חן פרחי

אופל עשו שימוש במנוע ה 993 סמ"ק בקורסה דור ראשון,מאחר ולא היה להם מנוע קטן מ 1200 סמ"ק. הקורסה 1.0 יוצרה עד תחילת שנות ה90'.

פירוק והרכבה של גיר ב 144 זה עיניין של חצי שעה לכל כיוון. הגיר הזה(בורג-וורנר W35)נחשב לעמיד ואמין,ובהתחשב בנסועה הנמוכה של רכב אספנות,אם הוא תקין הוא יכול לשרוד שנים. ולוולבו 240-הגיר ב 240 אינו זהה לזה של ה 144,והוא נפוץ הרבה יותר.

מה בדיוק התועלת שתצמח לך מכך? ההגה יהפוך לסתם כבד מידי,והרווח בכח יהיה אפסי. ההצעה הטובה ביותר-נתק את הרצועה שמפעילה את המשאבה.

אם יש לך בהישג יד גיר אחר,ולדעתך הוא תקין,זו האופצייה הזולה ביותר. שיפוץ גיר לא אמור להיות יקר,יחסית. סה"כ אין בו מחשבים וחיישנים.

ה 1 באפריל מחר.. אין ספק,למכונית כזו שוק הרכב הישראלי זקוק יותר מכל.

מד המהירות שייך לנ.נ מודל ישן. הוא היה מותקן בנפרד מהמחוונים האחרים. ב נ.נ S מד המהירות היה חלק מלוח המחוונים והורכב בתוך תיבה.

אין שום הבדל. מנוע ה 3.0 הוא שיפור של מנוע ה 3.0 ששימש את ה XM והפיג'ו 605,שהוא בעצמו שיפור של מנוע ה PRV הנודע לשמצה. אותו מנוע משמש גם את הלגונה של רנו,אגב.

צודק. גם כשהוצגה הגטס היא היתה מכונית "מרכז טבלה" קלאסית,כשבחלוף השנים הסתבר שרמת האמינות הגבוהה מאד שלה והתחזוקה הזולה הם נכסיה העיקריים,ובנוסף היא נהנית משירות ויחס מעולה הן של היבואן והן של המוסכים המורשים. את היאריס החדשה גם מתנה אני לא לוקח.הגיר הרובוטי שלה לא ראוי למאכל אדם,וחבל כי היא מכונית חביבה. לפני 3 שנים שקלנו לקנות את היאריס הקודמת,ומה שמנע את הרכישה היה תא המטען,או יותר נכון העדרו של תא מטען,מאחר והיינו זקוקים לשתי עגלות תינוק.

פירקתי והרכבתי מספיק הרלדים בחיי,ואני יכול לומר לך בביטחון מלא שאתה יכול לנסוע עם גג פתוח,ולא יפתחו לך הדלתות ולא יקרוס עליך המרכב. בטח ארבעת הברגים המצ'וקמקים שמחזיקים את הגג הקשיח במקומו יעניקו למרכב חוסן מיבני..

לא גרועה,ממוצעת למדי. הסוויפט והסיריון לא נוחות ממנה בהרבה,ולעומת המזדה דמיו או הסוזוקי איגניס היא ממש מרבד קסמים.. ככלל,כל הפרמטרים במכונית הזו ממוצעים למדי,בלי הברקות או נפילות גדולות.

מושב הנהג בדגם ה GLS שונה ממושב הנהג של הדגמים הפשוטים;ראשית הוא מיתכוונן לגובה,וביחד עם ההגה שניתן לכיוון מיתקבלת תנוחת נהיגה נוחה. שנית,מושב הנהג כולל אפשרות הקשחה לגב התחתון,מה שהופך אותו לנוח מאד לסובלים מבעיות גב תחתון. אמינות כלל לא היתה שיקול ברכישה שלה כחדשה,מאחר ועדיין לא הצטבר אז מספיק מידע עליה. פשוט,ההנחה שקיבלתי היתה גדולה יחסית,ואיפשרו לי לרכוש מכונית משומשת בת שנתיים לכל היותר.

ביום ב' השבוע הוחזרה היונדאי גטס של אישתי היקרה למחלקת הטרייד-אין של כלמוביל,בדיוק לאחר 3 שנים,וזה הזמן לסכם את החיים עימה בפרק זמן הזה. המכונית היתה מדגם 1.35 GLS וכללה את כל האיבזור המקובל,זוג כריות אוויר ו ABS. המסירה היתה ב 30.3.04 והמכונית היתה עם 7 ק"מ "על השעון",ביום המכירה עמד מד המרחק על 34,782 ק"מ. הקנייה היתה במעין עיסקת ליסינג מימוני,שבו ניתנה לי חשבונית מס,וזה היה יתרונה הגדול. במעמד הרכישה קיבלתי את חבילת השירות המקיפה שנקראת TOP SERVICE וכללה 3 טיפולים חינם,ועליה אני ירחיב בהמשך. במהלך כל 3 השנים הפגינה הגטס אמינות מוחלטת,ולמעט נורת לוחית רישוי שנישרפה וזוג צמיגים קדמיים שלדעתי ניזקקים להחלפה,המכונית צלחה את התקופה היטב,וגם ביום המכירה היא היתנהגה ונסעה כמו ביום בו עזבה את אולם המסירה. תצרוכת השמן עמדה על 2\1 ליטר בין טיפול אחד למשנהו,ולא נזקקנו למילוי. מאחר ולגטס יצא מוניטין של בולסת דלק סדרתית,החלטתי לבדוק את צריכת הדלק בצורה קפדנית בשנה האחרונה;הצריכה הממוצעת(לרוב עירונית)עמדה על 11 ק"מ לליטר ללא מזגן כלל,ו 10 ק"מ לליטר בחודשי הקייץ. התוצאה הטובה ביותר שהגעתי אליה עמדה על 17 ק"מ לליטר בנסיעה לבאר-שבע,והגרועה ביותר עמדה על 8.4 ק"מ לליטר בנסיעת "קריעה" מכוונת. לא מזהיר,אבל בהחלט רחוק מסיפורי האגדות על 3 ק"מ לליטר ו 5 ק"מ לליטר,שאפשר למצוא בשפע בטוקבקים. סה"כ אישתי נהנתה מהמכונית(ואני נהנתי מהשקט מכיוונה..)ולכן הוחלט להמשיך עם גטס חדשה,ולהחלטה סייעה הנחה נדיבה שקיבלנו,מה שיצר פער של 15K בינה לבין מיתחרותיה. שירות ה TOP SERVICE היה מצויין,והמכונית נילקחה ממקום עבודתה של זוגתי והחזרה אליו נקייה למשעי,וכנ"ל גם העברת הטסט השנתי.מומלץ בהחלט. כמכונית,הגטס בסה"כ מהווה תמורה טובה,היא מרווחת,בנוייה היטב,בעלת התנהגות כביש סבירה ובטוחה(הדבר היחיד הראוי לציון הם בלמיה המצויינים),נוחות סבירה ועלויות שוטפות נמוכות מאד-טיפולים,ביטוח וחלפים. קל להבין מדוע הפכה הגטס לחביבתן של ציי הרכב-אמינותה כמעט מוחלטת,היא לא סבלה משום מחלות ילדות,סחירה וקלה לנהיגה. נקודת התורפה העיקרית היא הביצועים החלשים יחסית,למרות שרוב מיתחרותיה לא ממש מהירות ממנה,בשל יחסי ההעברה המאד א ר ו כ י ם בגיר. התמורה היחידה מיתקבלת בשיוא נינוח מחוץ לעיר-100 קמ"ש שווים 2200 סל"ד,120 ב 2500 סל"ד ו150 ב 3200 סל"ד. על המכונית זוכיתי במחיר מחירון מלא,והיא נימכרה באותו יום. ניפגש עוד 3 שנים..

האוטובוס האחרון שבו היה צריך לעזוב את דוושת הגז בעת החלפת הילוך היה ה..ליילנד טייגר,שהיה לו גיר חצי אוטומטי. טויוטה מחתימים את לקוחות היאריס על עך שנהגו במכונית והיא משביעה את רצונם,לאחר שמספר לקוחות פשוט החזירו את המכוניות לסוכנות ודרשו החלפה לקורולה. ואל דאגה-גם אם הקורולה החדשה תעלה 300K ולא יהיה גיר בכלל היא עדיין תימכר היטב,כי משה,גיסו של דוד של שכן של אברם אמר ש "טויוטה זה טויוטה".

כפי שיניב ציין,אין ארוחות חינם ולהרכבת זוג מאיידים כפולים יש חסרונות; מנוע "קר" יחסית יתקשה לבלוע את כמויות התערובת שמזרימים זוג המאיידים,מאחר ותוכנן לינוק תערובת במצב שיגרתי דרך לוע של 28 מ"מ או 60 מ"מ במצב עומס מקסימלי(זוג הלועות פתוחים במלואם). השיפור יהיה משמעותי אם יורכב גל זיזים "חם" בהרבה ומערכת פליטה חופשית בהרבה מהמקורית. ב.מ.וו עשו שימוש שנים ארוכות ב 2 או 3 מאיידים כפולים עומדים שחוברו בטור,שיתרונם היה בפעולה מדורגת,כך שהמנוע לא נחנק לעולם מעודף דלק. זוג מאיידים כפולים של סובארו(מאיידים מצויינים,אין בעיות של חופשים בצירים,וקלים מאד לשיפוץ ותאום)יתנו תוצאה מצויינת ועלייה נאה בהספק. החיסרון-ייצור סעפת יניקה כזו הינה פרוייקט לא פשוט,אך אפשרי.

הבעייה העיקרית של ה BX היתה איכות גימור וייצור שעמדו על רמה נמוכה מאד,וגרמו לתא הנוסעים להראות מרופט לאחר תקופה קצרה. למרות המערכת ההידרו-פניאומטית,ה BX הינה מכונית אמינה למדי,לפחות במיכלליה הראשיים,ובטיפול נכון(שלא מסובך כפי שנהוג לחשוב)מנועיה בהחלט יאריכו ימים.

ה 33 המוזרקות שהגיעו לארץ ב 92' היו יועדות במקור לשוק הספרדי,והיו מצויידות בהגה כוח. משנת 94' כל ה 33 היו מוזרקות ומצויידות בממיר קטליטי.

בבקשה; http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=127598

בשנת 89' לא היה מנוע 1.8 מוזן מאייד. מנוע ה 1.8 הוא מסדרת M40 החדשה,וגם ה 1.6 מוזרק החל מ 89'. אני מניח שאתה מיתכוון למנוע הישן יותר,שעד 88' נימכר בגירסת מאייד שהפיק 90 כ"ס. השיפור העיקרי הוא הרכבת מערכת הזרקה של 318I,מה שיוביל להספק של 105 כ"ס,לא שיפור אדיר אך מורגש בהחלט.

אני היחיד כאן שיכול לעזור לך.. הטאטא סומו הוא רכב שטח שמבוסס על מיכלליו של הטלקוליין,הטנדר של טאטא. לסומו מנוע 2.0 טורבו דיזל בעל אינטרקולר המספק 90 כ"ס,גיר 5 הילוכים בעל סינכרון גם לרוורס,תיבת ההעברה(מתוצרת בורג-וורנר)בעלת הפעלה חשמלית וסרן אחורי מוגבל החלקה. סה"כ מיכלליו הראשיים איכותיים ומתוצרת יצרנים מכובדים,והם מגלים אמינות טובה. על הכביש הסומו לא רע יחסית,ומניק איכות חיים ניסבלת למדי. יכולת השטח לא מסכנת את מעמדו של הלנד רובר דיפנדר,אך היא לא מבוטלת,ובנהיגה נכונה אפשר להגיע עימו רחוק למדי. הבעייה העיקרית שלו היא איכות הייצור והגימור שהינם ברמה של עולם רביעי(אולי)ומראה לא ממש מושך,בלשון המעטה. ואגב ברשד,אין ממש צורך לרחם עליי..הטאטא עלתה לי כמו 3 שנות ביטוח מקיף של מגנום,וב 3 השנים שהטאטא אצלי היא הפגינה אמינות מוחלטת!

סונטה 3.3 או יונדאי טראקן מול סיריון או סוזוקי ליאנה? ברור שעדיפה הסוזוקי,היא יפנית לא? ולעינייננו-הסיריון 1.3 הקודמת לא נימכרה בגירסה ידנית,למעט אקזמפלר אחד בודד. גם כאוטומטית,הגטס טובה ממנה בהרבה. היא מרווחת בהרבה מהסיריון,נוחה יותר לנסיעה,בעלת התנהגות כביש טובה יותר,איכות הנסיעה בה טובה בהרבה,שקטה יותר ובעלת רמת בטיחות גבוהה יותר. ההשוואה בין הסיריון הקודמת למכוניות קטנות אחרות לא הוגנת;הסיריון היא מכונית מיני,שהיתה די ייחודית בשוק המכוניות בארץ,כשמתחרתה העיקרית היתה אמורה להיות האטוס של יונדאי. ואין ממש מה להתפעל מהנתון של 102 כ"ס;מנועה מרעיש כל כך שהגעה לסל"ד גבוה בה הוא מפיק את ההספק הופכת לכמעט בלתי אפשרית. בנסיעה רגועה מנועה מרגיש די עייף ומחוסר מומנט. חבל שדייהטסו לא התקינו בה את מנועה של היאריס,כמו ב YRV.

המצערת השנייה בסובארו ניפתחת מכאנית. כשהיתה לי אלפא סוד,קיצרתי את המוט שפותח את המצערת השנייה במאייד,כך שהלוע השנייה ניפתחה בשלב מוקדם יותר. הרע את צריכת הדלק,אך נתן תחושה מעט טובה יותר. לגבי שיפור סובארו טנדר-בראש ובראשונה יש להתחיל דווקא משיפור המיתלים,שבגירסתם המקורית פשוט איומים;המכונית לא נוחה ולא מיתנהגת. החלפת בולמים+קפיצים תניב לרוב תוצאות טובות,ואז אפשר להתחיל לטפל במנוע.

נפח המנוע לא משפיע על המהירות המירבית. מה כן משפיע?-הספק המנוע,מקדם הגרר של המכונית,משקל עצמי ויחסי העברה בתיבת ההילוכים(ארוכים או קצרים). לרוב,אם מדובר באותה מכונית,מנוע גדול יותר הוא גם חזק יותר,כך שהמהירות המירבית עולה בהתאם. מומנט המנוע קשור לתאוצות הביניים ולא למהירות מירבית.

ל AX GT יש מנוע TU זהה לזה של ה 205(ועוד כמה מבית PSA),כשההבדל העיקרי הוא גל זיזים "חם" יותר שעזר לו להפיק 85 כ"ס במקום 75 כ"ס. ל AX ספורט יש מנוע 1.3 בעל זוג מאיידים כפולים(כמו באלפות)שסיפק 94 כ"ס,וחובר לגיר קצר יותר.

ה A106 היתה המכונית הראשונה שאלפיין ייצרה. הוצגה ב 55',והיתבססה על מיכללי הקאטר-שבו.גריסתה הבסיסית סיפקה 21 כ"ס ממנוע ה 747 סמ"ק,שהביאה אותה למהירות מירבית של 120 קמ"ש. שנה מאוחר יותר הוצגה גירסה מחוזקת של אותו מנוע,בעל זוג מאיידים כפולים,סעפת פליטה חופשית ויחס דחיסה גבוה יותר שפיתחה הספק מכובד של 43 כ"ס ב 6200 סל"ד. בגירסה זו הגיעה ה A106 למהירות מירבית של 150 קמ"ש וזינקה מ 0-100 תוך 18.2 שניות,נתון מכובד לתקופתה. בשנת 57' הוצגה גירסת רודסטר חביבה ל A106,שעשתה שימוש במנוע 845 סמ"ק שהוצג בדופין.באלפיין הוא פיתח 50 כ"ס. ייצור ה A106 נימשך עד אמצע שנת 60',כשגירסת הרודסטר נותרה בייצור עד סוף 63'.

אתה יכול להחליף מנוע רק ל 1.3 של ה 305(1290 סמ"ק). מנוע ה 1.6 שיך לסדרת XU ושימש גם את ה BX וה 405.זהו מנוע שונה לחלוטין,מורכב בהטייה והגיר מחובר אליו מהצד. בכל מקרה תאלץ להישאר עם גיר 4 הילוכים,מאחר ול 305 1.3\1.5 לא היו 5 הילוכים.