ. במצב כזה נראה לי שמתבקש להעלות את יחס ההעברה בדיפרנציאל - גם שיפור בתאוצה, גם בזריזות (פחות העברות הילוך) וגם (אולי) במהירות סופית. דני

מוזר מאד. ראשית, מפני שמשקל מסתובב משפיע בהתאם למהירות הסיבוב - לדוגמה, גלגל תנופה משפיע יותר מגלגל דרך בגלל יחסי ההעברה בהילוכים ובדיפרנציאל. שנית, מפני שמשקל מסתובב משפיע על תאוצה ולא על מהירות סופית, ולכן היה אמור להשפיע אולי עד 100 קמ"ש ולא ממאה קמ"ש והלאה. דני

למה אתה שואל? בשביל הסקרנות הפרטית שלך, או בגלל שאתה חושב שאולי תגיע לבית משפט? כי אם מדובר בבית משפט, כדאי לך להתכונן מראש לכך שהגישה שלהם היא שאין דבר כזה שכל האשמה היא רק בצד אחד. ולא משנה מה בדיוק קרה. דני

הבעיה בישראל היא שהגישה (הקומוניסטית במקורה) של המדינה היא שקודם כל אסור, ואח"כ נראה. בהקשר של רכב, בישראל חוקי התעבורה חלים לא רק על כביש ציבורי אלא בכל מקום - כולל אצלך בסלון. כלומר, אם יש לך רכב בסלון, או במרתף, ואתה נוסע בו ס"מ אחד ללא רשיון, ביטוח וכולי - זו עבירה. כפי שהעירו לפני, לרכב מירוץ אי אפשר (בישראל) להשיג רישוי ולכן גם לא ביטוח. במדינות אחרות חוקי התעבורה חלים בכביש בלבד (פחות או יותר) ולכן אפשר להתחרות במקום שאינו כביש ציבורי ברכב ללא רישוי, מבניה עצמית וכולי. דני