חן פרחי

בשום מקרה אסור להשתמש בממיסים כמו טינר,אצטון או טרפנטין לניקוי חלקי גומי. גומי לא מאבד את צבעו;אם הוא הופך ללבן,זהו סימן שהשתמשו ביותר מידי גופרית בתהליך ייצורו על מנת לזרז את זמן הגיפור,וזה מעיד לרוב על גומייה באיכות נמוכה. אין דרך להחזיר לגומייה כזו את צבעה,ואין טעם לצבוע אותה מאחר והצבע יתקלף. חומר השימור הטוב ביותר הוא סיליקון נוזלי(אמולסייה)שמגיע לרוב בתרסיס.

ארייה ניכבד. המכונית היתה אוטומטית למהדרין. כשהגטס החדשה תשלים את 1000 הק"מ הראשונים שלה,אני אפרסם התרשמות קצרה.

לאסקורט 1.6 האירופאית לא היה מנוע 1.6 שסיפק 65 כ"ס. מנוע ה CHV 1.6 פיתח 79 כ"ס בדגם שנימכר בין 81'-85'. לאחר מתיחת הפנים שופר ההספק ועמד על 90 כ"ס,בעיקר עקב שימוש במאייד כפול. דגם ה XR3 פיתח הספק של 96 כ"ס,ואילו בדגמים שלאחר 86' 105 כ"ס.

עליך לגשת למוסך על מנת לבדוק האם הבעייה נובעת מכשל ביוניט או מבעייה במשאבת השמן. בדיקה פשוטה ויעילה היא חיבור מד שמן מכני במקום היוניט,ואז תיתקבל תמונה מדוייקת לגבי לחץ השמן.

בכל המזגנים המורכבים במכוניות חדשות יש הגנה שמונעת את כניסת המדחס לעבודה באם אין גז במערכת. השאלה היא האם הבעייה במכוניתך נובעת מכך שאין גז במערכת,או בעייה חשמלית. קביעה ש "הלך המדחס" בלא לבדוק אותו כלל,אינה רצינית ואינה מיקצועית.

חוטי הצתה טובים מחזיקה חנות בשם א.ש טורבו ברחוב סלמה בת"א,מול ביניין המשטרה. יש לו סטים מוכנים,ואפשר גם לקנות חוטים וסופיות להרכבה עצמית.

בסיירה 86' מותקן עדיין מאייד VV(ונטיורי כפול)מתוצרת פורד. מדובר במאייד מורכב ובעייתי,בעל צ'וק אוטומטי רגיש שפועל על מיים חמים\קרים. בחלק גדול מהמכוניות הללו בוטל הצ'וק,מה שהופך את התנעות הבוקר לקשות. גש למכון מאיידים טוב שמכיר היטב את המאייד. ועצה טובה-החלף את סעפת היניקה לכזו של סיירה 87' ומעלה;היא כללה מאייד כפול של וובר,פשוט ואמין.

גם הדורופלאסט כוללת עיסת נייר כחלק מהמרכיבים שלה. ברור שחייבת להיות תשתית כלשהיא,ובמקרה הזה היא אכן כוללת יריעות בד. את סיפור הטארבנט שמעתי מקרוב משפחה שחי בבולגרייה,ועסק שנים רבות בתיקונם.

דעתך נכונה מאד,ירון. הטראבנט אינה עשוייה מפיברגלאס כי אם עיסת נייר וקרטון מחוזקת בדבק. אכן אין משאבת דלק,מאחר ומיכל הדלק שוכן מעל המנוע,וניצול כוח הכבידה מונע את הצורך במשאבה.

האטוס מיוצרת משנת 98' ועד עצם היום הזה.ייצורה מעולם לא הופסק,ולא עמדה נגדה שום תביעה. כל דגמי האטוס יוצרו עם כרית אוויר לנהג,ולרוב מדינות אירופה נימכרו דגמים בעלי 2 כריות. כפי שאמרתי,האטוס השיגה ציון של 3 כוכבים במיבחני ריסוק של NCAP-לא מדהים,אך עומד בסטנדרטים של צרבית הסופר מיני של אותם שנים,והיא אף בטוחה יותר מהפיאט פונטו או האופל קורסה של שנת 98'. הבנתי את הרעיון-רואים מכונית קטנה וצרה,אז באופן אוטומטי היא לא בטיחותית. היא לא מסוכנת לא לנהג,לא לנוסעים ולא להולכי הרגל. אם יש לך משהו לחדש לנו ממרכז ניסויי הריסוק הפרטי שלך-בבקשה. עד אז אתה מיתבקש להפסיק לכתוב שטויות לא מבוססות.

האטוס קיבלה ציון של *** כוכבים במיבחני ריסוק התיקניים של NCAP. בטוח שעדחף ממלכודות המוות שניקראות ג'אסטי או שרייד. בעיניין היציבות-לאטוס אחיזת כביש לא רעה בכלל,בניגוד למה שניראה או נידמה. נהג בה במתינות ובהתאם למה שיועדה,ואין שום בעייה כלל. והחשוב מכל-קודם כל מצא אטוס למכירה. הבודדות שמוצעות למכירה נחטפות תוך דקות.

הפיאט כרומה לא היתה גירסה זולה של שום מכונית,אלא דגם בפני עצמו. שילדת וריצפת הכרומה פותחו במשותף ע"י פיאט,לנצ'ייה,סאאב ואלפא רומיאו. לכל החברות היה אינטרס משותף;לנצ'ייה רצתה להחליף את הגאמא הכושלת,פיאט את הארג'נטה הלא פחות כושלת,אלפא את האלפא 6 הסאלונית שהיתה כישלון טוטאלי,ואילו סאאב רצתה לפנות לפלח שוק גבוה יותר מזה של ה 900. הפרוייקט נקרא טיפו 4,כשהלנצ''יה תמא והסאאב 9000 הוצגו בתערוכת פריז 84',הכרומה הוצגה במאי 86'ואילו האלפא 164 שהיתה המכונית האחרונה מפיתוח עצמי של החברה הממשלתית(לשעבר)הוצגה בתערוכת פרנקפורט 87',מאחר ואלפא היתה נתונה באותה העת בקשיים תקציביים גדולים ופיתוחה היתנהל בעצלתיים. הכרומה היתה מכונית מישפחתית גדולה במיבנה האצ'בק,בעלת עיצוב חיצוני ופנימי מודרני יחסית. הכרומה הוצעה עם מספר יחידות כוח בנפחי 1.6 עם 83 כ"ס,2.0 עם 90 כ"ס בגירסת המאייד,2.0 120 כ"ס בגירסת ההזרקה וגירסת טורבו חזקה עם 155 כ"ס. בשנת 93' בוצעה במכונית מתיחת פנים מקיפה למדי,נוסף מנוע V6 2.5 של אלפא רומיאו ולמנוע ה 2.0 נוספו גלי איזון. אולם כל זה לא עזר למכירות שדישדשו כבר מההתחלה,ובסיכומו של עיניין נחשבה המכונית לכישלון גדול. לארץ יובאה הכרומה בסוף שנות ה 80' ותחילת ה 90' ביבוא סדיר,אולם למעט כמה פריקים מושבעים של המותג,המכירות היו אפסיות. הגירסה שיובאה לארץ היתה ה 2.0 IE אוטומטית.

נכון. המכוניות היחידות ששופרו היו הקליאו של אייל והלאון 4 של ליאור,אך לא בצורה קיצונית.

אין ספק שהסובארו עם צמיגים ראויים ובולם ימני אחורי מתפקד,היתה המהירה ביותר על המסלול. היתרון העיקרי של הלאון 2 היתה המומנט המצויין שלה שאיפשר לה לצאת עם כוח זמין מפניות.

לפחות בעיניין האמינות אתם טועים. הגטס והאקסנט מכוניות סופר אמינות,בעלות אלקטרוניקה בסיסית וקלות ופשוטות לטיפול. האקסנט,כמישפחתית קטנה לצנועי דרישות,רחוקה מלהיות פאר היצירה אמנם,אבל בפירוש לא זוועה.

במיצובישי L-300 מותקן מאייד ISAN בעל צ'וק אוטומטי עדין ורגיש מאד,ועל כן דורש טיפול של בעל מקצוע מנוסה. על פניו ניראה שיש לך בעייה בצ'וק-או שהוא לא פועל כלל,מה שכמובן יגרום להנעת בוקר קשה,או שהצ'וק לא מכוון כיאות.

לא. בדגם שיוצר מ 88' עד 96' המנוע היה רוחבי.

טסט אתה תעבור(בהנחה ששאר המיכלולים הבטיחותיים תקינים!),אולם לתינות בולמי הזעזועים יש משמעות בטיחותית שלא פחותה ממשמעות הנוחות שהם אמורים לספק. בולמי זעזועים עייפים מאריכים משמעותית את מרחק הבלימה,פוגמים מאד באחיזת הכביש ופוגעים ביציבות הכיוונית של המכונית.

יתכן שהלוע השנייה באייד הכפול שלך תקועה,וזה קורה בעיקר במכוניות שבהן נעשה שימוש עדין,שלא הביא לפתיחה של הלוע השנייה. גד למכון מאיידים,ובעייתך תיפתר.

נכון. אבל מצד שני היא הרבה יותר נוחה ופרקטית מה STI. וחשוב לזכור-ה WRX שלי הגיעה למבחן נעולה בצמיגים מחרידים ובולם זעזועים ימני אחורי שבור(!)שלא תיפקד כלל. לאחר יום המסלול הוחלפו הבולמים האחוריים(במסגרת האחריות,אגב)והתנהגות המכונית הישתפרה פלאים.

גירסת ה 1.6 קיבלה בשנת הדגם 95' מערכת הזרקת דלק רב-נקודתית,ששיפרה מאד את ביצועי המכונית. למרות המנוע הגדול יותר,אין כמעט הבדל בין ביצועי ה 1.6 וה 1.8. לפני 12 שנה עבדתי כמכונאי חילוצים בחברה להשכרת רכב שהיו לה כמה עשרות מכוניות כאלו,ואני זוכר שהן הפגינו אמינות מצויינת,למעט שעון זמן שלא פעל באף מכונית וחלון נהג שלעיתים היה נתקע,בעייה שניפתרה ע"י היבואן אז.

כולי אושר!! עשית לי את המשך השבוע. הרבה תודה!

יתכן,יתכן.. הפיכת האל קמינו לדאבל קבינה הינה עוד קומבינה שהמציא לנו הראש היהודי. לקראת סוף שנות ה 70' זכו הטנדרים להקלות מיסוי מפליגות,כשהנהנים העיקריים היו בעיקר עצמאים קטנים ובינוניים,שיכלו להיזדכות על הקנייה והתחזוקה,וכך לשלם פחות מס הכנסה. האל קמינו הפכה לפופולארית מאד,מאחר והיתה מכונית נאה,מאובזרת היטב(אוטומט,הגה כוח ומזגן),בעלת מנוע חזק יחסית ונוחות שלא היתה קיימת בטנדרים אחרים. אלא מאי? לא היה נוח להסיע בה משפחה.במכונית יכלו לשבת נהג+2 נוסעים בלבד. גם כאן הראש היהודי המציא לנו פטנטים.הראשון היה סגירת הארגז בכיסוי פיבר,הסרת המחיצה והשמשה שמאחורי המושבים האחוריים,התקנת ספסל אחורי,והופ..קיבלנו סטיישן לתיפארת. הפטנט השני היה מתוחכם לא פחות-הסרת השמשה האחורית,הוספת חלק פיבר שכלל חלונות,הארכת תא הנוסעים איפשרה התקנת מושב אחורי צר למדי,אך בכל זאת מושב,ויש לנו טנדר מישפחתי למהדרין. מה רע? גם דפקנו את מס הכנסה וגם נסענו באמריקאית! החגיגה ניגמרה באמצע שנת 80' כששילטונות המס ביטלו את ההכרה במס על האל קמינו(והג'ימי ודומיו,אגב)ואז הופסק יבואו לארץ. כמובן שגם שוק המשומשים נפגע מאד מכך,והאל קמינו החליפו ידיים,אם בכלל,במחירים מגוחכים להפליא.

עשית כאן סלט אחד שלם.. האספרו לא מבוססת על האסקונה כי אם על הוקטרה המודרנית יותר. דגמי דייהו המודרניים והחדשים מבוססים היום על פיתוח עצמי,כמו גם היתבססות על מיכללים של GM. מנועי יונדאי מזמן לא מבוססים על מנועי מיצובישי-מנוע האקסנט שהוצגה ב 95' נקרא אלפא והוא מפיתוח עצמי של יונדאי,וכך גם מנוע בטא של הלנטרה. הפוני אכן התבססה על המיצובישי לאנסר של שנות ה 70',ואילו הסטאלר לא היתה אלא גלאנאנט דור ראשון. קאייה ייצרו בעברם את הפיאט 132 והפיג'ו 604,מאחר והן לא בדיוק הפכו לסיפור הצלחה באירופה. ואל תשכחו שבקוריאה כח העבודה מצומצם בהרבה-62 מיליון נפש מול מיליארד פלוס בסין. גם הקוריאנים מעדיפים לייצר בארצם מוצרים ששולי הרווח בהם גביהים-מכוניות,מסכי LCD ופלסמות,טלפונים סלולאריים ועוד. את מוצרי הבסיס שלהם מפתחים בקוריאה ומרכיבים בסין.

מזל טוב איש יקר! עד 100 כ 20. הרבה בריאות,פרנסה טובה וסובארואים רבים..