dny

השאלה היא מאד כללית, כי כל צ'יפ שונה מחברו. באופן כללי אפשר לומר: שיפור כוח במנוע לא מוגדש זה או על ידי העלאת "הקו האדום", כלומר הפעלת המנוע במהירות (מירבית) גבוהה יותר, או על ידי תוספת דלק במצבים מסויימים, או על ידי שינוי תזמון ההצתה. במנועים חדישים עם שליטה על גל הזיזים אפשר לשנות גם את זה. בדרך כלל הפעלת המנוע במהירות גבוהה יותר פוגעת באמינות. עד כמה - תלוי במנוע, בצ'יפ ובנהג. תוספת דלק פוגעת בעיקר בכיס, ושינוי תיזמון - שוב תלוי. בהכללה, אפשר לומר שתוספת כוח תפגע באמינות, אבל קשה לחזות עד כמה. דני

הערות לגבי קפיצים ועוד: רבותי, לא צריך להשתגע. הדברים, ביסודם, פשוטים הם. בדרך כלל זה כך. הבעיה היא כאשר לא מבינים, ובמקום הבנה זורקים לדיון כל מיני מונחים עם שמות מרשימים - קבוע הקפיץ, מספר הכריכות, חיסום, שינוי תכונות הקפיץ, חוזק הפלדה, וכן הלאה. כל אלה לא שייכים לענין כלל וכלל. המונח היחיד שכמעט שייך הוא קבוע הקפיץ. ולמה כמעט? כי קבוע הקפיץ נקבע ע"י שני גורמים: תכונות החומר ממנו עשוי הקפיץ (צורה, עובי, וסוג המתכת) - ואורכו. מכאן ברור ששינוי אורך הקפיץ גורם לשינוי בקבוע שלו, שזו צורה אחרת לאמר שהקשיחות, או ההתנגדות, תשתנה. אני חוזר ואומר: זה לא מסובך, ולא צריך להיות בעל מפעל לעיבוד פלדה בשביל להבין את הענין. מי שלא אוהב "לעשות לבד בבית" - שלא יעשה. אבל למה גישה שלילית? ג'ימס וואט, ממציא מנוע הקיטור, בנה אותו לבד בבית. גם האחים רייט, בוני המטוס המוצלח הראשון, בנו אותו בבית המלאכה הביתי שלהם שבו תקנו אופניים למחייתם. אין שום סיבה לזלזל. נכון שלמפעל מסודר עם מכונות יקרות יש אפשרויות שלחובב אין - אבל לא לכל דבר יש צורך בכך. ותמיד, אבל תמיד, הדבר החשוב ביותר הוא הבנת הענין. לא העטיפה הצבעונית שעל המוצר, ולא שמו של היצרן. זו הסיבה שהאחים רייט הצליחו במקום שאחרים, מפורסמים יותר ובעלי ציוד משוכלל יותר, נכשלו: כי הם הבינו את הנושא טוב יותר מהמתחרים (בעיקר המראה מול הרוח והיגוי). דני

לגבי הקשחת הקפיץ עקב קיצורו - רבותי, זה לא מסובך. לא צריך מחשבים מיוחדים ולא צריך יום לימודים ארוך. הקפיץ הוא פשוט מוט פלדה ארוך שמתכופף כאשר לוחצים עליו (משקל המכונית). העובדה שהוא מפותל לצורת סליל אינה שייכת לענין. ועכשיו שאלה קטנה: מה יותר קל לכופף, מוט פלדה ארוך או קצר? באמת, זה לא מסובך. כל ההערות בענין ירידת הכוח של הקפיץ בגלל ירידת מספר הכריכות חסרות ביסוס. דני נ.ב. לענין התאמת הקפיץ לאחר קיצורו - זה תלוי בהרבה גורמים. אם משנים את הבולם כך שמהלכו קצר יותר, מן הסתם אין בעיה. אם לא - זה כבר תלוי בכמה מקצרים ובמהלך הבולם המקורי לעומת אורך הקפיץ הרפוי. לקבוע באופן גורף שזה "לא יעבוד" אין הצדקה. מי שלא רוצה לקצר לבד - שישלם.

אני לא מבין את הגישה השלילית הזאת. לא כל אדם נוהג ברכב יוקרתי ויקר. לא כל אדם יכול, או רוצה, להשקיע סכומי עתק ברכבו. אני לא מבין למה בפורום שיפורים שאפשר לשפוך בו דיו (וירטואלי) כמים בנושאים חשובים כגון מסנן פתוח ודוד אחורי, אי אפשר להזכיר שיטה פשוטה, זולה, מוכרת ויעילה בלי לקבל תגובות שליליות. לא כל הנוצץ זהב, ולא כל הזול גרוע. דוגמה פשוטה - שדרוג בלמים. אפשר לקנות קיט יעודי בכך וכך שקלי זהב, ואפשר - לפעמים, תלוי בדגם הרכב - לקחת מפרוקיה בלמים של דגם דומה עם בלמים טובים יותר. הרבה יותר זול, ולא בהכרח פחות טוב. דני

למה? בגלל שהם לא ארוזים בקופסה צבעונית? דני

השיטה של ניסור/קיצור הקפיץ לצורך הנמכה היא שיטה ידועה, שפועלת. הקפיץ המקוצר קשה יותר, מה שמתאים לרכב מונמך. אבל, כמו שהעירו לפני, יש גם חסרונות לשיטה הזו. לסיכום - אפשרי בהחלט אם כי לא האפשרות הטובה ביותר. דני

באופן עקרוני הדברים שנאמרו נכונים, אבל מוגזמים בהחלט. יצרני רכב ממליצים לתת למנוע מוגדש לחזור לסיבובי סרק לפני דימום - לא עשר דקות, אלא שניה או שתיים. הענין של שתי דקות ומעלה לאחר הנעה שייך יותר לאקלים קר מאד (10-) ולא לישראל. הדברים שכתב orankohn נכונים, אבל לא צריך כל כך הרבה זמן. בקיצור: 1. להניע ללא גז. לחכות מספר שניות לפני תחילת הנסיעה. לנסוע באופן רגוע עד שיתחמם המנוע (כל הנ"ל נכון גם למנוע לא מוגדש). 2. דימום: לתת למנוע לפעול ללא גז מספר שניות לפני הדימום. אם העצירה היא בסוף עליה, צריך לחכות בסיבובי סרק לאחר העצירה; אחרת גם זה לא נחוץ. 3. לאחר נסיעה מאומצת - לא נסיעה רגילה! - כדאי לתת למערכות להתקרר, כפי שכתב orankohn. דני

בדרך כלל הצינורות מהמיכל לתא המנוע עשויים ממתכת. רק החלק הקצר שבין תא המנוע למנוע עשוי מגומי (גמישות). יכול להיות שמדובר בצנרת לא מקורית? אולי תעלה תמונה או שתיים? לא מומלץ להשתמש בצינור עם שרוול בד חיצוני, אלא בצינור עם חיזוק פנימי (חוטים לבנים באמצע הדופן). דני

אתה צודק, לא שמתי לב. דני

שיטות למירכוז המצמד: 1. כלי יעודי. 2. ציר כניסה מפורק מתיבת הילוכים מושבתת. 3. לוקחים בוקסות ומוצאים גודל מתאים שישמש ככלי למירכוז. פחות מוצלח משתי השיטות הקודמות אבל יותר טוב מכלום. אם עובדים בזהירות, אפשר למרכז בצורה מספיק מדוייקת. דני

באופן כללי אתה צודק, אבל נראה לי שיש לך טעות בענין צינור המים - כתבת לפרק ולא כתבת להרכיב. מנסיוני כל הענין של להניע, לחכות, לחיצות וכולי - מיותר. אם מנקזים נכון - לא צריך. כך עושים: 1. להעמיד את הרכב על משטח ישר (יכול להיות שזו היתה הבעיה אצלך?). 2. לנתק את מיכל ההתפשטות ממקומו ולהרים אותו מעל כל חלקי המערכת האחרים. 3. לפתוח את מכסה המקרן, בורג הניקוז בתרמוסטט ופקק הניקוז בצינור השחור המוביל לחימום הפנימי. 4. למלא נוזל קירור במיכל ההתפשטות על שיצא מהמקרן ללא בועות. למלא לאט. לסגור את מכסה המאייד תוך כדי יציאה של נוזל. 5. למלא נוזל קירור עד שיצא נוזל ללא בועות מתפח הניקוז ליד התרמוסטט. לסגור את הבורג תוך כדי יציאה של הנוזל. 6. למלא נוזל קירור עד שיצא נוזל ללא בועות מפקק הניקוז בצינור החימום הפנימי. לסגור את הפקק תוך כדי יציאה של הנוזל. 7. למלא נוזל קירור עד שיגיע לגובה "MAXI" במיכל ההתפשטות. 8. להחזיק את מיכל ההתפשטות למקומו. דני נ.ב. כל הנ"ל אך ורק במקרה שהמערכת תקינה - ללא סתימות וכדומה.

לגבי הטרמוסטט - החלף לטרמוסטט המתאים לטמפרטורה הרצויה. אתה יכול להשקיע יותר בטרמוסטט מקורי, אבל זה לא הכרחי. אם הכל תקין מד החום אינו עובר את האמצע בשום מקרה. לגבי המאייד - נכון שהמאייד מצריך טיפולים תקופתיים, אבל הבעיה היא שישנם מוסכים רבים שגורמים יותר נזק מתועלת, בגלל אדישות ו/או בורות. אתה יכול למצוא כאן בפורום המלצות על מקומות מוצלחים - אחד מהם זה צביקה בנתניה. לגבי כיוונים באופן כללי: כמו בכל רכב מגיל זה, רצוי לבדוק / לכוון / לתקן, לפי הצורך, את הדברים הבאים לפי סדר זה: 1. שסתומים. 2. צינורות ואקום שונים, כולל הצינור העבה למגבר הבלימה, וכולל הגומי המחבר אותו לגוף המגבר. 3. נתקים ("פלאטינות"), אם יש, וקידום הצתה. 4. מאייד. כמו כן, רצוי להחליף את רצועת התזמון והמותחן, אם לא ידוע לך מועד ההחלפה האחרון. דני

פה אנחנו כבר גולשים קצת לענין אחר - של ציטוט ספרי לימוד. אני לא מתווכח פה עם ההגדרות המקובלות של "A=F/M" וכדומה, אלא שצריך להבין דבר אחד פשוט: התיאורים בספרי הלימוד הם הפשטות של המציאות, לא תיאור שלם. אני לא טוען שהם טועים, אלא שהם משמיטים פרטים שאינם נחוצים לסברת הנושא - המאד מצומצם בדרך כלל - של אותו פרק או שיעור שבו עוסקים כרגע. ולעניננו: כמו שאי אפשר להזניח את ענין תיבת ההילוכים ולקבל תוצאות משמעותיות, כך גם אי אפשר להזניח את ענין ההתנגדות של הגוף (הרכב) לתנועה. אני שב ומזכיר לך את הדוגמה של הספר המונח על השולחן: כוח הכובד מפעיל כוח על הספר. אם כוח הכובד יגבר פי שניים, הכוח המופעל על הספר יוכפל פי שניים. אבל אם השולחן מספיק חזק, התאוצה תישאר אפס מאופס. אין זה מעיד על טעות בנוסחה "A=F/M", אלא על כך שכמו כל נוסחה אחרת, היא פועלת בתנאים, או בהנחות, המתאימים - ולא במקרים אחרים. דוגמה לענין מכיוון אחר - בחשמל יש נוסחה ידועה, V=I*R. אבל אם תנסה להפעיל את הנוסחה הזו על דיודה, למשל - תראה שמשום מה היא אינה פועלת. אין זה מעיד על טעות בחוק אוהם, אלא על אותו דבר שאמרתי - לכל נוסחה יש את התנאים שבה היא פועלת, או מתאימה - ותנאים שלא. במקרה שלנו, אם הרכב עומד ונוגע בקיר חזק, גם אם המנוע יפעיל כוח כפול או משולש - התאוצה תישאר אפס, וכמו שאמרתי - גם העבודה אפס. אם אתה רוצה דווקא להשתמש בנוסחה של A=F/M, נא לזכור שיש כוח נגדי וכולי. ברגע שתחשב גם את זה - תראה שהשארית פתאום מתאימה להספק... דני

אבל זה בדיוק הענין - שיחסי ההעברה בתיבת ההילוכים נקבעים ע"פ תכונות המנוע. אין שום משמעות לשאלה, כיצד יתנהג רכב שיש לו תיבת הילוכים שאינה מתאימה לו. ברור לך שיחסי ההעברה של אופנוע שונים מאלו של משאית, מפני שמנוע של אופנוע עובד במהירויות שונות מאלו של מנוע המשאית. אם תשנה את הדוגמה שלך למצב הנכון - שבו יחסי ההעברה של תיבת ההילוכים מתאימים למנוע - תראה שהתוצאה משתנה, במפתיע, למה שאמרתי: התאוצה נקבעת ע"י ההספק. אם אתה מעדיף לבחון את הדברים בצורה עיונית יותר, הספק הוא עבודה. צריך יותר עבודה כדי להאיץ יותר מהר. כמו שכבר כתבו בשרשור הזה, ספר שמונח על שולחן מפעיל עליו כוח (אפשר לסדר שזה יהיה מומנט) מסוים, אבל בכל זאת התאוצה היא אפס - ולא במקרה, גם ההספק (עבודה) - אפס. דני

באופן כללי אפשר לומר שהשיטה (המקובלת) של ניתוק חוטים כדי לכבות נורות ולחפות על תקלות היא סימן מובהק לחוסר מקצועיות. כמו כן החלפת מצבר אינה אמורה לגרום לתקלות. הרכב אמור לפעול אחרי ההחלפה בדיוק כמו לפניה: כל החוטים מחוברים והכל פועל באופן תקין ללא נורות אזהרה. אם החשמלאי המדובר אינו יודע כיצד להגיע למצב זה, כדאי שתנסה חשמלאי אחר. דני נ.ב. אפשר, תקין ומקובל לנתק חוטים באופן זמני לצורך בדיקה בלבד, אבל ממה שכתבת אני מבין שלא בכך מדובר.

מצד שני, הורדת הממיר תמנע את הצורך בקנית ממיר אחר (בעתיד), שמורכב - כמו כל ממיר - מחומרים רעילים שאינם מתפרקים. לא כל הנוצץ הוא זהב, ולא כל התכונות של הממיר הן טובות. דני

איזו תועלת תצמח מזה? התוצאה של משפט על דו"ח כשהנאשם לא מופיע זה הרשעה וקנס בסכום המקורי של הדו"ח. דני

אני חושב שזה לא כל כך ברור לכולם, מפני שאחרי ההילוכים אין שום הבדל בין מנוע מהיר ומומנט נמוך לבין מנוע איטי ומומנט גבוה. אם לשני המנועים יש הספק זהה, הם יסובבו את הגלגל באותה מהירות באותו מומנט. ולגבי מה שמאיץ את הרכב - בנקודה נתונה יש יחס של 1:1 בין המומנט לבין ההספק, כך שההבדל הוא עיוני בלבד. אבל - וזה פה הענין - אם מדובר על הספק או מומנט במנוע ולא בגלגל - אז ההספק הוא משמעותי, והמומנט בפני עצמו - לא. דני

פה יש לך טעות: הכוח הדוחף את הרכב הוא המומנט שמפעילים הגלגלים. שכחת את תיבת ההילוכים. התאוצה נקבעת על ידי ההספק הרגעי ולא המומנט הרגעי. נכון שבהילוך נתון, המומנט קובע - אבל זה בדיוק הענין, שההילוכים אינם גזירה משמיים אלא נקבעים בהתאם לאופי המנוע. אם עדיין יש לך ספקות - נסה לנצח אופנוע ב"פתיחות"... דני

לבגירה: אם התנועה בנתיב האמצעי זורמת מהר יותר מזו שבאיטי, ואם אתה נוסע במהירות של התנועה בנתיב האמצעי - אז זהו מקומך. ההערה שלי באה מפני שכבת שאתה "תמיד" נוסע בנתיב האמצעי. לווילקו - נכון שאסור לנסוע מהר יותר ממגבלת המהירות הקבועה, אבל לא פחות אסור להפריע לתנועה. מה דעתך על מצב - לא דמיוני בכלל, למרבה הצער - שבו מאה נהגים נוסעים במהירות שעולה על מגבלת המהירות הקבועה, ונהג אחד - שנוסע פחות ממגבלה זו - מפריע לכל האחרים? הפתרון הנכון והרצוי למצב זה הוא כמובן שמגבלת המהירות הקבועה תיקבע בצורה שמתאימה לתנאי הדרך ולרמת המכוניות. מאחר שאין שום סיכוי שיקרה כדבר הזה באיזורינו בעתיד הנראה לעין, מה אתה מציע? דני

לגבי מי מפריע למי - האיטי למהיר, או המהיר לאיטי - יש תשובה פשוטה: אם האיטי ישאר לפני המהיר, שניהם ימשיכו להפריע זה לזה. אבל אם המהיר יעבור את האיטי, אף אחד מהם לא יפריע לזולתו. פשוט מאד. לגבי השאלה מי מהם נוסע בהתאם למגבלת המהירות הקבועה (שהיא אחת משתי מגבלות מהירות שקיימות בחוק, רצוי להזכיר) - לדעתי, אין לדבר זה שום שייכות לענין עקיפה, נתיב הנסיעה וכדומה - בדיוק כפי שאין שום קשר בין מהירות הנסיעה לבין הצורך לעצור ברמזור אדום, למשל. דני

הסיבה לכך שבתיבות הילוכים מסויימות יש רעש אופייני לנסיעה לאחור, היא שבתיבות אלו אין סינכרומש להילוך האחורי, אלא גלגל השיניים עצמו זז (כמו בציור). כדי לאפשר את זה, השיניים בגלגל המדובר ובגלגלים הנוגעים בו חתוכות בקו ישר. בשאר הגלגלים השיניים חתוכות בזווית (שלא כמו בציור הנ"ל, שאינו מדוייק מבחינה זו). זו הסיבה לכך שקשה יותר לשלב הילוך אחורי בתיבות אלו (שהן הרוב). דרך אגב, בתיבות הילוכים שמיועדות למירוצים לפעמים משתמשים בגלגלי שיניים ישרים לכל ההילוכים ואז יש את הרעש הזה גם בנסיעה קדימה. הסיבה - קצת יותר יעילות על חשבון נוחות (במכונית מירוץ זה סביר, במכונית נוסעים - לא). דני

שתי הערות: ראשית, לגבי נושא השרשור - גם אני חושב שחשוב ורצוי לטפל בבעיה של נהיגה בצד שמאל ללא סיבה. לא בהכרח בשיטה של דו"חות דווקא, אבל זה מה שהמשטרה מכירה, אז מילא. הלוואי שהיה מדובר בהחלטה של המשטרה להשקיע באכיפה של חוק חשוב לשם שינוי - לדעתי רוב הסיכויים שבמקרה אותו נהג הפריע לאיזה שוטר וקיבל דו"ח... שנית, לגבי נתיב הנסיעה הרצוי - בכביש בעל שני נתיבים באותו כיוון, כמובן שנוסעים בימני בלבד אלא אם כן הוא חסום או שמחליטים לעקוף. כפי שהעירו לפני, עקיפה זה תמרון שאמור להגמר די מהר ולא אחרי שלוש דקות. אם אי אפשר לגמור לעקוף במהירות - כנראה שלא צריך לעקוף. בכביש עם יותר משני נתיבים זה קצת יותר מסובך אבל לא כל כך. אם הכביש פנוי - נוסעים בימין וזהו, אין בעיה. אם הכביש עמוס - נוסעים בנתיב שמתאים למהירות הנסיעה הרצויה: נתיב ימני יותר - איטי יותר, ולהיפך. המצב הזה, של תנועה שזורמת במהירויות שונות בנתיבים שונים, אינו מוכר כלל בארה"ב, וכמעט שאינו מוכר בארה"ק, אך נפוץ ביותר במערב אירופה. מי שנוהג שם יכול להיווכח עד כמה זה עדיף, מכל הבחינות: מהירות הנסיעה, נוחות, ניצול הכביש, שלוות הנהג. וזו גם התשובה לבגירה, שכתב: הטעות היא בכך שאינך מאפשר לתנועה לזרום במהירויות שונות לפי הנתיב. מאחר שבישראל אחוז גבוה של הנהגים עושה כך, אתה אולי יכול לומר שזה לא משנה, אבל לדעתי, צריך לנהוג היטב, גם אם האחרים נוהגים גרוע. אם נצליח להגיע לאיזו "מאסה קריטית" של נהגים טובים, אולי נוכל ליצור מצב בו אנשים ילמדו מאחרים לנהוג היטב במקום ללמוד מהם לנהוג גרוע (שזה המצב כרגע). דני

החלקים האלה הם אטמים נגד אבק ולכלוך. הם מגנים על המיסב. דני

אני חושב שיש לך טעות בקישור לספר. אשמח לדעת במה מדובר. דני נ.ב. ההערה על שני מגדשים היתה קצת ברצינות וקצת בצחוק... (למרות שבמנועי דיזל זה כבר רציני לגמרי!)