חן פרחי

והנה הגיעה והתממשה תקוותכם !

דרך צלחה, בטוחה ומהנה חלברי מועדון ה 5 שמצפינים היום לכיוון עכו. סעו והפיצו את בשורת התחביב - שבוע שעבר עשו זאת חברי מפגש שישישרון. בשרשור זה ירוכזו כל החוויות והתמונות מהטיול. דרך צלחה !

זו דווקא כן לאונה קופה. הלאונה קופה הוצגה באוקטובר 71' ואילו גירסת 2 הדלתות של הלאונה הוצגה כשנה מאוחר יותר, ב 72'. לא מעניין במיוחד.

שבנו לפני שעה מטיול מ ד ה י ם ברמת הגולן ובגליל העליון ובאמתחתינו אין סוף חוויות, ותמונות כמובן. התקבצנו ביום שישי ב .7.30 בבוקר והתחלנו לנוע צפונה, כשהחברים הצפוניים יותר המתינו לנו בדרך. עצירה זריזה במגידו, ולאחר מכן פנינו ימינה והמשכנו בכביש התענכים עד צומת צמח. לאחר העצירה בצמח עלינו לרמת הגולן דרך צומת יהודיה לכיוון קצרין. בקצרין סיירנו במוזיאון ההיסטורי של קצרים העתיקה - ראינו הרבה אבנים ופגשנו מוכרת שמעוניינת למכור את הג'יפ שלה ב 100 ש"ח. משם המשכנו לבית הבד באיזור התעשיה, לסיור מעניין שכלל טעימות שמן זית ושטיפת ידיים בסבון שמיוצר מגפת, היה אחלה. לאחר מכן המשכנו לאניעם לכפר האמנים, מקום נחמד עם גלריות עיצוב, בהחלט שווה ביקור. ירדנו מהרמה דרך צומת בית המכס היישר ל "מלון" , שם התפצלנו ל 2 - חלק לנו במלון וחלק קיבלו צימרים במושב שדה אליעזר. לאחר ארוחת הערב חגגנו את ימי ההולדת של אבא שלי ושל עופרית, עם עוגות מעשה ידי אמי. בבוקר, לאחר תיקון דרך של המרצדס של אבי דהאן, הצפנו לבניאס לסיור בגשרים התלויים עד למפל הגדול. יופי של סיור באתר מושקע. לאחר מכן ירדנו דרומה לאגמון החולה, לסיור באגמון בעגלה המוסווית, להכרת העופות בשמורה. הסיור היה מעניין מאד, ממצה ומעשיר ידע. ומשם - הביתה בשמחה רבה, לאחר ארוחת צהריים בצומת מחניים. תודה ענקית לאבי נוף האחד והיחיד, שדאג, התרוצץ, תיאם ועשה הכל בצורה מדהימה, והכל אכן הלך כמתוכנן. תודה לא פחות גדולה לקשישות שלנו שגמעו את כל הדרך הארוכה בכיף ללא אף תקלת מ"מ (מכונית מושבתת). והחשוב מכל - תודה לכל החברים שההשתתפו בטיול הנפלא והפגינו חברות אמת ! כן ירבו ימים כאלו !

בוולבו שלי, שנסעה עד היום 350K, אני משתמש בשמן 20-50 של דלקול ובמסנן שמן מקורי. המכונאי שלי טוען שבמכוניות ישנות אין שום יתרון לשמן חצי סינתטי, מה גם שאיכות השמנים המינראליים בימינו גבוהה בהרבה מאיכותם לפני 40 שנה.

זה טבע העולם. גם כך אורך החיים של מכונית בארץ עולה בהרבה על זו שבמדינות המערב. אורך חיים ממוצע של מכונית נע סביב ה 20 שנה, פלוס מינוס, ולרוב תקלה שערך תיקונה עולה על ערך המכונית גורמת להשבתתה. מרבית המכוניות שניגרטו היו גם כך בסוף דרכן, וסביר להניח שגם ללא תוכנית הגריטה הן היו מסיימות את חייהן עם פקיעת תוקף הרישוי. הסיבה העיקרית לכך שרוב המכוניות שניגרטו היו יפניות פשוטה; הן היו מכוניות אמינות מאד ופשוטות יחסית לחזוקה, מה שהותיר רבות מהן על הכביש שנים ארוכות אחרי שנעלמו הסיטרואן BX, הפיאט רגאטה והאוסטין מונטגו, לדוגמא. בעלי מכוניות שמורות ויפות לא מיהרו למסור אותן לגריטה, בעיקר בשל התגמול הנמוך יחסית שלא מאפשר רכישת מכונית חדישה בהרבה.

אני אענה לך בפונט זהה. פשוט ערמת שטויות ! כל מוסך לתיקון כלי רכב, וזה כלל לא משנה אם הוא עוסק במכונאות, חשמלאות, מיזוג אוויר, פחחות וצבע וכדומה, ח י י ב לקבל רישיון מפעיל מטעם משרד התחבורה, והתנאי הבסיסי הוא המצאות מנהל מיקצועי בעל כתב הסמכה רלוונטי. אין כזה דבר מוסך שאינו מורשה משרד התחבורה; מוסך כזה אינו יכול לנפק אישורים על תיקונים בעת כשלון במבחן רישוי שנתי ואינו מוסמך כלל לבצע שום תיקון שהוא. סביר להניח שאתה מתכוון לזה שהמוסך שאתה מטפל בו אינו חבר באיגוד המוסכים - וזו רשות ולא חובה. מוסך לא מאושר ע"י משרד התחבורה ייסגר תוך ימים ספורים ובעליו יקנס בעשרות אלפי שקלים. זו הסיבה שהחאפרים תמיד עובדים בחצרות בתים בשושו.

זה לא תפקידו של איגוד המוסכים, שכשמו כן הוא - מאגד את המוסכים המורשים. זהו תפקידה של יחידת האכיפה במשרד התחבורה, שסובלת מאז ומעולם ממחסור חמור בתקני כח אדם. אמנם יחידת האכיפה פועלת, בעיקר על ידי הלשנות, אולם היא רחוקה מלתת מענה לבעייה, ולכן התווספה הענישה שאמורה להרתיע הן את בעל ה "מוסך" והן את המתקן רכבו בהם.

פרארי הינה דוגמא גרועה מאחר ומדובר במכונית אקזוטית שמיוצרת במיספרים קטנים מאד, והמוצא האיטלקי הוא חלק מהקסם שלה. במיפעלי הרכבה מודרניים מנוטרלת המנטליות בעזרת טכנולוגיה, שאמורה לטפל בבעייה הזו בדיוק. ועוד הערה (והארה) - אל תזלזל בתוצרת הארץ. בלא מעט מוצרים התוצרת הישראלית עומדת ברמה שווה עם מיטב החברות הבינלאומיות, לפחות מבחינת איכות.

אין מה לתקן.. הוקטינה הגיעה רק בשנת 82' עם מנוע 1.3 ובשנת 83' היא אכן הוחלפה בסיירה, שגם היא הגיעה עם מנועי 1.3 רבי עוצמה () עד סוף 86'. בתחילת 87' בוטלה הפליית המיסוי המטופשת הזו והמכוניות ששווקו מאז כללו מנועים הגיוניים שהתאימו לגודלן ומשקלן של המכוניות.

זה ממש לא כך ! ההבדל בין מוסך מורשה משרד התחבורה לבין זה שלא, זה שלמנהל המוסך יש אחריות על כל תיקון שמתבצע במוסך, וזה חשוב במיוחד בתיקוני מערכות בטיחותיות. אף אחד לא מתכוון "להתנפל" על אלו שמתקנים את מכוניתם לבדם - הכוונה היא לחסל את מאות המוסכים הפיראטיים שפועלים בחצרות בתים ללא שום פיקוח ושהכשרת המכונאי שמטפל במכוניות, מוטלת בספק. בתיקון מערכות בלימה והיגוי מעורבים חיי אדם, תזכרו זאת.

לדגם הגיאה היה מנוע 1.6 בעל מאייד כפול שפיתח הספק של 90 כ"ס במקום 75 בדגמים הפשוטים, ולכן ביצועיו היו עדיפים. בשנת 82' הגיעו לארץ קורטינות 1.3 שצויידו במנוע פינטו בעל הספק אימתני של 60 כ"ס וביצועים מעוררי רחמים. כמה שנים מאוחר יותר הן קיבלו אישור להחלפת מנוע ל 1.6. בנוסף לכל רמות הגימור שהוזכרו, היתה גם גירסת S שצויידה במיתלים מוקשחים ששיפרו במשהו את התנהגות הכביש הרופסת של הקורטינה. גירסאות ה S לא יובאו לארץ. למעשה ההבדלים בין הקורטינה MK4 ל MK5 היו מינוריים בהחלט, והסתכמו בפנסים אחוריים רחבים יותר ובגריל שונה מעט. השינוי נעשה בעיקר על מנת להרוויח זמן, מאחר ובאותה תקופה היתה פורד עסוקה בפיתוח האסקורט החדשה.

אין שום חשיבות לארץ הייצור של המכונית, כל עוד היא לא דגם שייצורו הופסק ע"י היצרן וממשיך הלאה כמכונית בסיסית וזולה לשוק המקומי. היונדאי I10 ו I20 מיוצרות בהודו, שתאילנד נחשבת למעצמה מוטורית לידה, ואין שום הבדל באיכות בינן לבין היונדאי שמורכבות בדרום קוריאה.

למעשה, משנת 76' אין שום הבדל בין הפורדים הגרמניים לאלו הבריטיים. הן הטאונוס והן הקורטינה יובאו לארץ מגרמניה בגירסת L פשוטה יחסית ובגירסת GL מהודרת יותר שכללה חישוקים נאים, לוח מחוונים מדופן עץ, משענת יד במושב האחורי וריפודים מהודרים יותר. בהצלחה בשיפוץ !

לדגם שנמכר בארץ היה מנוע 1.8 מאייד שפיתח הספק של 90 כ"ס.

סיכוי גדול מאד. המצלמות הללו מאובטחות היטב, וכל ניסיון פגיעה בהן יגרום לפוגעים להשלח לכלא לתקופה לא קצרה. שוב, אין טעם לירות בשליח, ואין למי לבוא בטענות זולת לעצמנו, על כך שלא דאגנו להבאיר לפוליטיקאים שבמו ידינו שלחנו אותם לתפקידם, שהגיעה העת לעדכן את חוקי המהירות. וחוץ מזה, אכיפת מהירות מקולת בכל העולם, ובאירופה היא הרבה יותר אינטנסיבית מבארץ.

במקרה של לאדה זה נכון, הם קיבלו פס ייצור של דגם מודרני יחסית. FSO הפולנית קיבלה זיכיון לייצור הפיאט 125, רק שכאן פיאט "דאגה" שהמכוניות ייצרו עם מנועי 1.3\1.5 עתיקי יומין, וכנ"ל גם אל נאסר המצרית שהמשיכה להרכיב את דגמי הפיאט 1100D שנים רבות לאחר שהופסק הייצור באיטליה.

הרוסים מעולם לא רכשו את פיאט ואפילו לא חלק ממנה. מפעלי לאדה הוקמו בטוליאטי בתחילת שנות ה 70' והורכבו בהם הפיאט 124. לפיאט היה אינטרס ברור להקים מיפעלים במדינות הגוש הקומוניסטי ודרום אמריקה - כך הם יצאו הן חלקים והן טכנולוגיות, שלא לדבר על פסי ייצור של דגמים מיושנים שהרכבתם הופסקה. לפי רמת המטוסים וכלי הנשק של הרוסים, לא נראה שלרוסים, לפחות בשנות ה 70', היתה בעייה לייצר מכונית ברמה מערבית, הם פשוט לא רצו.

למירי ונחום היקרים ! מזל טוב לרגל הצטרפות הכלה "החדשה" למשפחה, ולפי שמועות ממקור ראשון, מדובר ביפיפיה אמיתית.

האקסנט תוחלף בקרוב ב I25 החדשה שנראית מודרנית ועדכנית בהרבה מהאקסנט. אם ה I25 החדשה תהייה ברמה של כל סדרת ה I של יונדאי, תהיה כאן תחרות מעניינת בפלח שוק מוזנח יחסית - מישפחתיות קטנות.

ללא ספק, לתלות את מערכת הפליטה עם גומיות אגזוז של מיצובישי לאנסר מתוצרת שלי זה בהחלט כבוד גדול ! עבודה יסודית ומעוררת הערכה, ללא ספק.

הסובארו ג'אסטי יובאה לארץ ביבוא סדיר, אם כי בכמויות קטנות מאד, ממש בודדות. לג'אסטי 4X4 היה מנוע 1.2 בעל 68 כ"ס והנעה כפולה לא קבועה שהופעלה ע"י לחיצה על מתג בראש ידית ההילוכים.

רע, רע. 3 התמונות שצירפת מראות מה אפשר לעולל לסופר מיני נאות לזמנן - רנו 5, דייהטסו שרייד ואופל קורסה. אבל ללא ספק, את הכיעור בהתגלמותו אפשר למצוא באופל קורסה TR של שנות ה 80'. דווקא המזדה 2 סדאן נראית הרמונית למדי ולא מוטצייה מוטורית. ואל תשכחו שהיא מיועדת להתחרות בעיקר בשברולט אוואו ביג וביונדאי אסקנט, לא בדיור יצירות מופת מוטוריות.

http://www.carsforum.co.il/vb/member.php?u=14674 זהו שמעון צנציפר. ולפי מה שראיתי בחטף במוסך "דרך השטח" בשפיים, בהחלט יש למה לצפות !

רק בשנים הראשונות הגיעו ה 240 עם אובר דרייב. בשנים מאוחרות יותר הן הגיעו עם גיר 5 הילוכים סטנדרטי. הגיר בוולבו 144 שכלל אובר דרייב נקרא M41.