חן פרחי

יעזור מאד לאחותי, שברנו מגאן שלה התפגר חיישן גל הזיזים, מה שגורר עלות תיקון של 4500 ש"ח מאחר וצריך לפרק חצי מנוע. וזה עוד אחרי החלפת שסתומים בתיבת ההילוכים, 2000 ש"ח. ובאמצע נכנס גם חיישן מד מהירות, 800 ש"ח. דבר אחד בטוח, רנו היא כבר לא תקנה יותר.. הישראלים, בניגוד לקהל הרוכשים האירופאיים, לא מרגיש "מחוייב" לרכוש את התוצרת המקומית שלו, וזה גם מה שגרם ליצרנים היפניים והקוראניים להתחיל לייצר מכוניות טובות, מאחר והם חייבים להתבסס על ייצוא נרחב.

אולי לאדוארד אטלר יש זיכרון קצר, אבל לי לא כל כך. מעניין שתשדיר השרות הנילעג שהוא ערך לדאצ'ייה הרומנית במסגרת אותה תוכנית אומללה, פרח מזיכרונו, למרות שכבר היה ברורה גודל הנפילה. ולדונה עצמה - למרות שהיא נראתה כמו פיאט אונו עם תא מטען נפרד, מדובר היה במכוניות שונות למדי. הדונה התבססה על שלדתה של ה 128 הוותיקה, עם מנועים מפיתוח ברזילאי, שהיו די טובים, יש לציין. גם האיכות לא נפלה מאיכותם של מוצרי פיאט באותה העת - בינונית מינוס. אגב, הטנדר דונה היה למעשה הפיורינו, שעדיין נמצא עימנו.

יש גם צד חיובי לענייין; אמנם כעת החנייה עולה כסף, אך באותה הזדמנות ניפטר המועדון מנוכחותם המעיקה לעיתים של המישתוללים במגרש החנייה הסמוך. אותה חבורה "רודפת" אחרי מיפגשי המועדון בערך מיום הקמתו, וגרמה יותר מפעם אחת לעזיבת מקומות מפגש טובים.

1. היונדאי אלנטרה מכונית אמינה מאד ועלויות התחזוקה שלה סבירות מאד. 2. האלנטרה 2.0 מאובזרת למדי, בדוק שכל האיבזור החשמלי תקין ופועל - גג שמש ובקרת אקלים, לדוגמא. 3. האלנטרה 2.0 אינה מכונית חסכונית, אך צריכת הדלק שלה הינה בגבולות הסביר. 4. כושר הקירור של המזגן מצויין, ובדגם הנ"ל יש בקרת אקלים. ההבדל היחיד בין האלנטרה 1.6 ל 2.0 הוא בביצועים, ובשום מקרה המנוע הגדול יותר לא הופך אותה למה שהיא לא.

היונדאי והקאיה עדיפות בכל מקרה על צמד המישפחתיות הללו, אלא אם אתה ממש זקוק לתא מטען נפרד. ליונדאי ולקאיה 5 כוכבים במבחן הריסוק התקני, 6 כריות אוויר ובקרת יציבות כציוד תקני. מניסיון אישי, צריכת הדלק של ה I30 סבירה בהחלט, גם בנסיעה ארוכה.

כל הנתונים שהפרחתם לחלל האוויר חסרי משמעות הינם. בדיקת התאוצה מ 0-100 נעשית כאשר המכונית עמוסה בנהג + נוסע ו 50 ק"ג מטען. בנוסף, נערך כיול מדוקדק של הספידומטר (בעצם לא, התאוצה ניבדקת באמצעים אלקטרוניים) שלרוב הוא אופטימי משהו. התאוצה עצמה יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים, כגון סל"ד ההספק המירבי ואורך ההילוך השני. ההונדה סיביק 1.4 מגיעה ל 100 ממש בקצה ההילוך השני, אך תאוצות הביניים שלה מצריכות לוח שנה, וזה כדוגמא.

על דבר אחד אנחנו מסכימים - אסור לסמוך על אף אחד, כולל מוכרים פרטיים. בדיקה נכונה ויסודית לפני הקנייה מונעת הרבה צרות בהמשך, וברור שפוטנציאל הנפילה עם סוחר חאפר גדול בהרבה. במקרה של היונדאי שקניתי לאחותי, היה ברור לי שבמחיר שבו היא נירכשה, במצב אידיאלי היא לא יכולה להיות, ולכן בוצעה הורדה משמעותי במחיר על מנת לבצע יישור קו מאסיבי. המכונית תוקנה ע"י הסוחר מסיבה פשוטה - בימים קשים אלו הוא צריך לקוחות, ולקוח מרוצה מביא איתו עוד ועוד לקוחות. והערת אגב - אותו סוחר לעולם לא יחזיק אצלו במגרש מכונית לא "נקייה", כעיקרון. נקווה שעם התמסדות הענף יעלמו החאפרים הקטנים, וחברות טרייד אין רציניות וישרות ישלטו בענף.

אני מחקתי את ההודעה שלך מאחר ואתה מוציא את דיבתם של מאות אנשים רק בשל דעות קדומות. אני לא טוען שסוחרי המכוניות הנם צדיקים תמימים, ולענף יצא שם רע במיוחד, ולא במקרה, אבל צריך לזכור שכמו כל בעלי עסק, הם חיים מלקוחות, ואני אישית לא מכיר שום עסק שחי ומיתקיים 30 שנה רק מרמאויות. בכל מקרה המלצתי לו לבדוק את המכונית בצורה יסודית בלי לפסוח על אף שלב, ואם הכל יוצא תקין, שירכוש את המכונית. ותזכור שנוכלויות ורמאויות קיימות גם בקרב מוכרים "פרטיים".

לפי מה שטענת, הקילומטרג' תואם את המוצהר, כך שאין חשש לבלאי מוגזם במנוע, מה עוד שתוסף "דבש" נהוג להוסיף כשהמנוע ממש עומד להחזיר נשמתו לבוראו, ולא במכונית משנת 05' שנסעה 75K. אם אתה חושש ברמות כאלו, פשוט אל תקנה מהם את המכונית.

אם אתה ממש לא מאמין, בדוק אותו גם בת"א. משם גש למשרד הרישוי ובדוק בעלויות קודמות, אם הכל יוצא תקין, קנה את המכונית. סה"כ אתה קונה מהם מכונית, לא מיתחתן איתם..

התיבה הרציפה מכונה AUTOMATIC בפונטו ספייס, ואם אתה חייב אוטומטית זו האופצייה העדיפה. אין לי מושג לגבי אמינות התיבה הרובוטית של הגרנדה פונטו, ואם היא זהה לזו של הפונטו ספייס או הפנדה.

כפי שכתבתי לא אחת, אין הרבה טעם לקחת מכונית בת 14 לבדיקה, שהצפי הוא שכמעט כל רכיב במכונית יסבול מבלאי גבוה. מכוניות מהשנתונים האלו, לוקחים לבדיקת מרכב אצל פחח שסומכים עליו ולאחר מכן למכונאי שיחווה את דעתו על מצבה המכאני, ושלום על ישראל.

הפונטו ספייס הוצגה בשנת 2000 ולא ב 98'. הגרנדה פונטו הגיעה לארץ בגירסה ידנית או רובוטית, בניגוד לספייס שהגיעה בנוסף עם גיר רציף, שהוא האופצייה העדיפה. בכל מקרה, התרחק מהדגמים הרובוטיים של הספייס, המתקן הרובוטי לא הפגין אמינות גבוהה במיוחד, ותיקונו יקר להפליא.

זו דודג' דארט קופה או GT.

ההבדל בצריכת הדלק זניח בעליל. הבעייה היחידה בגגות השמש הישנים, ובעיקר החשמליים, היא הבלאי של המנגנונים והתיקונים היקרים יחסית שלהם.

מה יש כאן לדעת ? המכונית, לפחות על פי הבדיקה שצירפת, במצב מעולה, ולמעט כמה הערות שוליות הבדיקה יצאה מעולה. תתחדש.

חד משמעית, לך על אוטומטית. ראשית, הגיר בקאדי הוא ה DSG המצויין, שבנוסף לתכונותיו הטובות, מציע צריכת דלק כשל גיר ידני. שנית, לנהוג בפקקים כל היום עם גיר ידני מהווה עינוי לא קטן, וגם חובב התיבה הידנית המושבע ביותר "ישבר" במהרה. כמיסחרית קלה, הקאדי מכונית מצויינת, אבל עדיין לא מציעה איכות חיים של מכונית פרטית טובה.

בימים אלו חוגגת הוולבו שלנו 3 שנים אצלנו. המכונית נקנתה בין היתר גם כדי לשמש תחבורה יום יומית עבור אבי וגם לנסיעות "פאן" בימי שישי ושבתות בטיולי המועדון. למרות שהמכונית במצב מכאני מעולה, וככלל, הוולבו 144 נחשבת למכונית אמינה להפליא וקלה לתחזוקה, החיסכון בעלויות השנתיות מיתגמד למול צריכת הדלק הגבוהה ומיגבלת שעות הנסיעה, ואנחנו מקפידים על יישום החוק הזה קלה כחמורה. לבסוף אבי "נשבר" ורכש לעצמו וולבו 850, לאחר שה 740 הלכה לעולמה בתאונה. בשנה וחצי האחרונה חזרה המכונית לייעודה המקורי - רכב אספנות לסופי שבוע בלבד.

הצ'ירמיין הקודמת התבססה על המרצדס W124 (סידרה E שיוצרה בין 85'-95') ויועדה בעיקר לשוק הקוריאני חובב הניקלים וקישוטי כאילו עץ. גם היצרנים היפניים לא טמנו ידם בצלחת, ודי אם ניזכר במיצובישי דבונאייר לדוגמא. יונדאי ייצרה בשנו שנים רבות מכונית שנקראה גרנדאור שהיתה נראית מגוכחת לא פחות מהמרצדס הזו, אבל היא נימכרה בשוק הקוריאני היטב. אגב סאניונג - הזדמן לי לנהוג ברודיוס, אמנם הדבר הזה נראה זוועת עולם, אבל בנהיגה הוא בהחלט הפתיע לטובה.

למזדה 3 יש ביצועים טובים למדי בשתי גירסאות המנוע שלה, כשיתרון הנפח בגירסת ה 2.0 בא לידי ביטוי בעיקר בסל"ד גבוה. כדאי גם להפריד בין המונח "מכונית מהנה לנהיגה" לבין המונח "מכונית מהירה". ברור שגם ביצועים טובים בהחלט מוסיפים להנאה, אך היו גם לא מעט מכוניות דלות הספק שסיפקו הנאת נהיגה - פיג'ו 306 1.4, אלפא סוד, אופל קורסה MK1 ועוד.

רב תודות למייק ולבנו, רס"ן ד. על היום המדהים. שילוב של מזג אוויר נפלא ודרך יפה עשו את היום למהנה במיוחד, וביחד עם סיור מעניין והרצאה מחכימה שגם הילדים נהנו ממנה, הפכו את היום למושלם ! השיירה יצאה לדרכה בדיוק בשעה היעודה, והנסיעה היתקיימה לפי נוהל שיירה, ולמרות הנסיעה הארוכה, הישישות לא איכזבו והביאו את כולנו למחוז חפצנו. תודה גדולה מגיעה ליענק'לה הללי, איש יקר, על החמין הטעים ועל הצפירות המאנגלייה שלו.. כן ירבו ימים כאלו !

בנהיגה "חזקה" במאזדה 3, כשההילוך הרביעי מבוטל, ממיר המומנט מחובר ב 99% מהזמן, ואז אפשר לשחק די יפה עם המכונית,מה גם שמצב הטיפטרוניק במזדה 3 מעניק אפשרות שליטה ידנית אמיתית על תיבת ההילוכים. בגיר האוטומטי של PSA ה AL4 ממיר המונט נינעל מהילוך שני ומעלה, וזאת על מנת לחסוך בדלק ולא לענג את הנהג, שבהתחשב ברמת השלדות של מכוניותיהם, אין הרבה סיכויים שהוא יחפש ניהוג דרך הדוושה..

תודה על הסקירה הממצה. נגעת בנקודה מעניינת, שנישאלת רבות בפורום ייעוץ ברכישת רכב - הזדקנות מכוניות יוקרה, שכחדשות לרוב זכו לטיפול הולם, ועם יתישנותם וירידת ערכם, החלו לסבול ממה שמכונה "תחזוקת שבר", מה שגורם למכוניות הללו - ב.מ.וו סידרה 7, וולבו S80 ואפילו מרצדס סידרה S - להפוך לבור ללא תחתית, בייחוד לאור מחירי הטיפולים והחלפים שנישארים יקרים גם כשהמכונית הופכת לזולה יחסית. בהצלחה בהמשך הדרך.

לא במקרה הפכה ה 206 לפיג'ו הנמכרת ביותר בכל הזמנים. ה 206 היא כנראה הפיג'ו האחרונה ששילבה התנהגות כביש מצויינת ומהנה יחד עם נוחות נסיעה טובה מאד. בניגוד לדגם ה 1.4, ל XS יש ביצועים טובים למרות שכמו בכל מכוניות PSA איכשהו המנוע מרגיש קצת יותר חלש מהנטען בנתונים הרישמיים.

כנראה שהאמת מצוייה אי שם באמצע. ברור שכשהפלטפורמה ומיכללי ההנעה נותרים זהים, למעט הוספת מנועי דיזל, מכונית חדשה לגמרי היא לא יכולה להיות, כמו לדוגמא היונדאי I30. גם אם מה שעברה המזדה 3 יוגדר כמתיחת פנים, אזי מדובר במתיחת פנים יסודית למדי ולא רק איפור חדש. נקווה רק שמה שהיה טוב במזדה 3 היוצאת - התנהגות כביש מהנה ומיכללי הנעה טובים - ישארו גם ב "חדשה" או איך שלא נקרא לה, ותשופר נקודת התורפה העיקרית שלה - נוחות הנסיעה העירונית.