חן פרחי

הילדים מסתבר, מעדיפים את הצהובה.

המשך..

יום יפה בחוץ, דלי ביד ורון בלב, ניקיתי את שתי האחיות, אחת שבדית זהובה והשנייה בלגית לבנה..

נהגתי הרבה על שניהם, ואני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי. הגיר של היונדאי מצויין ומגיב מהר והיטב, וביצועיה עדיפים בהרבה על אלו של הסיטרואן. גם נוחות הנסיעה שלה, שהיא די בינונית לכשעצמה, עדיפה על נוחות הנסיעה של ה C4, שבתוך העיר פשוט עומדת על רמה נמוכה. אני מניח שללא מעט אנשים עדיין לא "מסתדר" שמכונית קוריאנית יכולה להיות עדיפה על מכונית אירופאית, או אפילו, שומו שמיים, מכונית צרפתית. למעט כמה צעצועים אקטרוניים, אין ב C4 שום דבר שלא היה בפיג'ו 307, כשגם שהיתה חדשה לא היתה מהטובות בקבוצתה.

ברור. המטרה בהרכבת מנוע מרכזי בפריוויה לא היתה להפוך אותה למכונית ספורט, אלא כדי לאפשר ניצולת שטח מקסימלית, ולהקנות לה התנהגות כביש של מכונית פרטית ולא של מיסחרית פרימיטיבית שתוכננה בשנות ה 70'.

למעט עיצוב נאה יותר ומעט יותר פיצ'רים אלקטרוניים, היונדאי מכונית טובה יותר. יש לה מנוע חזק יותר, גיר נימרץ וביצועים עדיפים. התנהגות הכביש ברמה טובה בשני המכוניות, כשליונדאי נוחות נסיעה עדיפה (מי היה מאמין..).

בניגוד לרוב הוואנים, שלא היו אלא מיסחריות מוסבות, הפריוויה תוכנן כמוביל נוסעים בעיקר, ותוכנן בגאוניות וביצירתיות. לפריוויה היה מנוע מרכזי "שוכב" שתוכנן בייחוד עבורה, בנפח 2.4, כשהרדיאטור נמצא בחזית הרכב. גם תיכנון המיתלים לא הוזנח; לפריוויה היו מיתלים אחוריים ניפרדים, מה שתרם להתנהגות כביש מצויינת ונוחות נסיעה טובה. מאוחר יותר יובא גם דגם ידני שכלל סרן אחורי "חי" שפגע הן בנוחות הנסיעה והן בהתנהגות הכביש.

המכונית העממית הראשונה בה ניתנה תשומת לב לנושא חלוקת המשקל היתה הרנו 16. למרות שהיתה לרנו 16 הנעה קדמית, מנועה מוקם בחלקו האחורי של תא המנוע, ממש בסמוך לתא הנוסעים, ואילו תיבת ההילוכים מוקמה מלפנים, מאחר והיא קלה בהרבה. באותה שיטה השתמשה ב.מ.וו בסידרה 3 E36 שהוצגה ב 91'. גם בה מוקם המנוע מחלקו האחורי של תא המנוע, להשגת חלוקת משקל טובה יותר. אנקדוטה קטנה - נימכרו גם בארץ לא מעט מכוניות עם מנוע מרכזי, והן אפילו לא היו מכוניות ספורט. זה היה וואן, וקראו לו טויוטה פריוויה.

בשנת 95' החל באיטליה מבצע נרחב להורדת כלי רכב ישנים ומזהמים מהכבישים, וכל בעל רכב ישן שמסר את מכוניתו לגריטה קיבל הנחת מס משמעותית, בתנאי שיקנה מכונית מתוצרת מקומית, כמובן. באותה שנה ניגרטו בדרך זו מאות אלפי מכוניות, ותחתם נקנו מכוניות חדשות, מה שסייע לפיאט, בעיקר, למכור כמויות שיא באותה שנה. למעט הפיאט 500, רוב מכוניות שנות ה 70' וה 80' נעלמו כליל מהכבישים ונדיר מאד לפגוש באיטלייה פיאט ריטמו או רגאטה, למשל, כמו גם אלפא 33 או לנצ'ייה דלתא.

הלגאסי עדיפה בהרבה על הליאונה מכל הבחינות. ללגאסי 1.8 מנוע מודרני יחסית בעל 16 שסתומים ו 102 כ"ס. כמו כן יש לה תיבת הילוכים אוטומטית בת 4 מהירויות וביצועים לא רעים גם בקנה מידה של ימינו. בדוק רק שכל המערכות פועלות, בייחוד האיבזור החשמלי (במידה ומדובר בדגם ה GL).

תמונות יפות, אהבתי. לדעתי, ה 144-145 מהשנים 71' - 72' היו היפות ביותר, לפחות מבחינה חיצונית. למרות הוולבו 144 היתה מכונית מצויינת לזמנה, מעטים רואים בה מכונית קלאסית - אולי בגלל שהיא שרדה יותר מידי.

הסיריון מכונית מודרנית יותר, נאה יותר וכנראה בעלת רמת בטיחות עדיפה (3 כוכבי בטיחות - השרייד לא ניבדקה). הסיריון נעימה יותר לנסיעה ותא הנוסעים שלה עדיף. בעייתה היחידה היא הבלאי המהיר של מנועיה, ואני אישית מכיר כמה סיריונים שמנועם לא חצה את קו ה 150K. בתקציבך, בחר את המכונית שבמצב טוב יותר ובדוק היטב את מצבה המכאני של הסיריון.

כדאי גם לשים לב, שעם סיום תור הזהב של תעשיית הרכב האמריקאית בתחילת שנות ה 70', הן הרקורד והן הגרנדה, מחליפת הטאונוס, זנחו את הזיקה המובחנת לתוצרת האמריקאית וחזרו למראה "אירופאי".

הבעייה של לא מעט מכוניות אירופאיות, בעיקר מתחילת שנות ה 2000 היתה אלקטרוניקת בוסר. תקלות חיישנים הן לא סוף העולם, אבל הן אלו שממאיסות את המכונית על בעלייה. היצרנים היפניים היו הרבה יותר זהירים בהכנסת מערכות מתקדמות ולכן אחוז התקלות מסוג "הלך החיישן" היה נמוך בהרבה, עד לא קיים.

הן הרקורד והן הטאונוס יוצרו ע"י שלוחות של יצרנים אמריקאיים, ובשניהן יש זיקה לתוצרת האמריקאית של אותם שנים, ובייחוד ברקורד, שנראית כמו הקטנה של אמריקאית טיפוסית של אותם השנים. כמה פריטים אופיינים אף נילקחו ישירות (במחינה רעיונית) מהאמריקאיות של אותם השנים - המושב הקדמי המשותף, מיקום מוט ההילוכים על גלגל ההגה ומיקום בלם היד. הפורד טאונוס והאופל רקורד היו רבות מכר בסוף שנות ה 60' ותחילת ה 70', ונאבקו בפלח שוק שהיה החשוב ביותר ליצרנים הגרמניים באותה התקופה, כשגם האודי 100 והב.מ.וו 1600-2000 זכו להצלחה לא מבוטלת.

זו בדיוק הנקודה. תא המנוע אמור "להתקפל" ולקרוס בתאונה, על מנת לספוג את אנרגיית ההתנגשות, וחוזקה של המכונית נמדד על פי חוזק כלוב תא הנוסעים שאמור להשאר שלם. על המכוניות החדשות נראות קטסטרופה אחרי תאונות, אך זהו ייעודם - להגן על חיי הנוסעים בהן.

ובאותה נשימה, הגיע העת להפסיק את ההתעסקות האובססבית הזו בנתוני NCAP, כאילו מכונית עם 4 כוכבי בטיחות מהווה סכנת נפשות. לעיתים הכוכב החמישי ניתן על קיום התראה לאי חגירת חגורת בטיחות. קיום מערכת ESP חשובה בהרבה מעוד כמה נקודות במבחן ריסוק סטרילי.

אם אביך מחזיק במכונית 6 שנים, עיניין הסחירות הופך ללא רלוונטי בעליל. אף אחד לא יכול לנבא סחירות של מכונית בכלל, ובטח לא לטווח של 6 שנים. לרוב הנהגים ה"מישפחתיים" היונדאי I30 עדיפה על המזדה 3.

להשתוללות פרועה בתוך העיר לא קוראים ספורט מוטורי, וזה אפילו לא קרוב לכך. החכמים הגדולים שהזמינו את הכתבת היו צריכים להביא בחשבון מה יהיו התוצאות, ולא להיתבכיין, להשתפן ולבקש שיסירו את הסירטונים. כמו שנאמר, סוף מעשה במחשבה תחילה.

בעת האחרונה ניפתחים שרשורים מסוג זה חדשות לבקרים, ובכולם התשובה פחות או יותר זהה. אם אין לכם ממש מה לחדש, תחסכו לנו את כאבי הראש שלכם, יש לנו מספיק דאגות גם כך.. אם אתם רוצים לדון בהגבלת המהירות המירבית המותרת או בצורת האכיפה של משטרת ישראל - בבקשה. להבא שרשורים שעוסקים בחברי פורום שניתפסו\מומל"זו\צולמו על מהירות מופרזת ימחקו מיד ובדיעבד.

חבל שלא ציינת תקציב. אם הוא לא חייב מכונית חדשה, אבל חייב שהיא תהייה ממוצא יפני, הונדה סיוויק עונה היטב על הדרישות שהצבת, והיא מכונית מצויינת בפני עצמה. אפשרות שנייה היא מזדה 3 1.6, שהיא אמנם פחות נוחה ומרווחת מהסיוויק, אך עדיין מכונית טובה ומהנה.

לפונטו 16V ראש מנוע עדין יחסית ולא קל לשיפוץ. בנוסף, על מנת לבצע את העבודה כראוי צריך להשתמש בכלים ייעודיים של פיאט, ולא כל מוסך מחזיק אותם.

בוא נעשה קצת סדר. לוולבו S80 2.4 יש מנוע 2.4 5 בוכנות שנלקח מה S70 וגיר אוטמטי בן 5 הילוכים. לדגמי ה 2.9, הן הרגיל והן המוגדש יש גיר בן 4 הילוכים, בשל אורכו של המנוע שלא איפשר התקנת גיר בן 5 הילוכים. דגם ה 2.4 הינו בעל הספק של 140 כ"ס בסל"ד נמוך יחסית - שיא ההספק מתקבל 4500 סל"ד בלבד. נתוני הביצועים הרשמיים טוענים לתאוצה מ 0-100 תוך 11.5 שניות ומהירות מירבית של 205 קמ"ש. מכאן ניתן להבין שחורכת אספלט היא לא, אבל גם לא עגלה. רמת הגימור בדגם הזה היא הנמוכה ביותר בהיצע, ואינה כוללת מחליף דיסקים או מושבים חשמליים. כמו בכל מכונית סאלון מיתיישנת, המחירון הרישמי יורד אך עלויות התחזוקה נישארות גבוהות יחסית, מה שלרוב גורר הזנחה - ומכאן הדרך לבעיות ותקלות קצרה. ניסיון של חבר עם S80 2.9, מגלה שהמכונית אמינה למדי, כל עוד לא בוצעו בה התקנות חובבניות וטיפולי מדרכה. הביצועים מצויינים, הנוחות טובה והתנהגות הכביש מפתיעה לטובה. נקודות התורפה הם איכות גימור פחותה מהמצופה ותחזוקה יקרה יחסית, אבל לא נוראית.

פורסם אתמול, בבקשה. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=241414 מנחם ידידי (באמת), אני לא כל כך מצליח להבין את המרירות שיש בך כלפי התנהלות הועד, ואבי נוף בפרט. ניבדקו מספר מקומות, לאחר שמקום המפגש הקודם היה צר מלהכיל את הבאים הרבים, נוסו מספק מקומות בשבועות האחרונים, וכעת נקבע מקום המפגש בחנייה החיצונית של קניון רננים.

לסובארו ראשי מנוע מאלומיניום, כך שלא צפוייה שום בעייה במעבר לדלק נטול עופרת.