חן פרחי

מסכים עם ליאור. לפורד קורטינה יש שילדה כל כך גרועה,שספק אם ניתן לשפר בה הרבה. מאיפה נתחיל? מיתלים רכים מידי,סרן אחורי פרימיטיבי,הגה ארוך,כבד ומת,חלוקת משקל גרועה וגאומטרייה איומה של המיתלים הקדמיים. במידה ורוצים להתחיל פרוייקט כזה עם מכונית שעלותה זעומה,עדיף לעשות את זה על בסיס פורד סיירה.

המכונית הינה פורד אסקורט MK3. היא לא נחשבת כמכונית אספנות מאחר ועדיין לא הגיע לגיל המתאים-30. ערך אספני? עדיין לא,למרות שהיתה מכונית טובה לזמנה. תביא בחשבון את עלויות אגרות הרישוי+בדיקת מעבדה נידרשת,מה שמביא למסקנה שכל העיניין פשוט לא מישתלם בעליל.

ואורחת שהגיעה,אמנם בקטן,אבל מזכירה את מכוניתו של בעליה-נחשו מי הוא! ועוד ב.מ.וו יפה שניקלטה בעדשת המצלמה נוסעת לכיוון גן סאקר.

...שושני ג'וניור ליד ההגה ותמונה מהעלייה בקסטל(כן,בטח,ועוד עם מנוע דיזל..).

היה יופי של מיפגש,הגיעו ח'ברה חדשים והאווירה היתה טובה ונעימה,בייחוד כשזה הישתלב עם מזג אוויר מושלם. כרגיל,האוטובוס של סמי גנב את ההצגה בכניסה אלגנטית(...)וחנייה יפה. אחד ההנאות הגדולות היא הדרך היפה ומעבר בין כמה מהשכונות היותר יפות של ירושליים. ניתן לתמונות לדבר *כל המכוניות שמצולמות עם מספרי רישוי גלויים-באישור הבעלים*

אבל מצד שני התיבות האוטומטיות היתפתחו והיתקדמו מאד בעשור האחרון,ודי אם ניקח לדוגמא את התיבה האוטומטית של הגולף שהיא בעלת 6 הילוכים ופועלת לתפארת. אותו כנ"ל לגבי תיבת ה DSG המעולה. ובל נישכח שלא כל מכונית תיבה ידנית הופכת למהנה;סוזוקי ליאנה לא תהפוך למהנה יותר כידנית,וכך גם שברולט אביאו או אופטרה. בלי קשר,ישנם סגמנטים מסויימים שבהם לתיבה אוטומטית ישנה עדיפות כוללת-רכבי שטח,דיזלים ומיסחריות,אלא אם מישהו נהנה ללחוץ על דוושת המצמד 600 פעם ביום..

כן,אבל רק לדור הראשון של הקאפרי. הדור השני של הקאפרי היתבסס על מיכללי הקורטינה MK3.

ה 127 הזו הינה בעלת 3 דלתות. גם היום אין בעייה של זמינות חלפים,מאחר והמנוע שלה יוצר עד סוף 93'(באונו סטינג). לא אמורה להיות בעייה להשיג חלקים קוסמטיים,מקסימום צריך קצת לפשפש בחנויות של פעם..

אין שום טעם לייצר תושבות מנוע או גיר מפוליאוריטן. גומי מתאים יותר,הן מבחינת שיכוך והן מבחינת עמידות ההדבקה(בעייה בפוליאוריטן). ההבדל היחיד בין הגומי והפוליאוריטן הוא בקושי שלהם ותו לא. גומייה נישחקת מפני שהיא עובדת,וברגע שמרכיבים בוקסה שלא נישחקת היא תטיל עומס על המיכללים שמחוברים אליה ותיגרום לשחיקה שלהם. אין שום בעייה לייצר בוקסות מגומי בעלות מקדם שחיקה זהה לזה של הפוליאוריטן,העיניין הוא ש 99% מהקונים רוצים לשחזר את היתנהגותה המקורית של המכונית.

מצברים של 90-100 א"ש מיועדים בעיקר לדיזלים שזקוקים לכח התנעה גדול בשל הדחיסה הגבוהה שלהם. מצבר של 70 א"ש יספיק בהחלט.

ייצור הסקודה מסדרת MB החל בשנת 64' עם ה MB 100 שהיו לה מנוע והנעה אחוריים. סקודה השתמשה אז בתצורת הנעה שהיתה מקובלת מאד בתחילת שנות ה 60',ובתיכנונה דמתה מאד לסימקה 1000. הסידרה כולה יוצרה עד 92', והדגם המעניין ביותר היה הראפיד 136 קופה שכונתה "911 לעניים". בשנת 84' עברו סקודה לשימוש במיתלה אחורי ניפרד מלא מסוג זרועות עוקבות, שהחליף את המיתלה המיושן בסיגנון החיפושית, בעל מיפרק בודד(ביציאה מהדיפרנציאל), מה ששיפר לאין ארוך הן את נוחות הנסיעה והן את היתנהגות הכביש. באותה היזדמנות הוחלף גם ראש המנוע שהיה עשוי ברזל, בראש אלומיניום. אולי זה נשמע שיגרתי ומוכר, אך המעניין הוא שבלוק המנוע היה עשוי אלומיניום! מנועה של ה 136 המשיך בשינויים קלים לשרת את הפייבוריט שהוצגה בסוף 88', המשיך הלאה לפליסייה, וגירסת 1.4 שלו שירתה גם את הפאבייה.

גם לא מדוייק. אמנם תחילת הייצור היתה ב 69',אך הרנו 12 עברה מספר מתיחות פנים במהלך חייה,מה שהפך אותה למעודנת ושקטה בהרבה. הדאצ'ייה פשוט נישארה רנו 12 משנת 69',ש"שודרגה" בידי הרומנים. בעיקרון,הקאדט והדייהו רייסר דומות מאד,למעט הבדל משעותי-כיול המיתלים בגירסה הקוראנית וויתור על חומרים מבודדי רעש,גרמו לקוראנית להתנהג שונה לגמרי מהקדט ולהרעיש הרבה יותר.

מחזק את דברי בנצי. האסקורט הזו בפשטות,לא היתה ברת שיפוץ,ובטח שלא בסכום הגיוני. התמונות עושות עימה חסד;במציאות היא ניראתה זוועה,רקובה למוות. מה שכן,לתמונות הללו יש ערך סנטימנטלי רב עבורי;האסקורט הזו מתה בדיוק מתחת לבית שבו נולדתי,ואפילו באותה שנה! הרחוב הזה היה חלק ממחוזות ילדותי,ואני עדיין זוכר היטב את המוסטנג 65' הלבנה שחנתה לא רחוק משם,את הליילנד אלביון,את הלארק 63' שהיה לו מזגן עם יחידה פנימית של "אטמור" ועוד. המכונית היחידה ששרדה,ושמחתי לראותה,היתה הטנדר טרנספורטר הירוק,בגירסת חד קבינה.

ללולבו 144E יש הזרקת דלק אלקטרונית שניקראת D-JETRONIC שביחד עם גל זיזים "חם" יותר מבמנוע ה B20A שיפרו את הספק המנוע שעמד על 117 כ"ס מכובדים למדי. גם יחס הדחיסה גבוה יותר,כמו במנוע ה 142S שהיו לה זוג מאיידי SU במקום הסטרומברג הבודד. אגב מנועי ה 164-רק במנועים בעלי יחס הדחיסה הגבוה היה שיפור בהספק עקב השימוש בהזרקת דלק-במנועי ה F מעבר לזוג מאיידים לא פגע בהספק וסכך לבעלים הרבה כאבי ראש שנבעו ממערכת ההזרקה הבלתי מוצלחת הזו.

לסיביק יש כמה יתרונות מובנים שבהחלט מהווים בסיס טוב לשיפור. המיתלה הקדמי שלה מעולה(עצמות עצה כפולות)ומקנה לה יכולת משיכה מצויינת ביציאה מפניות תחת כוח,מערכת הבלמים המקורית טובה יחסית. החסרונות העיקריים שלה בעייתים לשיפור-מיתלה אחורי פשוט יחסית שגורם לאחיזה בעייתית של חלקה האחורי,הגה ארוך מידי וקל מידי. שני החסרונות האלו לא קלים ולא זולים לשיפור,ובתחום השילדה ה 306\ZX עולות עליה עשרות מונים. ואגב,לרובר 600 טורבו יש מנוע מקורי של רובר ולא מנוע הונדה.

אני לא מאמין שהגעתי ליום הזה,אך צר לי נימרוד,אתה טועה . כל גירסאות הלאדה היתבססו אך ורק על ה 124. מעתה אני יושב ליד מסך המחשב ומחכה לתמונה של לאדה עם קפיצי עלים מאחור,ומקווה שאני לא יצטרך לבלות את כל הערב כאן.. זיכיון הייצור של ה 125 הועבר למפעל FSO הפולני והם יצרו אותה שנים ארוכות,ביחד עם ה 126 הקטנטונת וגירסת האצ'בק מוזרה למראה שניקראה פולונז. גם ה FSO 125 לא בדיוק היתה אותה מכונית-המנוע היה שונה,ולא כלל גל זיזים עליון כפול. מצאת למי להאמין,לפרבדה..

מזל טוב ושפע ברכות! את האמת,שמתי לב שמשהו היה חסר במיפגשישי האחרון בירושלים! עכשיו הכל ברור..

טעית,נימרוד. דגמי הלאדה הראשונים,וגם אלו שבאו אחריהם,היתבססו על ה 124. ה 125 היתה ארוכה ורחבה יותר,צויידה במנוע 1.6 TC,וההבדל העיקרי בינה לבין ה 124 היה במיכלול הסרן האחורי-ל 125 היה סרן "חי" ניתמך ע"י קפיצי עלים,בעוד של 124 היה סרן שניתמך ע"י קפיצי סליל ומוט פנהרד. כידוע לכולנו,פיאט לעולם לא מפסיקה לייצר את דגמיה הישנים,אלא מעבירה את ייצרום למדינות מיתפתחות\כושלות\קומוניסטיות(ואל תימחקו את המיותר),וגם ה 125 שייצורה הופסק ב 72',לאחר שידעה הצלחה בינונית למדי,הועברה לייצור מעבר למסך הברזל,לפולין,שם ניקראה FSO או פולונז. הטנדרים של פולונז ביקרו כאן ב 94',בניסיון יבוא כושל למדי.

ותודה לשואל..

למה לסיביר רנצ'יק? שלח אותה לחינוך מחדש בגטבורג!!! חבל,סתם היסתבכה איתי,עם יניב והכי חשוב-עם יענק'לה טורטן!

אז נקנה תוסף לדלק. בהתחשב בנסועה הנמוכה יחסית של רכבי האספנות,זוהי הוצאה בטלה בשישים.

הסלקטור לא אחראי על הסטרטר אלא על מניעת ההתנעה בהילוך אחר מלבד D או N. החלק לא יקר,יחסית.

הן ליונדאי והן לניסאן יש מוניטין אמינות טוב מאד,אם מביטים בסקרי DJ POWER. לפחות בתחום הז אתה יכול להיות רגוע. בקשקאי לא נהגתי,בסנטה פה כן. סה"כ מכונית טובה,מעוצבת נאה,פנים איכותי ומאובזר,ביצועים טובים לדי וכך גם נוחות הנסיעה. המלצה טובה-בצע נסיעת מבחן בשניהן ותיתרשם בעצמך. בכל מקרה,אל תתן לדעות קדומות ול"משה אמר,שמואל שמע" להכתיב לך איזו מכונית לרכוש.

הלו,תיתעורר,אתה לא חי בשנות ה 70',שאז קניית רכב שזה אתה יצא לשוק היתה משולה לקניית חתול בשק,או בשפת העם "שפן ניסיונות". אשמח אם תסביר לי למה היתכוונת שאמרת זו עדיין יונדאי" או "ניסן במחיר כזה"? ולעיניין-הסורנטו הוא היחיד שהוא רכב שטח באמת,הווה אומר שילדת סולם ניפרדת,הילוך כוח וכיוצא בזה. הסנטה-פה והניסאן הם רכבי כבישטח איפוסיים,שיכולים לעבור בשטח קל,אבל מוגבלים מאד בשטח טכני. יתרונם הוא בנסיעת כביש טובה בהרבה. ירידת ערך? אף אחד כאן לא נביא,וזה מדד בלתי אפשרי לחיזוי. בגדול,כל מכונית מפסידה מערכה מידי שנה. לא רוצה להפסיד? סע במוניות.

לאחר בדיקה מעמיקה,הסתבר ששנינו צודקים.. ה 505 STI עשתה שימוש,לפחות בתחילת דרכה,במנוע קרייזלר בנפח 2155 סמ"ק. השימוש במנוע 2165 סמ"ק,ששימש גם את הרנו 25 החל בקונצרן PSI בשנת 86'.