dny

הסיבה שמסנן השמן בנוי כך שיסנן חלקיקים מעל גודל מסויים בלבד היא שחלקיקים קטנים יותר אינם מזיקים למנוע. אם לא היה הדבר כך, לא היו המנועים שורדים מאות אלפי קילומטרים. דני

פשוט מאד, אבל לא נכון מאד. גם אני חשבתי כמוך לפני שניסיתי. לרובוטית יש יתרונות: העברת הילוך תוך כדי סיבוב ללא הורדת היד מההגה - בהחלט מוצלח. נכון שיש גם חסרונות - הורדת הילוך בלתי רצונית (מוקדם מדי לטעמי), זינוק ונסיעה איטיים בעליה קשה, העברת הילוך ובמיוחד הורדת הילוך פחות חלקים ממה שאפשר (בעיית תוכנה גם לאחר השדרוג, מה לעשות). אבל בסך הכל, מתחרה אמיתית לתיבה הידנית הרגילה. דני

כמה הערות: נכון שהעברת ההילוכים בתיבה זו פחות מוצלחת מאשר במתחרות. נכון שמי שרגיל לאוטומאט ומצפה מהתיבה הזו להיות כמו אוטומאט - יתאכזב. היא לא. לגבי עדכון התוכנה - בתוכנה המקורית יש בעיה שהחלפת ההילוכים נעשית גרועה, כלומר פחות ופחות חלקה עם הזמן. עד כדי כך שהורדת הילוך לקראת רמזור נעשית במכה. עדכון התוכנה פותר את הבעיה הזו, וגם מוסיף קצת "זחילה" אבל אך ורק אם דוושת הבלם לחוצה חלש. אם לוחצים על דוושת הבלם מספיק לעצירה, אין שום זחילה ואין מצמד מחליק. לגבי התיבה באופן כללי - לדעתי, היא פשוט לא מתאימה למי שאוהב אוטומאט. אבל, מי שמעדיף ידני ומשתמש בה רק במצב ידני יכול בהחלט להנות ממנה. דני

הערותי בכחול דני

glglz - איזה נזק יגרם לתיבה בעלת מצמד יחיד? לשואל המקורי - יתכן שתצליח להניע בירידה תלולה, במיוחד אם תשלב להילוך שני (אם רכבך מאפשר זאת במצב עמידה ואם המצבר אינו ריק לחלוטין). ולשאלה שלא שאלת - לא, זה לא מומלץ. דני

תסלח לי, אבל לפי ההגיון הזה מכונית בת עשרים היא תקינה לחלוטין כי כך יצאה מהמפעל... הכלל אומר שחלק שהורכב על הרכב לשניה אחת כבר אינו חדש, ורכב שפעל שניה אחת יכול לפתח תקלה שלא היתה לפני כן. דני

נראה לי שאתה רודף אחרי הרוח. אני שב ומציע לך לבדוק את הנושא של זליגה, בלי קשר לשאלה אם תשאר עם המצבר הנוכחי או תשים חדש, כי אם יש בעיה אז המצבר החדש ילך עד מהרה בעקבות הישן. לגבי אורך החיים של מצבר - גם בארץ הקודש מצבר יכול, לפעמים, להחזיק ארבע שנים ואף יותר. אבל בהחלט לא במצב של פריקה חוזרת ונשנית. דני

יתכן שהמצבר הגיע לסוף חייו, אבל זה בדרך כלל ענין הדרגתי. אני מציע לך לבדוק דליפה (זליגה) של זרם לפני החלפת מצבר. יתכן שהמצבר הנוכחי יחזיק עוד שנה ויותר למרות הפריקה האחרונה. בדיקת המצבר - כפי שכבר בדקת, מתח בדימום ובפעולה של המנוע בודק את האלטרנטור וכן אם המצבר "מת". מעבר לזה - סיבוב המנוע במהירות הרגילה בשעת הנעה, והיכולת להניע לאחר יומיים בערך, מראים שהמצבר במצב סביר. אל תצפה ליותר מזה ממצבר בן 4. דני

בדגמי 200 הגה כוח הוא תוספת, בדגמי 700 והלאה - תמיד. אבל לא קשה בכלל לשים הגה כוח לרכב שבא עם הגה רגיל. אחד היתרונות - רגישות כפולה (3.5 סיבובים מצד לצד במקום 6.5). דני

שאלה מספר אחת - רוב הסיכויים שאין שום נזק. דני

לפי הקריאה של 8 וולט, המצבר הזה כבר כנראה לא יחזור להיות כמו חדש, לכן הכי פשוט - הנע את הרכב עם כבלים או בדרדור, וסע עליו לפחות חצי שעה (עדיף יותר כי דינמו טוען לאט). אם מניע - הרווחת. לא מניע - צריך מצבר אחר. כל זה בתנאי שהדינמו אכן תקין כעת - בדוק עליית מתח עם האצת המנוע בסרק. דני

אפשר להחליף בבית. ג'ק עגלה מתאים בהחלט, רצוי לשים קרש קטן בינו לבין ההילוכים כדי למנוע פגיעות. צריך לעבוד בזהירות ולהרים כמה שצריך ולא יותר כדי שלא לגרום נזק (נוסף) לתושבות המנוע, שגם אותן אתה יכול להחליף לבד אם צריך. בהצלחה. דני

כפי שאמרו לפני, הענין של שלושה ימים לא נשמע אמין במיוחד. לגבי הגעת השמן לכל חלקי המסרק - אכן יש בעיה כזו, והיא נפתרת על ידי סיבוב ההגה עד הסוף לכל צד שלוש פעמים. זה לא לוקח שלושה ימים אלא שלושים שניות. דני

הרצאה מעניינת מאד. אין ספק שהוא יודע לדבר. הרעיון של השכרת סוללות במקום קנייתן הוא רעיון טוב. מעבר לזה, אני חושב שהגישה של כפיית האנושות לעבור למכונית חשמלית לא תצליח. דברים בסדר גודל כזה לא קורים בגלל שמישהו החליט, אלא בגלל שהיכולת לעשות אותם הגיעה - וזה לא קשור לחוקים ותקנות. דני

בדרך כלל קידום הצתה צריך להיות בערך באמצע, ובודאי לא עד הסוף לשום צד. אם יש צורך בכך זה בדרך כלל מצביע על תקלה - אולי הרכבה של המפלג שן אחת הצידה, או תזמון לא מדויק, או תקלה במפלג (שמסיטה את ההצתה). אני מציע לך לבדוק גם נושא זה. דני

צריך לזכור שלמטבע הזה יש צד שני: יצרני הרכב משתמשים במעגלים אלקטרוניים שהרבה פעמים הם מאד פשוטים ומיושנים, ולא קשה לתקן אותם (למי שמתמצא בנושא, כמובן) - אבל ליצרני הרכב עדיף שתקנה חדש. לכן הם לא מפרסמים הוראות תיקון כלל. אני חושב שבמצב כזה, לבוא בטענות רק אל המתקן זה לא מוצדק. דני

אני נגד שיטת הטלאים. אני אומר: כאשר הרכב יצא מהמפעל, עם הרדיאטור המקורי והמאוורר המקורי, לא היו לו שום בעיות התחממות. לכן, הוא לא צריך שני מאווררים במקום אחד, לא צריך חיבור קבוע למאוורר, וכן הלאה. מנסיוני, אם מתקנים את כל מערכת הקירור באופן יסודי - מיד כל בעיות החימום נעלמות כלא היו. גם ברכב ששנים היו לו בעיות התחממות. לגבי ניקוי הרדיאטור - הניקוי שאני מציע הוא פירוק צידי הרדיאטור, וניקוי בעזרת חוטר וחומצה. מכוני רדיאטורים עושים כך ומלחימים את הצדדים בחזרה. ניקוי כזה מנקה ברמה ששטיפה עם צינור אינה מנקה. לערן - נראה לי שאתה ממהר לפסול דברים שלא מוכרים לך. דני

כמה הערות: לגבי הבדיקות המחמירות שיש לבדוק לאחר תיקון - נראה לי שמספר כותבים מתבלבלים בין בדיקה למעגל חדש בשעת תיכנונו, לבין בדיקה של מעגל לאחר תיקון. מדובר בהבדל עצום, וצריך להבין - אין צורך בבדיקה מקיפה, בתנאי מתח וחום שונים וכולי, לאחר תיקון אלא לאחר תיכנון. כך ששיקול זה אינו ממין הענין. לגבי אטימת הקופסה לאחר פירוק והרכבה - נכון שצריך להקפיד על הרכבה נכונה, ואם גומיות אטימה נפגעות או ישנות צריך להחליף; אבל לא מדובר בחדר נקי של יצור שבבים ואפילו לא בחדר ניתוח מוח. לא צריך להשתגע. אני חושב שברמה סבירה של אלקטרוניקה ניתן בקלות לתקן מערכות כך שיפעלו שנים רבות נוספות. זה לא בשמיים. אני מסכים שבהרבה מקרים ידע כללי באלקטרוניקה יכול להספיק. בעבר נהגתי לקנות מכלולים (ציריות, מסרקים) משופצים על ידי חברה ישראלית מסויימת - כולם יודעים מי - אבל כשראיתי כי נושא האיכות הירודה חוזר על עצמו, התחלתי לקנות מכלולים סיניים חדשים. אני מציין את זה לא כדי לומר שאי אפשר לשפץ, אלא שיש שיפוץ ויש שיפוץ, כמו במנוע. קניתי פעם מסרק הגה כוח ששופץ במפעל TRW באנגליה (שהוא גם היצרן של אותו מסרק) - המסרק נראה והתנהג כחדש, וגם קיבל אחריות לשלוש שנים ולא לשלושה חודשים... דני

בדוק את הצינור העבה התחתון העובר מעל לציריה הימנית. עקב תכנון מוצלח במיוחד הצינור נוגע בציריה לעיתים. במקום להרים את הצינור מהנדסי פיז'ו המעולים הוסיפו שרוול חיזוק בנקודה הבעייתית (כך אפשר לזהות אותה). למרבה הצער השרוול עשוי מחומר רך ומשתפשף אף הוא. תוצאה: בסופו של דבר - פריצת הצינור ויציאת כל המים, אבל לפני כן - יש אפשרות של חור קטנטן בצינור שנפתח רק בשעת טילטולי הנסיעה, כך שהמים נוזלים על הכביש ובדיקה של הרכב במצב נייח אינה מראה על כל תקלה. הפתרון - אם זה העניין - הוא להחליף את הצינור ולקשור אותו עם איזה חוט קצת יותר גבוה, כך שלא יגע בציריה. יש לצינור הזה מין תפס פח, שלא עושה את העבודה. דני

התחממות בעמידה בהפעלת מזגן מצביעה על בעיה באיוורור - כנראה במאוורר החשמלי, כמו שכתבו לפני. אני במקומך הייתי גם עובר על כל המערכת בצורה יסודית, כלומר: לפרק רדיאטור. לקחת לניקוי חיצוני (אוויר דחוס) ופנימי (כולל פירוק), ובדיקת לחץ. ליישר מעברי אוויר. להחליף תרמוסטט לחדש, מתוצרת סבירה, בחום מתאים (כלומר בערך 85 ולא 60). לבדוק את המצמד. פעילות רגילה - לאחר הנעת מנוע קר המאוורר "שואג", לאחר כעשרים שניות משתתק (המאוורר משתחרר). לאחר דימום מנוע שאינו חם מאד, המאוורר ממשיך להסתובב מספר שניות מהתנופה. מנוע חם - מאוורר פועל מהר ומרעיש. להחליף משאבת מים לתוצרת סבירה. לבדוק / להחליף רצועות. דני

הוא אשר אמרתי...

לא בדיוק. אין שום קשר בין פיתול ("מומנט") לבין הספק, כי תיבת ההילוכים ממירה סל"ד לעומת פיתול. הסיבה שרכב מיושן יותר צריך הספק גבוה יותר היא שיש לו עקומת כוח צרה, ולכן הוא מנצל את שיא כוחו רק חלק מהזמן, ושאר הזמן הוא נוסע על הספק נמוך יותר. דוגמה קיצונית - למנוע מוגדש חדיש יש עקומת כוח שטוחה כמו סרגל, בגלל שהמחשב מווסת את המגדש כדי ליצור את המצב הזה. לכן במנוע כזה התאוצה בהילוך קבוע היא קבועה - הוא "סוחב" כל הזמן. לעומת זאת, למנוע מיושן יותר - כמעט כל מנוע "ספורטיבי" משנות השמונים ומטה - יש עקומת כוח צרה וגבוהה, כלומר הוא חלש בסל"ד נמוך ומתחזק משמעותית בסל"ד גבוה. ה"התחזקות" הזאת היא הגורמת להבדל בתחושה. דני

אני חושב שאתה מפספס פה דבר חשוב: את ההבדל בין תאוצה ממוצעת לתאוצה רגעית. זה הדבר שמשתנה בין מנוע "רגוע" למנוע "עצבני". נכון שאם שתי המכוניות מאיצות באותו זמן, אז התאוצה הממוצעת שלהן זהה; אבל אם יש להן מנועים שונים אז התאוצה הרגעית תהיה שונה, וזה הדבר שהנוסע מרגיש, ולכן ההבדל. אני חוזר ומזכיר את הנושא של "turbo rush" - תחושת התאוצה במנועים המוגדשים הישנים היתה חזקה יותר מאשר במנועים מוגדשים חדישים ומהירים יותר. דני נ.ב. האם אתה מסכים שהרכב המיושן יצטרך מנוע בעל הספק (כ"ס) גבוה יותר?

אנא קרא את דברי שנית, בעיון, ואל תשים בפי דברים שלא אמרתי: לא אמרתי שחוקי הטבע משתנים, וגם לא אמרתי שברכב חדיש המים לא יזוזו. אני חוזר ואומר: רכב ישן יותר בעל "איזור כוח" צר יאיץ באופן פחות אחיד, ולכן שיא התאוצה יהיה גבוה יותר ולכן מורגש יותר - כל זאת בתנאי שהוזכר, של האצה ל-100 בשבע שניות. לעומת זאת רכב חדיש בעל איזור כוח רחב יאיץ בצורה אחידה יותר, ולכן שיא התאוצה יהיה נמוך יותר ולכן מורגש פחות. אין כאן שום שינוי בחוקי הטבע, והמים בכוס יזוזו בשני המקרים, אבל ברכב המיושן יותר הם יטפסו גבוה יותר על הדופן (אם כי לזמן קצר יותר). זה הכל. דני נ.ב. העדר כבידה לא ישנה את התופעה המדוברת כלל וכלל. נ.נ.ב הרכב הישן יותר יצטרך מנוע בעל הספק (כ"ס) גבוה יותר מאותה סיבה - של עקומת כוח גבוהה וצרה יותר בהשוואה לרכב החדיש יותר.

כפי שאמרתי, עקומה שטוחה פירושה תאוצה קבועה פחות או יותר בערך נמוך יחסית. עקומה חדה פירושה תאוצה משתנה עם ערך מירבי גבוה יותר. לכן בעקומה שטוחה תחושת התאוצה תהיה פחותה, או אם תרצה - לכוס מים תהיה פחות נטיה להשפך.