חן פרחי

אודה ולא אבוש - אני נמנה על מעריצי יונה וולך ואני מצחצח שיניים פעמיים ביום ! אבל לעומת זאת, אני לא אוהב בקר נמוך, אני לא ימני לאומי ויש לי זהות מינית.. באם ארצה לעלות לעיר הקודש, קיריה יפיפיה, לאיזה מפגש כדאי להגיע ?

זו אכן וולבו P1800ES שהיתה מכונית ספורט-סטיישן ויועדה להתחרות ברליאנט סימיטר GTE הבריטית. פרט מעניין במכונית הוא דלת תא המטען שלא היתה אלא שמשה אחורית של וולבו 145.

ראשית אני לא מר אלא "סתם" חן. אני לא רוצה שיסעו על 80 ומיצדי יכולים כולם לנסוע על 220 קמ"ש, מי שיתפס - זב"שו. יש חוק במדינה, והדרך להילחם בו היא לא לעבור עליו, אלא לנסות לשנות אותו בחקיקה, כמקובל במדינות דמוקרטיות.

חשבתם פעם שהפיתרון הפשוט ביותר הוא לנסוע במהירות המותרת ? ומי שרוצה לנסוע מהר יותר, שיקח סיכון או שישא בתוצאות. גם אם תפתחו 6,875 שרשורים כאלו כלום לא ישתנה, באחריות.

מנוע V צר זוית הוא לא המצאה של פולקסווגן - לנצ'ייה ייצרה כבר בשנות ה 60' מנוע V4 בעל זוית של 13 מעלות ששימש את הפולבייה, והורכב מוטה בזוית של 30 מעלות. החידוש של פולקסווגן היה בשימוש בראש אחד ולא שניים ניפרדים, מה שיצר בעיית פיזור חום לא פשוטה, בעיקר עקב גודלו של הראש. פולקסווגן עמלו על פיתוח המנוע שנים ארוכות עד אשר מצאו פיתרון לבעייה, שבניגוד למקובל לחשוב, לא היתה קשורה כלל להתחממות המנוע עצמו. פיתוח מעניין עוד יותר של המנוע הנ"ל היה מנוע ה W12 ששימש את הפולקסווגן פאטון, וזהו ללא ספק אחד המנועים המעניינים ביותר שיוצרו אי פעם.

סטיגמה ששייכת לעבר הרחוק. כשמיתכוונים במונח "עשוייה מפח עבה" לרוב מיתכוונים לוולבו 144\240, שלא היתה אלא הונאה עיצובית מושלמת. המכונית עוצבה כקופסא עם צלעות עבות, והדלתות עוצבו במבנה נפחי, מה שיצר קו מותניים מודגש. מראה הטנק גרם להרגשה שהמכונית עשוייה מפח עבה במיוחד, מה שפשוט לא היה נכון. הבטיחות הגבוהה של המכוניות הללו, לפחות לזמנן, נבעה מתיכנון מיתקדם של אזורי קריסה קדמיים ואחוריים ולא עקב הפח העבה. מה שכן, איכותו של הפח היתה גבוהה, מאחר ווולבו השתמשו בפח מאיכות גבוהה מאד שמוגן כראוי בפני החלדה, מה שעזר למכוניות הללו לשרוד שנים ארוכות.

את מוניות הב.מ.וו E34 524 TD ייבאו לארץ רסקאר, היבואן הקודם ולא קמור. למרות המוצא הגרמני והמפרט המפתה, המכוניות הללו הפגינו אמינות איומה וחוסר התאמה מוחלט לאקלים הישראלי, ותוך פרק זמן קצר הן אוזרחו או נישלחו לפירוק, מאחר ובאותה תקופה היו חייבים להסב את המכונית למנוע בנזין. גורל דומה עבר על האופל אומגה TD ששווקה כאן בתחילת שנות ה 90', ואפילו בגירסת 7 נוסעים.

עם כל הסימפטייה לחברה השבדית הוותיקה והמיוחדת בדרכה שלה, סאאב, פחות או יותר, סיימה את תפקידה ההיסטורי ביחד עם וולבו, כחלוצות בתחום הבטיחות. התחרות מול מותגים כמו מרצדס, ב.מ.וו, אודי או אפילו לקסוס אבודה מראש, ובניגוד ליצרנים האיטלקיים או הצרפתים, לסאאב ולוולבו אין ממש מה למכור בסגמנט הזול יותר שיפצה על מכירות איזוטוריות בשוק מכוניות הסאלון. מכוניות סאאב שווקו בארץ תקופה לא קצרה, ולא ממש הותירו את חותמן כאן, בלשון המעטה. איכות נמוכה למדי ושירות רעוע של היבואן "תרמו" לירדת ערך מטורפת של המכוניות ולמעט כמה מכורים למותג, אין לסאאב שום סיכוי להחזיק נתח משמעותי בפלח השוק הזה.

תתחדש ! את המכונית הספציפית הזו אני מכיר שנים רבות - היא היתה שייכת לחבר מועדון מוכר מחדרה, נימכרה לפני 4 שנים לערך ומאז לא ראיתי אותה. לדעתי, ולטעמי האישי, שנת 72' היתה השנה היפה ביותר של ה 144, וגלגל ההגה שלה הופיע בשנה זו בלבד.

ראשית, טויוטה לא קורסת מחר בבוקר, ועדיין היא נחשבת ליצרן הגדול בעולם. כל יצרני הרכב בעולם ניפגעו בדרך זו או אחרת מהמיתון, וטויוטה ניפגעו קשה יותר מאחר ושוק היעד העיקרי שלהם הינו ארה"ב. את שיטת המותגים ותתי הדגמים המציאו בכלל הבריטים; לעיתים אותה מכונית יוצרה בידי אוסטין, מוריס, וולסלי ואפילו MG. מיותר לציין היכן נימצאות כל החברות האלו..

לאור ריבוי האירועים המועדוניים בעת האחרונה (כן ירבו !) ברצוני לחדד כמה נקודות שנוגעות לפירסום אותם אירועים בפורום. 1. לאחר שפורסמה ההודעה, הקפצות יזומות יש לעשות בפירקי זמן סבירים והגיוניים - ההקפצות הללו דוחקות שרשורים אחרים לאחור. 2. המנעות מהודעות "מגיע, לא מגיע" - זה לא מעניין את רוב הקוראים, וברוך השם מצב התקשורת הקווית והסלולארית בארץ סביר למדי. 3. נא לשרשר תמונות וחויות בשרשור ההודעה המקורית, לאחר שאנו המנהלים נימחק מהן את ההודעות הלא רלוונטיות. התעלמות מכללים אלו תביא לנעילת השרשור ואף למחיקתו. למען הסר ספק, ההודעה מכוונת לכלל הגופים המארגנים ארועים כולל מועדון ה 5. בתודה מראש - צוות ההנהלה.

עדיין נחשב כרכב מיושן. אבל מצד שני, לא חלות עליו מיגבלות תנועה - איסור נסיעה בין 7-9 בבוקר בימי חול.

אמת ויציב. אחת ממטרות משרד התחבורה הינו הצערת צי הרכב שנע בכבישי ישראל, וקשה להכחיש שמטרת מבחן הרישוי הכפול למכוניות מיושנות הינו הוצאת החשק להחזיק מכונית ישנה, ועל ידי כך לגרום לבעל המכונית הישנה לרכוש מכונית חדשה.

ה C3 היא סה"כ פיג'ו 206 פלוס מינוס. פלוס באיבזור ובעיצוב (למי שאוהב אותו) ומינוס בנוחות הנסיעה והתנהגות הכביש. ב 1.4 יש גיר AL4 וכמו ב 206 גם כאן הביצועים בינוניים לחלוטין וצריכת הדלק לא נמוכה.

זה פשוט לא נכון. כמכונית, ה 850 עדיפה בהרבה על ה 940 מכל הבחינות, ובניגוד לשמועה הרווחת היא גם לא פחות אמינה ממנה, אם כי היא רגישה יותר להזנחה. ב 8-9K לא תמצא וולבו 940 או 850 במצב ראוי.

גם אני עמדתי באותה התלבטות בין הסוויפט ל I20. ביצעתי נסיעות מבחן בשתי המכוניות - מכונית ההדגמה של סוזוקי היתה מרופטת למדי וקרקשה כמו טנדר בן 20, ובנוסף, העמסת זוג מבוגרים במושב האחורי מדרדרת את נוחות הנסיעה לרמות בלתי ניסבלות. מבחינתי מה שהכריע את הכף היתה רמת הבטיחות הגבוהה יותר של היונדאי ומערכת ה ESP שלא היתה בסוזוקי. לעומת זאת, לסוזוקי יחידת כוח טובה יותר והיגוי עדיף. ההשוואה של ה I20 לגטס עושה לה עוול מסויים - מדובר במכונית שונה בתכלית שלא שאלה מהגטס אפילו בורג.

מי שנהנה ואוהב גיר ידני, שיקנה מכונית ידנית, הרבה יותר פשוט. ומי שרוצה מכונית אוטומטית, שיקנה מכונית שמצויידת בתיבה פלאנטרית או רובוטית בעלת זוג מצמדים (DSG). פשוט מאד.

אין צורך לנקז אוויר. פשוט מלא טת נוזל הקירור דרך מיכל העודפים - מערכת הקירור של ה 244 אינה מערכת סגורה.

ככלל, הגיר הרובוטי אמור היה לשלב את הטוב שבשני העולמות - נוחות של גיר אוטומטי עם צריכת דלק של גיר ידני. בפועל, שום גיר רובוטי אינו מגיע לחלקות הפעולה של תיבה אוטומטית פלנטרית, אם כי ישנם גירים רובוטיים סבירים למדי. נהגתי הן על היאיריס הרובוטית והן על הקורולה הרובוטית, וללא ספק, מדובר באחת התיבות הפחות מוצלחות; העברות ההילוכים גסות, בעיקר במעבר בין ראשון לשני, וללא תשומת לב מצד הנהג, זה פשוט לא נעים. מחוץ לעיר פעולת התיבה מישתפרת בהרבה ובנוסף נהנים משיוט שקט וחסכוני. ברגע שה DSG המעולה יגיע לתפוצה רחבה יותר, הגיר הרובוטי ישאר בגדר אפיזודה חולפת וממש לא יזכר לחיוב.

למרקור XR4I היה מנוע V6 2.8 ולא מנוע פינטו. מנוע פינטו מוזרק היה לפורד סקורפיו שנימכרו כאן בעיקר ב 86'. לדגמים החדשים יותר של הסקורפיו היה מנוע DOHC שהחליף את הפינטו ב 89'.

כדאי לקחת בחשבון גם את הוולבו 850 מהשנים האחרונות 95' - 96'. מנוע 2.5 עם 170 כ"ס וביצועים מצויינים, התנהגות כביש טובה, 4 כריות אוויר ו ABS כציוד תקני. כמכונית, היא עדיפה בהרבה על ה 940, מיתנהגת טוב בהרבה, נוחה יותר לנסיעה ומרגישה "צעירה" יותר, ובניגוד לרוב השמועות, מכונית שטופלה היטב תפגין אמינות מצויינת.

בוולבו 240 שנת 80' יש תיבה אוטומטית 3 הילוכים מתוצרת בורג וורנר דגם BW55. בעיקרון, הגיר דומה מאד ל BW35 ששימש את הוולבו 144, רק שב 244 המנוע מורכב בהטייה ולכן הגיר שונה חיצונית. ב 240 משנת 85' והילך (מנוע 2.0) הותקנה תיבה שנקראה AW71 והיו לה 4 הילוכים.

אען שום צורך לפתוח את ברז הניקוז הנ"ל. אם ברצונך להחליף את נוזל הקירור, שחרר את הצינור התחתון של הרדיאטור, הנע את המנוע לכמה שניות, וסביר להניח ש 90% מנוזל הקירור יתנקזו.

מצטער, לא מסכים אתך. המטרו לא היתה מתחרה ממש טבעית של ה 205 והאונו, אלא יותר מכונית מיני. למטאו 1.3 היו 63 כ"ס וביצועיה היו עדיפים על אלו של ה 205 והאונו 1.1 והתנהגות הכביש שלה היתה דומה מאד לזו של המיני המקורית - חדה ומדוייקת. כשהוצגה המטרו ב 80' היא היתה בין מכוניות הסופר מיני הבודדות שהיה לה מנוע 1.3 - למעט הגירסאות הספורטיביות של אותם דגמים - וזה התבטא בביצועים טובים מהמקובל בקבוצתה. וכדאי לזכור שהמטרו החזיקה כמעט לבדה את כל קונצרן בריטיש ליילנד, וזה הישג לא מבוטל.

המונטגו טורבו לא נקראה אוסטין אלא MG. אמנם MG כמותג, חדל לייצר בשנת 80' את ה MGB והמידג'ט, אולם בשנת 83' קם המותג ההיסטורי לתחייה, עם הצגת המטרו הספורטיבית ושנה מאוחר יותר הוצמד המותג לגירסה הספורטיבית של המאסטרו. לארץ הגיעו מספר מכוניות מטרו טורבו שכונו אף הן MG, בשנת 86'. המונטגו MG האטמוספרית עם 115 כ"ס וגירסת הטורבו עם 152 כ"ס לא יובאו. אגב, לגירסת הטורבו היו ביצועים מצויינים גם בקנה מידה של ימינו - המאסטרו טורבו האיצה מ 0-100 תוך 6.7 שניות והמונטגו תוך 7.2 שניות. פרט מעניין הוא השימוש במאייד, SU כמובן, במנוע הטורבו.