חן פרחי

הנושא מוצה, כליל. ניפגש במבול הבא.

מישהו שם לב פעם שהטרנספורטר T3 סינכרו הוא למעשה סובארו 4X4 "הפוכה" ? מכונית בעלת מנוע קדמי והנעה אחורית נשמע הגיוני, אבל מכונית בעלת מנוע אחורי והנעה קדמית ?! הטרנספורטר T3 היתה למעשה הנצר האחרון למשפחת החיפושית (אה כן, גם הפורשה 911 ), והיתה מיסחרית מיוחדת בדרכה שלה, ובניגוד למיסחריות אחרות בנות דורה, היא היתה מכונית מהנה לנהיגה.

הפורד סיירה שימשה את תתי האלופים בצה"ל - אלופי צה"ל נסעו בפיג'ו 505. הסיירות הצבאיות היו 1.8 אוטומטי עם מזגן מהרכבה מקומית.

לטרזיט היה מאייד וובר 28\32 כמו בסיירה 87' והילך, מאייד טוב שיועד בעיקרון לחיסכון בדלק וזיהום אוויר נמוך. בכל מקרה, אם אתה מתעתד לשפר אותו, הרכבת גל זיזים "חם" וזוג מאיידים כפולים 40\40 יחוללו בו ניפלאות.

אם אתה מעוניין רק במנוע, לטרנזיט בנזין שיובאה לארץ עד 94' היה מנוע פינטו 2.0 עם מאייד וובר כפול והצתה אלקטרונית. אני מניח שעוד ניתן למצוא מנועים כאלו בפירוקיות - סה"כ זו היתה מיסחרית פופולארית למדי כאן.

משטרת ישראל רכשה סיירות 2.0 בשנים 83' - 84' ויעודן היה החלפת הפיירמונטים כניידות רדאר וחלקן הגיעו לאגפי הבילוש.

מברוק על החדשנה וברכות למכירת הישנה. רק את ההגיון של הקונה לא הצלחתי להבין; לשלם על מכונית בת שנה וקצת סכום שמתקרב מאד לזה של חדשה לגמרי נשמע לי די הזוי, למען האמת.

מעניין, כשמחיר הדלק ירד אף אחד לא פתח שרשור בנושא.. יחסית, מחירי הדלק בישראל סבירים למדי, הן ביחס לרמת ההכנסה שלנו והן ביחס למחירי הדלק באירופה.

הדגם שקבלת למבחן היה מצוייד במנוע DOHC שהוצג ב 89' והיווה שיפור עצום לעומת הפינטו העתיק. באותה שנה הוחלף גם מנוע ה 1.8 במנוע CHV במבנה דומה לזה שהיה באסקורט. לסיירה 2.0 היה הגה כוח בעל 2.9 סיבובים מנעילה לנעילה, לעומת 3.9 (!) סיבובים בהגה הכוח של הסיירה 1.8. למיטב זיכרוני, כל הסיירות הגיעו בשנים 92'-93' היו ברמת גימור GHIA שכללו בנוסף לאיבזור חשמלי למא, גם מזגן מקורי.

אתם מוכנים בבקשה לחזור לנושא שלשמו התכנסנו כאן יחדיו ? זה משעמם, אבל ברמות, וזה גורם לי לנקר קלות על המקלדת. כך שאם יצא לי - כחשןגרחןם/'ר'יכחלמכ תבינו שהנושא מוצה עד תום..

לא חדש באלפא. גם לאלפא סוד היה מנגנון פתיחה פנימי לתא המטען. הבעייה שהמנגנון הנ"ל היווה את האפשרות היחידה לפתוח את תא המטען, וכשהכבל היה פוקע, לפתוח את תא המטען היה "סרט" די רציני.

ייצור הוולבו ויקינג החל עוד בתחילת שנות ה 60 והסדרה כולה נקראה NL. היתה משאית מצויינת לזמנה, נוחה וקלה יחסית לנהיגה. קבלו קטע מהסרט "נורית" בו וולבו מככבת בכלל. http://www.youtube.com/watch?v=l-xDyntfL3A

כחדשה, אין לפנדה הרבה מה להציע, בייחוד בתחום הבטיחות בו היא נוחותה משמעותית ממיתחרותיה - אין ESP ובאמתחתה 3 כוכבי בטיחות בלבד. כעירונית נטו, היונדאי I10 מהווה אופצייה עדיפה.

ברגע ששולמה מלוא התמורה ליבואן, המכונית מקבלת מספרי רישוי וכפועל יוצא גם בעלים רשומים.. גם אם המכונית עדיין לא נימסרה, היא רשומה על שם הרוכש, למרות שבמקרה הנ"ל אין לו שום אחריות על מה שנעשה איתה, כל עוד הוא לא חתם על הטפסים ושוחרר לדרכו.

ועל דברים שכאלו, נהג סבא אהרון ז"ל לאמר - המציאות חזקה מכל דימיון.. אבל מצד שני נאמר - בנפול אוייבך אל תשמח.

אבא שלי היה בטלויזייה ? :roflmao:

לפני 4 שנים לערך, כשחיפשתי מכונית, הלכתי לראות וולבו 144 71' במצב מעורר רחמים, בלשון המעטה. המוכר חשב שהוא יושב בפיתחו של מכרה זהב, ולאחר משא ומתן קצר, טרק את מכסה המנוע, או יותר נכון מה שפעם היה מכסה מנוע ואמר לי - "אתה לא עושה לי טובות, יבוא איזה משוגע מהמועדון של הענתיקות, יספור הכסף, ראיתי אותם בטלוויזיה, אלא משלמים טוב"...

ועל זה, סבא אהרון ז"ל היה נוהג לאמר - את הכסף בקזינו סופרים במדרגות..

למרות ששרדו רק 2 מכוניות כאלו, אין בעובדה זו להפוך אותה לבעלת ערך כספי משמעותי; הסוסיתא לא היתה מכונית נאה, חדשנית או פורצת דרך מבחינה כלשהיא. המכונית הזו שווה בדיוק כמו האנאדול הראשונה שיצאה את מפעלי אוטוסאן בטורקיה ב 59' - סיפור לידתן היה די דומה, אגב.

טוב, צריך למות ממשהו לא ? ברצינות, אני תמיד נוקט בכל אמצעי הזהירות והבטיחות, הן בעבודתי שלי והן בעבודה עצמית על המכונית שלי, וכך אני תמיד ממליץ לכולם.

גם אני עשיתי ניקוי חול מספר פעמים בחיי, ונכון לרגע זה אני עוד חי.. אקדח לניקוי חול אין בעייה להשיג; מדחס חזק (קומפרסור) מהווה בעייה גדולה בהרבה. ולניקוי חול יעיל צריך מדחס בעל 20 כ"ס לפחות.

ערב טוב. החלטתי שאני לא אגיב יותר בשרשור הזה - סיכסוכים אישיים הם ממש לא כוס התה שלי, אך ברגע ששמי עלה אני אגיב לעיניין. חילופי ההודעות, הטלפונים והמיסרונים נועדו בעיקר לברר מה באמת אירע בשישי האחרון, לפני שפותחים במסכת האשמות לא בדוקות. בדבר אחד אני בטוח, מה שנעשה לא מכבד לא את מארגני המפגש ולא את היוזמים והמושכים בחוטים מאחורי הקלעים. חשבתי לתומי שלקחי העבר הקורב הופקו, אך תיקוותי ניתבדו.

ועל שכאלה נהג סבא אהרון ז"ל לאמר - גם אכלו את הדגים המסריחים, גם הוכו במקלות ולבסוף גורשו מהעיר..

לא מדוייק. מנועי הפייר נחשבים לאמינים מאד ומגלים אורך חיים מכובד, אולם הבעיות בפנדה, בדיוק כמו בפונטו ספייס, מקורן בשתי מערכות - הגה הכוח החשמלי, שתיקון תקלה בו עולה 2,500 ש"ח לפחות וגירים רובוטיים יקרים מאד לתיקון. ברר פעם כמה עולה להחליף מצמד - צמרמורת מובטחת.. גם המכונאי הכי הגון בעולם לא יוכל להוזיל את התיקונים הללו, וזו הסיבה מדוע חברות ההשכרה שרכשו את המכונית ניפטרו ממנה די מהר.

לאחר יממה שכללה חילופי הודעות פרטיות, מיסרונים ובקשות מבקשות שונות, הגעתי לכמה אפשרויות לגבי מה שאירע בשישי האחרון; 1. ארבעת חברי המועדון שימשו ככלי משחק במלחמה פנימית שכלל לא נוגעת להם. 2. המועדון יזם את המפגש בירושליים בכדי ליצור מצב של "הפרד ומשול". על פניו, ולמיטב הבנתי, האפשרות הראשונה נראית הרבה יותר מציאותית וריאלית, ומצד המועדון מדובר היה בטעות שנבעה מאי הקשבה ואי הכרת הנפשות הפועלות, ולא בכוונה לצור פירוד ומחלוקת. אני, אישית, ביקרתי במפגש הירושלמי על כל גילגוליו, יותר מכל חבר מועדון אחר. מקום המפגש בטוביה מתאים מאד לנפח המבקרים ולאופי החברים, והשירות שמקבלים מקובי, בעל הפאב, הינו יוצא דופן בטיבו והאווירה - אין שניה לה ! לא פעם טענתי שקשה עד בלתי אפשרי להקים סניף של מועדון ה 5 בבירה, גם בשל אופי העיר ואופיים של הירושלמים עצמם שאופי הבילוי שלהם שונה משל התלאביבים.. הרבה יותר חכם היה לקיים מפגש סוף קייץ בטובייה, בתיאום עם חברי החוג הירושלמי בלי שום קשר לשייכות המועדונית שלהם, בסגנון ההשקה המדהימה של יוני, וכך היתה נימנעת מריבה והיינו עושים עוד צעד קטן בכיוון של שלום עולמי.