חן פרחי

תראו מאיפה התחלנו ולאן הגענו.. סה"כ חבר מועדון התרעם על יחס לא נאות של השומר בכניסה, שאם כל הביקורת, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו, עושה עבודת קודש, ומונע מהמפגש להפוך לגן חיות. משם הגעתם לבחירות, לפרשה המפורסמת ההיא ועוד כהנה וכהנה. וכן, הצגת מכונית וחנייתה במתחם נוקייה היא פריבילגייה השמורה לחברי מועדון בלבד. בכל זאת צריך לבדל אותם מ "סתם" קהל רגיל, וזה בהחלט מהווה תמורה לכספם של משלמי המיסים. המחלוקת בין אבירם (בעל הפיאט 128 קופה היפיפייה) לבין האחראי בכניסה היא עיניין פנימי נטו של מועדון ה 5 ואמורה להפתר בין שני הצדדים, ולכן השרשור הועבר לפורום הסגור.

+ 1. אם האלפא לא משופרת מאד, בקו ישר אין לה שום צ'אנס. האמת שגם אני הופתעתי עד כמה המרקורי חזקה ומהירה, גם במונחי ימינו, שלא לדבר על המומנט העצום שלה.

שובב שובב. בכל הנסיעה בכביש החוף לא ירדה הפיאט 1100 של אלחנן מקו ה 100 קמ"ש בספידומטר, ויותר מכך, היא גם דאגה "לנפנף" מכוניות חדישות איטיות ממנה.

נכון, אבל לא מדוייק. תור הזהב של תעשיית הרכב האמריקאית היסתיים בסוף שנות ה 60', וניקבר בקבורת חמור ב 73', עם פריצת משבר האנרגייה, שהותירה את היצרנים האמריקאיים עם המיכנסיים למטה, תרתי משמע. בניגוד לתעשיית הרכב האירופאית, תעשיית הרכב האמריקאית לא ניפגעה כלל במלחמת העולם השנייה, וגם כלכלתה היתה במצב שונה לחלוטין. היפנים והאירופאיים ייצרו מכוניות שהתאימו לתקופות הקשות שלאחר המלחמה, ועם השיפור המתמיד בתוצר הלאומי שלהן, החלו גם המכוניות "לעלות מדרגה". את היצרנים האמריקאיים זה כלל לא עיניין - היה להם שוק מקומי ענק ושבוי, כך שלא היה להם ממש צורך לשפר את תוצרתם, מה גם שהביקורות על המוצרים שלהם באירופה לא ממש הזיזו להם, וכאן ניטמנו זרעי האסון של תעשיית הרכב האמריקאית. בתחילת שנות ה 60' החלו היצרנים היפניים לייצא את תוצרתם לשוק האמריקאי, וניתקלו בקבלת פנים צוננת למדי, אך עם השיפור העיקבי בתוצרת, ובייחוד לאחר משבר האנרגייה ב 73', הפכו המכוניות היפניות ללגיטימיות יותר ויותר. תגובתן של יצרניות הרכב האמריקאיות לפלישה היפנית היו מגוכחות, במקרה הטוב, וכללו יצירות מופת כמו השברולט ווגה והפורד פינטו הביזאריות, שלא לדבר על המוסטנג II העלובה והכעורה. בזמן שההונדה סיביק והטויוטה קורולה עשו חייל באמריקה, עסקו בפורד בהדיפת תביעות לקוחות שמכוניותהם עלו באש לאחר מכה קלה באחוריהן (פורד פינטו) או התפוררו למוות לאחר כשנה (שברולט ווגה). לו היצרנים האמריקאיים היו מגיבים נכון לפלישה היפנית ומשבר האנרגייה של 73', מצבם היום היה טוב לעין שיעור. אבל במקום להתרכז בשיפור התוצרת שלהם, הם מינו מועצות מנהלים שהבינו במכוניות כמו שאני מבין במחולות עם הונגריים, שהדבר היחיד שעיניין אותם הם הדוחות הכספיים הריבעוניים, ולא ראו מילימטר מעבר לקצה אפם. ובשל כל זה, היצרנים האמריקאיים הגיעו לאן שהגיעו בימים אלו.

מ-ד-ה-י-ם ! אין מילה אחרת לתאר את רמת השיפוץ וההקפדה על המקוריות, והכל בעבודה עצמית. שיפוץ נהדר למכונית יפייפיה, מה שמוכיח שהסבלנות מישתלמת. נהננו מאד מההשקה המרשימה אתמול, ושמחנו לפגוש את חברינו ה "צפוניים" וקבלת הפנים מצדם היתה חמה ולבבית. גם הנסיעה בשיירה הלוך וחזור היתה טובה, וכל כוחותינו שבו בשלום לבסיסם. נאחל לדרור, ויקי וכל משפ' ווסרשטיין נסיעות טובות והנאה (והנעה) מרובה מהכלה החדשה. בימים שכאלו הלב מיתרחב ! אלי וחן פרחי.

על מנת לצנן את התלהבותך, אני מזכיר לך שגם השברולט מאליבו הקודמת התבססה על רצפתה של אופל, הווקטרה במקרה ההוא, אבל ההבדל בינהם היה תהומי. הבעייה העיקרית של רוב האמריקאיות בנות קבוצתה, נבעה מכיול מיתלים מזוויע שמנע כל אפשרות להנות מהמכוניות האלו. מיתליהן היו רכים ולא מרוסנים בעליל, מה שפגע בנוסף גם בנוחות הנסיעה, שהיתה טובה רק על כבישים בסטנדרט אמריקאי למהדרין. דווקא יחידות הכוח המיושנות יחסית הפגינו ביצועים טובים ופעולה חלקה ושקטה. גם הלה קרוס הקודמת היתה מכונית נאה למדי ומושכת למראה, שבגרסת ה CLX הציגה מפרט טכני עדכני, רק חבל שעל הכביש הכל נראה אחרת לגמרי, ולא לחיוב.

רב תודות למשפחת גורן על האירוח הלבבי והחם. רק עכשיו התאוששתי ממכת העשן שנישאפה לראותי, ולכן תגובתי המאוחרת.. היום היה נפלא, ולווה במזג אוויר נעים, וביחד עם הפעילות המהנה והאוכל הטעים יצרו יום מיוחד. ובהזדמנות זו נאחל החלמה מהירה ורפואה שלמה לאביו של גידי אשכנזי, חבר יקר.

הפאבייה מותגה מלכתחילה כמכונית "צעירים", ויצרה נישה די מיוחדת, יחד עם הפולו והאיביזה. המכירות של המאזדה 2 מצויינות גם ללא גיר ידני, וכך גם הדייהטסו סיריון. ואם ניזכר קצת בעבר, הפוקוס דור ראשון נימכרה בארץ בגירסה ידנית. המכוניות הידניות היו תקועות במחסני הערובה חודשים ארוכים, וחלקם הגדול נימכר בהנחות גדולות. מאז דלק מוטורס לא מוכנה יותר לייבא מכוניות ידניות, ולפי מצב המכירות שלה היא לא ממש סובלת מכך..

מכוניות ידניות כמעט ולא מיובאות לארץ מסיבה פשוטה - העדר ביקוש. גם יבואנים שכן מייבאים מכוניות ידניות, מוכרות מיספרים זניחים למדי, מה שלא תמיד מצדיק יבוא סדיר. בנוסף, ועם כל הצער שבעיניין, מעטות המכוניות היום שיהפכו למהנות יותר בגירסה הידנית שלהם, שלא לדבר על ההתקדמות העצומה בתחום התיבות האוטומטיות.

ואתה בטח מצפה שהביקורת מצ'כיה וגרמנייה תהייה אובייקטיבית. בדיוק כמו שהביקורות בעיתונות האיטלקית אובייקטיביות לגבי מכוניות איטלקיות. מה שרלוונטי לארץ זה קודם כל האפשרות לתיבה אוטומטית "נורמאלית", תימחור נכון ואיבזור עשיר. צרף לזה את המוניטין הטוב שקנתה יונדאי בשנים האחרונות בארץ, בעיקר בתחום האמינות והתחזוקה הזולה, וקיבלת מכונית שכנראה תצליח בארץ.

עם כל הצער שבעיניין, והסימפטייה למותג, סאאב סיימה את תפקידה ההיסטורי, וצפוייה להיעלם מהעולם. ללא השקעה מאסיבית בפיתוח, אין לסאאב מה להציע, והישענות על פלטפורמות משומשות של אופל לא ממש עוזר להם להתחרות ב.ב.מ.וו, מרצדס ואודי. דווקא אופל מצוייה במצב הטוב מכולן; היצע הדגמים שלהם אטרקטיבי ומכוניות החברה נימכרות מצויין באירופה. אם אופל תימכר לקונצרן גדול או תהפוך לחברה עצמאית בזמן הקרוב, פיתוח דגמים חדשים לא ייפגע ופועל יוצא מכך יהיה הצלחה במכירות. באם תתפתח סחבת, ותקציבי הפיתוח יבלעו, אופל תיפגע מכך לטווח הארוך.

בין מכונית שמציעה ביצועים טובים לבין מכונית ספורטיבית אין הרבה קשר, אם בכלל. סביר להניח שדווקא דגם ה 1.4 יהיה הנמכר ביותר, ולפי הביקורות בעיתונות העולמית מדובר במכונית מצויינת, שהפכה, שומו שמיים, למבוקשת באירופה, ובשל כך התאחר השיווק בארץ.

ביררתי מי משפץ או שיפץ בעבר את ה "בומבות", ולצערי כבר לא משפצים אותן בארץ. מאחר ורובן המכריע של ה BX עברו לעולם שכולו טוב, נעלם הביקוש לחידוש הבומבות, ופשוט היפסיקו לשפץ אותן.

עד היום יש לי כמה גיליונות מהמגזין הזה, והם כנראה בדרכם לארכיון אוניברסיטת ת"א.

אתה פשוט לא צודק. מעל האוונסיס יש לטויוטה את הקמרי, ומעל הסיביק יש להונדה את האקורד המצויינת, ומעליה יש את הלג'נד. ברמה גבוהה יותר יש את האינפיניטי והלקסוס, אבל כאן מדברים על סכומים גבוהים בהרבה. בעבר מכוניות יפניות היו מוקצות מחמת מיאוס בפלח שוק זה, אך בשנים האחרונות הם סגרו את הפער במהירות, ונכון להיום יש להם מכוניות מנהלים וסאלון מצויינות. ואגב, הדגמים הבכירים של האלפא 159 עולים כמו לקסוס בערך.

למעט רולקס, כל המותגים שציינת שייכים לחברת גג אחת. לולא האיחוד בינהם, ספק גדול אם היצרנים שציינת היו שורדים, ואכן יצרנים שוויצריים רבים נעלמו בשנות ה 70'. באלקטרוניקה בידורית השליטה היפנית והקוראנית כמעט מוחלטת, גם באירופה, ורוב מותגי העבר - ITT, גרץ ונורמנדה, לדוגמא, הם לא יותר משמות עבר על מכשירים סיניים. KTM, דוקאטי ואפרילייה הינן יצרניות שוליות מבחינת כמות המכירות, לבטח בהשוואה למה שייצרה תעשיית האופנועים הבריטית ששלטה בתחום עד אמצע שנות ה 60'. כל הדיון נסב על כך, שללא הגבלות מכירה פוליטיות באירופה, היו יכולים להיתקיים שני תסריטים; 1. תעשיית הרכב האירופאית היתה שוקעת ומיצטמצמת, תוך איחודים ומיזוגים רבים. 2. הם פשוט היו מייצרים מכוניות טובות יותר. אפשר לראות עד כמה ראשי תעשיית הרכב ועיתונות הרכב האירופאית היו לא הוגנים כלפי היצרנים היפניים, לפי תוצאות בחירת מכונית השנה. רק ב 93' זכתה מכונית יפנית לראשונה בתחרות, הניסאן מיקרה, וגם זה כהצבעת מחאה על אוזלת ידה של התעשייה האירופאית.

תתפלא, אבל גם האמריקאיים לא ממש מטומטמים. הם פשוט לא נידרשו להפעיל את התאים האפורים שלהם, מאחר ורבי המכר שלהם היו טנדרים ורכבי SUV מגודלים וזולים לייצור, מה שייצר להם שולי רווח עצומים. האמריקאים, בניגוד ליפנים, לא ניזקקו לייצוא מאסיבי על מנת להרוויח, וכשהשוק המקומי היתכווץ, ביחד עם עליית מחירי הדלק, הם ניכנסו לבעייה. גם את היצרנים האירופאיים הפסקתי להעריץ מזמן - אחרי יצירות מופת כמו הפיאט רגאטה, האופל קורסה דור שני או האלפא 33, די ברור שגם הם לא אימצו את מוחם יתר על המידה, והתבססו על פטריוטיזם, שהוא כידוע מיפלטו האחרון של הנבל.. היפנים חיסלו בעיקביות את תעשיית האופנועים הבריטית, תעשיית השעונים השוויצרית (יצרנים רבים נעלמו ואלו ששרדו התאחדו תחת חברת גג) ותעשיית האלקטרוניקה האירופאית. לולא המגבלות הפוליטיות, היה סיכוי גדול שלא מעט יצרנים אירופאיים היו נעלמים או נאלצים להתאחד. או פשוט לייצר מכוניות טובות יותר.

זהו לא מנוע V6 אלא 6 טורי. אם הקונה יצטרך להחליף גם מנוע, אזי הפרוייקט הזה הופך להיות מטורף מבחינת העלויות שלו, ושווה רק אם יש לבחור סנטימנטים עמוקים למכונית הספציפית הזו.

מה שמנע מהיפנים לפתח מנועי דיזל קטני נפח, היו מיגבלות השיווק באירופה ולא ידע טכנולוגי. מאחר ומכסות הייצוא לאירופה היו מוגבלות, העדיפו היפנים לייצר ולייצא מנועי דיזל במכוניות גדולות יחסית שבהן שולי הרווח גבוהים. זה לא סוד שלולא מיגבלות הייצוא של היפנים לאירופה, סופה של תעשיית הרכב האירופאית היה (כנראה) כסופה של תעשיית הרכב האמריקאית.

ליצרנים היפניים אין ברירה - היצרנים הקוראניים "אכלו" להם את פלח השוק מלמטה, מה שאילץ אותם לשפר בצורה ניכרת את תוצרתם. שנים ארוכות זילזלו היצרנים היפניים בתוצרת הקוראנית שייצרה מכוניות בסיסיות, מה שהיווה את חוט השידרה של תעשיית הרכב היפנית, וברגע שהתוצרת הקוראנית השתפרה פלאים, לא נותרה ליצרנים היפניים ברירה אלא לשפר את מכוניותיהם על מנת להתמודד באירופה מול טובי היצרנים. ואכן, מכוניות יפניות רבות נימכרות באירופה במיספרים מכובדים - מזדה 3, הונדה סיביק וטויוטה קורולה.

בעייה אין, פשוט המכונית צורכת יותר דלק, זה הכל. הגבלת זרימת המיים ע"י הטרמוסטט שולית למדי ולא אמורה להשפיע על תיפקוד מע' הקירור. בוולבו שלי טיפלתי במע' הקירור בצורה יסודית מיד שקניתי אותה, ובמסגרת הטיפול ניקיתי את הרדיאטור, החלפתי צינורות מיים, החלפתי טרמוסטט לחדש והכנסתי נוזל קירור איכותי. 4-5 דקות לאחר ההנעה, הטמפרטורה מיתייצבת ונעלמים הגימגומים של מנוע קר. ומעולם שעון החום לא עבר את קו השליש, גם לא בנסיעה עירונית ביום חם עם מזגן פועל.

שוב,שום מכונית, כולל הפיג'ו 504 לא אמורה להתחמם כשמערכת הקירור תקינה. הוצאת הטרמוסטט מונעת מהמנוע הגעה מהירה לטמפרטורת עבודה, אך כשהמנוע מגיע לטמפרטורת עבודה זה כלל לא משנה אם יש או אין טרמוסטט. היו לנו במשפחה 8 פיג'ו 404 שהיה להם רדיאטור קטן בהרבה משל ה 504, ואף אחת מהן לא התחממה סתם כך, ואלו שכן רתחו היו עם מנועים "עייפים", וזו תופעה ידועה ומוכרת בפיג'ו. נסעתי עשרות אלפי קילומטרים בטנדר פיג'ו 504 צבאי ומעולם לא ניתקלתי בבעיית התחממות, והטנדרים הצבאיים כללו מזגן (בשנת 88').

זו פשוט טעות. שום מכונית, כשהכל תקין בה, לא אמורה להתחמם. הוצאת הטרמוסטט סה"כ מונעת מהמכונית להגיע לטמפרטורת עבודה במהירות, ולא תמנע רתיחה כשיש בעייה באחד או יותר מרכיבי מע' הקירור.

אני לא רוצה להשמע כמשבית שמחות, אך אני מקווה שאתה מודע לגודל הפרוייקט אליו אתה נכנס. לפי התמונות, השטחיות אמנם, נראה שיש להשקיע בה סכום לא מבוטל כלל ועיקר, הן בצד המכאני והן בפחחות וצבע וכמובן גם בפנים הרכב. לא מעט "פרוייקטים" כאלו החלו בקול תרועה רמה וניגמרו בקול ענות חלושה, אחרי הפסד כספי לא מבוטל. בכל מקרה, הרבה בהצלחה !

התכוונת אלי ? אני לא מבצע עבירות תנועה מסיבות פרקטיות לחלוטין - ב 750 ש"ח שעולה דוח תנועה אני יוצא לסופ"ש עם זוגתי, ובערבים אני מנעים את זמנכם בפנינים שיוצאים לי מהמקלדת, במקום לשבת 3 שעות בנהיגה מונעת..