dny

אבל אם הנהג נוסע באותה מהירות, אז כאשר המזגן דולק המזרקים מזריקים יותר דלק מפני שיש יותר עומס. כך שגם במקרה זה התשובה היא "כן". או במילים אחרות - הפעלת המזגן דורשת אנרגיה, אשר באה משריפת דלק, ואת הדלק הזה מזריקים המזרקים. יוצא מהכלל - בנסיעה בירידה המחשב אינו מזריק דלק כלל, עם או בלי מזגן. האנרגיה באה מהגלגלים (תנופה וכוח הכובד). דני

אני עדיין לא מבין כיצד התנגדות גבוהה יותר, בטור, יכולה לגרום לעלית הזרם. אני גם לא מבין למה התנגדות פנימית של סוללה, שאינה באמת התנגדות אלא שוות ערך להתנגדות - אינה שוות ערך להתנגדות. אם יש שני מצבים: אחד של מצבר תקין (התנגדות נמוכה) ריק, ושני של מצבר ישן (התנגדות גבוהה) מלא - באיזה מצב יוציא האלטרנטור את מירב ההספק שלו, ובאיזה מצב לא יוציא כלום? נניח שאין עומס של מערכות חשמליות ברכב (מפני שזה עומס קבוע שאינו מושפע ממצב המצבר ולכן לא שייך לנושא). דני

איך זה יכול להיות? הרי אם ההתנגדות הפנימית גבוהה, הזרם הדרוש מהאלטרנטור יקטן ולא יגדל? דני

כפי שאמרתי, בטבלה יש טעויות. מנועי 8 שסתומים אינם סובלים מנזק בגלל קריעת הרצועה (כולל מנועים מוגדשים). דני

לאחר עיון בטבלה: דע כי בטבלה יש טעויות. במנועי B17\B19\B21\B23\B200\B230 - בעלי 8 שסתומים - לא יגרם נזק. במנועי B204\B234 - בעלי 16 שסתומים - כן יגרם נזק. דני נ.ב. הרכבת גל זיזים משופר יכולה להפוך מנועי 8 שסתומים לכאלה שבהם יגרם נזק במקרה של קריעת הרצועה.

במערכת המשפט יש גישה של "תעריף סיטונאי", כלומר - ככל שתעבור יותר עבירות, כך המחיר שתשלם על כל עבירה יהיה נמוך יותר. זה נכון גם בעבירות תנועה וגם בעבירות פליליות. השיטה הזו טובה מאד למערכת המשפט, קצת פחות טובה בשבילנו. דני

אולי התכוונת "להקטין"? דני נ.ב. בקשר לצינור עם זווית - אפשר בהחלט אבל יתכנו רעשים / תהודות, תלוי בעוצמה.

האם המשאבה פועלת (מרעישה) כחצי שניה לאחר נסיונות ההתנעה? אם לא, בדוק את הנתיך והממסר של משאבת הדלק. אם תגלה לנו מאיזה דגם הוולוו שלך, ואיזה מנוע יש לה, יתכן שנוכל לעזור יותר. דני

כל התשובות שאתה מחפש נמצאות כאן. דני

בדוק את מצב צינור הרדיאטור התחתון. באמצע מהלכו הוא עובר מעל הציריה הימנית, וממוקם כך שהוא גם נוגע בה כשהגלגל קופץ. קרה לי שהצינור הזה השתפשף עד כדי סדק זעיר שהוציא מים רק בשעת נסיעה (טילטולים) ולכן לא היתה שום שלולית. אם זו הבעיה, אז הפתרון הוא צינור חדש וקיבוע הצינור במקום קצת יותר גבוה מהמקורי. דני

אין שום הבדל בין צריבת קבצי מחשב לצריבת דיסק מוסיקה. שיטת הצריבה והקריאה זהה בשני המקרים. אם יש לך בעיה של רעשים תעביר את דיסק המקור למחשב בצורת קבצי WAV, אח"כ תעביר את ההעתק, ותשווה את הקבצים. אם יש יותר מכמה הבדלים בודדים בדיסק, יש לך בעיה בצריבה. דני

ראשית, כפי שאמרו כבר, MP3 וכדומה משנה את הצליל. אם אפשר לשמוע את זה או לא זו שאלה אחרת. לגבי צריבה ללא שינוי הצליל, כלומר WAV, FLAC וכולי: אם הצריבה תקינה, והבדיקה שלאחר הצריבה עוברת, והמחשב מצליח לקרוא את הדיסק הצרוב במהירות בלי להתקע, אז אין שום הבדל. שום כלום. לא הבדל ששומעים, וגם לא הבדל שלא שומעים. אין שום הבדל. למי שזה לא ברור לו: אפשר לצרוב קבצי מחשב על דיסק, ולקרוא בחזרה, ולהשוות למקור - והם זהים. לא דומים, כי אם זהים. לגבי צריבה איטית - לפני שנים היה ענין כזה, כאשר הצורבים היו מאד איטיים. היום כדאי לצרוב במהירות הטבעית של הצורב, כלומר המהירה ביותר. זו המהירות שבה הוא יכול לצרוב הכי טוב. יש גם היום הבדלים בין תוצרות שונות של דיסקים, ולכן כדאי לנסות ולראות מה נקרא הכי טוב (ללא גמגומים) במערכת שבה משמיעים. דני

זה בהחלט נשמע כמו מקרה שמצריך עו"ד, וכמובן עו"ד שמתמחה בתעבורה. דני

למעגל זובל אין שום קשר למגבר. המגבר לא צריך אותו. מי שצריך אותו הוא המסנן. כדי שהמסנן יתן את עקומת הסינון הרצויה, הוא חייב לפעול מול עכבה קבועה. רמקול מציג עכבה שמשתנה בהתאם לתדירות, בעיקר בתדר התהודה, ובמיוחד ברמקול בס. לכן, לפעמים מוסיפים מעגל שמפצה על קפיצת העכבה בתדירות זו, ומציג למסנן עכבה קבועה (בקירוב). למעגל הזה קוראים מעגל זובל. המגבר לא צריך את כל זה מפני שהוא מקור מתח ואינו מושפע משינויי עכבה - במיוחד לא מעליה בעכבה, שזה מה שקורה בתדר התהודה. דני נ.ב. כל הנ"ל נכון לגבי מסנן פאסיבי, וכמובן לגבי מערכת שפועלת בתוך המגבלות שלה, כלומר לא מגיעה לקיטוע וכדומה. נ.נ.ב. מכל הנ"ל יוצא שמעגל הזובל צריך להיות מותאם לרמקול מסויים. לקחת מעגל כלשהו ולחבר זה בדיוק כמו לקחת תיבת בס כלשהי ולחבר לרמקול בס כלשהו ללא התאמה.

האוזן האנושית שומעת גם 10DB- ויותר מתחת לרעש הרקע ("noise floor"). חוץ מזה החישוב נכון. לגבי הנחתה דיגיטלית - אם המכשיר המנחית עושה זאת ע"י הזזת ביטים, אז באמת יהיה אובדן איכות. אבל אם מנחיתים ע"י הכפלה, ואח"כ מוסיפים "dither" (איך אומרים את זה בעברית?), אז אין בעיה (מעבר להתקרבות אל רעש הרקע, אבל זה קורה בלי קשר לשיטת ההנחתה - אנאלוגית או דיגיטלית). דני

זו טעות נפוצה. אין שום קשר בין מספר הביטים לבין העצמה. מה שמשתנה זה האיכות, או הדיוק, או היכולת להבחין בין הפרשים קטנים בעצמה. נכון שתוספת ביטים מעבר לבערך 14 לא מוסיפה שום דבר גם במקרי קצה (חדר שקט במיוחד וכולי). לא במקרה בחרו 16 ביט לתקליטורים. המעבר ל-24 הוא גימיק שיווקי ותו לא. דני

מנסיוני: משאבת שמן, טבעות קפיץ בקצה ציריות, משאבת מים, אומי ציריות, מחזירי שמן שונים למנוע, ועוד. כל הנ"ל לג'אסטי, כל הנ"ל זול יותר אצל היבואן לעומת תחליפי בחנות זולה במחיר טוב. דני

שמן חצי סינטטי עדיף על שמן רגיל, ושמן סינטטי לגמרי עדיף על חצי סינטטי. כל היצרנים הידועים שווים פחות או יותר. תוסף לדלק - כפי שאמרתי, לא מועיל ולא מזיק, אז אם אתה רוצה לשים בשביל ההרגשה הטובה - קדימה. הערה לגבי שמן סינטטי - אחד מיתרונותיו שהוא מנקה ליכלוכים מתוך המנוע. לפעמים זה גם חסרון, כי אם יש אטם שמצבו גבולי והליכלוך עוצר את השמן מלדלוף, הרי ששמן סינטטי יגרום לנזילה. לכן, יש שתי גישות: הפשוטה - שים שמן רגיל וסע לשלום. המשקיעה - שים סינטטי, ואם צריך - תחליף אטמים (מחזירי שמן). הכל תלוי בשאלה, כמה אתה רוצה להשקיע באוטו. הוא יסע כך או כך. דני

לפי ההגיון שלך אין סיבה לחשוש לשום תקלה. אבל זה לא נכון: תקלה יכולה לקרות גם דקה אחת אחרי הרכבת חלק חדש. בכל אופן עשה כרצונך ובהצלחה. דני

אני מייעץ לך לא להוסיף כלום, אלא להשקיע את הכסף בשמן טוב יותר. אם אתה מתעקש - תוסף לדלק, שכנראה לא יועיל אבל גם כנראה לא יזיק. דני

לא כל כך הגיוני, וגם לא משנה. בכל מקרה אתה צריך לבדוק אם מדובר בבעיה בטעינה (אלטרנטור), או במצבר בלבד. ולמה "בלבד"? כי בעיה בטעינה שלא מתקנים אותה גורמת למצבר להתרוקן, וזה הורס אותו די מהר. לכן: בדוק גם את המצבר וגם את הטעינה. חיפוש באתר יגלה לך איך, או שפשוט תלך לחשמלאי רכב. מדובר בבדיקה שגרתית למדי. דני

להחליף את הצינורות. אפשר לבד, אבל צריך להקפיד על נקיון וכן לדעת כיצד להוציא את האוויר מהמערכת לאחר ההחלפה - חפש באתר ותמצא. אין בעיה של לחץ גבוה. לגבי האטם, צינורות הבלם, וכל דבר אחר - בסובארו, להבדיל מרוב המכוניות האחרות, הרבה פעמים אפשר לקנות חלק מקורי מהיבואן במחיר דומה או אפילו זול יותר מתחליפי בחנויות רגילות. לכן כדאי לבדוק קודם כל אצל היבואן. דני

חבר שלי עשה דבר דומה למה שאתה מציע. הוא קנה GMC גדולה, עם מנוע גדול, להסעות. אני שאלתי אותו אם הוא בטוח שכדאי, צריכת דלק, וכן הלאה - והוא אמר דברים דומים למה שאתה אמרת: שהוא עבד בתחום ומכיר אותו; שהוא יעבוד עם תחנה שהוא מכיר ויודע איזה נסיעות וכמה נוסעים יש; שהרווחים גדולים מההוצאות; וכן הלאה. התוצאה היתה שלא רק שלא הרוויח, הוא הפסיד. היום הוא עושה דברים אחרים. אז אני לא אומר שאם הוא הפסיד אז גם אתה תפסיד; אבל כמו שאמרו לך לפני, זה לא חוכמה לבחון רק את היתרונות של הענין. תמיד יש גם חסרונות. אני חושב שההצעה של אמיר שליט היא הצעה טובה. שב עם פנקס ושעון, ותרשום הכל. אח"כ תוסיף לענין תאונות (לא רק שלך. אם יש פקק בגלל תאונה של מישהו אחר, אתה מפסיד) ועוד כל מיני - ותראה. אולי זה עדיין משתלם, ואולי לא; אבל החישוב הוורוד אינו סביר. דני

דני

הגישה שלי בדרך כלל במקרים כאלה היא כזאת: ראשית, אם המוכר מפוקפק עדיף לוותר - אלא אם כן מדובר ברכב נדיר, שזה המקרה כאן. ולכן - אני פשוט מתעלם מכל מה שהמוכר אומר. לגמרי. אני מסתכל על הרכב היטב היטב - ומחליט כמה אני מוכן לשלם עליו. הסיבה שאני עושה כך היא שאין לי כוח לנסות להחליט אם המוכר מנסה להטעות אותי בכוונה, או שהוא לא מכיר את רכבו (בהחלט יתכן), או שניהם גם יחד, ומה זה מעניין אותי בכלל? אני קונה את הרכב ולא את המוכר. דני