חן פרחי

בדקתי את הנושא לעומק,ומיסתבר שיחס ההעברה הסופי ב 144 הידנית היה ארוך בערך ב 8%,כך שהרעש שיוצרת האוטמטית ב 100 קמ"ש מקביל ל 110 בידנית. מה שכן,רק לדגם הידני היה אופצייה לאובר-דרייב שבאמת הוריד את רמת הרעש לרמות ניסבלות יותר. לפי מה שאתה טוען,יחס ההעברה הסופי של הידנית ארוך ב 40%(!)מזה של האוטומטית,מה שכמובן לא נכון במציאות. אגב,בדוק את כיוון השסתומים,יש לו חשיבות לא מועטה בהקשר לרמת הרעש.

וכי למה אתה חושב שוולבו ידנית שקטה יותר מאוטומטית? מאחר וההילוך הרביעי של הידנית וההילוך השלישי של האוטומטית ישירים המה(1:1),ולמרות שיחס ההעברה בסרן האחורי של הידנית מעט יותר ארוך,שניהן מרעישות בשיוט כמעט באותה מידה. אני מצאתי פיתרון בדמות שמיכה אקוסטית מיוחדת שהותקנה בחלקו הפנימי של מכסה המנוע,שמצליחה להשקיט את המנוע בצורה משמעותית למדי במהירויות שיוט. אין לוולבו שלי שום בעייה לנסוע 100-110 קמ"ש ברמת רעש סבירה.

התופעה מוכרת במגאן,ובשל החופש בפולי הגז "בורח" בקצב מהיר למדי. יש לי חבר עם מגאן דיזל שסבל מאותה בעייה בדיוק,כשגם מדחס משופץ לא פתר אותה,מאחר ואין בעייה במיכלול המדחס עצמו. לבסוף נמצא מדחס משומש מפירוק שבינתיים מתפקד היטב.

ברוב המכוניות הנורות הן שקופות,ומה שמעניק את הצבע בתאורה הם פסי פלסטיק צבועים שמעבירים אור. פירוק לוח המחוונים בלנצ'ייה דדרה לא פשוט ואורך זמן רב,ובנוסף בדוק את מצב הפאנל הקדמי בכללותו-אם הוא סדוק או שבור אתה יכול לגרום נזק גדול בפירוק!

לא נכון. לפיאט 238 היו מנוע והנעה קדמיים,ואילו לפיאט 900 שכונתה גם אמיגו היו מנוע והנעה אחוריים,והיא למעשה היתה יורשת המולטיפלה 600 המקורית.

סליחה,לא שמתי לב שמדובר במנוע 2.0.. מנוע 2.0 עם מאייד כפול יספק 105 כ"ס. סעפת+מאייד תואם היו מורכבים בסיירה 2.0 גיהה שנימכרה כאן בעיקר ב 83'-84'. לסיירה יש מאייד וובר כפול החל מ 87',כלומר מהדגם שלאחר מתיחת הפנים. העיניין הוא שהמאייד הכפול בסיירה כוייל בעיקר להשיג חיסכון בדלק וזיהון אוויר נמוך. אני בספק אם תשיג תוספת הספק בהתקנתו. אגב,איזה מאייד מותקן אצלך כעת? VV של מקורי של פורד או סולקס?

אם תחליף את הסעפת לכזו של קפרי GT שצויידה במקור במאייד כפול,תרוויח 10 כ"ס. גם לקורטינה MK3 XL היתה סעפת כזו בדיוק. ההספק שיתקבל יהיה 85 כ"ס.

לפי מה שאתה טוען,אמור לדעת על קיום המנועים רק מי שיודע היטב היכן הם נימצאים. ותתפלאו,גם בין שותפינו לתחביב לא כולם בהכרח צדיקים גמורים,ותתפלאו כמה גניבות של חלקי חילוף היו וסביר להניח יהיו. לאחרונה שמעתי שלמישהו נעלמה דלת של שברולט בל-אייר משנות ה 50' מתוך תנור צביעה(!),מה שאומר שמי שגנב אותה ידע בדיוק מה הוא גונב.

לפני חודש עלתה באש מרצדס E חדשה למדי,וגם שם השריפה החלה בתא המנוע. הבעייה היתה לכבות אותה-המכונית הזו מכילה הרבה חלקי מגנזיום וניסיונות הכיבוי במיים דווקא הגבירו את עוצמת הלהבות,והחלו להישמע פיצוצים די מפחידים. לבסוף היא כובתה באמצעות קצף כיבוי מיוחד. כל זמן שהמכונית מבוטחת-לא נעים אבל גם לא נורא.

מה הבעייה במאייד שדרושה החלפה שלו? אין בעייה להשיג מאייד של סובארו בפירוקיות,רק זכור שבשל הזמן שהמאייד עמד שם יתכן שידרש ניקוי ושיפוץ לפני ההרכבה.

מישהו יודע מה משותף לשני הילדים החמודים שבתמונה?

אולי תואיל להסביר לנו מדוע סיליקון גורם נזק? להברקת מוצרי גומי יש שתי דרכים-שומנים מינרליים על בסיס נפט,כמו משחת נעליים או שמן מנוע,לדוגמא,שאינם מומלצים מפני שהם תוקפים גומי שלא נועד לשימוש בסביבה שומנית. הדרך השנייה היא סיליקון נוזלי,שלא תוקף גומי,אלא מרענן אותו. תאמין לי שאני מדבר מניסיון של כמה ימים בענף הזה

ל 104 היו מנועים מסדרת XW שניקראו מנועים "שוכבים" בעגת המכונאים. הגגיר היה ממקום תחתם ולא לצידם,והם שירתו את כל המכוניות הקטנות מבית PSA-טלבו סמבה,סיטרואן ויזה ו LN ופיגו 104 ו 205. ייצור המנועים האלו נימשך עד 88' ואז הוחלפו במנועי ה TU,שלמרבה הפליאה עשו שימוש בדיוק באותם הנפחים-954,1124 ו 1360 סמ"ק. ל104 ZS היה מנוע 1360 סמ"ק בעל מאייד כפול ו 80 כ"ס. לטלבו סמבה ראלי היה מנוע 1219 סמ"ק(כמו של ה 104 SR)בעל גל זיזים "חם" וזוג מאיידים כפולים,שפיתח הספק מכובד של 90 כ"ס.

לפונטיאק סאנבירד יש גיר אוטומטי מסוג TH125,שהינו מכני לחלוטין והופיע בדגמים רבים מתוצרת GM-אופל אסקונה וקדט,פונטיאק טמפסט,אולדסמוביל אומגה ואפילו דייהו רייסר. זהו גיר אוטומטי פשוט,מכני ואמין,שנקודת התורפה היחידה שלו היא שרשרת ההעברת הכוח שנוטה לשבוק,וגם זה לאחר נסועה מכובדת. גש למכון שמתמחה בתיבות הילוכים אוטומטיות לצורך איבחון.

אף אחד לא טען שהגטס היא מהטובות בקבוצתה. כפי שכתבתי,הגטס סה"כ מכונית ראוייה,ובמחיר שקיבלתי אותה האופצייה היחידה היתה מכונית משומשת. עם זאת יש לציין שחלה הוזלה במחיר הגטס החדשה,והיא כוללת מערכת ESP שיכולה להציל חיים. רק חבל שעל מנת לממן ציי רכב יונדאי נאלצת לתמחר את הגטס גבוה מדי. ב 90K לדגם ה GLS היא היתה הופכת לעיסקה מצויינת באמת.

פרט טכני מעניין בסיירה הוא שישנם שני מסרקי הגה לדגמים עם הגה כוח; ל 1.6 ו 1.8 יש הגה בעל 3.9(!)סיבובים מנעילה לנעילה,ואילו לסיירה 2.0 ג'יהה יש הגה בעל 2.9 סיבובים מנעילה לנעילה,והוא טוב משמעותית מההגה הקודם,שהיה סתם מסורבל וארוך.

הורדת יחס דחיסה לא מביאה יותר מומנט,היא פשוט מביאה אותו בסל"ד נמוך יותר,כך שהמנוע סה"כ גמיש יותר. לטרנזיט שצויידה במנוע פינטו יש 78 כ"ס ולא 105.

לטרנזיט יש מנוע 2.0 פינטו החל משנת 79'. דגמי הבנזין האחרונים הגיעו לארץ ב 94'. הספקו של המנוע 78 כ"ס,וזה נובע בעיקר מיחס דחיסה שהונמך בכוונה על מנת לעבות את המומנט בסל"ד נמוך. זהו אחד המנועים הקלים ביותר לשיפור,החל ממערכת פליטה חופשית וזוג מאיידים כפולים+גל זיזים חם,ועד להשתלת ראש קוזוורט..

טעות. הברנדה הוכנסה בסוף שנות ה 70' ומנוע ה 1.3 שלה היה OHV,ואילו לקורטינה היה מנוע פינטו OHC. לקורטינה 2.0 ולסיירה 2.0 היה בדיוק אותו מנוע,כשהשינוי העיקרי היה מאייד כפול והצתה אלקטרונית בסיירה. מפכל"י מישטרת ישראל נסעו שנים ארוכות בפיג'ו 504 SR ואחר מכן בפיג'ו 505.

המכונית הירוקה היא מוסקוביץ',והיא אכן מזכירה את הסימקה-טלבו 1307-1507.

ראשית, במשטרת ישראל שירתו קורטינות 2.0, וכמעט כולן היו שייכות לימ"ר, מה שמכונה "המדור". שנית, ביצועיה של הקורטינה 2.0 הידנית היו טובים למדי, גם במונחי זמננו, ובטוח שטובים יותר משל הפוקוס 1.6 שקיבלה כעת המשטרה... הקורטינה MK3 היתה 1.6 ובגירסת סטיישן בלבד, כפי שמראה תמונת הארכיון שפורסמה בכתבה. אגב הכתבה - הכותב טוען שהקורטינה הוזכרה בסרט השוטר אזולאי, מה שכמובן לא היה נכון. ייצורה של הקורטינה MK3 החל אחרי שהסרט יצא לאקרנים.

רק ל 1.6 האוטומטית היה הגה כוח בשנתונים האחרונים. נימכרו מעט מאד מכוניות כאלו,אגב.

חזרנו לפני כחצי שעה מהמפגש הירושלמי. היה נ ה ד ר! הדרך עברה בנעימים,ונהנתי לעלות עם ה"זקנה" את הקסטל ושער הגיא במהירות שלא מביישת חדשות ממנה ב 30 שנה.. נהנו מאד לראות מכוניות יפות שלא מגיעות למפגשישי בת"א, בייחוד את הסאאב היפה של יניב וזוגתו, את הטרנספורטר המדהים של אנטולי ואת הספיטפייר היפיפיה של אהרון. והכי חשוב-ראינו את סופי במלוא הדרה! האירגון היה למופת, הרחבה מתאימה מעולה לתצוגה, בית הקפה סיפק לנו בירות קרות (וצ'יפס..). כפיילוט, המפגש היה הצלחה גדולה; אין לי ספק שנמשיך לפקוד את המפגש הירושלמי, כשחלק מהכיף מהווה הדרך היפה וטיול בעיר הכי יפה בעולם. רב תודות לרנצ'יק שטרח ואירגן מפגש למופת, ודאג לכוון את המיסתבכים...

כידוע בשל תנאי מזג האוויר נידחתה השקת ויני. אין ספק,לקטנטנה המקסימה הזו מגיע מזג אוויר נעים יותר וצהוב פחות.. אי לכך ובהתאם לזאת אנו עולים לבירתנו הקדושה. מישהו מאיזור המרכז מתכנן לעלות גם על מנת שנעשה זאת בשיירה יפה ומכובדה?

תשובותי בשחור.