חן פרחי

אם תסע בלי שמן גיר, גם מרצדס חדשה תעמוד אחרי 10 דקות. התקלה כלל לא היתה בגיר, שעד שהחמירה הנזילה הוא תפקד מצויין. וביקור שערכתי במוסך ששיפץ את הגיר לימד אותי שמכוניות עם נסועה נמוכה בהרבה מגיעות לשיפוץ גיר, ושבשימוש ותחזוקה נכונים, הגיר בכל מכוניות יונדאי יכול להגיע ל 250K ללא שום בעייה. ברור שמכונית עם 160K לא תימכר ע"י חברת הליסינג אלא "תיתגלגל" לסוחרים. מה שהביא אותי לרכוש את המכונית היה מחיר נמוך משמעותית מזה שמציעות חברות הליסינג, העובדה שהמכונית שמורה, הן חיצונית והן פנימית כחדשה וזה שנהג עליה נהג מבוגר יחסית. כלקח, החלפתי במכונית כל מה שהיה צריך ולא צריך, וכדאי לציין שכל הרכיבים שהוצאו מהמכונית היו באיכות נמוכה למדי עד ירודה.

המכונית ניקנתה בידיעה שיש לה טסט בקרוב, והטסט נעשה לפני פקיעת תוקף הרישוי. לדברי משפץ התיבה, הגיר היה תקין לחלוטין ומה שגרם להרס זה נסיעה ארוכה ללא שמן וחלקי מתכת שנשרו מהמיסב. מיסב הציריה היה מתוצרת סין, כמובן, והורכב בידי מוסך פרטי בזמן שהמכונית היתה בליסינג. כלקח מהסיפור הזה, עברה המכונית טיפול יסודי שכלל החלפת שמנים, נוזל קירור, רצועת טיימינג ורצועות הינע. למותר לציין שכולן היו מאיכות נמוכה ביותר, אות וסימן לתחזוקה "חסכונית" לה זכתה המכונית.

לפני חודש בישרה לי אחותי הקטנה שהיא שבה משהות בת שנה בארה"ב. אחד התנאים לשובה () היתה מציאת מכונית שתמתין לה כשתשוב. ולא סתם מכונית, אלא יונדאי אלנטה GLS מהשנים 04' - 05', עקב ניסיון טוב עמם בעבר. לפני שלושה שבועות יצאתי לחלק סחורה באיזור רח' המסגר בת"א, ולפתע צדה עיני יונדאי כזו בדיוק, ואפילו בצבע כסף. מגרש המכוניות נקרא "טרייד מוטורס" ולעל המגרש קוראים אורי. עצרתי, שאלתי, ולאחר שבבדיקה ראשונית הכל נראה תקין, יצאנו לעשות נסיעת מבחן. לאחר שהתגלה שהמכונית נוסעת היטב, לקחתי אותה לחבר פחח ש "יזרוק עיין", למרות שבעל המגרש חתם לי שהמכונית נקייה מתאונות. בנסיעת המבחן שמתי לב לרעש עמום שמגיע בהאטה באיזור ה 30-40 קמ"ש, לא משהו קריטי, ואנחנו עוד נשוב אל מקורות הרעש. סיכמנו על המחיר, בוצעה העברת בעלות כחוק, וכל שנותר היה רק להמתין לבעלים.. אחותי הגיעה, די התלהבה מהמכונית, שילמה את אגרת הרישוי וניגשה לטסט בקומפיוטסט ראשל"צ מזרח. המכונית ניכשלה עקב נורות הפוכות (ניכנסו מיים לפנסים ופורקו הנורות על מנת לייבש אותם), תפוח הגה תקול ונזילת שמן גיר. הנורות היתהפכו למצבן המקורי, תפוח ההגה הוחלף ואגן שמן הגיר נישטף. הרכב חזר למכון הרישוי וניכשל שוב. מיסתבר שנזילת השמן חזקה מאד, ולכן הוחלט שלמחרת יוחלף מחזיר השמן ביציאה מהדיפרנציאל. למחרת בבוקר, בעת נסיעה למוסך, נזל כל שמן הגיר ומה שנשאר ממנו היה בגוון שחור והריח למנגל.. הגיר האוטמטי החזיר את נשמתו לבוראו. כמובן שבאותו רגע התחלתי לתכנן את ההתקפה החזיתית + ארסנל האיומים הקבוע כלפי נגרש המכוניות. טלפון לאורי, הבעלים, והתשובה היתה מפתיעה - גרור אלי את המכונית אני משפץ לך את הגיר ! המכונית ניגררה לג'נרל גיר בדרך פ"ת, הגיר פורק לגורמים ושופץ מהיסוד, כשאורי אמר לי שאם אני רוצה, אני יכול להשתתף איתו. הסתבר שהסיבה לכשל היתה נעוצה במיסב מאיכות ירודה שפשוט "נישפך" וחלקים ממנו חדרו לגיר ועשו בו שמות. עלות התיקון 3500 ש"ח ששולמו על ידי בעל המגרש ללא אומר ומילה. כמובן שהשתתפתי איתו בנזק, למרות שחלף זמן מאז הרכישה וזו היתה חובתי לבדוק את המכונית. הסיבה, לדבריו - לקוח מרוצה שווה לי פי אלף מה 3500 ש"ח. זה רק מראה שיש גם בענף מסחר הרכב בעלי מקצוע הגונים וישרים. מיותר לציין שלא הכרתי אותו לפני כן ולא היה שום קשר איתו.

משתתף בצערך, אריאל, ובצער המשפחה. שלא תדעו צער עוד.

מרצדס ב 8.57 בבוקר. יגואר ב 9.02 בבוקר. איניפניטי משהו באמצע.. חשבת פעם על האפשרות לאתר את מיספרי הטלפון של אולמות התצוגה ולברר עימם? הרבה יותר קל, נוח וזמין.

לסיוויק היו המון גירסאות בהספקים שונים, והמדינה היחידה חוץ מישראל שבה נימכר מנוע ה 1.6 עם 116 כ"ס היתה בלגיה דווקא. הדגם שהוצג בשנת 2000 היווה נסיגה משמעותית ביחד לדגמים שקדמו לו. בדגם הזה ויתרה הונדה על מיתלה עצמות העצה הקדמיים שייחדו את שלושת הדורות שקדמו לו, ופנתה לפלח השוק המרכזי, מה שמכונה המיין סטרים, וכך הפכה ההונדה סיוויק לעוד מישפחתית יפנית ממוצעת ותו לא.

בואו נעמיד דברים על דיוקם. הסיוויק הראשונה הוצגה ב 72' ולא היתה אלא קומפקטית קטנה וחסכונית, שרצה הגורל שתושק בדיוק עם פרוץ משבר האנרגייה בארה"ב, מה שהפך אותה לקומפקטית הראשונה שהצליחה היטב בארה"ב. בנוסף, הסיוויק הציעה אופציות ייחודיות יחסית בדמות גיר אוטומטי (2 הילוכים) ומזגן. הדגמים שבאו אחריה היוו אבולוצייה טיבעית, והמכונית עלתה בגודל מדור לדור, כשהדגם שבלט מעל כל ההיצע היה השאטל, מיני מיניוואן בעיצוב ייחודי. הסייויק המוכרת לנו הוצגה בתערוכת פרנקפורט 87' עם מבחר מנועים גדול - 1.3, 1.5 ו 1.6. לארץ החל הייבוא בשנת 90', כשהיבואן, מאיר, כשבאותה העת ייבא בהצלחה את מכוניות ומשאיות וולבו, נקט בצעד חכם מאד. במקום להתחרות במיצובישי לאנסר, סובארו ליאונה ודייהטסו אפלאוז בגיזרת המחיר\איבזור, העדיף לפנות לפלח שוק קטן יחסית שנשלט עד אז בעיקר ע"י ב.מ.וו סידרה 3 ואודי 80 - מישפחתיות פרימיום. עוד צעד חכם היה ההחלטה לא לייבא את גירסאות המנוע החלשות ומוזנות המאייד, אלא להתמקד במנוע ה 1.6 החזק. ההספק הגבוה יחסית נבע מכך שהמנוע יועד במקור לשוק האמריקאי אך שווק בארץ ללא ממיר קטליטי. למרות שללאנסר ולאפלאוז היו גירסאות מוזרקות וחזקות יחסית, העדיפו יבואניהם להלחם בסובארו ליאונה, וכך פלח השוק של הסיוויק נותר שומם. בנוסף, דגמי סידרה 3 החדשה תומחרו גבוה יחסית, והאודי 80 היתה חלשה מידי. הסיוויק אמנם לא נימכרה בכמויות מסחררות, אך התדמית והביצועים המעולים יצרו לה פלח שוק משל עצמה, כך שלדגם החדש שהוצג ב 92' ציפתה הצלחה.

לשרייד 93' יש משנק ידני. שימוש מיותר וארוך מידי בו יביא אף הוא לפיוח המצתים. אם השימוש במשנק נורמאלי ותקין, כנראה שהגיע העת לנקות ולטפל במאייד.

למעט עדיפות קלה לליאנה בביצועים, הפוקוס עדיפה עליה בכמעט כל הפרמטרים - מרווח פנימי, נוחות נסיעה והתנהגות כביש. בנוסף, הפוקוס הוכיחה עצמה כמכונית אמינה למדי ללא רגישויות מיוחדות.

אז תרשה לי לחדש לך. נתניהו היה קרוב מאד להשגת הסכם עם סורייה ב 98', כשהמתווך היה רון לאודר. אלמלא תפס רגליים קרות ונכנע ללחץ ולאיומים של אריק שרון, סביר להניח שהיה נחתם הסכם שלום בין ישראל לסורייה. אין ראש ממשלה שלא רוצה ורצה להגיע להשגים מדיניים; אל תשכחו שנתניהו המשיך את הסכמי אוסלו, חרף ארועי מנהרת הכותל שהיוו הפרה גסה ובוטה של הסכמי אוסלו. היתה לו באותה העת הזדמנות פז להתחיל הכל מחדש - או הסכם שלום כולל ומלא או ביטול מוחלט של הסכמי אוסלו. במקום זה הוא העדיף את שיטת קודמיו - גרירת רגליים ומסירת שטחים בשיטת הסלאמי. ראש הממשלה האחרון שבאמת לא רצה להגיע לשום הסכם או הסדר מדיני, היה יצחק שמיר. היום, לשמחתנו או לצערנו, כבר אין פוליטיקאים ומדינאיים מסוגו. במצב הפוליטי שנוצר, אין מנוס ממשלה רחבה, אולי אפילו ממשלת רוטצייה. ממשלת ימין צרה לא תאריך ימים ותהפוך את נתניהו לראש ממשלה לחיץ, סחיט ומתנדנד, שכל הצבעה בכנסת תהפוך לסיוט.

למה החלטת שאני שונא את ביבי ? זה שהוא שקרן חסר תקנה, לא אני המצאתי. אין כמעט אדם אחד שתיפקד בממשלתו הראשונה שלא אמר עליו דברים דומים, ותזכור איך הוא נבעט בוולה בסוף הקדנצייה שלו, למרות שהיה ראש ממשלה לא רע בכלל. בדבר אחד אתה צודק - רק ממשלת אחדות תצליח לתפקד כראוי, נקווה שמי שינצח יהיה מספיק חכם להקים אותה. וסתם נקודה מעניינת - אני כלל לא שמאלני, אני פשוט ריאלי ומציאותי, ובניגוד לרבים וטובים, אני לא קונה תעמולה זולה שרק הימין ירסק את הטרור. בינתיים רק ממשלות הליכוד החזירו ומסרו שטחים, להזכירכם.

תמיד לימדו אותי שעדיפים מושחתים על מטומטמים.. מה שבטוח שהכנסת הנוכחית והממשלה שתקום, זמן רב לא תחזיק, בייחוד אם היא תהייה ממשלת ימין צרה יחסית. נתניהו יהפוך תוך זמן קצר לראש ממשלה לחיץ, סחיט ומתנדנד, שרוב זמנו יהיה עסוק בלרצות את הבית היהודי והאיחוד הלאומי. ואיך הוא ירצה אותם ? כמו שהוא רגיל, בשקרים. בדיוק כפי שעשה כשחזר מוועידת וואי באוקטובר 98'. במקום לפנות למרכז, הוא שבר ימינה בחדות על מנת לרצות את הימין שהפיל אותו, ויצא שקרן כלפי האמריקאיים. וחוץ מזה, מי קבע שנתניהו יהיה ראש ממשלה ?

האמת שהסיריון לא ממש ברת השוואה ל 206 ולגטס. הסיריון הינה מכונית מיני, על כל המשתמע מכך - מרווח פנימי, נוחות נסיעה והתנהגות כביש. אמנם המנוע החזק מקנה עדיפות בביצועים, אולם זה במחיר רעש גבוה וסל"ד בשמיים. ה 206 עדיפה על הגטס במרבית הפרמטרים, למעט ביצועים ועלויות תחזוקה, שזהו יתרונה המובהק היחיד של הגטס. בנוסף, הגטס מכונית אמינה מאד ופשוטה לטיפול ולתזוקה.

ב 96' בחרתי בבינימין נתניהו ובליכוד, לאחר שבפעמיים הקודמות הצבעתי למפלגת העבודה. כמו רבים וטובים שהגיעו למסקנה ששלום והתקדמות במשא ומתן עם הפלשתינים והסורים זה טוב, רק שלא צריך לבצע זאת בריצת אמוק. וכמו רבים וטובים התאכזבתי מהתנהלתו של נתניהו ב 3 השנים שבהן כיהן כראש ממשלה. ולא בגלל שהוא היה ראש ממשלה גרוע; נהפוך הוא, נתניהו היה ראש ממשלה לא רע בכלל. רק שכפוליטיקאי הוא מקבל את הציון 0, בדיוק כמו ברק שהחליף אותו, וניכשל כמוהו באותם מקומות בדיוק. שניהם לא ידעו לתחזק לישכה, לתחזק ממשלה - כלום. ברדק מהיום הראשון. הפתעת הבחירות הללו תיהיה הצלחת ישראל ביתנו. ליברמן אדם חכם מאד ופיקח מאד, שידע לנגן על התווים שהפכו ללהיט היום - שנאת ערביי ישראל. והאמת, ערביי ישראל קנו אותה בזכות מלאה. הם דאגו להצביע למפלגות שעוסקות רק בריב ומדון עם הימין בכנסת, שלא דאגו לקדם שום חוק שייטב את מעמדם, והדבר היחיד שמעניין אותם הוא מצב הפלשתינים בשטחים. צריך רק לזכור שכמעט כל המפלגות שצצו משום מקום תמיד כללו "סטאר" בראשם וכמה חברים אלמוניים ולרוב הם טיפוסים הזויים משהו, שלרוב עסקו רוב הקדנצייה בלריב אחד עם השני. תזכרו את צומת של רפול, שינוי של טומי לפיד או מפלגת הגימלאים, ותבינו במה מדובר. לצערנו, אולמרט, הפוליטיקאי המוכשר ביותר בעת הזו, לא ממשיך הלאה ואני ממש לא רואה מי יצליח להכנס לנעליו. לא בגלל שהוא היה ראש ממשלה דגול, בגלל שהוא פוליטיקאי מוכשר ומיומן, בניגוד לברק ונתניהו. וראש ממשלה חייב להיות פוליטיקאי טוב, אין מה לעשות. בלית ברירה אני יצביע לקדימה, זה הרע במיעוטו.

למכונית החדשה יש סיכוי להצליח בארץ - יש לה גיר אוטומטי ומרכב 5 דלתות. הבעייה העיקרית תהיה מחירה, שככל הנראה יתקרב מידי למחירן של סופר מיני מסגמנט גבוה יותר.

מנוע ה 2.3 הופיע הן בגירסת מאייד והן בגירסת הזרקה. בשנת 85' עברו מנועי ה 2.0 וה 2.3 סירת שיפורים שכללו הצתה אלקטרונית, הפחתת החיכוך הפנימי ומאייד זניט כפול שהחליף את הסטרומברג CD 175 העתיק. מנועים אלו ניקראו B200K או B230K, והם פותחו לקראת הצגתה של ה 740 שהיתה אמורה להחליף את ה240. רק שלמרבה הפליאה, מכירות ה 240 נותרו יציבות, ווולבו יכלה לכוון את ה 740 לפלחי שוק גבוהים יותר. לארץ יובאה ה 240 עד סוף 87' ואז הופסק יבואה הסדיר בשל העובדה שה 740 שיובאה מבלגייה היתה זולה ממנה בהרבה. בתחילת שנות ה 90' יובאה ה 240 סטיישן וזכתה להצלחה לא מבוטלת, בעיקר במגזר הדתי. המעניין הוא שגם בתחילת שנות ה 90' מכירות ה 240 נותרו יציבות וטובות, ממש עד יומה האחרון, שברור היה שמדובר במכונית פרה היסטורית. גם בארץ זכתה ה 240 למעמד מיוחד - בשנות ה 80' היא היתה מכונית השרד הרשמית של משרדי הממשלה, ורוב שרי הממשלה נסעו בה. גם בקרב נכי צה"ל זכתה הוולבו 240 להצלחה גדולה, בעיקר עקב מערך טרייד אין יעיל, ששמר היטב על ערך המכונית. חבל רק שהן נעלמו מהכבישים - בתחזוקה אלמנטרית המכונית הזו יכולה לנוע לנצח..

רשמית, בשנת 83' החלה ה 244 להקרא 240, וכך גם שאר דגמי וולבו, כולל סדרה 3. ה "שן" במכסה המנוע החל להופיע גם ב 83', אך רק בדגמי ה 2.0 ומעלה. דגם ה 1.8 נימכר עדיין עם מכבה המנוע הישר. אגב, מקורו של המכסה הבולט ב 264 שייצורה הופסק בסוף 82' עת הוחלפה ב 760 החדשה.

ואם החלטת "ללכת" על הפונטו, חפשי דווקא את הדגם בעל 8 השסתומים ו 60 כ"ס. לדגם ה 16V ראשי מנוע רגישים מאד, ולרוב כלל לא ניתנים לשיפוץ. כמו כן שימי לב למערכת ההגיוי החשמלית - תקלה בה עלולה להיות יקרה למדי.

אמנם היא הסברה השלישית שנוצרה, אבל לשלם 50,000$ על מנת לנהוג ביצרת המופת הזו (...) נראה לי הזוי משהו.

ואני אוסיף עוד כמה דגשים שכדאי לתת את הדעת עליהם. אל תשלמו מחיר מופקע בדחף רגעי של התלהבות - אמנם יש לא מעט מכוניות שניסחרות במחיר גבוה, ולעיתים בהרבה, מעל המחירון הרשמי, אולם כדאי תמיד לשקול כל מקרה לגופו, בייחוד במכוניות שלהם נתוני פתיחה לא מרשימים, בלשון המעטה - מכוניות שעברו תאונות, נסועה גבוהה או שהחליפו ידיים כל כמה חודשים. וכדאי גם להביא בחשבון, שבמקרה של אירוע ביטוחי שניגמר בהשבתה, ההפסד הכספי יהיה ניכר. אל תתפעלו ממכוניות בעלות נסועה נמוכה במיוחד - במכוניות, גם לגורם הזמן יש חלק בבלאי של מכוניות ולא רק לנסועה. ככלל, מכונית בנוייה לסוע ולא לעמוד, והעמדת רכב לתקופות ארוכות או נסיעות עירוניות קצרות גורמות גם הן לבלאי, וזה ללא קשר לנסועה המיצטברת. לא כדאי לפסול סוחרי רכב מורשים באופן אוטומטי - אמנם יצא לענף מסחר הרכב שם רע במיוחד, ודי בצדק, אולם גם כאן לא כדאי לעשות הכללות גורפות. בקניית רכב ממיגרש מוכר ומורשה יש לנהוג לפי הכלל המוכר והידוע - חשדהו וכבדהו, בדיוק כמו ברכישה מאדם "פרטי".

ביקור מישפחתי בביזיון הזה שנקרא "תערוכת רכב", עולה, כולל כל העלויות הנילוות, סביב ה 500 ש"ח. מחיר יקר לכל הדעות, וכל זה על מנת לראות את כל המיטב שמציע לנו רח' המסגר. רק שברח' המסגר הכל בחינם..

עדי, תתחדש ותהנה. הסוסיתא 12 היתה האולי הסוסיתא היחידה שיכולה היתה להחשב לסבירה לזמנה. ל 12 היה מנוע פורד נחמד וגיר טוב ואפילו עיצובה החיצוני היה נעים לעיין. על דגמי הכרמל דוכס שהגיעו אחריה באמת חבל להרחיב את הדיון..

גירסת הדיזל הינה הטובה והאטרקטיבית מכל דגמי המג'נטיס. ביצועיה טובים, פעולת המנוע מעודנת יחסית וצריכת הדלק נמוכה יחסית לדגמי בנזין מקבילים בנפח, אם כי לא מאד חסכונית לכשעצמה. בשאר הפרמטרים מדובר במכונית ממוצעת למדי.

אין ספק שהמיתון במשק נותן את אותותיו. אנשים רבים דוחים את החלפת הרכב המתוכננת, לרוב בשל פיטורים\קיצוצים או בשל הפסדים כבדים באפיקי ההשקעה שלהם. בנוסף, חברות הליסינג קונות היום הרבה פחות מכוניות, הן בשל חוסר דרישה והן בשל מחנק אשראי ע"י הבנקים. ובקשר ללוי יצחק - עד כמה שזכור לי, ישראל הינה מדינה דמוקרטית וחופשית וכפועל יוצא יש כאן חופש עיסוק. כל מי שרוצה יכול לפתוח משרד ולהנפיק מחירון משלו. ירצה השוק - יקבל אותו, לא ירצה - לא יקבל אותו. פשוט מאד. לוי יצחק כיום הינו מונופול מבלי שהוא ירצה בכך כלל.

תופעה ידועה ומוכרת. לא מעט אנשים חושבים שחובבי רכב קלאסי וישן הינם אנשים חסרי חוש שיפוט אלמנטרי, והם עטים על כל מכונית המוצעת למכירה כמוצאי שלל רב. לא פעם שמעתי ממוכרים שדרשו סכומים בידוניים את המשפט הבא "אין דבר, אל תקנה, עוד מעט יבוא איזה משוגע מהמועדון של הענתיקות וישים כסף". למותר לציין שחלק לא מבוטל מהמכוניות הללו ניגרטו לבסוף ע"י העיריות או שסבלו מונדליזם חסר תקנה.