חן פרחי

היונדאי I20 1.6 חזקה ומהירה ממנה, אחרי הכל 126 כ"ס זה יותר מ 105.

מנוע ה 1.2 TSI לא נועד להפוך את הפאביה\פולו\איביזה למכוניות "חמות", אלא פשוט נועד להחליף את מנוע ה 1.6 ולהציג צריכת דלק נמוכה יותר ורמת זיהום אוויר נמוכה יותר. ברור שככל שרמת הטכנולוגיה עולה גם עלות התיקונים העתידיים תעלה מן הסתם, ומי שלא רוצה "לקחת סיכון" מוזמן לבחור במכוניות אחרות.

פלח השוק של מכוניות המיני בנפח 600 סמ"ק הוא בעצם פלח השוק הגדול ביותר ביפן, והסיבה פשוטה - מי שרוכש מכונית כזו אינו צריך להוכיח בעלות על מקום חנייה (!). לכן המכוניות האלו מפצות על קוטנן בטכנולגייה שלא מביישת מכוניות יקרות פי 10 מהן, והן מנסות בכל דרך לחלץ עוד כמה סוסים ממנוען הצנוע.

גם פעם לא תכננו מכוניות שיחזיקו 40 שנה. פשוט, המכוניות "של פעם" היו פשוטות על גבול הפרימיטיביות, המכלולים פעלו בעומסים נמוכים, כל המערכות היו מכאניות ומה שהתקלקל לרוב היה קל ופשוט לתיקון. הדרישה לזיהום אוויר נמוך ככל האפשר, יחד עם צריכת דלק נמוכה ככל האפשר כשכל זה משולב ברמת הבטיחות הגבוהה ביותר, הביאה את היצרנים לפתח מנועים ותיבות הילוכים ברמה טכנולוגית גבוהה על מנת להגיע לניצולת מקסימלית. וכל זה מתבטא ברמות מורכבות גבוהה, ומכאן שהסיכוי לתקלות גבוה יותר ותיקונן יעלה בהתאם. אבל לא כל פיתוח טכנולוגי הוכיח את עצמו; מנועי ה FSI של פולקסווגן לא ענו על הציפיות שתלו בהם ( 1.6 ו 2.0) וההשקעה הגדולה שבפיתוחם ונעלמו די מהר, ועומת זאת מנועי ה TDI היו להצלחה גדולה ומחקו באחת את זיכרונות הדיזלים המזוועים של פולקסווגן מעברם הרחוק יותר.

מסחר במכוניות הוא לגיטימי כמו כל מסחר אחר, ובדיוק כמו שאף אחד לא יצפה מהירקן שלו שיאמר לו שהירקות והפירות שלו רקובים ופגומים, או מבעל מסעדה שיאמר לו שהאוכל שלו תפל ולא טרי, כך סוחרי הרכב מנסים לייפות את הסחורה שלהם, קרי הרכב. גם טריידמוביל או אוטודיל הם סוחרי רכב לכל דבר ועיניין. חובתנו כצרכנים לבדוק את המוצר היטב ולא "לאכול" סיפורים של מוכרים, גם אם הם נשמעים אמינים. בכל קניית רכב משומש חייב להתקיים הכלל - חשדהו (X3) וכבדהו, וכך נמנעים מנפילות.

ומה בדיוק רצית לקבל ב 4,000 ש"ח ? מכונית חדשה מהחברה, או שמא רצית מהמוכר אחריות ל 3 שנים ? בסכום הנ"ל תגיד תודה שהיא עדיין במצב נסיעה..

ההתקדמות הטכנולוגית בעשור האחרון פתרה את הבעייה העיקרית של המנועים המוגדשים - השהיית טורבו. הספק של 120 כ"ס ממנוע 1.4 הוציאו רנו כבר לפני 25 שנה, במחיר פעולה גסה והשהיית טורבו אין סופית. היצרנים היפנים שמרנים בהרבה ולא ממהרים לשלב טכנולוגיות חדשות בטרם הם הוכיחו עצמם היטב, ולצרכן הקצה יש יתרון בדמות "שקט נפשי", אם אפשר לקרוא לזה כך.

איגוד המוסכים מבצע בוררויות במקרים בהם התיקון לא השביע את רצון הלקוח, וזה לא המצב כאן, על פניו.

התמא היתה הלנצ'יה האחרונה שנחלה הצלחה, ובצדק. התמא היתה המכונית המוצלחת ביותר מבין רביעיית המכוניות שחלקו פלטפורמה משותפת, הטיפו 4 - פיאט כרומה, אלפא 164 וסאאב 9000. למעט התמא 8.32 שהונעה במנוע V8 שנלקח מפרארי, הטורבו היתה המהירה במשפחת דגמי התמא, ומכונית חזקה ומהירה גם במונחי ימינו. גירסת הטורבו היתה הרבה פחות מעודנת והרבה יותר גסה ופרועה מהתמא 2.0 האטמוספרית, אבל היא עדיין הציעה הרבה הנאה מהנהיגה, בעיקר תודות לשלדה מעולה שכויילה היטב. סה"כ התמא הצליחה בארץ ונמכרה במספרים מפתיעים למדי, כשזה בא בעיקר על חשבון מכירות הוולבו 740\940 היאות לשיבה טובה

כן, זה אותו מנוע. גם בפיג'ו 605 הופיע המנוע הזה, וגם ב 406 בגירסה שלא שווקה בארץ.

רוב הייחוד של דגמי ה RX ב 40 שנה האחרונות, מאז הוצגה ה RX2, היה טמון במנוע הוואנקל שלהן. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתחום הגדשת מנועים, וההתקדמות הטכנולוגית סייעה ליצרנים להגיע להספקים גבוהים גם ממנועים צנועי נפח יחסית, מה שבעצם ביטל את יתרונו העיקרי של מנוע הוואנקל - גודל פיזי קטן. בנוסף, היצרנים הגרמניים, ובעיקר פורשה, "ברחו" ליצרני מכוניות הספורט היפניות, ופלח השוק של מכוניות כמו המאזדה RX8 או הטויוטה סופרה הצטמצם פלאים.

מניסיון של שנתיים ו 30K עם I20 1.4 אוטומטית, בנסיעה מחוץ לעיר במהירות של 100-110 קמ"ש הצריכה נעה בין 15 ל 16.5 ק"מ לליטר. מדובר בדגם הפרימיום בעל בקרת אקלים, כך שאני לא יודע כמה זמן פועל מדחס המזגן בזמן הנסיעה.

המאזדה מיאטה לא המציאה נישה חדשה, מה שכה איפיין את תעשיית הרכב היפנית בסוף שנות ה 80' ותחילת ה 90', אלא פשוט מילאה חלל שחסר לאחר שהופסק ייצורן של ה MGB, ה MG מידג'ט והטריומף ספיטפייר. תעשיית הרכב האירופאית פשוט נטשה את מכונית הספורט הקטנה והזולה, ולמעט הפיאט X1\9 שטופטפה לשוק בכמויות קטנות ובמחירים מופקעים בעליל, לא היה ליצרנים האירופאיים מה להציע. אפשר לצחוק על מאזדה כמה שרוצים, אבל צריך לזכור שמדובר ביצרן אמיץ שלא נרתע מהשקעה גדולה במנוע גאוני-אבל-דפוק, מנוע הוואנקל, והשקיעה בו שעות פיתוח אין סופיות ומשאבים רבים, למרות שדי היה ברור להם שישועה כלכלית לא תצמח להם ממנו. המיאטה שהוצגה ב 89' נהגתה ונבנתה בדיוק לפי מורשת הרודסטר הבריטיות - מנוע פשוט וצנוע הספק (יחסית), הנעה אחורית, מיתלים פשוטים, גג נפתח והחשוב מכל - הרבה הנאת נהיגה בלא הרבה כסף. וזה היה סוד קסמה והמפתח להצלחתה. אירופה ניסתה להחזיר תשובה פה ושם, ודי אם נזכיר את הפיאט ברקטה שלא ממש הצליחה או הב.מ.וו Z3 שלא היתה צלחה גדולה בכל המובנים, אבל עדיין שנים רבות המיאטה היתה פשוט לבד.

הסיריון לא חסכונית יותר מה I20, ובכל שאר הפרמטרים היונדאי עדיפה בהרבה. היא מרווחת יותר, תא המטען גדול בהרבה, איבזור הבטיחות מלא ומקיף ולפי הניסיון שהצטבר עד עתה ה I20 מפגינה אמינות ברמה גבוהה מאד.

אין 760 שנת 92'. בשנת 90' הוחלפה ה 760 ב 960 ואז הופסק ייצורה.

בשל העובדה שלא נעים בכביש, פני השטח לעיתים עשויים חול או אבני חצץ\כורכר, ואז בעת בלימה המערכת משחררת את הבלמים ופשוט אין יכולת עצירה.

לארץ הגיעה הוולבו 760 בשנת 83' ברמת גימור GLE שכללה את כל התוספות, מנוע V6 עם מאייד SU בודד (!). באותה תקופה חששו יבואנים רבים לייבא לארץ מכוניות מוזרקות ולכן הגיעה המכונית עם מנוע מאייד. לקראת 87' עברה המכונית שינוי משמעותי ראשון - מיתלה אחורי נפרד שהתבסס על קפיץ עלים רוחבי החליף את הסרן החי, מה שהעניק למכונית התנהגות כביש טובה בהרבה ושיפור בנוחות הנסיעה. ה 760 יוצרה עד סוף 89', ואז הוחלפה ב 960 שקיבלה מנוע 3.0 טורי, שהיה טוב לעין ערוך ממנוע ה PRV.

לרוב דגמי הסיביק שנמכרו בארץ כלל לא היה ABS - זו היתה אופציה יקרה שהגיעה בצמוד לזוג כריות אוויר. מערכת ABS מוזרה במיוחד היתה לפורד אסקורט שיוצרה בין השנים 86'-90'. מערכת זו כלל לא היתה אלקטרונית כי אם מכאנית, והתבססה על תאוטת משקולות שהותקנו בסמוך לדיסקים\תופי הבלימה. אמנם הגלגלים לא היו ננעלים והמכונית היתה פונה ובולמת, רק הצרה שהיא לא היתה ממש בולמת.. כמובן שימיה של המערכת הכושלת הזו היו קצרים והיא הוחלפה במערכת אלקטרונית.

השוני הגדול בין ה 205 GTI 1.6 ל 1.9 היה בנוסף להספק הגבוה יותר, במומנט, גמישות ואופי הפעולה של המנועים. למרות תוספת של 15 כ"ס סה"כ, גירסת ה 1.9 היתה מהירה בהרבה, ובנוסף היא צויידה בחישוקי 15' ובבלמי דיסק גם מאחור.

זה טבע העולם, ואני מכיר כמה יצרני מכוניות שחיים לא רע מזה.. אורך חיים של מכונית נע סביב ה 20 שנה לערך, ולרוב, תקלה יקרה שתיקונה אינו כלכלי שולח אותה לעולם שכולו טוב. כך נעלמו כל האסקורטים, הדופינים, הקונטסות ועוד מאות אלפי מכוניות שנעו כאן ב 40 שנה האחרונות.

מכוניות שמצויידות בתיבה רובוטית כפולת מצמדים (DSG למינהן) חסכוניות בדיוק כמו מכוניות ידניות, ובדיוק לצורך זה בוצעה ההשקעה הגדולה בפיתוח התיבה הזו.

הכל מתחיל ונגמר במילה בודדה - תמחור. בתמחור נכון הוכיחה היונדאי I10 שיש ביקוש למכוניות מיני בארץ, בתמחור נכון הוכיחה האלטו של סוזוקי שיש ביקוש למכוניות ידניות וכנ"ל גם לגבי דגמי סיאט השונים. אם הפרש המחיר בין הגרסאות הידניות והאוטומטיות היה קטן, כמו בעבר, מעט מאד מכוניות ידניות היו נמכרות כאן.

מה שישמע מוזר הוא שהפיג'ו 309 כלל לא היתה אמורה להיות פיג'ו.. בשנת 84' החלו בחברת טלבוט לפתח מחליפה להורייזן הוותיקה, וכך נולד פרוייקט LC28, שהיה אמור להציג את יורשת ההורייזן. אב טיפוס דומה למדי ל 309 הוצג כבר ב 83' תחת השם פיג'ו וורה, שהיתה 309 עם מקדם גרר נמוך במיוחד. ה 309 הוצגה ב 86' עם מנועי 1.1 ו 1.3 שנלקחו ישירות מההורייזן (גל זיזים תחתון) ורק מאוחר יותר, ב 88', הוצג מנוע ה 1.6 של פיג'ו. גירסאות ה GTI 1.9 וה GTI 16S הציעו ביצועים מעולים, ובשילוב עם השלדה המצויינת הן היו מהקומפקטיות החמות המהנות ביותר לנהיגה.

אני לא מומחה גדול בחקר תאונות דרכים, אבל שימו לב שהפגיעה במכסה המנוע של האוקטביה היא לכל רוחבו, ואילו בטויוטה הפגיעה היא צידית יותר ולכן היא ניזוקה קשה יותר. שני המכוניות נחשבות לבטוחות מאד, אבל ישנם פרמטרים נוספים כמו מצבם הבריאותי של הנהגים, זווית ההתנגשות, מצב עומס הרכב ועוד.

בשנת 2000 קנינו אטוס חדשה, ונסענו בה 4 שנים ו 51K. המכונית נמכרה במחיר מחירון + 2000 ש"ח חצי שעה מהרגע בה היא פורסמה, כשמספר שיחות המיתעניינים היה פשוט מדהים. סה"כ המכונית שירתה אותנו היטב, 0 תקלות ותחזוקה זולה. כל זמן שהשימוש בה עירוני בלבד, היא מהווה תמורה טובה ואפילו די בטוחה - כרית אוויר לנהג ו 3 כוכבי בטיחות. גם אני בדעה שאין שום טעם לקחת מכונית בת 11 לבדיקה; מיותר לחלוטין, ותוצאות הבדיקה צפויות וידועות מראש.