חן פרחי

לא, כל עוד מדובר ברכב פרטי. העובד שלי הוא בעל עיין אחת והציא רישיון ללא כל בעייה.

אני כאן. האודי 100S קופה צויידה רק במנוע הגדול יותר של סדרת ה 100, 1871 סמ"ק, שבעזרת מאייד סולקס כפול הפיקה 112 כ"ס, הספק מכובד במונחי אותם ימים (ולא רע במונחי ימינו),תיבת הילוכים ידנית 4 הילוכים או אוטמטית 3 הילוכים. ל 100 קופה היו ביצועים מצויינים לתקופתה ולפחות בתחום הזה היא לא ביישה את המראה שלה. האודי לא היתה ממש מתחרה של הקפרי, אלא כוונה לפלח שוק גבוה יותר ויועדה להתחרות באופל רקורד קופה ובב.מ.וו 2.0CS, למרות שאני מניח שמחירן של הגירסאות היקרות והחזקות של הקפרי היה כמחיר האודי. ייצור האודי 100S קופה נמשך מ 69' עד 76' ונימכרו כ 30,000 מכוניות בקירוב.

ברור שבמכונית כמו מרצדס S קלאס הנוסעים היו מוגנים טוב יותר, אבל אין לזה סוף, כמו שנדירות התאונות שזהות אחת לשנייה. גם את מיבחני הריסוק הדי סטריליים לא כדאי להפוך לתורה מסיני; וכמו ברוב הדברים בחיים, גם בתאונות קצת מזל לא מזיק.

צודק, זה לא רק אתה. סה"כ העלתי כאן ניסיון אישי שלי ולא סקר אמינות גורף. לדברי יועץ השירות במוסך המורשה שבו אני מטפל במכונית, הגטס מפגינה רמת אמינות גבוהה מאד, ואם מתפתחות תקלות, הן נובעות לרוב מהזנחה שיטתית של ציי רכב שקנו אותן חדשות ומוכרות אותן לאחר 3 שנים.

עיקר השנוי במזדה 3 "החדשה" הם עידכון העיצוב החיצוני, עיצוב פנים חדש לחוטין ושינויים מינוריים במיכללי השלדה. בסיס הגלגלים נותר זהה ומנועי הבנזין לא שונו. האם הוספת גירסת דיזל חזקה ושינויים קוסמטיים הופכים מכונית קיימת לחדשה? על פניו, לא נראה.

על אותו משקל, איך היית מגדיר את הפורד פוקוס דור II ? את האמת, מכוניות חדשות לגמרי הפכו לדי נדירות היום, ורוב המכוניות היום הינם מתיחות פנים, מי יותר ומי פחות.

גם למתיחת פנים יש הגדרות. אם היא מקיפה אחוז גבוה ממיכללי המכונית אפשר בהחלט להגדיר את המכונית כ "חדשה" . אם מתיחת הפנים כוללת שינויים קוסמטיים בעיקר, ואפילו אם הוחלפו המנועים, לא ניתן להגדיר את המכונית כחדשה, ומקרה היונדאי גטס 06' הינו דוגמא מצויינת.

תתחדשי, שלי. קנית מכונית יפה והחשוב מכל - הגשמת חלום ! רק הנאה והנעה.

הפואנטה היא, שעם כל הכבוד לג'ל ולהידראוליקה, אין תחליף לתושבות שעשויות גומי. ברור שתושבות שמחזיקות את המנוע "תלוי" כמו בפיג'ו 405 או ברנו אקספרס, לדוגמא יקרעו מהר יותר, עקב מבנה המכונית.

לפי הבדיקה, מדובר במכונית אוטומטית. בתקציב הזה קשה עד בלתי אפשרי למצוא מכונית אוטומטית במצב ראוי, וההתמקדות בגיר האוטומטי מורידה מהפרק את הפונטו או הפיאסטה.

עוד שנה חלפה, ומד המרחק מצביע על 23,076 ק"מ. אתמול היא עברה לראשונה מבחן רישוי (טסט) ובשבוע הבא היא תוכנס לטיפול השנתי. גם בשנתה השנייה הפגינה המכונית אמינות מוחלטת ולא צרכה טיפת מיים או שמן. עוד חצי שנה תוחזר המכונית לדביס, ובמקומה כנראה ניקח את ה I20 החדשה.

במכוניות בנות 10 חשיבותו של המחירון מועטה יחסית, אלא אם מדובר במכונית יקרה יחסית. סה"כ בדיקה טובה שתואמת את הנתונים הרישמיים, רק שכדאי להביא בחשבון שבלאי נגרם גם בשל הזמן והשנים ולא בהכרח כתוצאה מנסועה. קשה להאמין שבתקציבך תמצא מכונית במצב טוב יותר.

זו אכן לומברדי, מכונית ספורט קטנה שהתבססה על מיכללי ה 850 של פיאט. בסוף שנות ה 60' פרחו באיטלייה סדנאות מעצבים שהשתמשו בדגמי פיאט כבסיס ליצירות שלהם, שלרוב היו מכוניות קופה שהשתמשו במיכללי מכוניות פיאט, לרוב ה 850, 124 ו 125. הבולטות שבסדנאות היו מורטי, וינאלה, לומברדי וגיאניני. לקראת אמצע שנות ה 70' ירד הביקוש למכוניות מסוג זה, והסדנאות נעלמו בזו אחר זו.

אין בעייה, נעלה את הרף בחידות. האופל דיפלומט היוותה את שיא שיתוף הפעולה בין אופל ל GM, חברת האם מארה"ב. היה לה אופצייה למנוע V8 350 של שברולט וגיר אוטומטי TH350 שנחשב, ובצדק, לאחד הגירים האוטומטיים הטובים ביותר שנוצרו. הפרט המכאני העניין במכונית הענקית הזו, היה המיתלה האחורי שלה במבנה דה דיון, והיתה האופל הראשונה שהיו לה מיתלים אחוריים ניפרדים. הביטר CD היתה גירסת הקופה שלה שיוצרה ע"י סדנא ניפרדת, ולמעשה יוצרה עד שהוחלפה "רישמית" במונזה שהתבססה על האופל סנאטור.

זו לא שברולט קאפריס 88'

הסורנטו דומה ללקסוס כמו שאני ואתה דומים. אצל שנינו האוזניים מורכבות בקצוות הראש והאף באמצע הפנים.

את האופטרה והלאנסר תוריד מהרשימה; מדובר במכוניות מיושנות ללא שום יתרון יחסי. ה 308 היא החדשה בחבורה, רק שבגרסת מנוע זו ביצועיה לא ממש מדהימים, בלשון המעטה. ה C4 בגירסת הליסינג מכונית טובה למדי, שסובלת מנוחות נסיעה בינונית למדי ולא מציעה שום ערך מוסף למעט גאדג'טים אלקטרוניים. ל I30 הביצועים הטובים ביותר כאן וביחד עם ה C4 הן המרווחות ביותר. התמקד בסיטרואן או ביונדאי, ובחר לך את המתאימה ביותר בהתאם לטעמך האישי.

מברוק, דרור ! כל שנותר הוא לקבוע את מועד ההשקה, ונגיע בהמונינו, נשינו וטפינו. רק תארגן את השטח ויהיה טוב.

נכון מאד, וזו היתה המכונית החשמלית המודרנית הראשונה בעולם. למכונית היו 18 מצברים שמילאו כליל את תא המטען הקדמי ושקלו לא מעט. למרות שהרעיון היה טוב, סבלה הדופין החשמלית מאותן בעיות שסבלו מהן המכוניות החשמליות שבאו אחריה - טווח נסיעה, ביצועים, משקל רב של המצברים ומקום רב שהם תופסים. בתחילת שנות ה 90' גם מרצדס נכנסה לתחום, והוצגה גירסה חשמלית של ה 190 שסבלה מאותן הבעיות בדיוק.

שלילי.

אם אתה מיתכוון לרכוש את ה ELX שים לב בייחוד למצב המנוע - מנוע ה 16 שסתומים סובל מראש מנוע רגיש מאד ויקר מאד לשיפוץ. בנוסף, בדוק היטב את מערכת ההיגוי - עלות מנוע סרבו יכולה להגיע ל 3K. בהצלחה.

אכן מיגבלות האחיזה של כל הסיטרואנים שצויידו במערכת המיתלים ההידרופנאומטית גבוהות מאד, עד הרגע שבו ניכנעת המכונית לחוקי הפיזיקה. ברגע שנחצו גבולות האחיזה, קשה מאד להחזיר את המכונית למסלולה, בייחוד בשל העובדה שמיגבלות האחיזה מיתבטאות בתת היגוי קיצוני. אחד החסרונות היחסיים של המערכת הזו היא ניתוק הנהג מהמתרחש, כך שפעולת הנהיגה, בצירוף דוושת הבלמים הנקודתית, היא די מנטאלית ופחות פיזית, ומנסיון קצר על CX ו XM 3.0 זה מדהים למדי.

פרץ החשיבה העיסקית המטפתית של סיטרואן לא רק שעלתה לה בעצמאותה, אלא פגעה בה גם בטווח הארוך יותר. בתחילת שנות ה 70' הוחל בתיכנונה של ה CX שנועדה לרשת את ה DS שהוצגה ב 55', והכוונה היתה לצייד אותה במנוע וונקל שסיטרואן השקיעה הון עתק בפיתוחו ובתמלוגים למתכנניו. אב הטיפוס של מנוע הוונקל הוצג דווקא ב GS והוא הציג ביצועים מצויינים. בנוסף, תיכננה סיטרואן להשתמש במנוע בוקסר בעל 6 בוכנות בדגמים הבכירים יותר. רק שהסתבר להם שעקב "הצלחת" ה SM הם יאלצו לנטוש את הרעיונות הללו, מפאת חוסר תקציב, וה CX צויידה לבסוף במנועיה הנושנים של ה DS שליוו אותה עד שנת 80' (2.0) ו 84' (2.4). בנוסף נאלצו מהנדסי סיטרואן לבצע שינויים משמעותיים בשילדת המכונית על מנת להתאים אותה למנועים העתיקים. מנועי ה DS הורכבו על גבי תת שילדה בזווית של 45 מעלות על מנת שיתאימו לחרטומה הנמוך של המכונית. ה BX היתה הסיטרואן הראשונה שהיו לה מנועים "אמיתיים", ובעזרת משקל קל יחסית, כל גירסאות ה BX ניפקו ביצועים טובים למדי.